47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''החדווה שבגילוי דברים''' (באנגלית: '''The Pleasure of Finding Things Out''') הוא ספר עיון מאת ריצ'רד פיינמן, שמקבץ מספר הרצאות שלו לציבור הרחב. הספר עוסק בנושאי [[תרבות ומדע]], יופיו של ה[[מדע]] וחשיבותו, הוראת מדעים לילדים ופיתוח הסקרנות, חשיבות של [[ספקנות]], ונושאים נוספים כמו ננו-טכנולוגיה. הספר יצא לאור בשנת 1999, ותורגם לעברית ב־2006 בהוצאת מחברות לספרות.
'''החדווה שבגילוי דברים''' (באנגלית: '''The Pleasure of Finding Things Out''') הוא ספר עיון מאת ריצ'רד פיינמן, שמקבץ מספר הרצאות שלו לציבור הרחב. הספר עוסק בנושאי [[תרבות ומדע]], יופיו של ה[[מדע]] וחשיבותו, הוראת מדעים לילדים ופיתוח הסקרנות, חשיבות של [[ספקנות]], ונושאים נוספים כמו ננו-טכנולוגיה. הספר יצא לאור בשנת 1999, ותורגם לעברית ב־2006 בהוצאת מחברות לספרות.
פרקי הספר גוללים:
==סקירה כללית==
פרקי הספר כוללים:
* החדווה שבגילוי דברים - תמלול ראיון לתוכנית "אופקים" -BBC משנת 1981
* החדווה שבגילוי דברים - תמלול ראיון לתוכנית "אופקים" -BBC משנת 1981
* לוס אלמוס מלמטה - חוויות שונות מפרוייקט מנהטן, כולל פריצת כספות, כיצד מוטיבציה של חיילים לבצע משימת חישוב משפיעה על התפוקה שלהם, וכיצד אנשים נרתמים למטרה ואחר כך שוכחים את הסיבה להתרמות הזו - גם אם הנסיבות משתנות.
* לוס אלמוס מלמטה - חוויות שונות מפרוייקט מנהטן, כולל פריצת כספות, כיצד מוטיבציה של חיילים לבצע משימת חישוב משפיעה על התפוקה שלהם, וכיצד אנשים נרתמים למטרה ואחר כך שוכחים את הסיבה להתרמות הזו - גם אם הנסיבות משתנות.
* מהו ומה צריך להיות תפקיד [[תרבות מבוססת מדע|התרבות המדעית]] בחברה המודרנית, 1946. [[מדע ודת|השפעות המדע על הדת]], הפילוסופיה והחברה תוך התייחסות לעבודתו של גלילאו.
* מהו ומה צריך להיות תפקיד [[תרבות מבוססת מדע|התרבות המדעית]] בחברה המודרנית, 1964. [[מדע ודת|השפעות המדע על הדת]], הפילוסופיה והחברה תוך התייחסות לעבודתו של גלילאו.
* יש המון מקום מתחתית - הרצאה משנת 1959 על מזעור מחשבים מיקרוסקופים ומכונות לרמה של מולקולות ואטומים. הרצאה זו ודומות לה גרמו להכתרת פיינמן כ"אבי הננו-טכנולוגיה".
* יש המון מקום מתחתית - הרצאה משנת 1959 על מזעור מחשבים מיקרוסקופים ומכונות לרמה של מולקולות ואטומים. הרצאה זו ודומות לה גרמו להכתרת פיינמן כ"אבי הננו-טכנולוגיה".
* ערכו של המדע - מדוע [[ספקנות|החופש להטיל ספק]] היא הערך החברתי החשוב ביותר מכל [[ערכי המדע]].
* ערכו של המדע - מדוע [[ספקנות|החופש להטיל ספק]] היא הערך החברתי החשוב ביותר מכל [[ערכי המדע]].
* ריצ'ארד פיינמן, בונה יקום
* ריצ'ארד פיינמן, בונה יקום
* [[מדע ודת|היחס בין מדע לדת]]
* [[מדע ודת|היחס בין מדע לדת]]
==תרבות ומדע==
בשנת 1964 העיבר פיינמן את ההרצאה "מהו ומה צריך להיות תפקיד התרבות המדעית בחברה המודרנית". ההרצאה ניתנה לקהל של מדענים, בסיפמוזיון גלילאו ברומא. פיינמן חושש מפני כמה סכנות שמאיימות על החברה המודרנית. הסכנה שהוא מתמקד בה בהרצאה זו היא רעיונות של פיקוח על המחשבה, מעין אלו שהיו לסטאלין או היטלר , או לכנסיה הקתולית בימי הביניים או לסינים כיום. אחת הסכנות שהוא חושש מהן הוא התפשטות דבר זה לכל העולם.
פיימן מזהה שלושה תחומים שבהם יש קשר בין המדע לבין התרבות המדעית של החברה. היבט אחד הוא הייושמים - ההמצאות הטכנולוגיות שפתוחו תודות למדע. לפי פיינמן זה גם תרבות. עיקר הדיון על הקשר בין מדע לחברה ועל הדילמות המסוריות הנוגעות למדע נוגעות לייושמים של המדע. פיינמן מודע לכך שיש דיון רב בנושא ולכן הוא בוחר להתמקד ברעיונות שקשורים למדע.
הריעונות האלה הם משני סוגים - הסוג הראשון הוא עובדות מדעיות או נקודת ההשפעה על העולם, על העולם עצמו - העובדה שאנחנו בנויים מאטומים, המרחקים הגדולים בזמן חלל, הרצף האבולוצוני , מקומו של האדם ברצף הזה וכו'. פיינמן מציין כי יש חשיבות גדולה לכך שהתאוריות האלה הן אוניברלסיות (כלומר משותפות לכל בני האדם ללא קשר למוצא שלהן או לתרבות ממנה הם הגיעו) וכן לכך שתאורויות מסויימות כמו תאוריות בפיזיקה, הן מבוססות עד כדי כך שמוציאים הוצעות עצומות כדי לבנות מכונות מתוחכמות ולבצע ניסויים במטרה לנסות לגלות יוצאים מהכלל של התאוריה כדי לנסות לשפר אותה. החשיבות של רעיונות שהתפתחו בעקבות המדע היא לא רק לשם הבנת העולם והבנת עצמנו אלא גם כדבר שמאפשר לנו להתפלא בצורה משכילה רחבה ועמוקה יותר. "אני חושב שאנחנו צריכים ללמד אותם פליאה, ושמטרת הידע היא להעריך את הפליאה עוד יותר".
פיינמן מצר על כך שרוב האנשים חיים אמנם בעולם מודרני, אבל יודעים עליו מעט מאד. הם יודעים מעט מאד מתוך הידע הפיזיקילי לדוגמה שנצבר מאז תקופתו של גלילאו גליאלי. לדוגמה רובם אינם יודעים כלל מהו "שימור CP". רוב הציבור מגלה בורות נוראה עצובה ומוחלטת במדע של העולם שבו האנשים האלה חיים. אחת השאלות היא איך אנשים יכולים לחיות חיים מאושרים למדי בחברה מודרנית שבה רב כל כל הידע שלא עומד לראשותם. (קיימת אפשרות, שפיימן אינו מעלה אותה בספר שאושר זה הוא זמני - שכן במוקדם או במאוחר , כוח שנובע מהמדע ינוצל בצורה מכוונת או בצורה בלתי מכוונת בצורה שתפגע באושר של האנשים - לדוגמה בגלל התמכרות למשככי כאבים או בגלל אסון סביבתי או שימוש בתעמולה כדי לעודד אנשים לתמוך במלחמות או בהרס אקולוגי שיפגע בהם).
סוג נוסף של רעיונות שנובעים מהמדע הוא השיטות המדעיות לחיפוש תשובות. פיינמן מציין בקצרה כמה מהן - לדוגמה חשוב שכאשר מחפשים תשובה לשאלה לא "נדע" מה התשובה מראש אלה נחפש אותה בראש פתוח. החשיבות של הודעה בכך שאיננו יודעים את התשובה. נקודה נוספת היא שיש לחפש ראיות שונות ביחס לתשובות האפשרויות. אפשר לבצע ניסויים ודרך נוספת של חקירה היא לאסוף כמה שיותר ראיות ולנסות שראיות אלה יהיו עקביות זו עם זו. עלינו להמנע מנטיה טבעית להביא רק ראיות שימצאו חן בעינינו או רק ראיות שיעודדו אותנו לאמץ תשובה מסויימת - עלינו להביא גם ראיות שעלולות במבט ראשון להראות כאילו הן סותרות את התשובה הזו - ואולי הן באמת יביאו למסקנה אחרת. עלינו לשקול את הראיות ועלינו לעשות זאת באופן חסר-פניות. עלינו לשמור על איזו אובייקטביות ביחס לראיות. סמכות יכולה לתת רמז על האמת אבל היא לא מקור המידע. עלינו להתעלם מכל סמכות כאשר הראיות חולקות עליה. תעוד התוצאות צריך להעשות באופן חסר עניין - זה נראה מגוכח שכן משיהו שחוקר משהו משקיע הרבה בנסיון לברר את הנושא ויש לו הרבה עניין. הנקודה היא שאסור לדווח על הנושא באופן שיוביל את הקורא לקבל רעיוון שונה מזה שהראיות מובילות אליו. (עמ' 118)
==ראו גם==
==ראו גם==