שינויים

מיתוס הקידמה הוא עבורנו מה שהיה מיתוס כוח-הלוחם שנתן האל לרומאים, או מיתוס הישועה הנצחית היה עבור הקונקיסטאדורים הספרדים: בלעדיו, לא ניתן לקיים את המאמצים שלנו. על הבסיס של הנצרות המערבית, [[הנאורות]], בשיא האופטימיות שלה, שתלתה חזון של גן עדן ארצי, שאליו יכול היה לקחת אותנו מאמץ אנושי המונחה על ידי הגיון מחשבתי. בעקבות הנחיה זו, כל דור יחיה חיים טובים יותר מחיי הדור שלפיו. ההיסטוריה הופכת למדרגות נעות, והדרך היחידה היא למעלה. בקומה העליונה נמצאת השלמות האנושית. חשוב שזו תישאר מחוץ להישג יד כדי לקיים את תחושת התנועה.

מיתוס הקידמה הוא עבורנו מה שהיה מיתוס כוח-הלוחם שנתן האל לרומאים, או מיתוס הישועה הנצחית היה עבור הקונקיסטאדורים הספרדים: בלעדיו, לא ניתן לקיים את המאמצים שלנו. על הבסיס של הנצרות המערבית, [[הנאורות]], בשיא האופטימיות שלה, שתלתה חזון של גן עדן ארצי, שאליו יכול היה לקחת אותנו מאמץ אנושי המונחה על ידי הגיון מחשבתי. בעקבות הנחיה זו, כל דור יחיה חיים טובים יותר מחיי הדור שלפיו. ההיסטוריה הופכת למדרגות נעות, והדרך היחידה היא למעלה. בקומה העליונה נמצאת השלמות האנושית. חשוב שזו תישאר מחוץ להישג יד כדי לקיים את תחושת התנועה.

ההיסטוריה של השנים האחרונות, לעומת זאת, העניקה למנגנון זה חבטה כשלהי. המאה הקודמת איימה לעתים קרובות מדי בירידה לגיהנום, ולא בגן העדן המובטח עלי אדמות. אפילו בתוך החברות המשגשגות והליברליות של המערב, הקידמה, במובנים רבים, לא הצליחה לספק את הסחורה. הדור של היום פחות מרוצה באופן מופגן, וכתוצאה מכך פחות אופטימי, מאלה שהיו קודם לכן. הם עובדים שעות ארוכות יותר, עם פחות ביטחון, ופחות סיכוי להשאיר מאחור את הרקע החברתי שאליו נולדו. הם חוששים מפשע, התמוטטות חברתית, התפתחות יתר, [[קריסה סביבתית]]. הם לא מאמינים שהעתיד יהיה טוב יותר מהעבר. באופן אינדיבידואלי, הם מוגבלים פחות על ידי מעמד ומוסכמה מאשר הוריהם או סביהם, אך מוגבלים יותר על ידי חוק, מעקב, איסורי מדינה וחוב אישי. הבריאות הפיזית שלהם טובה יותר, הבריאות הנפשית שלהם שברירית יותר. אף אחד לא יודע מה מגיע. אף אחד לא רוצה להסתכל.

לעומת זאת, ההיסטוריה של השנים האחרונות העניקה למנגנון זה חבטה כשלהי. המאה הקודמת איימה לעתים קרובות מדי בירידה לגיהנום, ולא בגן העדן המובטח עלי אדמות. אפילו בתוך החברות המשגשגות והליברליות של המערב, הקידמה, במובנים רבים, לא הצליחה לספק את הסחורה. הדור של היום פחות מרוצה באופן מופגן, וכתוצאה מכך פחות אופטימי, מאלה שהיו קודם לכן. הם עובדים שעות ארוכות יותר, עם פחות ביטחון, ופחות סיכוי להשאיר מאחור את הרקע החברתי שאליו נולדו. הם חוששים מפשע, התמוטטות חברתית, התפתחות יתר, [[קריסה סביבתית]]. הם לא מאמינים שהעתיד יהיה טוב יותר מהעבר. באופן אינדיבידואלי, הם מוגבלים פחות על ידי מעמד ומוסכמה מאשר הוריהם או סביהם, אך מוגבלים יותר על ידי חוק, מעקב, איסורי מדינה וחוב אישי. הבריאות הפיזית שלהם טובה יותר, הבריאות הנפשית שלהם שברירית יותר. אף אחד לא יודע מה מגיע. אף אחד לא רוצה להסתכל.

==ראו גם==

==ראו גם==