שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''ערים ללא מכוניות''' הם מרכזים עירוניים שנשענים בעיקר על שילוב של [[תחבורה ציבורית המונית]], הליכה ונסיעה באופניים לשם תחבורה בתוך העיר. ערים ללא מכוניות מקטינות את התלות בדלק, את הפליטות של [[גז חממה|גזי חממה]], [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], [[רעש]], [[פקקי תנועה]] ועוד [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. | + | '''ערים ללא מכוניות''' הם מרכזים עירוניים שנשענים בעיקר על שילוב של [[תחבורה ציבורית המונית]], הליכה ונסיעה באופניים לשם תחבורה בתוך העיר. ערים ללא מכוניות מקטינות את התלות בדלק, את הפליטות של [[גז חממה|גזי חממה]], [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], [[רעש]], [[|פקק תנועה|פקקי תנועה]] ועוד [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. |
| | | |
− | תנועה ציבורית עולמית בשם '''ערים ללא מכוניות''' שמה לעצמה למטרה להביא יחד אנשים מרחבי העולם המביאים חלופות מעשיות לתחבורה מבוססת רכב - [[|הולכי רגל|הליכה]], דיווש ב[[אופניים]], שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ותכנון סביבה עירונית וכפרית שמתאימה לאנשים ושעשירה במרחבים ציבוריים ובחיי קהילה. | + | תנועה ציבורית עולמית בשם '''ערים ללא מכוניות''' שמה לעצמה למטרה להביא יחד אנשים מרחבי העולם המביאים חלופות מעשיות לתחבורה מבוססת רכב - [[הולכי רגל|הליכה]], דיווש ב[[אופניים]], שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ותכנון סביבה עירונית וכפרית שמתאימה לאנשים ושעשירה במרחבים ציבוריים ובחיי קהילה. |
| | | |
− | קרפורד (J. H. Crawford) מציע את את הפתרון שלו לעיר ללא מכוניות, והמשך המאמר יתמקד בפתרון זה. העיר שלו מכילה כמיליון תושבים. מטרות התכנון שלו היא הספקה של איכות חיים גבוה, יחד עם תחבורה מהירה בין חלקי העיר. לטענתו ניתן להתאים את העיצוב לערים בגודל 300,000 איש עד ערים בנות 3 מיליון איש. | + | קרפורד (J. H. Crawford) מציע את את הפתרון שלו לעיר ללא מכוניות, והמשך המאמר יתמקד בפתרון זה. העיר שלו מכילה כמיליון תושבים. מטרות התכנון שלו הן הספקה של איכות חיים גבוה, יחד עם תחבורה מהירה בין חלקי העיר. לטענתו ניתן להתאים את העיצוב לערים בגודל 300,000 איש עד ערים בנות 3 מיליון איש. |
| | | |
| ==טופולוגיה כללית של העיר== | | ==טופולוגיה כללית של העיר== |
− | [[תמונה:Clover.gif|left|thumb|250px|תמונה כללית של עיר המורכבת מ-6 אונות, כל אונה מכילה כ-16 איזורים (מופיעים כעיגולים בתרשים), סה"כ יש כ-100 איזורים בעיר.]] | + | [[תמונה:Clover.gif|left|thumb|250px|תמונה כללית של עיר המורכבת מ-6 אונות, כל אונה מכילה כ-16 אזורים (מופיעים כעיגולים בתרשים), סה"כ יש כ-100 אזורים בעיר.]] |
| | | |
− | מאפייני העיר הם: - אוכלוסיה - מיליון אנשים, גודל העיר - 250 ק"מ מרובעים, אחוז השטח הבנוי הוא 20%, אחוז השטח הירוק - 80%. המסע הארוך בין כל 2 נקודות בעיר אמור לקחת פחות מ-35 דקות. מספר הרכבים בעיר - 0. | + | מאפייני העיר הם: - אוכלוסייה - מיליון אנשים, גודל העיר - 250 ק"מ מרובעים, אחוז השטח הבנוי הוא 20%, אחוז השטח הירוק - 80%. המסע הארוך בין כל 2 נקודות בעיר אמור לקחת פחות מ-35 דקות. מספר הרכבים בעיר - 0. |
| | | |
| ===אזורים=== | | ===אזורים=== |
− | בעיר יש 100 אזורים או שכונות (מופיעות כעיגולים בתרשים) וכל שכונת מגורים מכילה כ-12,000 איש. קוטר האזורים הוא כ-760 מטר. צפיפות האנשים בכל אזור היא 1.5 FAR (ראו הסבר בפרק אזורים). הרחובות בכל אזור יוצאים כדוגמת חישור מתחנה מרכזית שבה עוצרת הרכבת העירונית. האזורים מפוזרים בדוגמה של 6 עלי-תלתן. מתוך 100 המחוזות, 18 הרחוקים ביותר ממרכז העיר הם "איזורי שימוש". אלו אזורים ללא מגורים ששמורים למטרות תשתית שונות, לתעשיה כבדה ולחניית רכבים. | + | בעיר יש 100 אזורים או שכונות (מופיעות כעיגולים בתרשים) וכל שכונת מגורים מכילה כ-12,000 איש. קוטר האזורים הוא כ-760 מטר. צפיפות האנשים בכל אזור היא 1.5 FAR (ראו הסבר בפרק אזורים). הרחובות בכל אזור יוצאים כדוגמת חישור מתחנה מרכזית שבה עוצרת הרכבת העירונית. האזורים מפוזרים בדוגמה של 6 עלי-תלתן. מתוך 100 המחוזות, 18 הרחוקים ביותר ממרכז העיר הם "אזורי שימוש". אלו אזורים ללא מגורים ששמורים למטרות תשתית שונות, לתעשייה כבדה ולחניית רכבים. |
| | | |
| ===6 אונות=== | | ===6 אונות=== |
− | יש מספר יתרונות לסידור של העיר בצורה של 6 אונות. היתרון הראשון הוא שדבר זה מאפשר את הקיום של 3 מסילות רכבת מטרו בלבד - כל אחד מהם מתחיל באונה אחת, עובר דרך מרכז העיר ומסתיים באונה השכנה. 3 הנתיבים לא חותכים זה את זה אבל הם מאפשרים קרבה בין הנתיבים דבר שמפשר מעבר קל ביניהם. מספר גדול יותר של נתיבים לא מאפשר סידור כזה, אלא אם מוספים לולאה היקפית או לולאה פנימית - שני דברים שאינם נוחים במיוחד. מרחקי ההליכה בנקודות המעבר הן קצרות, קיימים 3 אזורי מעבר ולא אזור מעבר יחדי, שהיה הופך לעמוס מידי, ובכל נסיעה יש צורך לכל היותר במעבר אחד ויחיד בין רכבות שונות.
| + | ישנם מספר יתרונות לסידור של העיר בצורה של 6 אונות. היתרון הראשון הוא שדבר זה מאפשר את הקיום של 3 מסילות רכבת מטרו בלבד - כל אחת מהן מתחילה באונה אחת, עוברת דרך מרכז העיר ומסתיימת באונה השכנה. 3 הנתיבים לא חותכים זה את זה, אך הם מאפשרים קרבה בין הנתיבים דבר שמפשר מעבר קל ביניהם. מספר גדול יותר של נתיבים לא מאפשר סידור כזה, אלא אם מוספים לולאה היקפית או לולאה פנימית - שני דברים שאינם נוחים במיוחד. מרחקי ההליכה בנקודות המעבר הן קצרות, קיימים 3 אזורי מעבר ולא אזור מעבר יחיד, שהיה הופך לעמוס מדי, ובכל נסיעה יש צורך במעבר אחד ויחיד בין רכבות שונות, לכל היותר. |
| | | |
− | האונות מאפשרות את זה שכל אזור מוקף לפחות ברצועה צרה של ירק. בנוסף היעילות של מערכת התחבורה היא גבוהה, עלויות הבניה הן מינימליות וזמני הנסיעה נשארים קצרים. ניתן להגיע בקלות מכל איזורי העיר אל מרכז העיר. | + | האונות מאפשרות את זה שכל אזור מוקף לפחות ברצועה צרה של ירק. בנוסף היעילות של מערכת התחבורה היא גבוהה, עלויות הבנייה הן מינימליות וזמני הנסיעה נשארים קצרים. ניתן להגיע בקלות מכל אזורי העיר אל מרכז העיר. |
| | | |
| [[תמונה:Lobe97.gif|left|thumb|250px|תמונה מוגדלת של אחת האונות]] | | [[תמונה:Lobe97.gif|left|thumb|250px|תמונה מוגדלת של אחת האונות]] |
שורה 24: |
שורה 24: |
| זמן הנסיעה במקרה הגרוע ביותר הוא בן 35 דקות. דבר זה מתרחש כאשר רוצים להגיע מקצה חיצוני של אחד מחזוות השימוש והיעד הוא קצה של מחוז שימוש אחר שממוקם בקו מטרו אחר. | | זמן הנסיעה במקרה הגרוע ביותר הוא בן 35 דקות. דבר זה מתרחש כאשר רוצים להגיע מקצה חיצוני של אחד מחזוות השימוש והיעד הוא קצה של מחוז שימוש אחר שממוקם בקו מטרו אחר. |
| | | |
− | ===התאמות לגודל האוכלוסיה=== | + | ===התאמות לגודל האוכלוסייה=== |
− | ניתן להתאים את הגודל של העיר למספר גדול או קטן יותר של אנשים. עיר בעלת פחות מ-50 מחוזות יכולה להיות בעלת טופולוגיה פשוטה יותר או שניתן להוריד את הצפיפות של המחוזות. למעלה מ-200 מחוזות יגמרו לכך שקווי הרכבת יתארכו וזמני הנסיעה יגיעו במקרה הגרוע לזמן של עד 50 דקות. דבר זה מאפשר עיר של עד כ 2 מיליון איש. ניתן להאריך את העיר כך שתכיל עד כ-3 מיליון איש, אך דבר זה עלול להאריך את חלק מהנסיעות לכשעה. | + | ניתן להתאים את גודלה של העיר למספר גדול או קטן יותר של תושבים. עיר בעלת פחות מ-50 מחוזות יכולה להיות בעלת טופולוגיה פשוטה יותר או שניתן להוריד את הצפיפות של המחוזות. למעלה מ-200 מחוזות יגמרו לכך שקווי הרכבת יתארכו וזמני הנסיעה יגיעו במקרה הגרוע לזמן של עד 50 דקות. דבר זה מאפשר עיר של עד כ 2 מיליון איש. ניתן להאריך את העיר כך שתכיל עד כ-3 מיליון איש, אך דבר זה עלול להאריך את חלק מהנסיעות לכשעה. |
| | | |
− | מעל כמות זו יש צורך בצורת התיישבות אחרת. אפשר לדוגמה להקים כמה ערים שהקשר ביניהן הוא באמצעות רכבת מהירה. אם יש 6 ערים כאלה שמורכבות בצורת עיגול, ובכל אחת יש כמליון איש, זמן הנסיעה הגרוע ביותר בין 2 נקודות במטרופולין הוא כ-45 דקות. דבר שיאפשר ערים בגדול של כ 6 מיליון איש. אם מאפשרים לערים לגדול לכ-2 מיליון איש כל אחת המטרופלין מכיל 12 מיליון בני אדם, וזמני הנסיעה המקסימלי הוא כשעה. ניתן לחשוב על טופולוגיות שתומכות במספר אנשים עוד יותר גדול. | + | מעל כמות זו יש צורך בצורת התיישבות אחרת. אפשר לדוגמה להקים כמה ערים שהקשר ביניהן הוא באמצעות רכבת מהירה. אם ישנן 6 ערים כאלה שמורכבות בצורת עיגול, ובכל אחת יש כמיליון איש, זמן הנסיעה הארוך ביותר הנדרש בין 2 נקודות במטרופולין הוא כ-45 דקות. דבר שיאפשר ערים בגדול של כ 6 מיליון איש. אם מאפשרים לערים לגדול לכ-2 מיליון איש כל אחת המטרופלין מכיל 12 מיליון בני אדם, וזמן הנסיעה המקסימלי הוא כשעה. ניתן לחשוב על טופולוגיות שתומכות במספר אנשים עוד יותר גדול. |
| | | |
| ==שכונות או אזורים== | | ==שכונות או אזורים== |
שורה 33: |
שורה 33: |
| כדי שהתכנון הכולל של העיר יעבוד יש צורך בכל שכל שכונה תענה על מספר קריטריונים עיצוביים. התכונות של האזור או השכונה מתוארים בהמשך והם משמשים כאמת מידה. אזורים רחוקים יותר ממרכז העיר יכולים להיות מעט פחות צפופים ואזורים הקרובים יותר למרכז יהיו צפופים יותר. | | כדי שהתכנון הכולל של העיר יעבוד יש צורך בכל שכל שכונה תענה על מספר קריטריונים עיצוביים. התכונות של האזור או השכונה מתוארים בהמשך והם משמשים כאמת מידה. אזורים רחוקים יותר ממרכז העיר יכולים להיות מעט פחות צפופים ואזורים הקרובים יותר למרכז יהיו צפופים יותר. |
| | | |
− | צפיפות הבנייה בכל אזור היא 1.5 FAR. או Floor Area Ratio. נתון זה מתייחס לכמות ה"רצפה" של בניינים יחסית לאזור. לדוגמה בניין בן 3 קומות שבנוי על 25% מהשטח משיג FAR של 1. בניה של בניינים בני 3 קומות (3 קומות לפי השיטה האירופית - כלומר קומת עמודים ועוד 3 קומות בניין) על 37.5% מהשטח משיגה צפיפות של 1.5 FAR. בניית בניניים נמוכים יותר תדרוש שטח בנוי גדול יותר. לדוגמה יש צורך בבניה על 50% משטח האזור אם רוצים להגיע לFAR דומה בבנינים בני 2 קומות. בניית בניינים בני יותר מ-3 קומות הופכת את ההקמה ואת התחזוקה ליקרים יותר, ולפחות נעימים למגורים. | + | צפיפות הבנייה בכל אזור היא 1.5 FAR. או Floor Area Ratio. נתון זה מתייחס לכמות ה"רצפה" של בניינים יחסית לאזור. לדוגמה בניין בן 3 קומות שבנוי על 25% מהשטח משיג FAR של 1. בניה של בניינים בני 3 קומות (3 קומות לפי השיטה האירופית - כלומר קומת עמודים ועוד 3 קומות בניין) על 37.5% מהשטח משיגה צפיפות של 1.5 FAR. בניית בניינים נמוכים יותר תדרוש שטח בנוי גדול יותר. לדוגמה יש צורך בבנייה על 50% משטח האזור אם רוצים להגיע לFAR דומה בבניינים בני 2 קומות. בניית בניינים בני יותר מ-3 קומות הופכת את ההקמה ואת התחזוקה ליקרים יותר, ולפחות נעימים למגורים. |
| | | |
| מאפייני השכונה או האזור: מספר האנשים שגרים בשכונה מגיע ל12,000 איש. הקוטר שלה הוא 750 מטר ושטחה עומד על 45 הקטר או 450 דונם. אחוז השטח הבנוי הוא 40%. מספר הקומות הכולל הוא 3. רוחב ממוצע של רחוב הוא 7.5 מטר. עומק הבניין הוא 9 מטר. רוחב החצרות בתוך הבתים עומד על 40 מטר. זמן ההליכה עד לתחנת הרכבת במרכז השכונה עומד על כ-5 דקות. | | מאפייני השכונה או האזור: מספר האנשים שגרים בשכונה מגיע ל12,000 איש. הקוטר שלה הוא 750 מטר ושטחה עומד על 45 הקטר או 450 דונם. אחוז השטח הבנוי הוא 40%. מספר הקומות הכולל הוא 3. רוחב ממוצע של רחוב הוא 7.5 מטר. עומק הבניין הוא 9 מטר. רוחב החצרות בתוך הבתים עומד על 40 מטר. זמן ההליכה עד לתחנת הרכבת במרכז השכונה עומד על כ-5 דקות. |
| | | |
| ===מאפיינים יחודיים=== | | ===מאפיינים יחודיים=== |
− | לכל שכונה יש מאפיינים משלה, מאפיינים ארכיטקוטניים שונים עבור שכונות שונות, מספר כיכרות קטנות בכל שכונה, הרחובות הם בעלי קימור קל. וכל בית נראה מעט שונה משכינו, בדרך זו נבנו הערים עד למאה ה-20. | + | לכל שכונה יש מאפיינים משלה, מאפיינים ארכיטקוטניים שונים עבור שכונות שונות, מספר כיכרות קטנות בכל שכונה, הרחובות הם בעלי קימור קל. וכל בית נראה מעט שונה משכנו, בדרך זו נבנו הערים עד למאה ה-20. |
| | | |
| ===עיצוב עגול=== | | ===עיצוב עגול=== |
שורה 44: |
שורה 44: |
| | | |
| ===12,000 תושבים=== | | ===12,000 תושבים=== |
− | המספר הממוצע של שכונה הוא 12 אלף איש. כל שכונה חצויה על ידי השדרה המרכזית (שמתחתיה נוסעת הרכבת התחתית), שמפרידה שתי קהילות שבהן כ-6,000 איש. קהילות אלה קטנות מספיק כדי לאפשר הרגשת שותפות לקהילה בה אפשר להשמיע את קולך. community in which their voice can be heard.
| + | מספר התושבים הממוצע בשכונה הוא 12 אלף. כל שכונה חצויה על ידי השדרה המרכזית (שמתחתיה נוסעת הרכבת התחתית), שמפרידה שתי קהילות שבהן כ-6,000 איש. קהילות אלה קטנות מספיק כדי לאפשר הרגשת שותפות לקהילה בה אפשר להשמיע את קולך. community in which their voice can be heard. |
| | | |
| ===קוטר של 750 מטר=== | | ===קוטר של 750 מטר=== |
שורה 57: |
שורה 57: |
| | | |
| ===רחובות צרים=== | | ===רחובות צרים=== |
− | הרוחב הממוצע של רחוב הוא 7.5 מטר. שדרה ברוחב של 30 מטר מחברת את כל השכונות ששיכות לאונה אחת, ומספקת נתיב מהיר לאופניים. המטרו ממוקמת מתחת לשדרה זו. רחובות אחרים צריכים להיות ברוחב של 5 מטר לפחות כדי לאפשר כניסה של רכבי חירום. סמטאות צרות שאינן ארוכות מפסיק כדי להצריך גישה ישירה בזמן חרום יכולות להיות צרות הרבה יותר - לכל הפחות ברוחב 2 מטר. שונות ברוחב הרחובות מוסיפה עניין לשכונה. | + | הרוחב הממוצע של רחוב הוא 7.5 מטר. שדרה ברוחב של 30 מטר מחברת את כל השכונות ששייכות לאונה אחת, ומספקת נתיב מהיר לאופניים. המטרו ממוקמת מתחת לשדרה זו. רחובות אחרים צריכים להיות ברוחב של 5 מטר לפחות כדי לאפשר כניסה של רכבי חירום. סמטאות צרות שאינן ארוכות מפסיק כדי להצריך גישה ישירה בזמן חרום יכולות להיות צרות הרבה יותר - לכל הפחות ברוחב 2 מטר. שונות ברוחב הרחובות מוסיפה עניין לשכונה. |
| | | |
| ===שימושים מעורבים=== | | ===שימושים מעורבים=== |
− | Jane Jacobs מעירה שהעקרון של תכנון ערים תוך הפרדת שימושים, לא רק שאינו חיוני, אלא אף מזיק לקיום של איזורים עירוניים תוססים. המגמה להפרדת אזורי תעשיה מאזורי מגורים נולדה בתקופת סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, שבה תעשייה מזהמת וכבדה היתה הנורמה. הגיוני להפריד תעשיה כבדה מאזורי מסחר ומגורים ולכן אזורי תעשיה כבדה נמצאים באזורים שאינם מיועדים למגורים. עם הגנות נאותות אפשר לערבב תעשייה קלה ומסחר יחד עם מגורים, כפי שהיה מקובל עד לא מזמן. דבר זה מסייע בהקטנת הפשע, בגלל שברוב האיזורים יש נוכחות של אנשים בכל שעות היממה. שימושים מעורבים מוספים גם עניין וחיות לשכונה. | + | Jane Jacobs מעירה שהעקרון של תכנון ערים תוך הפרדת שימושים, לא רק שאינו חיוני, אלא אף מזיק לקיום של אזורים עירוניים תוססים. המגמה להפרדת אזורי תעשייה מאזורי מגורים נולדה בתקופת סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, שבה תעשייה מזהמת וכבדה היתה הנורמה. הגיוני להפריד תעשיה כבדה מאזורי מסחר ומגורים ולכן אזורי תעשיה כבדה נמצאים באזורים שאינם מיועדים למגורים. עם הגנות נאותות אפשר לערבב תעשייה קלה ומסחר יחד עם מגורים, כפי שהיה מקובל עד לא מזמן. דבר זה מסייע בהקטנת הפשע, מכיוון שברוב האזורים יש נוכחות של אנשים בכל שעות היממה. שימושים מעורבים מוספים גם עניין וחיות לשכונה. |
| | | |
| ==בלוק עירוני== | | ==בלוק עירוני== |