שינויים

'''חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים''' (באנגלית: '''Vision zero''') הוא חזון להקטנה משמעותית של מספר ההרוגים והפצועים הקשים ב[[תאונות הדרכים]]. חזון אפס מכונה גם '''בטיחות מערכתית''' (Systematic safty) או '''בטיחות בת קיימא''' {{הערה|1=ראו [https://youtu.be/Cglyz7eBCwU?t=373 וובינר בנושא מיתון תנועה], מאת Mobycon, שבו 3 המושגים משמשים לציון של אותו דבר, שנת 2020}} והוא מבוסס על מספר עקרונות בסיס ועל כלים כמו תכנון ערים, עיצוב רחובות וכבישים, ושילוב טכנולוגיות כדי למנוע הזדמנויות להתרחשות של תאונות דרכים קשות וקטלניות. בניגוד לגישה המסורתית למניעת תאונות, בטיחות מערכתית לא מנסה לגרום לכך שאנשים ינהגו או ילכו בצורה מושלמת (על ידי הסברה או חקיקה), אלא מכיר בכך שאנשים הם יצורים לא מושלמים שתמיד יעשו טעויות. המיקוד הוא בתכנון מערכתי שמונע את ההזדמנות לבצע טעות מסוכנת, או במקרה שטעות כזו נעשתה, שתאונה לא תתפתח לאירוע קטלני. לפי גישה זו האחריות על מניעת תאונה קטלנית היא קודם כל על המתכנן הציבורי, לפני שהיא אחריות של משתמשי הדרך. לפי חזון אפס, מערכת שבנויה על סמך ההנחה שאף אדם לא יטעה לעולם, אינה מערכת בטוחה. [[ערך חברתית|מבחינה ערכית]], חזון אפס מניח כי ניידות היא זכות אדם בסיסית. אסור שאנשים ימותו בדרך לעבודה ללימודים לקניות או לחברים - ומתכנן את המערכת בהתאם להנחה זו. כמו כן חזון אפס מתאים לגישה מתפתחת של [[מניעת פשיעה]] שמנסה להקטין פשיעה או את השלכותיה עוד לפני שזו התרחשה, ופחות על ידי שימוש במערכת המשפט הפלילי וכוחות משטרה.  

'''חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים''' (באנגלית: '''Vision zero''') הוא חזון להקטנה משמעותית של מספר ההרוגים והפצועים הקשים ב[[תאונות הדרכים]]. חזון אפס מכונה גם '''בטיחות מערכתית''' (Systematic safty) או '''בטיחות בת קיימא''' {{הערה|1=ראו [https://youtu.be/Cglyz7eBCwU?t=373 וובינר בנושא מיתון תנועה], מאת Mobycon, שבו 3 המושגים משמשים לציון של אותו דבר, שנת 2020}} והוא מבוסס על מספר עקרונות בסיס ועל כלים כמו תכנון ערים, עיצוב רחובות וכבישים, ושילוב טכנולוגיות כדי למנוע הזדמנויות להתרחשות של תאונות דרכים קשות וקטלניות. בניגוד לגישה המסורתית למניעת תאונות, בטיחות מערכתית לא מנסה לגרום לכך שאנשים ינהגו או ילכו בצורה מושלמת (על ידי הסברה או חקיקה), אלא מכיר בכך שאנשים הם יצורים לא מושלמים שתמיד יעשו טעויות. המיקוד הוא בתכנון מערכתי שמונע את ההזדמנות לבצע טעות מסוכנת, או במקרה שטעות כזו נעשתה, שתאונה לא תתפתח לאירוע קטלני. לפי גישה זו האחריות על מניעת תאונה קטלנית היא קודם כל על המתכנן הציבורי, לפני שהיא אחריות של משתמשי הדרך. לפי חזון אפס, מערכת שבנויה על סמך ההנחה שאף אדם לא יטעה לעולם, אינה מערכת בטוחה. [[ערך חברתי|מבחינה ערכית]], חזון אפס מניח כי ניידות היא זכות אדם בסיסית. אסור שאנשים ימותו בדרך לעבודה ללימודים לקניות או לחברים - ומתכנן את המערכת בהתאם להנחה זו. כמו כן חזון אפס מתאים לגישה מתפתחת של [[מניעת פשיעה]] שמנסה להקטין פשיעה או את השלכותיה עוד לפני שזו התרחשה, ופחות על ידי שימוש במערכת המשפט הפלילי וכוחות משטרה.  

חזון אפס קיים מאז 1997 ב[[הולנד]] ו[[שוודיה]] ובשנים האחרונות הוא מאומץ על ידי מדינות וערים נוספות, לרבות על ידי ארגון ה-OECD, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, ומספר ערים גדולות בארצות הברית. בשנת 2020 הכריזה מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), רחל טבת-ויזל, על כך שהארגון מתכוון לקדם בטיחות מערכתית גם בישראל. {{הערה|[https://www.facebook.com/citis4Humans/videos/2612747112272282 סרטון חלק ממצגת של רחל טבת-ויזל בכנסת], יולי 2020, עמוד "חזון אפס בישראל"}}

חזון אפס קיים מאז 1997 ב[[הולנד]] ו[[שוודיה]] ובשנים האחרונות הוא מאומץ על ידי מדינות וערים נוספות, לרבות על ידי ארגון ה-OECD, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, ומספר ערים גדולות בארצות הברית. בשנת 2020 הכריזה מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), רחל טבת-ויזל, על כך שהארגון מתכוון לקדם בטיחות מערכתית גם בישראל. {{הערה|[https://www.facebook.com/citis4Humans/videos/2612747112272282 סרטון חלק ממצגת של רחל טבת-ויזל בכנסת], יולי 2020, עמוד "חזון אפס בישראל"}}