שינויים

מגפת הקורונה (הצגת מקור)

גרסה מ־13:08, 13 במרץ 2022

נוספו 927 בתים , 13:08, 13 במרץ 2022

שורה 40: שורה 40:

=== הסיבות להתפרצות מגפת הקורונה ===

−

אין כרגע קונצנזוס מדעי בנושא אך הגרסה הרווחת היא ש [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]] ו[[סחר בבעלי חיים]] גרמו להתפרצות המגפה, מוביליות גבוהה וריכוז בני האדם בערים גדולות תרמו להפצתה. עוד בינואר 2021 התפרסם מחקר שהובל על ידי רוברט בייר{{הערה| רוברט בייר, אנדרה מאניקה, קמילו מורה [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7837611/ שינוי בתפוצת מיני העטלפים מראה על תפקיד אפשרי של שינויי האקלים בהתפרצות מגפת הקורונה] ינואר 2021}}. צוות המדענים בדק האם יש קשר בין שינויי האקלים להתפרצות המגפה. המחקר צוטט מאז בלפחות 22 מחקרים אחרים בלפחות תריסר הוצאות מדעיות שונות{{הערה|מכון הבריאות הלאומי של ארצות הברית [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7837611/citedby/ צוטט על ידי]}} וגם בעצומה של ארגון YOUNGO המאגד יותר ממאה ארגוני נוער והפועל תחת החסות של אגף האקלים האו"ם{{הערה|YOUNGO [https://climateandhealthalliance.org/blog/youngo-health-perspective-and-demands-on-climate-negotiations/#:~:text=YOUNGO%20Health%20Perspective%20and%20Demands%20on%20Climate%20Negotiations,-Sep%2013%2C%202021&text=As%20one%20of%20the%20leading,post%2DCOVID%2D19%20recovery. פרספקטיבות הבריאות והדרישות בשיחות אקלים של יונגו] 13 בספטמבר 2021}}מה שמראה על מהימנות מסוימת.

+

אין כרגע קונצנזוס מדעי בנושא אך הגרסה הרווחת היא ש [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]] ו[[סחר בבעלי חיים]] גרמו להתפרצות המגפה, מוביליות גבוהה וריכוז בני האדם בערים גדולות תרמו להפצתה.

+

עוד בינואר 2021 התפרסם מחקר שהובל על ידי רוברט בייר{{הערה| רוברט בייר, אנדרה מאניקה, קמילו מורה [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7837611/ שינוי בתפוצת מיני העטלפים מראה על תפקיד אפשרי של שינויי האקלים בהתפרצות מגפת הקורונה] ינואר 2021}}. צוות המדענים בדק האם יש קשר בין שינויי האקלים להתפרצות המגפה. המחקר צוטט מאז בלפחות 22 מחקרים אחרים בלפחות תריסר הוצאות מדעיות שונות{{הערה|מכון הבריאות הלאומי של ארצות הברית [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7837611/citedby/ צוטט על ידי]}} וגם בעצומה של ארגון YOUNGO המאגד יותר ממאה ארגוני נוער והפועל תחת החסות של אגף האקלים האו"ם{{הערה|YOUNGO [https://climateandhealthalliance.org/blog/youngo-health-perspective-and-demands-on-climate-negotiations/#:~:text=YOUNGO%20Health%20Perspective%20and%20Demands%20on%20Climate%20Negotiations,-Sep%2013%2C%202021&text=As%20one%20of%20the%20leading,post%2DCOVID%2D19%20recovery. פרספקטיבות הבריאות והדרישות בשיחות אקלים של יונגו] 13 בספטמבר 2021}}מה שמראה על מהימנות מסוימת.

[[תמונה:רוברט בייר קורונה.jpeg|left|thumb|250px|התמונה מראה איך שינוי האקלים גרמו לריכוז של מיני עטלפים באזור ממנו כנראה יצא הנגיף שגרם למגפת הקורונה. מתוך המחקר של רוברט בייר]]

שורה 54: שורה 56:

החוקרים בדקו כיצד השפיעו שינויי האקלים על מיני העטלפים. הם בדקו את מפת הצמחייה העולמית ב 2 תקופות: 1901-1930 ו 1990-2019 בהתאם לחמישה גורמים: טמפרטורה ממוצעת בחודשי השנה, טמפרטורת מינימום שנתית, כיסוי בעננים, כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה ומשקעים. כל 5 הגורמים השתנו בתקופות אלה עקב פליטות גזי החממה. אחר כך הם בדקו באילו אזורים יכולים לחיות מיני עטלפים שונים ומכך הבינו איך השפיעו שינויים אלה על תפוצת מיני העטלפים.

−

מסתבר שבמקומות מסוימים הם הפחיתו את כמות המינים ובמקומות מסוימים הגדילו אותם. המקומות בהם נהיו יותר מינים כוללים קודם כל את האזור בו חיים הפנגולינים אשר חשודים בהעברת הנגיף מהעטלפים לבני האדם וגם נגיף אחר ממשפחת הקורונה - Sars-Cov-1 אשר גם גרם למגפה החל משנת 2002. לפי הנתונים במחקר כ 40 סוגי עטלפים חדשים הגיעו לאזור זה מה שמתאים ל כ 100 סוגים חדשים של נגיפי קורונה. ככל שיותר סוגים כאלה מגיעים למקום אחד יש יותר סיכוי שאחד מהם ואפילו כמה מהם יקפצו למין אחר כמו לפנגולין. וככל שיש יותר נגיפים כאלה בפנגולין יש יותר סיכוי שהוא יעבור לבני אדם. המסקנה היא ששינויי האקלים הגבירו משמעותית את הסיכוי להתפרצות המגפה.

+

מסתבר שבמקומות מסוימים הם הפחיתו את כמות המינים ובמקומות מסוימים הגדילו אותם. המקומות בהם נהיו יותר מינים כוללים קודם כל את האזור בו חיים הפנגולינים אשר חשודים בהעברת הנגיף מהעטלפים לבני האדם וגם נגיף אחר ממשפחת הקורונה - Sars-Cov-1 אשר גם גרם למגפה החל משנת 2002. לפי הנתונים במחקר כ 40 סוגי עטלפים חדשים הגיעו לאזור זה מה שמתאים ל כ 100 סוגים חדשים של נגיפי קורונה וזה קרה בשטח גדול מאוד. ככל שיותר סוגים כאלה מגיעים למקום אחד יש יותר סיכוי שאחד מהם ואפילו כמה מהם יקפצו למין אחר כמו לפנגולין. וככל שיש יותר נגיפים כאלה בפנגולין יש יותר סיכוי שהוא יעבור לבני אדם. המסקנה היא ששינויי האקלים הגבירו משמעותית את הסיכוי להתפרצות המגפה הנוכחית.

+

אזורים אחרים בהם גם קיים ריכוז גבוה של מינים חדשים עם כי בשטח קטן יותר, כלומר גם קיים סיכוי למעבר נגיפים, כוללים חלקים מהיערות בברזיל, במזרח אפריקה, במקסיקו.

+

אזורים בהם קיים ריכוז נמוך של מינים חדשים, כוללים שטחים נרחבים ביבשות שונות.

−

~~אזורים אחרים בהם~~ גם ~~קיים~~ ריכוז ~~של מינים חדשים עם כי קטן יותר, כלומר גם קיים סיכוי למעבר נגיפים, כוללים חלקים מהיערות בברזיל~~.

+

בשטחים האלה נכלל גם האזור ממנו יצאה המגפה ב 2012 אם כי שם יש ריכוז יחסית נמוך.

החוקרים מציינים שגם הנגיף הנוכחי וגם זה שעבר לבני האדם לפני 20 שנה מאותו האזור עשו זאת בין היתר בגלל סחר בבעלי חיים. במקרה הנוכחי - בפנגולינים.

−

הפנגולינים הם היונקים הנסחרים בעולם.{{הערה|ג'ון ד. סאטטר [https://edition.cnn.com/interactive/2014/04/opinion/sutter-change-the-list-pangolin-trafficking/index.html רשימת סחר הפנגולינים]סי-אן-אן}}

+

הפנגולינים הם היונקים הנסחרים בעולם והם נסחרים בצורה לא חוקית כלומר ללא כל פיקוח. השימוש בהם כולל שתית דמם שנחשב למרפא (יש לציין שסין מחקה אותו מרשימת התרופות המסורתיות שלה{{הערה|סאם באל[https://www.france24.com/en/20200611-china-removes-pangolins-from-traditional-medicine-list סין מסלקת את הפנגולינים מרשימת התרופות המסורתיות] 11 ליוני 2020, צרפת 24}}) ללא בישול, הרתחה וכדומה.{{הערה|ג'ון ד. סאטטר [https://edition.cnn.com/interactive/2014/04/opinion/sutter-change-the-list-pangolin-trafficking/index.html רשימת סחר הפנגולינים]סי-אן-אן}}

== השלכות המגפה ==

== מאבק במגפה ==

== הערות שוליים ==

אלכסנדר סעודה

4,291

עריכות