47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
* המדענים הראשונים מופיעים בים האיגאי ליד יוון . הם הראשונים שמסבירים את העולם ללא נוכחות של אלים וללא הצדקות תאולוגיות לתופעות שונות. מתחיל להווצר דיון מאיפה הגיעו בני האדם, כיצד יודעים אם התנהגות מסויימת היא מוסרית. הוגים כמו [[דמוקריטוס]] מעלים ספקות כלפי הפרדה גזעית טבעית ועבדות ומתייחסים לאנשים שונים בצורה דומה.
* המדענים הראשונים מופיעים בים האיגאי ליד יוון . הם הראשונים שמסבירים את העולם ללא נוכחות של אלים וללא הצדקות תאולוגיות לתופעות שונות. מתחיל להווצר דיון מאיפה הגיעו בני האדם, כיצד יודעים אם התנהגות מסויימת היא מוסרית. הוגים כמו [[דמוקריטוס]] מעלים ספקות כלפי הפרדה גזעית טבעית ועבדות ומתייחסים לאנשים שונים בצורה דומה.
* דתות וניתוח פסיכולגי- בודהיסטי - ה[[בודהיזם]] ובעקבותיו זרמים מזרחיים חילוניים אחרים כמו טאואיזם וזן, עוסקים פחות בסוגיות של שכר ועונש מצד האלים ויותר בתהליכים של הנפש. תהליך "שכר ועונש" מתקבל לא בידי האלים אלה בעקבות סבל שנגרם לתודעה בעקבות דברים כמו הצמדות, תשוקה, כעס ועוד. עם זאת יש לעיתים גם שימוש בהסברים על-טבעיים כמו "קארמה" ו"גלגול נשמות" כדי להסביר דברים כמו "צדיק ורע לו" או חוסר הוגנות חברתית, מלחמות, עוני ועוד.
* דתות וניתוח פסיכולגי- בודהיסטי - ה[[בודהיזם]] ובעקבותיו זרמים מזרחיים חילוניים אחרים כמו טאואיזם וזן, עוסקים פחות בסוגיות של שכר ועונש מצד האלים ויותר בתהליכים של הנפש. תהליך "שכר ועונש" מתקבל לא בידי האלים אלה בעקבות סבל שנגרם לתודעה בעקבות דברים כמו הצמדות, תשוקה, כעס ועוד. עם זאת יש לעיתים גם שימוש בהסברים על-טבעיים כמו "קארמה" ו"גלגול נשמות" כדי להסביר דברים כמו "צדיק ורע לו" או חוסר הוגנות חברתית, מלחמות, עוני ועוד.
* התפתחות אימפריות האימפריה הבבלית, הפרסית , של אלכסנדר מוקדון ושל רומא. האימפריות כובשות עמים אחרים אבל בניגוד לעבר הן לא משמידות את כל האנשים הזרים אלא נכנסות לתהליך חברתי של אזרוח. בדורות הראשונים הנכבשים הם עבדים, עם הזמן המלכים תופסים את עצמם כשליטים של כלל האוכלוסיה שתחת פיקודם ולא דווקא רק של העם שכבש את העמים הראשונים. היות וכולם כפופים לחוקים ממשל דומים ויש תהליכי מסחר וחברות מתחילים נישואי תעורבות וערבוב בין עמים. העמים שבתחילה היו נכבשים הופכים להיות חלק מהאימפריה ומקבלים יותר זכויות. עם זאת כל האימפריות האלה הן בעלות שלטון [[מלוכני]] וברבות מהן עדיין יש הבדלים ניכרים לטובת העמים הכובשים ולטובת המדינה שבמרכז האימפריה - לדוגמה זכויות יתר לרומאים, שלטון מרכזי מרומא ועוד.
* הופעה והתפשטות הנצרות ואחריה האיסלם מתחילה תהליכים של דתות אוניברסליות. לראשונה דתות מאחדות בין עמים שונים. דת אינה של עם מסויים אלה משותפת לאנשים מעמים שונים. כל אדם שמקבל את עיקרי הדת יכול להצטרף אליה. עם זאת הדבר הוא עדיין תלוי גזע - לדוגמה עבדות של שחורים נמשכת במשך מאות שנים למרות שהם עברו לאיסלם או לנצרות. מופיעים [[צידוקים לעבדות]] על רקע רעיונות שונים כמו חמלה נוצרית או דמוקרטיה שמנסים להסביר שעבדות היא דבר נסבל ואף מחויב המציאות או דבר שהוא מוסרי מבחינה דתית כי אלוהים תומך בו.
* הופעה והתפשטות הנצרות ואחריה האיסלם מתחילה תהליכים של דתות אוניברסליות. לראשונה דתות מאחדות בין עמים שונים. דת אינה של עם מסויים אלה משותפת לאנשים מעמים שונים. כל אדם שמקבל את עיקרי הדת יכול להצטרף אליה. עם זאת הדבר הוא עדיין תלוי גזע - לדוגמה עבדות של שחורים נמשכת במשך מאות שנים למרות שהם עברו לאיסלם או לנצרות. מופיעים [[צידוקים לעבדות]] על רקע רעיונות שונים כמו חמלה נוצרית או דמוקרטיה שמנסים להסביר שעבדות היא דבר נסבל ואף מחויב המציאות או דבר שהוא מוסרי מבחינה דתית כי אלוהים תומך בו.
* תופעות החילון אגונסטיות ואתאיזם משנות שוב את המוסר - עד לתקופה זו רוב הרעיונות של מוסר, לפחות במערב התקיימו בזכות "סדר נצחי" שנקבע לכאורה בידי אלוהים. דברי אלוהים והמוסר נקבעו לכאורה בכתבי הקודש, מפי נביאים (אנשים שדיברו עם אלוהים) וחכמים וההכרה בנביאים אלה התבטאה על ידי היכולת שלהם לחולל ניסים - מעשים "על טבעיים". החילון המדע והאתאיזים מפקפקים בקיומו של האלוהים ולכן דורשים מקור אחר לגמרי של מוסר - המוסר הופך להיות פרי של מוסכמות חברתיות, של פילוסופיה ושל מאבקים חברתיים. עם זאת מאוחר יותר הוגים חברתיים כמו [[ריצ'ארד דוקינס]] מצביעים על כך שגם המוסר הדתי עבר ועובר בעצם תהליך שינוי בעקבות שינויים חברתיים וטכנולוגיים שונים - נכון שכתבי הקודש אינם משתנים - אבל הפרשנות לכתבי הקודש משתנה עם השנים. חוקים מסויימים (כמו המצווה להרוג יהודי שעבד בשבת) נזנחים ורעיונות אחרים מקבלים פרשנות וניתן להם דגש רב יותר. קיים פקפוק כלפי רעיונות מסורתיים כמו זה של [[מרחבי עיון לא חופפים]] - כלומר שהדת והמדע נוגעים לנושאים שונים ולא ניתן לבחון סוגיות דתיות באמצעות המדע, כמו כן קיים פקפוק ברעיונות לפיהם רק אנשי דת או פילוסופים יכולים לדבר על מוסר או על היתרון שלהם בדיון בנושאים אלה, ואין קשר בין המדע. לפי רעיונות אלה יש קשר חשוב בין מוסר לבין אמת, ויש קשר חשוב בין [[השיטה המדעית]] לבין התקרבות לאמת או לכל הפחות לפסילה של רעויות שגויים ו[[דעות קדומות]].
* תופעות החילון אגונסטיות ואתאיזם משנות שוב את המוסר - עד לתקופה זו רוב הרעיונות של מוסר, לפחות במערב התקיימו בזכות "סדר נצחי" שנקבע לכאורה בידי אלוהים. דברי אלוהים והמוסר נקבעו לכאורה בכתבי הקודש, מפי נביאים (אנשים שדיברו עם אלוהים) וחכמים וההכרה בנביאים אלה התבטאה על ידי היכולת שלהם לחולל ניסים - מעשים "על טבעיים". החילון המדע והאתאיזים מפקפקים בקיומו של האלוהים ולכן דורשים מקור אחר לגמרי של מוסר - המוסר הופך להיות פרי של מוסכמות חברתיות, של פילוסופיה ושל מאבקים חברתיים. עם זאת מאוחר יותר הוגים חברתיים כמו [[ריצ'ארד דוקינס]] מצביעים על כך שגם המוסר הדתי עבר ועובר בעצם תהליך שינוי בעקבות שינויים חברתיים וטכנולוגיים שונים - נכון שכתבי הקודש אינם משתנים - אבל הפרשנות לכתבי הקודש משתנה עם השנים. חוקים מסויימים (כמו המצווה להרוג יהודי שעבד בשבת) נזנחים ורעיונות אחרים מקבלים פרשנות וניתן להם דגש רב יותר. קיים פקפוק כלפי רעיונות מסורתיים כמו זה של [[מרחבי עיון לא חופפים]] - כלומר שהדת והמדע נוגעים לנושאים שונים ולא ניתן לבחון סוגיות דתיות באמצעות המדע, כמו כן קיים פקפוק ברעיונות לפיהם רק אנשי דת או פילוסופים יכולים לדבר על מוסר או על היתרון שלהם בדיון בנושאים אלה, ואין קשר בין המדע. לפי רעיונות אלה יש קשר חשוב בין מוסר לבין אמת, ויש קשר חשוב בין [[השיטה המדעית]] לבין התקרבות לאמת או לכל הפחות לפסילה של רעויות שגויים ו[[דעות קדומות]].