שינויים

'''כלכלה בקומיקס''' (באנגלית: '''Economix''') הוא ספר עיון משנת 2012, שמתאר את ה[[כלכלה]], [[היסטוריה של הכלכלה]] ומושגים מ[[חקר הכלכלה]] באמצעות קומיקס. הספר נכתב על ידי מייקל גודווין ואויר על ידי דן א' בר. השימוש בקומיקס נועד כדי להבהיר מושגים כלכליים כמו [[תחרות חופשית]] או [[השפעה חיצונית]] בצורה קלילה, פשוטה והומוריסטית. הספר מביא תאוריות כלכליות שונות בהקשר ההיסטורי והפוליטי שלהן. לדוגמה הוא מתאר כיצד עודד השפל הגדול עניין בתאוריה [[קיינסיאניזם]] וכיצד הסטגלפציה של שנות 1970 גרמה להפחתת העניין בה. הספר מתאר גם מאבקי כוח שונים - הן מאבקי כוח בתחום הפוליטי-כלכלי - לדוגמה כיצד משבר כלכלי תרם לעליית הפאשיזם באיטליה, וכן כיצד לעיתים קרובות עוותו רעיונות כלכליים או נשכחו כדי לשרת אינטרס פוליטי - לדוגמה כיצד שמרנים משתמשים לעיתים קרובות ברעיון של [[לסה-פר]] באופן סלקטיבי, כיצד נוטים גורמים רבי כוח לעזור לעצמם ולקרוא תמיד לקיצוץ מיסים או חילוץ עסקים גדולים שנמצאים בסכנת פשיטת רגל, או כיצד הרעיון של [[דיוויד ריקארדו]] של [[יתרון יחסי]] הופך לעיתים קרובות לצידוק למדיניות של "אי התערבות" כאשר מתעלמים מכך שתאוריה זו נכונה בהינתן הנחות יסוד תאורטיות מסויימות ולא בהכרח נכונה תמיד.  ספר היה לרב מכר של הניו יורק-טיימס ותורגם ל-19 שפות.[https://www.hamigdalor.co.il/store/books/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A1/]. בשנת 2018 יצא הספר לאור בעברית בהוצאת שוקן, בתרגומו של ד"ר עמנואל לוטם.

'''כלכלה בקומיקס''' (באנגלית: '''Economix''') הוא ספר עיון משנת 2012, שמתאר את ה[[כלכלה]], [[היסטוריה של הכלכלה]] ומושגים מ[[חקר הכלכלה]] באמצעות קומיקס. הספר נכתב על ידי מייקל גודווין ואויר על ידי דן א' בר. השימוש בקומיקס נועד כדי להבהיר מושגים כלכליים כמו [[תחרות חופשית]] או [[השפעה חיצונית]] בצורה קלילה, פשוטה והומוריסטית. הספר הפך לרב מכר של הניו יורק-טיימס ותורגם ל-19 שפות.[https://www.hamigdalor.co.il/store/books/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A1/]. בשנת 2018 יצא הספר לאור בעברית בהוצאת שוקן, בתרגומו של ד"ר עמנואל לוטם.

גודווין טוען שהוא נתקל בשאלות רבות אודות [[כלכלה|הכלכלה]] כמו "למה אין לי יותר כסף" או "מה יהיה עם העולם שלנו", אבל הוא לא נתקל בספר עם הסבר פשוט וכולל על הנושא ולכן החליט לכתוב ספר כזה בעצמו. הוא קרא ספרים של מספר כלכלנים מפורסמים כמו [[אדם סמית]], [[דיוויד ריקארדו]], [[קרל מרקס]], [[אלפרד מרשל]], [[קיינס]], [[פרידריך האייק]] [[ג'ון קנת גלבריית]] וניסה לחבר את ה"חתיכות" שלהם יחד כמו בפאזל.  

הספר מביא [[חקר הכלכלה|תאוריות כלכליות]] שונות בהקשר ההיסטורי וה[[כלכלה פוליטית|פוליטי]] שלהן. לדוגמה הוא מתאר כיצד עודד [[השפל הגדול]] עניין בתאוריה של [[קיינסיאניזם|קייננס]] וכיצד הסטגלפציה של שנות 1970 גרמה להפחתת העניין בה. הספר מתאר גם מאבקי כוח שונים - הן מאבקי כוח בתחום הפוליטי-כלכלי - לדוגמה כיצד משבר כלכלי תרם לעליית הפאשיזם באיטליה, וכן כיצד לעיתים קרובות עוותו רעיונות כלכליים או נשכחו כדי לשרת אינטרס פוליטי - לדוגמה כיצד [[שמרנות|שמרנים]] משתמשים לעיתים קרובות ברעיון של [[לסה-פר]] באופן סלקטיבי, כיצד נוטים גורמים רבי כוח לעזור לעצמם ולקרוא תמיד לקיצוץ מיסים או להשתמש במיסים כדי לחלץ עסקים גדולים שנמצאים בסכנת פשיטת רגל ([[סיכון מוסרי|בנקים גדולים מכי ליפול]]), או כיצד הרעיון של [[דיוויד ריקארדו]] של [[יתרון יחסי]] הופך לעיתים קרובות לצידוק למדיניות של "אי התערבות" כאשר מתעלמים מכך שתאוריה זו נכונה בהינתן הנחות יסוד תאורטיות מסויימות ולא בהכרח נכונה תמיד.  

הספר יוצא נגד גישות כמו [[כלכלה נאו-קלאסית]] וגישתה המתמטית לכלכלה, בגלל שהוא טוען כי אנשים הם יצורים מורכבים מאוד, וקשה להסביר אותם בחוקים קבועים כמו שהדבר נעשה בכימיה. תחת זאת הוא דוגל בגישה של [[כלכלה פוליטית]] ו[[כלכלה היסטורית]] המדגישות את הקשר בין כלכלה לבין אירועים פוליטיים שונים כמו [[המהפכה בארצות הברית]], [[המהפכה הצרפתית]], [[הברונים השודדים]], מלחמת העולם הראשונה והשנייה, [[המהפכה הקומוניסטית]] ועוד. כמו כן במקום לדבר על נושאים מופשטים בלבד הספר עוסק ב[[היסטוריה כלכלית]] של מאות השנים האחרונות כדי להמחיש את הנושאים והרעיונות בהם הוא עוסק. בנוסף הספר דוגל בגישה [[הוליזם|הוליסטית]] לפיה כלכלה קשורה לנושאים אחרים כמו [[אקולוגיה]], [[טכנולוגיה]], [[פסיכולוגיה]] (כולל פרסום, שיווק, [[תקשורת]], [[תעמולה]]) ועוד - ולכן קשה לעסוק בה בצורה של מודלים מופשטים.  

גודווין טוען שהוא נתקל בשאלות רבות אודות [[כלכלה|הכלכלה]] כמו "למה אין לי יותר כסף" או "מה יהיה עם העולם שלנו", אבל הוא לא נתקל בספר עם הסבר פשוט וכולל על הנושא ולכן החליט לכתוב ספר כזה בעצמו. הוא קרא ספרים של מספר כלכלנים מפורסמים כמו [[אדם סמית]], [[דיוויד ריקארדו]], [[קרל מרקס]], [[אלפרד מרשל]], [[ג'ון מיינארד קיינס]], [[פרידריך האייק]] [[ג'ון קנת גלבריית]] וניסה לחבר את ה"חתיכות" שלהם יחד כמו בפאזל.  

גודווין מצליח לפשט רעיונות, תהליכים ואירועים מסובכים, לטקסטים קצרים וברורים, בשפה יום-יומית עם אזכור מידי פעם של מושגים מקצועיים, הוגי דעות וספרים לשם מתן העשרה נוספת. הן הכתיבה והן האיורים מתובלים בהומור, והם הופכים את הקריאה לחוויה מהנה. גודווין מנסה להביא את הדברים בצורה מדוייקת ואובייקטיבית, אבל מידי פעם בקומיקס מופיעה גם דמותו שלו, דרכה הוא מביע את דעתו הפרטית. לקראת סוף הספר, מציין גודווין כי הספר כולו הוא בעל הקשר פוליטי. דברים מהעבר נראים לנו לא-פוליטיים משום שכיום הם בחזקת קונצנזוס. לדוגמה הוא מציין את ההתנגדות של הספר לעבדות. הוא מציין כי כיום הדבר נראה לנו מובן מאליו, אבל אם הספר היה יוצא בשנת 1850, הוא היה נחשב שנוי מאד במחלוקת. גודווין מציין כי רעיונות כמו הצדקת אי-שוויון או [[הרס הסביבה]] נראים לו מטופשים באותה מידה וכי הוא מקווה שיום אחד הם יעלמו. בספר מציג גודווין דוגמאות רבות ל[[הכחשת אלימות]] וצידוקים של אנשים בעלי כוח לפגיעה בחלשים או לנקיטת מדיניות שהביאה להם כוח פוליטי או כסף - לדוגמה הוא מציג כיצד אנדרו מלון סייע להתפתחות הבועה הפיננסית בשנות ה-20 של המאה ה-20, לפני השפל הגדול, כיצד רייגן הגדיל את הגרעון של ארצות הברית או כיצד שמרנים הטיפו נגד סובסידיות לעניים אבל תמכו בסובסידיות לעשירים.   

 

גודווין מצליח לפשט רעיונות, תהליכים ואירועים מסובכים, לטקסטים קצרים וברורים, בשפה יום-יומית עם אזכור מידי פעם של מושגים מקצועיים, הוגי דעות וספרים לשם מתן העשרה נוספת. הן הכתיבה והן האיורים מתובלים בהומור, והם הופכים את הקריאה לחוויה מהנה. גודווין מנסה להביא את הדברים בצורה מדוייקת ואובייקטיבית, אבל מידי פעם בקומיקס מופיעה גם דמותו שלו, דרכה הוא מביע את דעתו הפרטית. לקראת סוף הספר, מציין גודווין כי הספר כולו הוא בעל הקשר פוליטי. דברים מהעבר נראים לנו לא-פוליטיים משום שכיום הם בחזקת קונצנזוס. לדוגמה הוא מציין את [[התנועה לביטול העבדות|ההתנגדות של הספר לעבדות]]. הוא מציין כי כיום הדבר נראה לנו מובן מאליו, אבל אם הספר היה יוצא בשנת 1850, הוא היה נחשב שנוי מאד במחלוקת. גודווין מציין כי רעיונות כמו הצדקת אי-שוויון או [[הרס הסביבה]] נראים לו מטופשים באותה מידה וכי הוא מקווה שיום אחד הם יעלמו. בספר מציג גודווין דוגמאות רבות ל[[הכחשת אלימות]] וצידוקים של אנשים בעלי כוח לפגיעה בחלשים או לנקיטת מדיניות שהביאה להם כוח פוליטי או כסף - לדוגמה הוא מציג כיצד אנדרו מלון סייע להתפתחות הבועה הפיננסית בשנות ה-20 של המאה ה-20, לפני השפל הגדול, כיצד רייגן הגדיל את הגרעון של ארצות הברית או כיצד שמרנים הטיפו נגד סובסידיות לעניים אבל תמכו בסובסידיות לעשירים.   

הספר מחולק למספר פרקים. כל פרק עוסק בתקופה אחרת ומתמקד גם בהיבטים שונים של הכלכלה עצמה ושל החשיבה הכלכלית.

הספר מחולק למספר פרקים. כל פרק עוסק בתקופה אחרת ומתמקד גם בהיבטים שונים של הכלכלה עצמה ושל החשיבה הכלכלית.