שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''הרחבת המוסר''' היא [[תהליך חברתי]] של התרחבות הגדרת הקבוצה כלפיה יש צורך להיות הוגנים, או קבוצה שזכאית להגנה, זכויות או יחס שווה או עם זכויות חלקיות. תהליך זה נוגע הן לשינוי [[נורמות]] ו [[מיתוס|מיתוסים]] בחברה והן ביחס ל[[סדר חברתי]], [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] וחוקים שונים. | + | '''הרחבת המוסר''' היא [[תהליך חברתי]] של התרחבות הגדרת הקבוצה כלפיה יש צורך להיות הוגנים, או קבוצה שזכאית להגנה, זכויות או יחס שווה או עם זכויות חלקיות. תהליך זה נוגע הן לשינוי [[נורמות]] ו[[מיתוס|מיתוסים]] בחברה והן ביחס ל[[סדר חברתי]], [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] וחוקים שונים. |
| | | |
| במשך כמה אלפי שנים, מאז ימי [[המהפכה החקלאית]], ברוב החברות האנושיות, רוב הזכויות היו בידי חלק מהגברים הבוגרים ולפעמים בידי נשים בוגרות והחברה הייתה בעלת [[סדר חברתי]] [[מלוכנות|מלוכני]] היררכי. [[עבדות|עבדים]] ושפחות, [[צמיתות|וואסלים]], נשים, ילדים, עניים, חולים, חולי נפש, שבויי מלחמה, זרים, אסירים, זונות וכן בעלי חיים לא זכו לזכויות כלל או שהיו עם זכויות מעטות מאוד או כתלות בשרירות הלב או מנהגים מקומיים או דתיים. | | במשך כמה אלפי שנים, מאז ימי [[המהפכה החקלאית]], ברוב החברות האנושיות, רוב הזכויות היו בידי חלק מהגברים הבוגרים ולפעמים בידי נשים בוגרות והחברה הייתה בעלת [[סדר חברתי]] [[מלוכנות|מלוכני]] היררכי. [[עבדות|עבדים]] ושפחות, [[צמיתות|וואסלים]], נשים, ילדים, עניים, חולים, חולי נפש, שבויי מלחמה, זרים, אסירים, זונות וכן בעלי חיים לא זכו לזכויות כלל או שהיו עם זכויות מעטות מאוד או כתלות בשרירות הלב או מנהגים מקומיים או דתיים. |
שורה 5: |
שורה 5: |
| בעקבות הרנסנס, [[עידן הנאורות]] [[המהפכה המדעית]], ה[[קפיטליזם]] התיעוש ו[[גלובליזציה]] החלו [[תהליך חברתי|תהליכים שינוי חברתי]] [[תהליך ארוך טווח|ארוכי טווח]] וכן [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] שונים. שינויים אלה יחד עם מאבקים חברתיים ושינויים בזרימת ה[[מידע]] וה[[ידע]] גרמו לשינוי תודעתי לכיוון שהעניק יותר זכויות או לפעמים זכויות שוות לציבורים שונים ורחבים יותר. בין היתר תהליכים אלה גררו פיתוח זרמים של [[הומניזם]], אוניברסליזם, [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] וכן זרם למען [[זכויות בעלי חיים|זכויות לבעלי חיים]] ו[[זכויות לטבע]]. תהליכי שינוי אלה כללו: | | בעקבות הרנסנס, [[עידן הנאורות]] [[המהפכה המדעית]], ה[[קפיטליזם]] התיעוש ו[[גלובליזציה]] החלו [[תהליך חברתי|תהליכים שינוי חברתי]] [[תהליך ארוך טווח|ארוכי טווח]] וכן [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] שונים. שינויים אלה יחד עם מאבקים חברתיים ושינויים בזרימת ה[[מידע]] וה[[ידע]] גרמו לשינוי תודעתי לכיוון שהעניק יותר זכויות או לפעמים זכויות שוות לציבורים שונים ורחבים יותר. בין היתר תהליכים אלה גררו פיתוח זרמים של [[הומניזם]], אוניברסליזם, [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] וכן זרם למען [[זכויות בעלי חיים|זכויות לבעלי חיים]] ו[[זכויות לטבע]]. תהליכי שינוי אלה כללו: |
| | | |
− | * ביטול הדרגתי של עבדות ושל מוסד הצמיתות ברחבי אירופה (בעיקר של עבדות לבנים). הכנסיה הנוצרית לא ראתה בעין יפה את העבדות שהיתה קיימת בעולם הרומי והמוסלמי, במהלך ימי הביניים העבדים הפכו להיות [[צמיתים]] - לא ניתן היה למכור אותם אבל הם היו צמודים לשטח אדמה חיו בעוני והיו מחוייבים לשלם מס כבד לאצילים מקומיים. בעקבות המעבר מחברה פאודלית לחברה קפיטליסטית, ליברלית ואו סוציאל-דמוקרטית בוטלה בהדרגה גם הצמיתות - בתחילה במערב אירופה ובהמשך גם במזרח אירופה ורוסיה. (עם [[זכויות רכוש]]), ומחברה [[מלוכנות|מלוכנית]] לרפובליקות ודמוקרטיות. עם זאת מדינות מערב אירופה היו מעורבות מאד במסחר בעבדים שחורים. | + | * ביטול הדרגתי של עבדות ושל מוסד הצמיתות ברחבי אירופה (בעיקר של עבדות לבנים). הכנסייה הנוצרית לא ראתה בעין יפה את העבדות שהייתה קיימת בעולם הרומי והמוסלמי, במהלך ימי הביניים העבדים הפכו להיות [[צמיתים]] - לא ניתן היה למכור אותם אבל הם היו צמודים לשטח אדמה חיו בעוני והיו מחוייבים לשלם מס כבד לאצילים מקומיים. בעקבות המעבר מחברה פאודלית לחברה קפיטליסטית, ליברלית ואו סוציאל-דמוקרטית בוטלה בהדרגה גם הצמיתות - בתחילה במערב אירופה ובהמשך גם במזרח אירופה ורוסיה. (עם [[זכויות רכוש]]), ומחברה [[מלוכנות|מלוכנית]] לרפובליקות ודמוקרטיות. עם זאת מדינות מערב אירופה היו מעורבות מאד במסחר בעבדים שחורים. |
| | | |
| [[קובץ:Official medallion of the British Anti-Slavery Society (1795).jpg|ממוזער|'האם איני בן אדם ואח?' - אחד מסמליה הבולטים של התנועה לביטול העבדות בבריטניה שיצר ג'וזאיה וג'ווד, בשנת 1795. תנועה זו צמחה על רקע [[עידן הנאורות]] במערב אירופה ובארצות הברית במאה ה-19]] | | [[קובץ:Official medallion of the British Anti-Slavery Society (1795).jpg|ממוזער|'האם איני בן אדם ואח?' - אחד מסמליה הבולטים של התנועה לביטול העבדות בבריטניה שיצר ג'וזאיה וג'ווד, בשנת 1795. תנועה זו צמחה על רקע [[עידן הנאורות]] במערב אירופה ובארצות הברית במאה ה-19]] |
| | | |
− | * [[התנועה לביטול העבדות]] הובילה לביטול ה[[עבדות]] - בעיקר עבדות של שחורים אבל גם באופן כללי יותר הוצאת העבדות אל מחוץ לחוק ותוך כדי כך מאבק בגזענות. במשך מאות שנים נחשבו שחורים לנחותים מבחינה גזעית והתייחסו אליהם כאל רכוש בלבד. בשנת 1781 התרחש הטבח בספינת העבדים זונג שבו נזרקו לים 132 שחורים אזוקים לים בגלל שיקולים מסחריים של הקברניט. גראנוויל שארפ, מראשוני הפעילים בתנועה לביטול העבדות ביקש להעמיד את הקברניט לדין באשמת רצח. התובע הכללי התובע הכללי ג'ון לי לא קיבל את הטענה ולא העמיד לדין פלילי את המעורבים בדבר. תגובתו לדרישה זו הייתה: "מה היא טענה זו על כי בני אדם הוטלו אל המים? זהו מקרה של מטען וסחורה. שחורים הם סחורה ורכוש; ולא ניתן להתייחס אליהם כאל בני אדם". התנועה לביטול העבדות צברה פופאלריות במדינות דמוקרטיות מתועשות ובעלות רקע ליברלי - אנגליה, צפון אמריקה (קנדה וצפון ארצות הברית) וכן בצרפת הדמוקרטית, לאחר התקיימה מלחמת האזרחים בארצות הברית סביב שאלה זו והעבדות בוטלה גם בארצות הברית והיא עצמה הפכה למדינה שהתנגדה לעבדות. לאחר מכן התקיים מאבק של עוד כמאה שניהם לביטל העבדות בדרום אמריקה ולבסוף במזרח התיכון ואפריקה. תהליך שהחל משלהי המאה ה-18 ונמשך עד סוף המאה ה-20 לפחות, כאשר בחלקו הוא עדיין נמשך בשל [[עבדות מודרנית]] בחלק מהמדינות העניות. כמו כן היחס המפלה לשחורים לא נפסק - דבר שהצריך מאבקים חברתיים נוספים - כמו המאבק נגד ה-KKK, הוצאת הלינצ'ים מחוץ לחוק, התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית ועוד. | + | * [[התנועה לביטול העבדות]] הובילה לביטול ה[[עבדות]] - בעיקר עבדות של שחורים אבל גם באופן כללי יותר הוצאת העבדות אל מחוץ לחוק ותוך כדי כך מאבק בגזענות. במשך מאות שנים נחשבו שחורים לנחותים מבחינה גזעית והתייחסו אליהם כאל רכוש בלבד. בשנת 1781 התרחש הטבח בספינת העבדים זונג שבו נזרקו לים 132 שחורים אזוקים לים בגלל שיקולים מסחריים של הקברניט. גראנוויל שארפ, מראשוני הפעילים בתנועה לביטול העבדות ביקש להעמיד את הקברניט לדין באשמת רצח. התובע הכללי התובע הכללי ג'ון לי לא קיבל את הטענה ולא העמיד לדין פלילי את המעורבים בדבר. תגובתו לדרישה זו הייתה: "מה היא טענה זו על כי בני אדם הוטלו אל המים? זהו מקרה של מטען וסחורה. שחורים הם סחורה ורכוש; ולא ניתן להתייחס אליהם כאל בני אדם". התנועה לביטול העבדות צברה פופולריות במדינות דמוקרטיות מתועשות ובעלות רקע ליברלי - אנגליה, צפון אמריקה (קנדה וצפון ארצות הברית) וכן בצרפת הדמוקרטית, לאחר התקיימה מלחמת האזרחים בארצות הברית סביב שאלה זו והעבדות בוטלה גם בארצות הברית והיא עצמה הפכה למדינה שהתנגדה לעבדות. לאחר מכן התקיים מאבק של עוד כמאה שניהם לביטול העבדות בדרום אמריקה ולבסוף במזרח התיכון ואפריקה. תהליך שהחל משלהי המאה ה-18 ונמשך עד סוף המאה ה-20 לפחות, כאשר בחלקו הוא עדיין נמשך בשל [[עבדות מודרנית]] בחלק מהמדינות העניות. כמו כן היחס המפלה לשחורים לא נפסק - דבר שהצריך מאבקים חברתיים נוספים - כמו המאבק נגד ה-KKK, הוצאת הלינצ'ים מחוץ לחוק, התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית ועוד. |
| | | |
| | | |
− | * [[התנועה לזכויות האשה]] הובילה להענקת זכויות לנשים, כמו הזכות לשאת נאום בציבור, חופש התנועה ברחוב (ללא בן או בת לוויה), הזכות לנהוג או לרכוב על סוס או אופניים, הזכות להשכלה, הזכות לבעלות על רכוש ולירושה, הזכות לעבוד תמורת שכר, הזכות ללמוד ולעסוק במקצועות שדרשו השכלה גבוהה כמו רופאות, מדעניות או עורכות דין, הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות להתמנות לתפקידי הנהגה פוליטית, כלכלית או תרבותית כמו שופטות, כוהנות דת, חברות פרלמנט, ראשות ערים או ראשות ממשלה. חופש מאלימות ומהטרדה מינית. התנועה הפמניסטית החלה לפעול כתנועה במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19 בארצות הברית ובבריטניה, הצליחה להשיג זכות בחירה לנשים והיא ממשיכה להתפתח. במדינות רבות יש עדיין תת ייצוג לנשים בצמרת הפוליטית התרבותית והככלכלית. | + | * [[התנועה לזכויות האשה]] הובילה להענקת זכויות לנשים, כמו הזכות לשאת נאום בציבור, חופש התנועה ברחוב (ללא בן או בת לוויה), הזכות לנהוג או לרכוב על סוס או אופניים, הזכות להשכלה, הזכות לבעלות על רכוש ולירושה, הזכות לעבוד תמורת שכר, הזכות ללמוד ולעסוק במקצועות שדרשו השכלה גבוהה כמו רופאות, מדעניות או עורכות דין, הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות להתמנות לתפקידי הנהגה פוליטית, כלכלית או תרבותית כמו שופטות, כוהנות דת, חברות פרלמנט, ראשות ערים או ראשות ממשלה. חופש מאלימות ומהטרדה מינית. התנועה הפמיניסטית החלה לפעול כתנועה במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19 בארצות הברית ובבריטניה, הצליחה להשיג זכות בחירה לנשים והיא ממשיכה להתפתח. במדינות רבות יש עדיין תת ייצוג לנשים בצמרת הפוליטית התרבותית והכלכלית. |
| * אנשים ללא רכוש לא יכלו להצביע בעבר ודבר זה בוטל בהדרגה. דוגמה לשלב בתהליך זה הוא קרב פיטרלו שבו כוחות צבא ירו על מפגינים אנגלים שדרשו זכות הצבעה גם לגברים לבנים חסרי רכוש. | | * אנשים ללא רכוש לא יכלו להצביע בעבר ודבר זה בוטל בהדרגה. דוגמה לשלב בתהליך זה הוא קרב פיטרלו שבו כוחות צבא ירו על מפגינים אנגלים שדרשו זכות הצבעה גם לגברים לבנים חסרי רכוש. |
| * הרעיון של זכויות אזרח - זכויות אותן זכאי כל אזרח לקבל, בעיקר כהגנה מפני כוחה של המדינה. הגנה מפני מאסר שרירותי ללא משפט, הגבלת כוחה של המשטרה בחקירות, הפרדה בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת, חופש הביטוי לאזרחים, חופש העיתונות, חופש התאגדות לעובדים, חופש הקניין - השלטון לא יכול להחרים רכוש של אזרחים ללא הגבלות, חופש תנועה, חופש דעה פוליטית, חופש דת. בעבר חלק משמעותי מתוך זכויות אלה ניתן רק לשכבות הגבוהות במדינה ונמנע משכבות עניות יותר, נשים, מיעוטים ועוד. דוגמה לכך היא אלימות משטרתית שהופעלה לרוב מול מיעוטים ועניים. | | * הרעיון של זכויות אזרח - זכויות אותן זכאי כל אזרח לקבל, בעיקר כהגנה מפני כוחה של המדינה. הגנה מפני מאסר שרירותי ללא משפט, הגבלת כוחה של המשטרה בחקירות, הפרדה בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת, חופש הביטוי לאזרחים, חופש העיתונות, חופש התאגדות לעובדים, חופש הקניין - השלטון לא יכול להחרים רכוש של אזרחים ללא הגבלות, חופש תנועה, חופש דעה פוליטית, חופש דת. בעבר חלק משמעותי מתוך זכויות אלה ניתן רק לשכבות הגבוהות במדינה ונמנע משכבות עניות יותר, נשים, מיעוטים ועוד. דוגמה לכך היא אלימות משטרתית שהופעלה לרוב מול מיעוטים ועניים. |