שורה 32: |
שורה 32: |
| הפילוסופים היוונים הקדומים עדיין לא המציאו את המדע. ההסברים שלהם הם לעיתים קרובות סתומים ושריתותיים כמו הסברים תאולוגיים. חסרים להם היבטים מדעיים חשובים כמו ביקורת עמיתים, ביצוע ניוסיים ושימוש בכלים מתמטיים או הגרת יחידות מידה כדי לנסות לכמת תופעות ועם זאת הם עשו צעדים חשובים בהסבר היקום ואיך העולם עובד ללא נוכחות של אלים כלשהם. | | הפילוסופים היוונים הקדומים עדיין לא המציאו את המדע. ההסברים שלהם הם לעיתים קרובות סתומים ושריתותיים כמו הסברים תאולוגיים. חסרים להם היבטים מדעיים חשובים כמו ביקורת עמיתים, ביצוע ניוסיים ושימוש בכלים מתמטיים או הגרת יחידות מידה כדי לנסות לכמת תופעות ועם זאת הם עשו צעדים חשובים בהסבר היקום ואיך העולם עובד ללא נוכחות של אלים כלשהם. |
| | | |
− | עם התחזקותה של אתונה החלו להופיע פילוסופים שהתרחקו יותר מהמדע. סוקרטס, אפלטון אריסטו ועוד התרחקו מהמסורת המילטית של בחינת העולם בכלים מעשיים והתקרבו יותר למיסטיקה ולהסברים פילוסופיים שניסו להשען על לוגיקה טהורה. עם זאת הם גם נוטעים יסודות נוספים שישמשו את המדע בהמשך. בדיאלוג 'מנון' סוקרטס מעלה את החשיבות של [[נכונות להודות בבורות]] כתנאי חיוני התקדמות וחיפוש שאלות כדי לפתור את הלא ידוע . סוקרטס מדבר עם אציל צעיר שמתחיל לשאול אותו על המידה הטובה. סוקרטס שואל אותו שאלות ומראה לו שקשה להבין מהי "המידה הטובה" , תוך כדי כך הוא מדגים לאציל כי חשוב להכיר בבורות של עצמך כדי לחפש אחר שאלות. הוא לוקח עבד ומתחיל לשאול אותו כיצד להכפיל פי שתיים את שטחו של מרובע. בתחילה העבד משוכנע שהוא יכול להגיע לתשובה בקלות, לאחר מספר נסיונות כושלים הוא נאלץ להודות שאינו יודע את התשובה. בשלב זה סוקרטס פונה לאציל ומפנה את תשומת ליבו ששלב זה הוא חיוני כדי שאפשר יהיה להתקדם הלאה בחיפוש אחר תשובות לשאלה. זהו אחד המרכיבים החיוניים של תרבות מדעית. נכונות זו היא היכולת להודות בכך שאינך יודע את התשובה לשאלה מסוימת וכי אתה נכון לחפש תשובות לשאלה זו. זאת בניגוד ל[[שמרנות]] ולזרמים רבים בדת שמצהירים כי כל התשובות, במיוחד לשאלות החשובות - כבר ידועות לנו. | + | מלבד האסכולה המילטית הדבר כלל את האסכולה האלאטית, והאסכולה האטומיסטית. שהיו אסכולות חילוניות. בנוסף הייתה האסכולה הפיתגוראית שהייתה אסכולה מיסטית - היא הצליחה לפתח את המתמטיקה אבל גם החדירה לתוך החקירות האלה טענות מיסטיות שעיכבו חלקים מהחשיבה המדעית במשך מאות שנים. פיתוגרס הניח כי יש רק מספרים רצאיונליים והתנגד לרעיון קיומם של מספרים לא רציואנלים בנוסף הוא יזם את הרעיון של חלוקת היקודם לחמישה יסודות בסיסיים - כאשר יסוד אחד נותר כסוד בעוד לציבור הוסבר כי העולם מחולק לארבע יסודות - איויר, אדמה, מים ואש. |
| + | |
| + | עם התחזקותה של אתונה החלו להופיע פילוסופים שהתרחקו יותר מהמדע. סוקרטס, אפלטון אריסטו ועוד התרחקו מהמסורת המילטית של בחינת העולם בכלים מעשיים והתקרבו יותר למיסטיקה ולהסברים פילוסופיים שניסו להשען על לוגיקה טהורה. |
| + | |
| + | עם זאת הם גם נוטעים יסודות נוספים שישמשו את המדע בהמשך. בדיאלוג 'מנון' סוקרטס מעלה את החשיבות של [[נכונות להודות בבורות]] כתנאי חיוני התקדמות וחיפוש שאלות כדי לפתור את הלא ידוע . סוקרטס מדבר עם אציל צעיר שמתחיל לשאול אותו על המידה הטובה. סוקרטס שואל אותו שאלות ומראה לו שקשה להבין מהי "המידה הטובה" , תוך כדי כך הוא מדגים לאציל כי חשוב להכיר בבורות של עצמך כדי לחפש אחר שאלות. הוא לוקח עבד ומתחיל לשאול אותו כיצד להכפיל פי שתיים את שטחו של מרובע. בתחילה העבד משוכנע שהוא יכול להגיע לתשובה בקלות, לאחר מספר נסיונות כושלים הוא נאלץ להודות שאינו יודע את התשובה. בשלב זה סוקרטס פונה לאציל ומפנה את תשומת ליבו ששלב זה הוא חיוני כדי שאפשר יהיה להתקדם הלאה בחיפוש אחר תשובות לשאלה. זהו אחד המרכיבים החיוניים של תרבות מדעית. נכונות זו היא היכולת להודות בכך שאינך יודע את התשובה לשאלה מסוימת וכי אתה נכון לחפש תשובות לשאלה זו. זאת בניגוד ל[[שמרנות]] ולזרמים רבים בדת שמצהירים כי כל התשובות, במיוחד לשאלות החשובות - כבר ידועות לנו. |
| + | |
| + | לאחר הקמת האימפריה של אלכסנד מוקדון מתקיימים מספר תהליכים חברתיים שונים - מצד אחד יש מפגש בין דתות שונות ואמונות שונות ויש ספקנות של חלק מהאנשים במסורות - בגלל שבמקומות שונים יש מסורות שונות עם הסברים שונים מאד על העולם כמו כן התפתחות אתונה והאימפריה ההנלנסטית מקדמת את החקירות לגבי תחומים רבים כמו מטלורגיה, ניווט, מתמטיקה, ספרות, היסטוריה, אדריכלות ועוד - ודבר זה מערער את ההנחה של תרבויות שונות כי הן התרבות המתקדמת ביותר בעולם. גם הקיום הסדר הדתי-מלוכני מתערער במידה מסויימת שכן המלכים שכביכול שלטו בממלכות שלהן בזכות חסדי האלים, והרעיון כי סדד זה יכון לעולם ועד - ואינו משתנה לעולם - מתערער בגלל הכיבוש ההלניסטי שמערר את כל הממלכות באזור המזרח התיכון - שחלקן בעלות מסורות של אלפי שנים. כמו כן בתקופה זו מוקמת באלכסנדריה "הספריה הגדולה" שמכילה אלפי כתבים מתקופות שונות, תחומי ידע שונים ומסורות שונות. מתחיל להתפתח מעמד של מלומדים שאינם בהכרח כהני דת. |
| + | |
| + | בתקופה זו מתקיים פיתוח של מתמטיקה, שאינו תלוי במסורת מיסטית (בניגוד לתחילת התחום על ידי פיתגורס). המתמטיקה היא ידע מופשט שאינו תלוי בהנחות תאולוגיות, והוא משותף לכל העוסקים בו - ללא קשר לגילם, מעמדם החברתי, או הרקע התרבותי- תאולוגי שלהם. למתמטיקה מתגלים חוקים שתלוים רק בהנחות יסוד - ולא ברצון של אלים כלשהם. בהמשך הדבר גורם לאחדות של דעות והתכנסות להסבר אחד המקובל על כל העוסקים בתחום ידע מסויים - [[קונצנוס מדעי]] - הגעה להסבר אחד על ידי תרבויות שונות מאד - כך לדוגמה החוקרים הערבים מתרגמים כתבים רבים של ההוגים היוונים הקלאסיים. דבר זה של ביסוס הלוגיקה בצורה מסודת וקיום הוכחות משפיע בהמשך על תחומים נוספים, במיוחד בתחומי הנדסה ופיזיקה. דבר זה גם נמצא בניגוד גמור להסברים תאולוגיים ודתיים שנמצאים בתהליך מתמיד של פיצולים וסכסוכים - גם כאשר המקור של הרעיונות הוא זהה. |
| + | |
| + | ===במהלך ימי הביניים=== |
| + | במהלך ימי הביניים ממשיכה מסורת של חקירה של העולם ואיסוף תצפיות, ידע וספרים - במרכזים דתיים. דתות שונות - במיוחד האיסלם והנצרות ובמידה מסויימת גם היהדדות - מתחרות בניהן מי יסביר את העולם בצורה טובה יותר - ולכן גם השלטונות וגם מוסדות הדת רואים לעיתים קרובות בצורה חיובית דברים כמו למדנות, ידע והשכלה - במיוחד כאשר אלה משולבים גם בהסברים דתיים ובסממנים דתיים. כל דת מנסה להוכיח את העלויות שלה על דתות אחרות. |
| + | |
| + | בשלהי תקופה זו מתחילה לפעול אקדמות - מרכזי לימוד ללימודים מתקמדמים - בעולם המוסלמי ולאחר מכן בצפון איטליה. בצפון איטליה חלק מהאוניברסאות הן חופשיות יותר - ואין להן קשר חזק לא לשלטונות ולא לדת אלא הן חוקרות בצורה חופשית יותר. במיוחד בולטת אוניברסיטת בולוניה, שהחלה לפעול בשנת 1088. האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם המערבי נוסדה מהתארגנות חופשית וחילונית (מנותקת משליטת הכנסייה או כל חצר מלוכה שהיא) של סטודנטים שבחרו ומימנו את הפרופסורים שלהם מכיסם. התארגנות הסטודנטים פעלה בדרך של עזרה הדדית, וחולקה לפי לאומים לשתי קבוצות עיקריות: אינטראמונטאני או צ'יטאמונטאני ואולטראמונטאני. במאה ה-12 היו באוניברסיטה 17 תת-קבוצות לאומיות אינרטראמונטאני ו-14 תתי קבוצות לאומיות אולטראמונטא. אוניברסיטת בולוניה היתה שונה בכך הן ממסודות האקדמיה במחרב המוסלמי והן ביחס למוסדות דומים שקמו בצרפת ובאנגליה. אוניברסיטת סורבון בצרפת, שהמרצים שלה השתייכו וממומנו על ידי הכנסייה או בית המלוכה. באנגליה קמו אוקספורד - בעיקר כמוסד דתי ומקום לקיום תפילות לזכר תורמים עשירים - ואלו מוסדות שהלכו לכיוון חילוני יותר במשך תקופה ארוכה ואיטית. |
| + | |
| + | ===תקופת הרנסאנס=== |
| + | עם הזמן מתחיל להתפתח ידע מדעי שמקיים מתח גדל עם הסברים מקובלים על ידי מוסדות הדת - ההתנגשות הראשונה היא המודל של עולם קופרני עם המודל של אריסטו ושל הכנסיה הקתולית - לפיו כדור הארץ נמצא במרכז היקום והשמש הירח, הכוכבים סובבים אותו. בנוסף גם היה רעיון כי כל דבר סובב את הארץ - לכן לדוגמה לכוכבים אחרים אין ירחים. כאשר קופרניקוקס ואחרי גלילאו וקפלר מגלים כי דבר זה לא נכון מתקיים עימות בינם לבין הכנסיה הקתולית בהמשך החישובים של קפלר ופיתוחי האסטורנומיה של גלילאו ואחרים מאפשרים את המהפכה של ניוטון והאמת לגבי סיבוב הארץ סביב צירה והמכניקה הניוטונית הופכות להיות דבר נפוץ יותר ויותר. |
| + | |
| + | תקופת הרנסנס מתחילה ואיתה הנוכנות החברתית לערער על סדרים ישנים ועל הנחות מימי הביניים. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |