שינויים

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המניפולציה המודעת והמחושבת של ההרגלים והדעות של ההמונים היא חלק חשוב בחברה הדמוקרטית. אלו שמבצעים מניפולציות על המכניזם הבלתי נראה של החברה מהווים ממשלה סמויה שהיא הכוח השולט האמיתי במדינה שלנו... אנחנו נשלטים, מוחותינו מעוצבים, הטעמים שלנו נוצרים, הרעיונות שלנו נרמזים, בעיקר על ידי אנשים שמעולם לא שמענו עליהם. זוהי התוצאה ההגיונית של הדרך שבה מאורגנת החברה הדמוקרטית שלנו. מספרים עצומים של בני אדם חייבים לשתף פעולה באופן זה כדי שהם יוכלו לחיות יחד בחברה שמתפקדת בצורה חלקה...כמעט בכל פעולה בחיי היומיום שלנו, בין אם בזירת הפוליטיקה או העסקים, בהתנהלות החברתית או בחשיבה האתית, אנו נשלטים על ידי קבוצה קטנה יחסית של אנשים...שמבינים את התהליכים הנפשיים ואת הדפוסים החברתיים של ההמונים. אלו הם האנשים שמושכים בחוטים ששולטים בדעת הקהל.}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המניפולציה המודעת והמחושבת של ההרגלים והדעות של ההמונים היא חלק חשוב בחברה הדמוקרטית. אלו שמבצעים מניפולציות על המכניזם הבלתי נראה של החברה מהווים ממשלה סמויה שהיא הכוח השולט האמיתי במדינה שלנו... אנחנו נשלטים, מוחותינו מעוצבים, הטעמים שלנו נוצרים, הרעיונות שלנו נרמזים, בעיקר על ידי אנשים שמעולם לא שמענו עליהם. זוהי התוצאה ההגיונית של הדרך שבה מאורגנת החברה הדמוקרטית שלנו. מספרים עצומים של בני אדם חייבים לשתף פעולה באופן זה כדי שהם יוכלו לחיות יחד בחברה שמתפקדת בצורה חלקה...כמעט בכל פעולה בחיי היומיום שלנו, בין אם בזירת הפוליטיקה או העסקים, בהתנהלות החברתית או בחשיבה האתית, אנו נשלטים על ידי קבוצה קטנה יחסית של אנשים...שמבינים את התהליכים הנפשיים ואת הדפוסים החברתיים של ההמונים. אלו הם האנשים שמושכים בחוטים ששולטים בדעת הקהל.}}

לדעת ברנייז ההמון אינו רציונלי ועלול בקלות לנהוג בטיפשות. משום שיש אינטרס ביציבות ורצון לשמור על הסדר הקיים ([[קפיטליזם]] ו[[דמוקרטיה]] בדרך שהבין אותם), יש צורך להכווין את ההמון כדי שימנע מ"בחירות מוטעות" ובאופן זה יהיו "אזרחים טובים" ו"צרכנים טובים" שישמרו על הסדר. ברנייז לא עסק רק באופן תאורטי של התעמולה אלה סייע בקידומה בקרב מדינות מערביות על ידי ממשלות, ארגונים ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים]] גדולים בין לשם מטרות סובלניות ודמוקרטיות ובין למטרות מסחריות או אנטי-דמוקרטיות - לדוגמה כדי [[עישון|לעודד נשים לעשן]] לטובת [[חברות הטבק]], לעודד סובלנות כלפי שחורים, לשכנע את תושבי ארצות הברית שארוחת בוקר של ביצים וקותל חזיר היא ארוחת בוקר מקובלת בארצות הברית.  או כדי לצייר את ההפיכה נגד נשיא שנבחר בבחירות דמוקרטיות בגוואטמלה בשנת 1954 כמאבק נגד הקומוניזם כאשר בפועל היה מדובר בהגנה על האינטרסים של [[חברת הפירות המאוחדת]].  

לדעת ברנייז ההמון אינו רציונלי ועלול בקלות לנהוג בטיפשות. משום שיש אינטרס ביציבות ורצון לשמור על הסדר הקיים ([[קפיטליזם]] ו[[דמוקרטיה]] בדרך שהבין אותם), יש צורך להכווין את ההמון כדי שימנע מ"בחירות מוטעות" ובאופן זה יהיו "אזרחים טובים" ו"צרכנים טובים" שישמרו על הסדר. ברנייז לא עסק רק באופן תאורטי של התעמולה אלה סייע בקידומה בקרב מדינות מערביות על ידי ממשלות, ארגונים ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים]] גדולים בין לשם מטרות סובלניות ודמוקרטיות ובין למטרות מסחריות או אנטי-דמוקרטיות. לדוגמה במימון [[חברות הטבק]] הוא יזם קמפיין של [[לפידי חירות]] כדי [[עישון|לעודד נשים לעשן]] ולראות בכך דבר פמיניסטי. הוא גם ערך קמפיינים אחרים שנועדו לעודד סובלנות כלפי שחורים, לשכנע את תושבי ארצות הברית שארוחת בוקר של ביצים וקותל חזיר היא ארוחת בוקר מקובלת בארצות הברית.  או כדי לצייר את ההפיכה נגד נשיא שנבחר בבחירות דמוקרטיות בגוואטמלה בשנת 1954 כמאבק נגד הקומוניזם כאשר בפועל היה מדובר בהגנה על האינטרסים של [[חברת הפירות המאוחדת]].  

הוגים מאוחרים יותר כמו [[נועם חומסקי]] ציינו את חשיבות התעמולה במדינות המערביות כדי לטשטש ולהצדיק מדיניות של [[נאו-קולוניאליזם]]. אחד המוקדים של חומסקי הוא ניתוח של התקשורת הפופולרית (במיוחד בארצות הברית), המבנים והמגבלות שלה, ותפקידה בתמיכה באינטרסים ממשלתיים ושל תאגידים גדולים. שלא כמו במערכות טוטליטריות, שבהן אפשר לעשות שימוש בכוח פיזי על מנת לכפות דברים על האוכלוסייה, משטרים דמוקרטיים - כמו זה של ארצות הברית - יכולים לעשות שימוש רק באמצעים בלתי-אלימים של שליטה (מלבד מקרים פעוטים של אלימות מצד המדינה) - כמו תעמולה. בהערה שמצוטטת לעתים קרובות, חומסקי טען ש"תעמולה משמשת לדמוקרטיה באותו אופן שבו האלה משמשת במדינות טוטליטריות" (Media Control). ספרו, Manufacturing Consent -- The Political Economy of the Mass Media, שחובר יחד עם אדוארד ס. הרמן, חוקר נושא זה לעומק, ומציג את התאוריה מאחורי הניתוח המאוגד בעבודות אחרות שלו.

הוגים אחרים כמו הבלשן האנרכיסטי [[נועם חומסקי]] ציינו את חשיבות התעמולה במדינות המערביות כדי לטשטש ולהצדיק מדיניות של [[נאו-קולוניאליזם]]. אחד המוקדים של חומסקי הוא ניתוח של התקשורת הפופולרית (במיוחד בארצות הברית), המבנים והמגבלות שלה, ותפקידה בתמיכה באינטרסים ממשלתיים ושל תאגידים גדולים. שלא כמו במערכות טוטליטריות, שבהן אפשר לעשות שימוש בכוח פיזי על מנת לכפות דברים על האוכלוסייה, משטרים דמוקרטיים - כמו זה של ארצות הברית - יכולים לעשות שימוש רק באמצעים בלתי-אלימים של שליטה (מלבד מקרים פעוטים של אלימות מצד המדינה) - כמו תעמולה. בהערה שמצוטטת לעתים קרובות, חומסקי טען ש"תעמולה משמשת לדמוקרטיה באותו אופן שבו האלה משמשת במדינות טוטליטריות" (Media Control). ספרו, Manufacturing Consent -- The Political Economy of the Mass Media, שחובר יחד עם אדוארד ס. הרמן, חוקר נושא זה לעומק, ומציג את התאוריה מאחורי הניתוח המאוגד בעבודות אחרות שלו.

 

 

ארגוני סביבה ותקשורת כמו [[אדבסטרס]] הצביעו בתחילת שנות ה-2000 על דרכים שבהן תאגידים גדולים, דרך פרסומות ודרך [[תרבות הצריכה]] מבצעים מניפולציות תעמולה וצנזורה מול צרכנים, מול הממשלה ומול הציבור בכלל (גם כציבור שצריך לקבל החלטות פוליטיות ולא רק בחירות בשוק). דוגמה אחת היא [[חברות הטבק]] דוגמאות אחרות הן [[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]] שביצעו [[הכחשת אקלים]] ו[[הכחשת זיהום]] דוגמאות נוספות כללו את התעמולה למען מלחמה בעיראק או תעמולה של [[חברות מזון מעובד]] כמו [[מקדונלדס]]. ארגונים למען [[זכויות בעלי חיים]] הצביעו על שימוש בתעמולה כדי להסתיר מהציבור נזקים סביבתיים או התאכזרות לבעלי חיים, בתעשיית שונות, כמו תעשיית הפרוות, או תעשיית המזון מהחי, ובמיוחד בהקשרים של [[חקלאות תעשייתית]].

==דרכי התגוננות נגד תעמולה==

==דרכי התגוננות נגד תעמולה==