שינויים

הזמינות של האינטרנט (יחד עם זמן פנוי עקב התמחות כלכלי) מאפשרת כיום לאנשים לשחזר ולהפיץ ידע חברתי קדום יותר. בתחומים כמו [[פרמקלצ'ר]], [[קוד פתוח]], [[חומרת קוד פתוח]], [[טכנולוגיה נאותה]], [[בנייה טבעית]], [[התנועה לאיטיות]] ו[[פשטות מרצון]] יש היבטים רבים של לימוד, תחזוקה והפצה של [[ידע חופשי]] הנוגע לצורות טכנולוגיה פשוטות יותר או לצורות טכנולוגיה [[קיימות|בנות קיימא]] או דמוקרטיות יותר.  

הזמינות של האינטרנט (יחד עם זמן פנוי עקב התמחות כלכלי) מאפשרת כיום לאנשים לשחזר ולהפיץ ידע חברתי קדום יותר. בתחומים כמו [[פרמקלצ'ר]], [[קוד פתוח]], [[חומרת קוד פתוח]], [[טכנולוגיה נאותה]], [[בנייה טבעית]], [[התנועה לאיטיות]] ו[[פשטות מרצון]] יש היבטים רבים של לימוד, תחזוקה והפצה של [[ידע חופשי]] הנוגע לצורות טכנולוגיה פשוטות יותר או לצורות טכנולוגיה [[קיימות|בנות קיימא]] או דמוקרטיות יותר.  

שימור של ידע קודם יכול להתפס כדוגמה למתח בין [[קיימות]], [[חוסן]] ו[מגוון]] לבין [[יעילות]]. הדבר היעיל ביותר הוא לזנוח ידע ישן בעקבות שינוי טכנולוגי. אבל [[תכנון ארוך טווח]] ו[[עקרון הזהירות המונעת|עקרון הזהירות המטרימה]] מצביעים על כך שידע ישן הוא לפעמים שימושי ולכן כדאי אולי לשמור אותו. עמדה זו מקבלת חיזוק עקב הדגשת היבטים של [[מגוון]] לחשיבות של שרידה אבולוציונית. לעיתים קרובות מה שנראה כמו יתרון בהקשר סביבתי או חברתי מסויים עשוי להיות בהמשך חסרון. זו אחת הסיבה לקיום של [[מגוון גנטי]] ורבייה מינית. [[יתרון לגודל]] וכן היבטים של [[קשרי הון שלטון]] ו[[כלכלהת התמכרות]] עלולים ליצור מצבים בהם ממשלות או תאגידים גדולים דוחקים החוצה ידע מסורתי שמפריע לשיווק מוצרים או לקידום מדיניוות ציבורית שמשרתת אליטה פוליטית או כלכלית, ודבר זה עלול ליצור בעיות בהמשך כאשר התנאים הסביבתיים משתנים ויש צורך באותו ידע, דבר דומה עלול להגרם בצורה לא מכוונת על ידי דחיקה החוצה של ידע ופתרונות בצורה של מוצרים זולים ונפוצים יותר שדוחקים החוצה מוצרים מסורתיים יותר שאולי יש להם יתרונות במקרים נדירים יותר.  

שימור של ידע קודם יכול להתפס כדוגמה למתח בין [[קיימות]], [[חוסן]] ו[[מגוון]] לבין [[יעילות]]. הדבר היעיל ביותר הוא לזנוח ידע ישן בעקבות שינוי טכנולוגי. אבל [[תכנון ארוך טווח]] ו[[עקרון הזהירות המונעת|עקרון הזהירות המטרימה]] מצביעים על כך שידע ישן הוא לפעמים שימושי ולכן כדאי אולי לשמור אותו. עמדה זו מקבלת חיזוק עקב הדגשת היבטים של [[מגוון]] לחשיבות של שרידה אבולוציונית. לעיתים קרובות מה שנראה כמו יתרון בהקשר סביבתי או חברתי מסויים עשוי להיות בהמשך חסרון. זו אחת הסיבה לקיום של [[מגוון גנטי]] ורבייה מינית. [[יתרון לגודל]] וכן היבטים של [[קשרי הון שלטון]] ו[[כלכלהת התמכרות]] עלולים ליצור מצבים בהם ממשלות או תאגידים גדולים דוחקים החוצה ידע מסורתי שמפריע לשיווק מוצרים או לקידום מדיניוות ציבורית שמשרתת אליטה פוליטית או כלכלית, ודבר זה עלול ליצור בעיות בהמשך כאשר התנאים הסביבתיים משתנים ויש צורך באותו ידע, דבר דומה עלול להגרם בצורה לא מכוונת על ידי דחיקה החוצה של ידע ופתרונות בצורה של מוצרים זולים ונפוצים יותר שדוחקים החוצה מוצרים מסורתיים יותר שאולי יש להם יתרונות במקרים נדירים יותר.  

כמו כן עלולה להווצר בעיה של [[מוצר ציבורי]] שנשחק ב[[תהליך ארוך טווח]]. השוק אינו שומר על מוצר ציבורי ואינו משווק פתרונות לו בגלל הקושי להרוויח ממכירה של מוצר ציבורי, ייתכנו מצבים בהם מוצרים מסוג א' דוחקים בהדרגה מוצרים מסוג ב' שנשחבים נחותים יותר. אולם מוצרי א' גם יוצרים שחיקה איטית של מוצר ציבורי כלשהו (לדוגמה [[אמון]] או [[מערכות אקולוגיות]]) ושחיקה זו משנה לאט את התנאים החברתיים או הסביבתיים כך שדווקא מוצרים מסוג ב' הם בעלי יתרון. אם הידע כיצד לייצר או להשתמש במוצרים מסוג ב' אובד מדובר בתהליך של [[נזק בלתי הפיך]] אם כי בדרך כלל ניתן לשחזר בהדרגה ידע זה. דוגמה למצב כזה מתאורת על ידי מכתננים עירוניים מזרם של [[עירוניות מתחדשת]]. בתחילת המאה ה-20 החל שימוש רחב יותר ויותר ב[[מכוניות]] לשם תחבורה. דבר זה דחק החוצה צורות התניידות אחרות - הליכה ברגל, [[תחבורת אופניים]] ושימוש ב[[תחבורה ציבורית]]. דבר זה התקיים תחילה בארצות הברית (החל משנות ה-1930 כפי שמתואר בספר [[נלחמים בתנועה]]) וביתר שאת לאחר מלחמת העולם השניים בארצות הברית, אירופה ובמדינות נוספות. השינוי בהרגלי הצריכה הוביל גם לשינויים פוליטיים והחלטות הנוגעות לכלל הציבור - כמו פיתוח של כבישים מהירים, תהליך של [[פרבור]] ובאופן כללי יותר [[תכנון מוטה מכוניות]] בצורה שעודדה עוד יותר תלות במכוניות ועיצוב ערים שיהיו נוחות ככל האפשר לנהיגה - גם אם מדובר בערים שנבנו לפני עידן המכוניות. הדבר הוביל לכך שידע על תכנון ערים שהיה קיים קודם לכן הלך לאיבוד והוביל לאנשי מקצוע (מהנדסדי תנועה, מתככני ערים) ממוקדים במכוניות. עם הזמן החלו לצוץ בעיות שונות - כמו [[פקקי תנועה]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר]] בעיות [[חניה]] ויותר ויותר גורמי מקצוע השתכנו בחשיבות של הפחתת השימוש במכוניות וצורך לחזור לידע קדום או לפתח ידע חדש בהקשרים של [[תחבורה בת קיימא]], [[אקולוגיה עירונית]] ו[[עירוניות מתחדשת]] במגוון כלים כמו [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[תכנון הליכתי]] קידום [[תשתיות אופניים]] ועוד.  

כמו כן עלולה להווצר בעיה של [[מוצר ציבורי]] שנשחק ב[[תהליך ארוך טווח]]. השוק אינו שומר על מוצר ציבורי ואינו משווק פתרונות לו בגלל הקושי להרוויח ממכירה של מוצר ציבורי, ייתכנו מצבים בהם מוצרים מסוג א' דוחקים בהדרגה מוצרים מסוג ב' שנשחבים נחותים יותר. אולם מוצרי א' גם יוצרים שחיקה איטית של מוצר ציבורי כלשהו (לדוגמה [[אמון]] או [[מערכות אקולוגיות]]) ושחיקה זו משנה לאט את התנאים החברתיים או הסביבתיים כך שדווקא מוצרים מסוג ב' הם בעלי יתרון. אם הידע כיצד לייצר או להשתמש במוצרים מסוג ב' אובד מדובר בתהליך של [[נזק בלתי הפיך]] אם כי בדרך כלל ניתן לשחזר בהדרגה ידע זה. דוגמה למצב כזה מתאורת על ידי מכתננים עירוניים מזרם של [[עירוניות מתחדשת]]. בתחילת המאה ה-20 החל שימוש רחב יותר ויותר ב[[מכוניות]] לשם תחבורה. דבר זה דחק החוצה צורות התניידות אחרות - הליכה ברגל, [[תחבורת אופניים]] ושימוש ב[[תחבורה ציבורית]]. דבר זה התקיים תחילה בארצות הברית (החל משנות ה-1930 כפי שמתואר בספר [[נלחמים בתנועה]]) וביתר שאת לאחר מלחמת העולם השניים בארצות הברית, אירופה ובמדינות נוספות. השינוי בהרגלי הצריכה הוביל גם לשינויים פוליטיים והחלטות הנוגעות לכלל הציבור - כמו פיתוח של כבישים מהירים, תהליך של [[פרבור]] ובאופן כללי יותר [[תכנון מוטה מכוניות]] בצורה שעודדה עוד יותר תלות במכוניות ועיצוב ערים שיהיו נוחות ככל האפשר לנהיגה - גם אם מדובר בערים שנבנו לפני עידן המכוניות. הדבר הוביל לכך שידע על תכנון ערים שהיה קיים קודם לכן הלך לאיבוד והוביל לאנשי מקצוע (מהנדסדי תנועה, מתככני ערים) ממוקדים במכוניות. עם הזמן החלו לצוץ בעיות שונות - כמו [[פקקי תנועה]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר]] בעיות [[חניה]] ויותר ויותר גורמי מקצוע השתכנו בחשיבות של הפחתת השימוש במכוניות וצורך לחזור לידע קדום או לפתח ידע חדש בהקשרים של [[תחבורה בת קיימא]], [[אקולוגיה עירונית]] ו[[עירוניות מתחדשת]] במגוון כלים כמו [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[תכנון הליכתי]] קידום [[תשתיות אופניים]] ועוד.

==אובדן ידע גנטי==

==אובדן ידע גנטי==