שינויים

'''כלכלת זהויות''' (באנגלית: '''Identity economics''') היא רעיון ב[[חקר הכלכלה]] לפיו החלטות כלכליות של אנשים מושפעת מתחושה של [[זהות עצמית]], שייכות והקשר חברתי.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=eKrgUksXysc ראיון עם Rachel Kranton]} עיקרי הנושא נוסחו על ידי הכלכלנית Rachel Kranton וג'ורג' אקלרוף במספר מאמרים שסוכמו בספר "כלכלת זהויות" בשנת 2010.

'''כלכלת זהויות''' (באנגלית: '''Identity economics''') היא רעיון ב[[חקר הכלכלה]] לפיו החלטות כלכליות של אנשים מושפעת מתחושה של [[זהות עצמית]], [[שייכות]] ו[[הקשר חברתי]].{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=eKrgUksXysc ראיון עם Rachel Kranton]}} עיקרי הנושא נוסחו על ידי הכלכלנית Rachel Kranton ו[[ג'ורג' אקלרוף]] במספר מאמרים שסוכמו בספר "כלכלת זהויות" בשנת 2010.

בשנת 1995 כתבה הכלכלנית Rachel Kranton למי שעתיד להיות זוכה פרס נובל בכלכלה [[ג'ורג' אקרלוף]]. קרנטון טענה כי המאמר האחרון של אקלרוף מוטעה שכן אנשים מושפעים לא רק עקב [[תמריץ כלכלי|תמריצים כלכליים]] אלא גם בגלל תחושת הזהות שלהם. תחושה זו תגרור או תמנע פעולות כלכליות שונות בזירות שונות כמו בקניות, השקעות, בבית הספר או בעבודה.[https://press.princeton.edu/books/paperback/9780691152554/identity-economics] הם פרסמו מאמר ראשון בנושא בשנת 2000. המאמר מספק מסגרת לשילוב זהות חברתית בתוך מודלים סטנדרטיים של כלכלה נאו-קלאסית. ותאר את "פונקציית הרווחה" כך שתכלול הן תועלת כספית והן תועלת של זהות. זוג החוקרים הדגימו את חשיבות הזהות העצמית ואת ההקשר החברתי בכלכלה כשהם מראים כיצד תחזיות קלאסיות של בעיות מנהל-סוכן משתנות כאשר מכניסים פנימה את הנושא של זהות הסוכן.{{הערה|Akerlof, G. and R. Kranton, "Economics and Identity," Quarterly Journal of Economics CVX (3), August 2000, pp. 715–753.}} השניים פרסמו מספר מאמרים נוספים בנושא עד לפרסום הספר "כלכלת זהויות" בשנת 2010 אשר מיועד לקהל הרחב.[https://press.princeton.edu/books/paperback/9780691152554/identity-economics]  

בשנת 1995 כתבה הכלכלנית Rachel Kranton למי שעתיד להיות זוכה פרס נובל בכלכלה [[ג'ורג' אקרלוף]]. קרנטון טענה כי המאמר האחרון של אקלרוף מוטעה שכן אנשים מושפעים לא רק עקב [[תמריץ כלכלי|תמריצים כלכליים]] אלא גם בגלל תחושת ה[[זהות]] שלהם. תחושה זו תגרור או תמנע פעולות כלכליות שונות בזירות שונות כמו בקניות, השקעות, בבית הספר או בעבודה.[https://press.princeton.edu/books/paperback/9780691152554/identity-economics] צמד החוקרים פרסמו מאמר ראשון בנושא בשנת 2000. המאמר מספק מסגרת לשילוב זהות חברתית בתוך מודלים סטנדרטיים של [[כלכלה נאו-קלאסית]]. ותאר את "פונקציית הרווחה" כך שתכלול הן תועלת כספית והן תועלת של זהות. זוג החוקרים הדגימו את חשיבות הזהות העצמית ואת ההקשר החברתי בכלכלה כשהם מראים כיצד תחזיות קלאסיות של בעיות מנהל-סוכן משתנות כאשר מכניסים פנימה את הנושא של זהות הסוכן.{{הערה|Akerlof, G. and R. Kranton, "Economics and Identity," Quarterly Journal of Economics CVX (3), August 2000, pp. 715–753.}} השניים פרסמו מספר מאמרים נוספים בנושא עד לפרסום הספר "כלכלת זהויות" בשנת 2010 אשר מיועד לקהל הרחב.[https://press.princeton.edu/books/paperback/9780691152554/identity-economics]  

ב[[חקר הכלכלה|ניתוח כלכלי]] רגיל ([[כלכלה נאו-קלאסית]], מניחים כי לצרכנים או לסוכנים יש טעמים שונים או העדפות שונות. מניחים כי אנשים אוהבים בננות או תפוחים ולכן קונים כמויות שונות ממוצרים שונים. כלכלת זהות מניחה כי אנשים מקבלים החלטות כלכליות גם בהתבסס על החשיבה שלנו לגבי הזהות שלנו - כיצד אנחנו מזהים את עצמנו בהקשר של שייכות לחלק מן החברה. לכן אנו שואלים את עצמנו לא רק מה הן הטעמים שלנו, אלא גם "מה נכון לעשות" בהינתן הזהות שלנו. לדוגמה יש רשימה ארוכה של דברים שאנשים חושבים שהם יאים לגבר או יאים לאשה לעשות אבל לאו דווקא מדובר באותם דברים. מה נחשב נכון לגברים או לנשים בחברה מסויימת יהיה בעל השלכה גדולה באשר להחלטות כלכליות שאנשים יקחו. לכן כלכלת זהויות מביאה את הקשר החברתי, את ה[[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] למודלים של החלטות כלכליות כמו מה לקנות, איפה לגור, כמה כסף לחסוך. [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=110] לדוגמה בהקשר של גברים ונשים - אם החברה משדרת לנשים כי אחד התפקידים המרכזיים שלה הוא להיות אמהות אז זה יהיה חלק חשוב בהחלטות שלהן לגבי קריירה - לדוגמה עניין גדול יותר בשאלה איך לשלב עבודה וגידול ילדים. באופן דומה אם החברה משדרת לגברים שלהיות אבא זה לא רק להביא כסף למשפחה אלא גם להיות שם עבור הילד, אז גברים ינטו יותר להתחשב בכך בבחירות שלהם בקידום מקצועי בעבודה. דבר שמתרחש בעשורים האחרונים [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=196] חלק מהנושא של כלכלת זהויות נוגעת לכך שנורמות וזהויות עשויות להשתנות עם הזמן. [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=250] הדיון הציבורי על הנורמות האלה יכול לגרום לשינוי בקרב אנשים, וכן הוא יכול להיתרגם לפעמים לחוקים - לדוגמה לחוקים נגד אפליית נשים במקומות עבודה. השאלה "מי אני" ו"כיצד נכון להתנהג" משתנה עם הזמן.  

ב[[חקר הכלכלה|ניתוח כלכלי]] רגיל ([[כלכלה נאו-קלאסית]]), מניחים כי לצרכנים או לסוכנים יש טעמים שונים או העדפות שונות. מניחים כי אנשים אוהבים בננות או תפוחים ולכן קונים כמויות שונות ממוצרים שונים. כלכלת זהות מניחה כי אנשים מקבלים החלטות כלכליות גם בהתבסס על החשיבה שלנו לגבי ה[[זהות]] שלנו - כיצד אנחנו מזהים את עצמנו בהקשר של שייכות לחלק מן החברה. לכן אנו שואלים את עצמנו לא רק מה הן הטעמים שלנו, אלא גם "מה נכון לעשות" בהינתן הזהות שלנו. לדוגמה יש רשימה ארוכה של דברים שאנשים חושבים שהם "יאים לגבר" או "יאים לאשה" לעשות אבל לאו דווקא מדובר באותם דברים - החל מלבישת מכנסיים (לנשים) או לבישת שמלה (לגברים) ועד היבטים כמו רכיבה על אופניים או בחירת מקצועות שונים (ובחברה שמרנית - האם לנשים מותר או מקובל ללמוד או לעבוד). מה נחשב נכון לגברים או לנשים בחברה מסויימת יהיה בעל השלכה גדולה באשר להחלטות כלכליות שאנשים יקחו. לכן כלכלת זהויות מביאה את הקשר החברתי, את ה[[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] למודלים של החלטות כלכליות כמו מה לקנות, איפה לגור, כמה כסף לחסוך. [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=110] לדוגמה בהקשר של גברים ונשים - אם החברה משדרת לנשים כי אחד התפקידים המרכזיים שלה הוא להיות אמהות אז זה יהיה חלק חשוב בהחלטות שלהן לגבי קריירה - לדוגמה עניין גדול יותר בשאלה איך לשלב עבודה וגידול ילדים. באופן דומה אם החברה משדרת לגברים שלהיות אבא זה לא רק להביא כסף למשפחה אלא גם להיות שם עבור הילד, אז גברים ינטו יותר להתחשב בכך בבחירות שלהם בקידום מקצועי בעבודה. דבר שמתרחש בעשורים האחרונים [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=196] חלק מהנושא של כלכלת זהויות נוגעת לכך שנורמות וזהויות עשויות להשתנות עם הזמן. [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=250] הדיון הציבורי על הנורמות האלה יכול לגרום לשינוי בקרב אנשים, וכן הוא יכול להיתרגם לפעמים לחוקים - לדוגמה לחוקים נגד אפליית נשים במקומות עבודה. השאלה "מי אני" ו"כיצד נכון להתנהג" משתנה עם הזמן.  

דוגמה נוספת לכלכלת זהות היא כיצד מקומות עבודה משפיעים על תחושת הזהות. לדוגמה עבודה בצבא לעומת עבודה במקום אזרחי. [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=294] יש הבדלים משמעותיים בדרך שבה אנשים בצבא מאומנים ובתמריצים שיש להם לבצע עבודה טובה לעומת מקום עבודה אזרחי. השאלה היא לדוגמה מה אנשים לומדים כאשר הם במקומות כמו "ווסט-פוינט" - ניתוח כלכלי רגיל יגיד שההכשרה שאנשים עוברים במקום כזה היא הכשרה של ידע מעשי - לדוגמה כיצד לירות ברובה או טקטיקה צבאית. לפי Kranton נלמדים שם הרבה דברים אחרים - מהם הנורמות והאידאלים עבור התנהגות של קצין בצבא ארצות הברית. באופן דומה גם במקום עבודה אזרחי יש שיקולים של זהות-עצמית ונורמות [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=401] מקומות עבודה רבים, ובמיוחד פירמות מצליחות מעודדים תחושה של הזדהות בין העובדים לבין המעבידים או למקומות העבודה. דבר זה מעודד מחויבות גדולה יותר כלפי הפירמה ופריון עבודה גבוה יותר.   

דוגמה נוספת לכלכלת זהות היא כיצד מקומות עבודה משפיעים על תחושת הזהות. לדוגמה עבודה בצבא לעומת עבודה במקום אזרחי. [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=294] יש הבדלים משמעותיים בדרך שבה אנשים בצבא מאומנים ובתמריצים שיש להם לבצע עבודה טובה לעומת מקום עבודה אזרחי. השאלה היא לדוגמה מה אנשים לומדים כאשר הם במקומות כמו "ווסט-פוינט" - ניתוח כלכלי רגיל יגיד שההכשרה שאנשים עוברים במקום כזה היא הכשרה של ידע מעשי - לדוגמה כיצד לירות ברובה או טקטיקה צבאית. לפי Kranton נלמדים שם הרבה דברים אחרים - מהם הנורמות והאידאלים עבור התנהגות של קצין בצבא ארצות הברית. באופן דומה גם במקום עבודה אזרחי יש שיקולים של זהות-עצמית ונורמות [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=401] מקומות עבודה רבים, ובמיוחד פירמות מצליחות מעודדים תחושה של הזדהות בין העובדים לבין המעבידים או למקומות העבודה. דבר זה מעודד מחויבות גדולה יותר כלפי הפירמה ופריון עבודה גבוה יותר.   

מחוץ לתחום הכלכלה ותחום האקדמיה, כתבו אנשים נוספים על התחום של זהות וכיצד היא משפיעה על החלטות כלכליות בעיקר בתחומי ניתוח של [[תרבות הצריכה]]. לדוגמה בספר [[נו לוגו]] נעמי קליין ניתחה כיצד חברות שונות השתמשו בפרסומות כדי להשפיע על תחושת הזהות של אנשים כדי לגרום להן נאמנות למותגים. דוגמה אחת היא מתחום של פרסום בגדים. לטענת קליין אנשים לבנים רבים בארה"ב מחכים התנהגות של שחורים שנתפסת כקולית ואותנטית. לעומת זאת שחורים רבים חיכו טרנדים של לבנים עשירים או מובילי דעה אצלם. חברת הבגדים פרסמה ראשית תדמית זו בקהילות שחרות ועודדה שחורים לאמץ את הבגדים שלה. לאחר שדבר זה הצליח השתמשה החברה בתדמית זו כדי לפרסם את הבגדים שלה בקרב לבנים.  

מחוץ לתחום הכלכלה ותחום האקדמיה, כתבו אנשים נוספים על התחום של זהות וכיצד היא משפיעה על החלטות כלכליות בעיקר בתחומי ניתוח של [[תרבות הצריכה]]. לדוגמה בספר [[נו לוגו]] נעמי קליין ניתחה כיצד חברות שונות השתמשו בפרסומות כדי להשפיע על תחושת הזהות של אנשים כדי לגרום להן נאמנות למותגים. דוגמה אחת היא מתחום של פרסום בגדים. לטענת קליין אנשים לבנים רבים בארה"ב מחכים התנהגות של שחורים שנתפסת כקולית ואותנטית. לעומת זאת שחורים רבים חיכו טרנדים של לבנים עשירים או מובילי דעה אצלם. חברת הבגדים פרסמה ראשית תדמית זו בקהילות שחרות ועודדה שחורים לאמץ את הבגדים שלה. לאחר שדבר זה הצליח השתמשה החברה בתדמית זו כדי לפרסם את הבגדים שלה בקרב לבנים.  

יש קשר בין כלכלה של זהויות ו[[כלכלה התנהגותית]]. בשני התחומים יש ניסיון להרחיב את המודל הכלכלי הסטנדרטי, את [[האדם הכלכלי]] המתואר ב[[כלכלה נאו-קלאסית]], תמונה של אדם רציונלי ואינדיבידואלי למודל ראליסטי יותר. [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=452] דבר זה יכול להתחבר טוב יותר לממצאים מתחומי מדע אחרים כמו [[פסיכולוגיה]], [[סוציולוגיה]] ו[[ביולוגיה]]. כלכלה התנהגותית עוסקת הרבה ב[[הטיות קוגניטיביות]] וסטיות של אנשים בהקשר של קבלת החלטות כלכליות מהתנהגות רציונלית. אנשים מבצעים "טעויות" קוגניטיביות בצורה שיטתית שניתן לחזות ולתאר אותה. כלכלת זהות דומה לכך אבל היא נובעת מ[[פסיכולוגיה חברתית]] [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=512] כיצד האדם נמצא בתוך הקשר חברתי וכיצד החלטות שלו נובעות גם משיקולים חברתיים או משיקולים חברתיים-פסיכולוגיים.  

יש קשר בין כלכלה של זהויות ו[[כלכלה התנהגותית]]. בשני התחומים יש ניסיון להרחיב את המודל הכלכלי הסטנדרטי, את [[האדם הכלכלי]] המתואר ב[[כלכלה נאו-קלאסית]], תמונה של אדם רציונלי ואינדיבידואלי למודל ראליסטי יותר. [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=452] דבר זה יכול להתחבר טוב יותר לממצאים מתחומי מדע אחרים כמו [[פסיכולוגיה]], [[סוציולוגיה]] ו[[ביולוגיה]]. כלכלה התנהגותית עוסקת הרבה ב[[הטיות קוגניטיביות]] וסטיות של אנשים בהקשר של קבלת החלטות כלכליות מהתנהגות רציונלית. אנשים מבצעים "טעויות" קוגניטיביות בצורה שיטתית שניתן לחזות ולתאר אותה. כלכלת זהות דומה לכך אבל היא נובעת מ[[פסיכולוגיה חברתית]] [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=512] כיצד האדם נמצא בתוך הקשר חברתי וכיצד החלטות שלו נובעות גם משיקולים חברתיים או משיקולים חברתיים-פסיכולוגיים.  

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[כלכלה התנהגותית]]

* [[כלכלה התנהגותית]]

* [[פסיכולוגיה חברתית]]

* [[פסיכולוגיה חברתית]]