שינויים

כמעט כל היצורים ברשימה נמצאים בסכנה בגלל תוצאות-לוואי עקיפות או ישירות של פעילות [[בני אדם|האדם]] הגורמים היסודיים המניעים את ההכחדה הם [[גידול אוכלוסין]] וגידול ה[[צריכה לנפש]] עקב ([[צמיחה כלכלית]]) שני גורמים אלה מתדלקים גורמים ישירים יותר להכחדה:

כמעט כל היצורים ברשימה נמצאים בסכנה בגלל תוצאות-לוואי עקיפות או ישירות של פעילות [[בני אדם|האדם]] הגורמים היסודיים המניעים את ההכחדה הם [[גידול אוכלוסין]] וגידול ה[[צריכה לנפש]] עקב ([[צמיחה כלכלית]]) שני גורמים אלה מתדלקים גורמים ישירים יותר להכחדה:

* [[הרס בתי גידול]] ו[[כריתת יערות]] בין היתר בגלל שינוי [[שימושי קרקע]] עבור [[חקלאות]] ומרעה, וכן עקב בניית כבישים, [[פרבור]], [[כרייה]], [[עיור]].  צריכת הקרקע הגדולה ביותר של האדם היא לשם [[חקלאות תעשייתית]] ואדמות [[מרעה]]. הדבר גדל בעיקר עקב [[גידול אוכלוסין]] וכן עקב גידול בצריכת הבשר לנפש. חלק משמעותי מהגידול של [[דגנים]] בעולם הולך לשם האבסת בעלי חיים, וכן חלק ניכר מגידול הסויה. {{הערה|פרק 4, [[כך נקצור (ספר)]]}} דברים אלה מגדילים עוד יותר את שטחי החקלאות של האדם. שטחים אלה נלקחים על חשבון הרס שטחים טבעיים וגורמים לצמצום שטחי המחייה של בעלי חיים וצמחים אחרים. מגמות של [פרבור]] גורמת לכך שהשטח הנדרש לשם דיור לבני אדם גדול בהרבה לעומת ישובים עירוניים, הדבר מחוזק בשל [[תכנון מוטה מכוניות]]. בנוסף לשטח הישיר שנלקח מהטבע יש חשיבות גם לצורה שבה הדברים נעשים.  

* [[הרס בתי גידול]] ו[[כריתת יערות]] בין היתר בגלל שינוי [[שימושי קרקע]] עבור [[חקלאות]] ומרעה, וכן עקב בניית כבישים, [[פרבור]], [[כרייה]], [[עיור]].  צריכת הקרקע הגדולה ביותר של האדם היא לשם [[חקלאות תעשייתית]] ואדמות [[מרעה]]. הדבר גדל בעיקר עקב [[גידול אוכלוסין]] וכן עקב גידול בצריכת הבשר לנפש. חלק משמעותי מהגידול של [[דגנים]] בעולם הולך לשם האבסת בעלי חיים, וכן חלק ניכר מגידול הסויה. {{הערה|פרק 4, [[כך נקצור (ספר)]]}} דברים אלה מגדילים עוד יותר את שטחי החקלאות של האדם. שטחים אלה נלקחים על חשבון הרס שטחים טבעיים וגורמים לצמצום שטחי המחייה של בעלי חיים וצמחים אחרים. מגמות של [פרבור]] גורמת לכך שהשטח הנדרש לשם דיור לבני אדם גדול בהרבה לעומת ישובים עירוניים, הדבר מחוזק בשל [[תכנון מוטה מכוניות]]. בנוסף לשטח הישיר שנלקח מהטבע יש חשיבות גם לצורה שבה הדברים נעשים.  

* הרס בתי גידול נגרם גם בגלל [[קיטוע שטחי מחייה]] על ידי כבישים, גדרות ומסילות ברזל . אם יש שטח בגודל 100 קילומטרים רבועים הוא יכול לתמוך בפחות מינים כאשר הוא נקטע על ידי מספר כבישים וגדרות גם כאשר אלו אינם משנים הרבה את סך השטח הנתון.

* הרס בתי גידול נגרם גם בגלל [[קיטוע שטחי מחייה]] על ידי כבישים, גדרות ומסילות ברזל. אם יש שטח בגודל 100 קילומטרים רבועים הוא יכול לתמוך בפחות מינים כאשר הוא נקטע על ידי מספר כבישים וגדרות גם כאשר אלו אינם משנים הרבה את סך השטח הנתון.

* ניצול יתר של בעלי חיים לצורכי האדם, וכן [[ציד וסחר בבעלי חיים]]. [[דייג יתר]] גורר הפערות גדולות למערכות האקולוגיות הימיות - להכחדה ישירה של מינים שניצודים ולהכחדה עקיפה עקב ערעור של מינים שחיים באותה מערכת אקולוגית עם מינים אלה.  

* ניצול יתר של בעלי חיים לצורכי האדם, וכן [[ציד וסחר בבעלי חיים]]. [[דייג יתר]] גורר הפרעות גדולות למערכות האקולוגיות הימיות - להכחדה ישירה של מינים שניצודים ולהכחדה עקיפה עקב ערעור של מינים שחיים באותה מערכת אקולוגית עם מינים אלה.  

* חדירת [[מינים פולשים]] הדוחקים מינים מקומיים.  

* חדירת [[מינים פולשים]] הדוחקים מינים מקומיים.  

* [[זיהום]] - בעיקר מקרים של זיהום נקודתי שהורסים בתי מחיה בנהרות, אבל גם זיהום היקפי ומתמשך - לדוגמה זיהום בחומרי הדברה הוא גורם מרכזי ב[[הכחדת חרקים]]. חומרי הדברה הם חשוד מרכזי ב[[הפרעת התמוטטות המושבה]] והכחדת דבורי דבש.  

* [[זיהום]] - בעיקר מקרים של זיהום נקודתי שהורסים בתי מחיה בנהרות, אבל גם זיהום היקפי ומתמשך - לדוגמה זיהום בחומרי הדברה הוא גורם מרכזי ב[[הכחדת חרקים]]. חומרי הדברה הם חשוד מרכזי ב[[הפרעת התמוטטות המושבה]] והכחדת דבורי דבש.  

בנוגע לבעיות סביבה רבות, [[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טוענים באופן כללי כי כאשר בעיות הסביבה יהפכו חמורות יותר, מחיר [[השפעה סביבתית|הפגיעה בסביבה]] יעלה, וכתוצאה מכך יגבר הלחץ ל[[הפנמת עלויות|הפנים את הנושא לתוך השוק]] וכך יושם תג מחיר על הפגיעה, מנגנון המחירים של ה[[שוק]] יקטין את הפגיעה בסביבה.  

בנוגע לבעיות סביבה רבות, [[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טוענים באופן כללי כי כאשר בעיות הסביבה יהפכו חמורות יותר, מחיר [[השפעה סביבתית|הפגיעה בסביבה]] יעלה, וכתוצאה מכך יגבר הלחץ ל[[הפנמת עלויות|הפנים את הנושא לתוך השוק]] וכך יושם תג מחיר על הפגיעה, מנגנון המחירים של ה[[שוק]] יקטין את הפגיעה בסביבה.  

אלא שהכחדת מינים היא דוגמה ל[[כשל שוק]] בו מנגנון זה לא תמיד עובד. במקרים של ציד, ככל שמין ניצוד הופך לנדיר יותר, מחירו בשוק עולה, ולציידים יש יותר מוטיבציה ומימון לחפש אחריו. מינים כגון הטיגריס והקרנף עומדים על סף הכחדה בגלל ציד לא חוקי הנובע מסיבה זו, גם הפיל האפריקאי ניצוד במספרים גדולים בגלל ביקוש עולה לשנהבים. יש טענות כי אחת הסיבות העיקריות להכחדת דולפין הנהרות הסיני הייתה גידול בכמות הפרטים שניצודו. ציד מהוה סיבה חשובה להעלמות של יונקים גדולים וציפורי טרף מרשימות כמו דובים, פילים, קרנפים, נשרים, אוזניות , עיטים וכדוגמה.   

אלא שהכחדת מינים היא דוגמה ל[[כשל שוק]] בו מנגנון זה לא תמיד עובד. במקרים של ציד, ככל שמין ניצוד הופך לנדיר יותר, מחירו בשוק עולה, ולציידים יש יותר מוטיבציה ומימון לחפש אחריו. מינים כגון הטיגריס והקרנף עומדים על סף הכחדה בגלל ציד לא חוקי הנובע מסיבה זו, גם הפיל האפריקאי ניצוד במספרים גדולים בגלל ביקוש עולה לשנהבים. יש טענות כי אחת הסיבות העיקריות להכחדת דולפין הנהרות הסיני הייתה גידול בכמות הפרטים שניצודו. ציד מהוה סיבה חשובה להעלמות של יונקים גדולים וציפורי טרף מרשימות כמו דובים, פילים, קרנפים, נשרים, עזניות, עיטים וכדוגמה.   

הכחדת מינים עלולה לגרום לקריסת [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], וההשלכות הכלכליות של דבר זה אינן ידועות. השפעה מתונה הרבה יותר היא לאי יכולת מימוש של פוטנציאל תיירותי. מין שנכחד אינו ניתן להחזרה ([[נזק בלתי הפיך]]), ובנוסף הוא מערער את המערכת האקולוגית שבה היה, ומגדיל את סיכויי ההכחדה של מינים נוספים התלויים בו. דבר זה מהווה דוגמה לכך שכסף אינו חליפי לכל דבר בטבע. בנוסף הדבר מהווה הדגמה לחשיבות של תאוריה כלכלית דינמית שבה יש אי-הופכיות של הזמן בניגוד לתאוריה הנאו-קלאסית שבה [[כל דבר הוא הפיך]].

הכחדת מינים עלולה לגרום לקריסת [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], וההשלכות הכלכליות של דבר זה אינן ידועות. השפעה מתונה הרבה יותר היא לאי יכולת מימוש של פוטנציאל תיירותי. מין שנכחד אינו ניתן להחזרה ([[נזק בלתי הפיך]]), ובנוסף הוא מערער את המערכת האקולוגית שבה היה, ומגדיל את סיכויי ההכחדה של מינים נוספים התלויים בו. דבר זה מהווה דוגמה לכך שכסף אינו חליפי לכל דבר בטבע. בנוסף הדבר מהווה הדגמה לחשיבות של תאוריה כלכלית דינמית שבה יש אי-הופכיות של הזמן בניגוד לתאוריה הנאו-קלאסית שבה [[כל דבר הוא הפיך]].

בעיה נוספת בתאור הנאו-קלאסי היא הנחה לגבי [[היוון]] של העתיד. פעילות כלכלית שמבועת כיום תגרום להכחדה בעוד מספר עשורים. כלכלנים טוענים כי סוגים נזקים כאלה מחושבים במערכת בשל היוון - כלומר אנחנו מבינים את הנזק שדבר מסויים יגרום בעתיד אבל מוכנים לסבול אותו בגלל שאנו מערכים יותר את ההווה לעומת העתיד. דרך אחרת להסתכל על הנושא היא כעל בעיה של [[צדק בין דורי]] מסוג [[השפעה חיצונית]] - הדורות הבאים יסבלו מהתנהגות של הדור הנוכחי, אבל אין להם מכונת זמן כדי לחזור אחורה בזמן ולשלם או לקנוס את הדור הנוכחי על פעולות שלו.  

בעיה נוספת בתאור הנאו-קלאסי היא הנחה לגבי [[היוון]] של העתיד. פעילות כלכלית שמבועת כיום תגרום להכחדה בעוד מספר עשורים. כלכלנים טוענים כי סוגים נזקים כאלה מחושבים במערכת בשל היוון - כלומר אנחנו מבינים את הנזק שדבר מסויים יגרום בעתיד אבל מוכנים לסבול אותו בגלל שאנו מערכים יותר את ההווה לעומת העתיד. דרך אחרת להסתכל על הנושא היא כעל בעיה של [[צדק בין דורי]] מסוג [[השפעה חיצונית]] - הדורות הבאים יסבלו מהתנהגות של הדור הנוכחי, אבל אין להם מכונת זמן כדי לחזור אחורה בזמן ולשלם או לקנוס את הדור הנוכחי על פעולות שלו.  

טענת ההיוון וטענות נוספות לשם הצדקת פעולות כמו זיהום או הכחדת מינים היא סוג של [[ניתוח נורמטיבי]] שבא להצדיק פגיעה מסויימת, בעוד שכלכלנים מחוייבים לכאורה ל[[פוזיטיבי|ניתוח פוזטיבי]]. הדבר מזכיר טיעונים דומים של [[צידוקים לעבדות]] שחלקם נתלה בכך שעבדות של שחורים היא חיונית לשם המשך שגשוג הכלכלה. חלק מאנשי הסביבה טוענים כי יש לעניק [[זכויות לטבע]] או [[זכויות בעלי חיים]] שיסייעו למניעת הכחדה, כשם שהענקת זכויות גם לאנשים שחורים, משום שהם גם בני אדם, היתה חחלק מרכזי ב[[התנועה לביטול העבדות]]. לפי טענה זו - כל עוד מסתכלים על בעלי חיים צמחים או מערכות אקולוגיות כעל רכוש בלבד שבני אדם יכולים לעשות בו כרצונם - קשה הרבה יותר להגן על המערכות האקולוגיות ועל מינים.  

טענת ההיוון וטענות נוספות לשם הצדקת פעולות כמו זיהום או הכחדת מינים היא סוג של [[ניתוח נורמטיבי]] שבא להצדיק פגיעה מסויימת, בעוד שכלכלנים מחוייבים לכאורה ל[[פוזיטיבי|ניתוח פוזיטיבי]]. הדבר מזכיר טיעונים דומים של [[צידוקים לעבדות]] שחלקם נתלה בכך שעבדות של שחורים היא חיונית לשם המשך שגשוג הכלכלה. חלק מאנשי הסביבה טוענים כי יש להעניק [[זכויות לטבע]] או [[זכויות בעלי חיים]] שיסייעו למניעת הכחדה, כשם שהענקת זכויות גם לאנשים שחורים, משום שהם גם בני אדם, היתה חלק מרכזי ב[[התנועה לביטול העבדות]]. לפי טענה זו - כל עוד מסתכלים על בעלי חיים צמחים או מערכות אקולוגיות כעל רכוש בלבד שבני אדם יכולים לעשות בו כרצונם - קשה הרבה יותר להגן על המערכות האקולוגיות ועל מינים.  

מבחינה כלכלית ניתן לראות במגוון המינים ובתפקוד של מערכות אקולוגית הנגזר ממנו סוג של [[מוצר ציבורי]]. הבעיה בשמירה או קיום של מוצרים ציבוריים הוצגה בספר [[חברת השפע]] - השוק מעולה בייצור ומגוון של מוצרים פרטיים אבל הוא גרוע בהספקת מוצרים ציבוריים.

מבחינה כלכלית ניתן לראות במגוון המינים ובתפקוד של מערכות אקולוגית הנגזר ממנו סוג של [[מוצר ציבורי]]. הבעיה בשמירה או קיום של מוצרים ציבוריים הוצגה בספר [[חברת השפע]] - השוק מעולה בייצור ומגוון של מוצרים פרטיים אבל הוא גרוע בהספקת מוצרים ציבוריים.

==הכחדות מינים בישראל==

==הכחדות מינים בישראל==

בישראל נכחדו מינים שונים - הכחדה זו מתרחשת במשך אלפי שנים וכללה בין היתר תנינים, אריות, היפופוטמים, שור הבר, אייל אדמוני ועוד. עם התרחבות ההתיישבות האנושית במאה ה-20 נכחדו מינים נוספים בהם דוב סורי , עוזניית הנגב, נמר סיני, יען הנגב, כלב ים נזירי מצוי ועוד. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C]

בישראל נכחדו מינים שונים - הכחדה זו מתרחשת במשך אלפי שנים וכללה בין היתר תנינים, אריות, היפופוטמים, שור הבר, אייל אדמוני ועוד. עם התרחבות ההתיישבות האנושית במאה ה-20 נכחדו מינים נוספים בהם דוב סורי, עזניית הנגב, נמר סיני, יען הנגב, כלב ים נזירי מצוי ועוד. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C]

דו"ח מצב הטבע בישראל משנת 2010 ​סקר את מצבם של בעלי החיים מבחינת סכנת הכחדה. הדו"ח מצא כי מבין 452 מיני החולייתנים המוכרים בישראל (לא כולל מינים ימיים ועופות שאינם מקננים בישראל), נכחדו מאזורנו 28 מינים (4 מהמינים שנכחדו מאזורנו הושבו לטבע) ו-6 מינים נכחדו לחלוטין (הכחדה עולמית).

דו"ח מצב הטבע בישראל משנת 2010 ​סקר את מצבם של בעלי החיים מבחינת סכנת הכחדה. הדו"ח מצא כי מבין 452 מיני החולייתנים המוכרים בישראל (לא כולל מינים ימיים ועופות שאינם מקננים בישראל), נכחדו מאזורנו 28 מינים (4 מהמינים שנכחדו מאזורנו הושבו לטבע) ו-6 מינים נכחדו לחלוטין (הכחדה עולמית).

בין המינים שנכחדו היו 5 מינים אנדמיים (מינים אנדמיים הם מינים שתפוצתם העולמית היא באזור אחד בלבד) ו-3 תת-מינים אנדמיים. [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/NatureBiodiversity/IsraelBiodiversity/Pages/IsraelAnimalExtinction.aspx]

בין המינים שנכחדו היו 5 מינים אנדמיים (מינים אנדמיים הם מינים שתפוצתם העולמית היא באזור אחד בלבד) ו-3 תת-מינים אנדמיים. [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/NatureBiodiversity/IsraelBiodiversity/Pages/IsraelAnimalExtinction.aspx]

ממיני החולייתנים שנותרו בישראל 153 הם מינים הנתונים בסכנת הכחדה: המינים שבסכנה מהווים 37% מכלל מיני החולייתנים היבשתיים: 23% ממיני העופות ו-23% ממיני הדגים, 35% ממיני הזוחלים, 60% ממיני היונקים ו 82% ממיני הדו-חיים. הסיבות העיקריות להכחדת חולייתנים היו ציד, אבדן בתי גידול והרעלות.[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/NatureBiodiversity/IsraelBiodiversity/Pages/IsraelAnimalExtinction.aspx]

ממיני החולייתנים שנותרו בישראל 153 הם מינים הנתונים בסכנת הכחדה: המינים שבסכנה מהווים 37% מכלל מיני החולייתנים היבשתיים: 23% ממיני העופות ו-23% ממיני הדגים, 35% ממיני הזוחלים, 60% ממיני היונקים ו-82% ממיני הדו-חיים. הסיבות העיקריות להכחדת חולייתנים היו ציד, אבדן בתי גידול והרעלות.[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/NatureBiodiversity/IsraelBiodiversity/Pages/IsraelAnimalExtinction.aspx]

ישראל היא מקום עשיר בציפורים עם מעל 500 מיינים של ציפורים ועופות כמחציתם עופות נודדים מאסיה ואירופה לאפריקה. [[הכחדת ציפורים בישראל]] נמצאת במגמת עליה. מאז 2002 יש מעקב אחר סכנת הכחדה לציפורים, שמכילה כמה עשרות מינים.  

ישראל היא מקום עשיר בציפורים עם מעל 500 מינים של ציפורים ועופות כמחציתם עופות נודדים מאסיה ואירופה לאפריקה. [[הכחדת ציפורים בישראל]] נמצאת במגמת עליה. מאז 2002 יש מעקב אחר סכנת הכחדה לציפורים, שמכילה כמה עשרות מינים.  

מבין 206 מיני העופות המקננים בישראל, 45 מינים היו נתונים בסכנת בשנת 2010 - 18 בסכנת הכחדה חמורה, 19 בסכנה ו-8 עתידם בסכנה (בהשוואה ל-39 מינים בשנת 2002). בין 2002 ל- 2008 הוחמר מצבם של 21 מינים, מהם 12 מינים שלא נכללו ברשימת המינים שבסכנה ב-2002. מצבם של שני מינים הוטב, ומצבם של 22 מינים לא השתנה. 11 מיני עופות הפסיקו לקנן בישראל, אבל הם עדיין מתועדים בארץ כנודדים או חורפים. [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/NatureBiodiversity/IsraelBiodiversity/Pages/IsraelAnimalExtinction.aspx]

מבין 206 מיני העופות המקננים בישראל, 45 מינים היו נתונים בסכנת בשנת 2010 - 18 בסכנת הכחדה חמורה, 19 בסכנה ו-8 עתידם בסכנה (בהשוואה ל-39 מינים בשנת 2002). בין 2002 ל- 2008 הוחמר מצבם של 21 מינים, מהם 12 מינים שלא נכללו ברשימת המינים שבסכנה ב-2002. מצבם של שני מינים הוטב, ומצבם של 22 מינים לא השתנה. 11 מיני עופות הפסיקו לקנן בישראל, אבל הם עדיין מתועדים בארץ כנודדים או חורפים. [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/NatureBiodiversity/IsraelBiodiversity/Pages/IsraelAnimalExtinction.aspx]

סכנת הכחדה נוגעת גם לבעלי חיים חסרי חוליות מתוך רשימה של 200 מיני רכיכות של מים יבשתיים ושל יבשה סווגו כמעט 50% בדרגה מסוימת של סכנה, ו- 13 מינים נכחדו במהלך המאה העשרים. 4 מיני עלוקות ו-21 מיני חרקים נכחדו, רובם אכלסו בעבר את ביצות החוף ואת החולה. [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/NatureBiodiversity/IsraelBiodiversity/Pages/IsraelAnimalExtinction.aspx]

סכנת הכחדה נוגעת גם לבעלי חיים חסרי חוליות מתוך רשימה של 200 מיני רכיכות של מים יבשתיים ושל יבשה סווגו כמעט 50% בדרגה מסוימת של סכנה, ו-13 מינים נכחדו במהלך המאה העשרים. 4 מיני עלוקות ו-21 מיני חרקים נכחדו, רובם אכלסו בעבר את ביצות החוף ואת החולה. [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/NatureBiodiversity/IsraelBiodiversity/Pages/IsraelAnimalExtinction.aspx]

==ראו גם==

==ראו גם==