47,332
עריכות
שינויים
←תקופת הרנסאנס
תקופת הרנסנס מתחילה ואיתה הנכונות החברתית לערער על סדרים ישנים ועל הנחות מימי הביניים.
תקופת הרנסנס מתחילה ואיתה הנכונות החברתית לערער על סדרים ישנים ועל הנחות מימי הביניים.
==תקופת הנאורות והתקופה המודרנית==
בתקופת הנאורות אנשי מדע מתחילים לתקוף בצורה גלויה יותר רעיונות של הדת. דוגמה לכך היא [[האנציקלופדיה הגדולה]]. המחברים, במיוחד דידרו וד'אלמבר, מיקמו את הדת בתוך מערכת של תבונה ופילוסופיה. הם לא דחו את כל הטענות הדתיות, אבל האמינו שתאולוגיה ורעיונות על אלוהים חייבים להיות מוכחים. לואי דה-ז'וקור מתח ביקורת חריפה על האמונות הטפלות כעל טעות אינטלקטואלית במאמרו בנושא. הכותבים הדגישו את זכותו של הפרט לריבונות דתית. לכן הם הטילו ספק באותנטיות של אירועים היסטוריים מתוארים שצוינו בתנ"ך, והטילו ספק בתוקפם של ניסים ותחיית המתים.
הוגה הרדיקאלי תומאס פיין, פרסם את הספר [[עידן התבונה: חקירה של תאולוגיה אמיתית ופלאית]]. הספר מותח בקורת על דתות ממוסדות וטוען שישנן סתירות פנימיות בתנ"ך ובברית החדשה. הספר פורסם בשני כרכים בשנים 1794 ו-1807. הספר הפך לרב מכר בארצות הברית, שם הביא להתעוררות דאיסטית קצרת ימים. הקהל הבריטי, לעומת זאת, שחשש מפני הקצנה פוליטית נוספת בעקבות המהפכה הצרפתית, קיבל את הספר בצורה עוינת יותר. לדוגמה לפי פיין, דתות טוענות כי הוטלה עליהן המשימה להפיץ את בשורת האל בעולם בזכות התגלות האל למייסד הדת: אצל היהודים התגלה ה' למשה, למוחמד ניתן הקוראן אל ידי המלאך, וישו שהוא למעשה אל נגלה אל השליחים לאחר מותו. כך הסיק שלפי כתבי הקודש ההתגלות האלוהית אינה אפשרית לכל אדם אלא רק ליחידים, אשר יכולים לספר לחסידיהם על ההתגלות שקרתה להם ולהעביר את המידע על ההתגלות בכתב או בעל פה לכל בני האדם, אך הם מצידם אינם חווים התגלות אלא רק שמועה על התגלות, ואינם חייבים להאמין באמיתותה. כך, הבחירה אם להאמין בהתגלות האלוהית למשה, ישו, או מוחמד, נתונות בידיו של האינדיבידואל. על האינדיבידואל להחליט בעצמו מה סביר יותר - שהאל דיבר ישירות לנביאים או שהעדות להתגלות היא שקרית.הספר גרם לכך שפיין, שהיה בשעתו אחד התורמים החשובים להקמתה של ארצות הברית ואחד ההוגים הפופולריים ביותר בקרב תושבי המושבות האמריקאים, היה אישיות בלתי רצויה. הוא הוכרז כאתאיסט, אשר הייתה מילת גנאי באותם הימים, ספריו נשרפו בפומבי והוא נתקף והוחרם.
עם הזמן הגילויים המדעים צמצמו את ההסברים לדברים שבעבר הוסברו על ידי ההסבר "זהו רצון האל". דבר זה התחזק מאד בעקבות [[המהפכה המיקרוביולוגית]] שהביאה להסבר על חיידקים ולא רצון האל כגורם מרכזי שגורם למוות של אנשים במחלות מדבקות. הוגי דעות מדענים וכמרים חששו מפני ההשפעה של המדע על המוסר. אם המדע גורם לכך שבני האדם "רוצחים את אלוהים" ומצמצמים את קיומו הדבר עלול לגרום לחיים לא מוסריים, למשטרים לא מוסריים וכו' - הד לדאגה זו בא לידי ביטוי מאוחר יותר בעקבות משטרים "חילוניים" כמו קומוניזם ונאציזם - אף כי שני משטרים אלה הם גם בעלי מאפיינים אנטי-מדעיים כמו רדיפת אנשים בעקבות האמונה שלהם , התנגדות ישירה למדע או עיוות שלו, וכן חשיבה דתית אצל היטלר.
אצל חלק מהזרמים הדתיים התפתחתה החל מראשית המאה ה-19 התנגדות ישירה למדע כולו או לחלקים במדע. כך עד היום יש ארגונים נוצרים שמתנגדים לאבולוציה והתנגדות זו קיימת גם בקרב מוסלמים רבים. הזרם החרדי ביהדות מתנגד להיבטים רבים במדע ומסרב ללמד ילדים מדע או חלקים נרחבים ממנו - החל בשאלות כמו מהו גיל היקום וחקירות אסטרונמיות ועד אבולוציה וביולוגיה או שאלות הנוגעות למיניות האדם.
==עימותים בין המדע לבין הדת==
==עימותים בין המדע לבין הדת==