שינויים

==טאבו==

==טאבו==

בכל דת יש נושאים שפשוט אסור לדבר עליהם. רעיונות מסוכנים מידי שהס מלהזכיר. לדוגמה בכל הדתות מניחים מראש כי אלוהים בהכרח קיים, ומדכאים דיונים הנוגעים לשאלה כיצד ניתן לאושש או לפסול טענה כזו. טאבו נוסף נוגע לשאלה האם אלוהים הוא טוב רע או פשוט אדיש. אם אלוהים הוא כל יכול והוא זה שיזם אסונות טבע או אפשר קיומן של מעשי אכזריות קשים כמו השואה או עבדות, המאמין הדתי יגיד שמדובר בתוכנית אלוהית שמטרתה הגדלת הטוב בעולם, בהתאם לתוכנית נעלמה, נשגבת מאיתנו, שאין טעם לפקפק בקיומה או נכונתה. טאבו נוסף נוגע לשאלה מדוע קיימים זרמים כה רבים בדת - יש לפחות 3 דתות מונותאיסטיות ועשרות או מאות זרמים לדת. כולם יחד מסכימים על הרעיון הבסיסי בדבר קיומו של אל כל יכול ושוחר טוב, אבל כל אחת מהן מפרשת את רצון האל בצורה מעט שונה. אין כמעט דיון מדוע האל טרח כה רבות להתגלות בפני בני האדם ולהבהיר את רצונו באותות ובמופתים אבל לאחר מכן הוא נעלם והותיר להם להתוקטט במשך אלפי שנים, תוך רצח הדדי של מיליונים, בשאלה מהי הפרשנות הנכונה ביותר. טאבו נוסף הוא מדוע האל שוחר הטוב לא סיפק לבני האדם כלי חקירה מדעיים שהיו יכולים למנוע סבל שמקורו אנושי וטבעי בהיקף עצום - לדוגמה לגלות את [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] ולמנוע מוות של מאות מיליוני ילדים לאורך ההיסטוריה ולמנוע התאכזרות כלפי אנשים בעלי מחלות נפשיות, מומים, כלפי שחורים או כלפי להט"בים, תוך התבססות על דעות קדומות והנחות שגויות.   

בכל דת יש נושאים שפשוט אסור לדבר עליהם. רעיונות מסוכנים מידי שהס מלהזכיר. לדוגמה בכל הדתות מניחים מראש כי אלוהים בהכרח קיים, ומדכאים דיונים הנוגעים לשאלה כיצד ניתן לאושש או לפסול טענה כזו. טאבו נוסף נוגע לשאלה האם אלוהים הוא טוב רע או פשוט אדיש. אם אלוהים הוא כל יכול והוא זה שיזם אסונות טבע או אפשר קיומן של מעשי אכזריות קשים כמו השואה או עבדות, המאמין הדתי יגיד שמדובר בתוכנית אלוהית שמטרתה הגדלת הטוב בעולם, בהתאם לתוכנית נעלמה, נשגבת מאיתנו, שאין טעם לפקפק בקיומה או נכונותה. טאבו נוסף נוגע לשאלה מדוע קיימים זרמים כה רבים בדת - יש לפחות 3 דתות מונותאיסטיות ועשרות או מאות זרמים לדת. כולם יחד מסכימים על הרעיון הבסיסי בדבר קיומו של אל כל יכול ושוחר טוב, אבל כל אחת מהן מפרשת את רצון האל בצורה מעט שונה. אין כמעט דיון מדוע האל טרח כה רבות להתגלות בפני בני האדם ולהבהיר את רצונו באותות ובמופתים אבל לאחר מכן הוא נעלם והותיר להם להתקוטט במשך אלפי שנים, תוך רצח הדדי של מיליונים, בשאלה מהי הפרשנות הנכונה ביותר. טאבו נוסף הוא מדוע האל שוחר הטוב לא סיפק לבני האדם כלי חקירה מדעיים שהיו יכולים למנוע סבל שמקורו אנושי וטבעי בהיקף עצום - לדוגמה לגלות את [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] ולמנוע מוות של מאות מיליוני ילדים לאורך ההיסטוריה ולמנוע התאכזרות כלפי אנשים בעלי מחלות נפשיות, מומים, כלפי שחורים או כלפי להט"בים, תוך התבססות על דעות קדומות והנחות שגויות.   

בכלכלה יש מספר נושאים שאין עליהם דיון כלל או שהם נדחקים לקרן זווית.  

בכלכלה יש מספר נושאים שאין עליהם דיון כלל או שהם נדחקים לקרן זווית.  

"[[תאגיד]]" היא מילה שתלמידים בכלכלה כמעט ואינם שומעים. מדוע? אולי משום שתאגידים מייצגים כלכלה ריכוזית (ו[[כלכלה פוליטית|פוליטית]]) בלב "[[השוק החופשי]]" ומקלקלים את "אגדת-העם" הנפוצה ביותר בכלכלה. התאגידים קיימים מזה מאות שנים, הם אפשרו חלק גדול מהסחר הבינלאומי במשך מאות שנים. ואת פיתוח כלכלת המדינות הקפיטלסיטות. קשה לתאר את צמיחת כלכלת בריטניה והולנד ואת התפתחות הקפיטליזם בלי לדבר על חברת הודו המזרחית והמערבית.   

"[[תאגיד]]" היא מילה שתלמידים בכלכלה כמעט ואינם שומעים. מדוע? אולי משום שתאגידים מייצגים כלכלה ריכוזית (ו[[כלכלה פוליטית|פוליטית]]) בלב "[[השוק החופשי]]" ומקלקלים את "אגדת-העם" הנפוצה ביותר בכלכלה. התאגידים קיימים מזה מאות שנים, הם אפשרו חלק גדול מהסחר הבינלאומי במשך מאות שנים. ואת פיתוח כלכלת המדינות הקפיטליסטיות. קשה לתאר את צמיחת כלכלת בריטניה והולנד ואת התפתחות הקפיטליזם בלי לדבר על חברת הודו המזרחית והמערבית.   

"תאגיד" אינו מלה נרדפת ל"[[מונופול]]". מקור כוחו של התאגיד הוא לא בהכרח בהיותו מונופול. אלא גם באורך הנשימה שלו, בכוחו הפוליטי ([[לובי פוליטי]]), בכוחו התרבותי (על ידי [[שיווק]] גלוי וכן על ידי השפעה מתמשכת על התרבות והנורמות שמתקיימים בחברה), וכן בהצלבות בין שווקים. יהיה זה טעות לדון בתאגידים כמו [[חברות הטבק]] או [[חברות המכוניות]] או [[חברות הנפט]] בהקשר של השאלה של קשיחות המחיר.  

"תאגיד" אינו מלה נרדפת ל"[[מונופול]]". מקור כוחו של התאגיד הוא לא בהכרח בהיותו מונופול. אלא גם באורך הנשימה שלו, בכוחו הפוליטי ([[לובי פוליטי]]), בכוחו התרבותי (על ידי [[שיווק]] גלוי וכן על ידי השפעה מתמשכת על התרבות והנורמות שמתקיימים בחברה), וכן בהצלבות בין שווקים. יהיה זה טעות לדון בתאגידים כמו [[חברות הטבק]] או [[חברות המכוניות]] או [[חברות הנפט]] בהקשר של השאלה של קשיחות המחיר.  

כוחן נוגע לדוגמה ליכולת של חברות הטבק לקדם במשך עשורים את [[הכחשת נזקי העישון]] ולהשפיע על רופאים, מחקרים מדעיים, פוליטיקאים, עיתונאים, ספורטאים, כוכבי קולנוע להתעלם מהיבטים כמו [[נזקי בריאות של עישון|הקשר בין סרטן לעישון]], [[התמכרות לעישון טבק]], [[מניפולציה בניקוטין]] שתפקידה להפוך את העישון לממכר יותר, ו[[שיווק טבק לילדים ולנוער]]. הלובי הפוליטי של חברות הטבק כמו גם פרסום מטעה ותעמולה במשך עשורים גרמו למודל כלכלי שונה מאד מזה המתואר בספרי הכלכלה - כזה שבו סוחרים של חומר ממכר מאד מרוויחים כסף משמעותי, ועם כסף זה מצליחים להתל בציבור ולעוות את המדיניות כדי שתאפשר להם להמשיך את השיווק של החומר הזה לילדים, ולהמשיך לבצע דבר זה אפילו לאחר שדבר זה הפך כביכול לדבר בלתי חוקי. גם לאחר שהתקבע בקרב רוב הציבור המערבי הרעיון כי "לעשן זה דבר טיפשי" המיקוד הוא בשאלה כמה חופש יש לשמור למעשן הבוגר הבודד, (לאחר שזה כבר התמכר לניקוטין) והרחק מחומר נפץ פוליטי - מה עושות חברות הטבק כדי לשווק טבק לילדים, ומדוע לאפשר להן לבצע זאת בצורה קלה - לדוגמה מדוע לתת חסיון מסחרי לחברות טבק.   

כוחן נוגע לדוגמה ליכולת של חברות הטבק לקדם במשך עשורים את [[הכחשת נזקי העישון]] ולהשפיע על רופאים, מחקרים מדעיים, פוליטיקאים, עיתונאים, ספורטאים, כוכבי קולנוע להתעלם מהיבטים כמו [[נזקי בריאות של עישון|הקשר בין סרטן לעישון]], [[התמכרות לעישון טבק]], [[מניפולציה בניקוטין]] שתפקידה להפוך את העישון לממכר יותר, ו[[שיווק טבק לילדים ולנוער]]. הלובי הפוליטי של חברות הטבק כמו גם פרסום מטעה ותעמולה במשך עשורים גרמו למודל כלכלי שונה מאד מזה המתואר בספרי הכלכלה - כזה שבו סוחרים של חומר ממכר מאד מרוויחים כסף משמעותי, ועם כסף זה מצליחים להתל בציבור ולעוות את המדיניות כדי שתאפשר להם להמשיך את השיווק של החומר הזה לילדים, ולהמשיך לבצע דבר זה אפילו לאחר שדבר זה הפך כביכול לדבר בלתי חוקי. גם לאחר שהתקבע בקרב רוב הציבור המערבי הרעיון כי "לעשן זה דבר טיפשי" המיקוד הוא בשאלה כמה חופש יש לשמור למעשן הבוגר הבודד, (לאחר שזה כבר התמכר לניקוטין) והרחק מחומר נפץ פוליטי - מה עושות חברות הטבק כדי לשווק טבק לילדים, ומדוע לאפשר להן לבצע זאת בצורה קלה - לדוגמה מדוע לתת חסיון מסחרי לחברות טבק.   

בדומה לכך כוחן של חברות נפט וחברות מכוניות לא נוגע רק בשאלה מה יהיה המחיר והאיכות של נפט ומכוניות אלה גם בשאלה האם יצאו למלחמות במזרח התיכון, מה תהיה המדיניות ביחס ל[[זיהום האוויר]], התעלמות או התיייחסות לנושאי בריאות כמו [[אורח חיים יושבני]], שאלות של תכנון עירוני כמו [[פרבור]] מול [[עירוניות מתחדשת]], זיהום וכריתה של יערות שעומדים על מרבצי נפט, התעלמות מסוגיות הנוגעות ל[[שינוי אקלים]] במשך מספר עשורים ([[הכחשת אקלים]]). עם הזמן ניתנו עוד ועוד זכויות לתאגידים - לדוגמה הסתכלות על התאגיד כעל יישות משפטית דומה לאדם באמצע המאה ה-19, ובהמשך מתן אפשרות בארצות הברית לתאגידים לתרום למפלגות בטענה שמדובר ב"חופש הביטוי".  

בדומה לכך כוחן של חברות נפט וחברות מכוניות לא נוגע רק בשאלה מה יהיה המחיר והאיכות של נפט ומכוניות אלה גם בשאלה האם יצאו למלחמות במזרח התיכון, מה תהיה המדיניות ביחס ל[[זיהום האוויר]], התעלמות או התייחסות לנושאי בריאות כמו [[אורח חיים יושבני]], שאלות של תכנון עירוני כמו [[פרבור]] מול [[עירוניות מתחדשת]], זיהום וכריתה של יערות שעומדים על מרבצי נפט, התעלמות מסוגיות הנוגעות ל[[שינוי אקלים]] במשך מספר עשורים ([[הכחשת אקלים]]). עם הזמן ניתנו עוד ועוד זכויות לתאגידים - לדוגמה הסתכלות על התאגיד כעל יישות משפטית דומה לאדם באמצע המאה ה-19, ובהמשך מתן אפשרות בארצות הברית לתאגידים לתרום למפלגות בטענה שמדובר ב"חופש הביטוי".  

תאגיד חזק מספיק, משפיע על טעמי הצרכנים ([[מותג|מותגים]]), השקפת עולמם ([[תרבות הצריכה]]), על מדיניות הממשלה, ועל שוק העבודה. כך לדומגה הצליחו חברות הטבק לשכנע נשים רבות כי עישון הוא כלי ביטוי פמיניסטי - "מרד" בחברה הגברית, כמו גם לשכנע צעירים רבים כי העישון הוא "מרד" בחברה המבוגרת. חברות מכוניות הצליחו לשכנע את הציבור בארה"ב שמכונית היא חופש , שמה שטוב לג'נרל מוטורוס טוב לארצות הברית, וכי הפגיעה בהולכי רגל היא באשמת הולכי הרגל לא זהירים מספיק, במהלך שכמעט הצליח להכחיד את הולכי הרגל מרוב הערים בארצות הברית (למעט ניו יורק, סן פרנסיסקו ושיקאגו) - וכך לגרום לפקקי ענק, זיהום ובעיות בריאות שונות כמו גם לערים שכמעט בלתי אפשרי להתנייד בהן באמצעי תחבורה שאינו מכונית. [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב-לאומיים]], המהווים כיום 51 מתוך 100 הכלכלות הגדולות בעולם (במונחי תמ"ג/רווח שנתי במיליוני דולרים לשנת 1994), יכולים להיות בעלי כוח כלכלי חזק יותר ממדינות.<ref>Corporation data, "Fortune Global 500: the World's Largest Corporations," Fortune magazine, August 7, [2]1995: Country information, The World Development Report, Washington, D.C.: the World Bank, 1996. (Data represent first 100 entities out of 150.)</ref> לכן הם תופעה מאקרו-כלכלית ולאו דווקא בתחום המיקרו. התעלמות ממונח זה מסבירה אולי מדוע כלכלנים נוהגים לקדם כלכלה עולמית ריכוזית, בעודם מטיפים בלהט ל"[[שוק משוכלל]]"<ref> ספרו של קורטן, [[כשתאגידים שולטים בעולם (ספר)|כשתאגידים שולטים בעולם]] סוקר באופן רחב היבטים הנובעים מעליית כוחם של תאגידים. ספר מומלץ נוסף בתחום: [[נו-לוגו]] [[נעמי קליין]], הוצאת בבל, 2002</ref>.

תאגיד חזק מספיק, משפיע על טעמי הצרכנים ([[מותג|מותגים]]), השקפת עולמם ([[תרבות הצריכה]]), על מדיניות הממשלה, ועל שוק העבודה. כך לדוגמה הצליחו חברות הטבק לשכנע נשים רבות כי עישון הוא כלי ביטוי פמיניסטי - "מרד" בחברה הגברית, כמו גם לשכנע צעירים רבים כי העישון הוא "מרד" בחברה המבוגרת. חברות מכוניות הצליחו לשכנע את הציבור בארה"ב שמכונית היא חופש, שמה שטוב לג'נרל מוטורס טוב לארצות הברית, וכי הפגיעה בהולכי רגל היא באשמת הולכי הרגל לא זהירים מספיק, במהלך שכמעט הצליח להכחיד את הולכי הרגל מרוב הערים בארצות הברית (למעט ניו יורק, סן פרנסיסקו ושיקאגו) - וכך לגרום לפקקי ענק, זיהום ובעיות בריאות שונות כמו גם לערים שכמעט בלתי אפשרי להתנייד בהן באמצעי תחבורה שאינו מכונית. [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב-לאומיים]], המהווים כיום 51 מתוך 100 הכלכלות הגדולות בעולם (במונחי תמ"ג/רווח שנתי במיליוני דולרים לשנת 1994), יכולים להיות בעלי כוח כלכלי חזק יותר ממדינות.<ref>Corporation data, "Fortune Global 500: the World's Largest Corporations," Fortune magazine, August 7, [2]1995: Country information, The World Development Report, Washington, D.C.: the World Bank, 1996. (Data represent first 100 entities out of 150.)</ref> לכן הם תופעה מאקרו-כלכלית ולאו דווקא בתחום המיקרו. התעלמות ממונח זה מסבירה אולי מדוע כלכלנים נוהגים לקדם כלכלה עולמית ריכוזית, בעודם מטיפים בלהט ל"[[שוק משוכלל]]"<ref> ספרו של קורטן, [[כשתאגידים שולטים בעולם (ספר)|כשתאגידים שולטים בעולם]] סוקר באופן רחב היבטים הנובעים מעליית כוחם של תאגידים. ספר מומלץ נוסף בתחום: [[נו-לוגו]] [[נעמי קליין]], הוצאת בבל, 2002</ref>.

טאבו נוסף הוא [[אוכלוסין]]. אין כמעט תחום בכלכלה שאינו מושפע מגידול אוכלוסין, גם אם השפעה זו היא איטית לעיתים קרובות - היא משפיעה על תחומים כמו מחיר הקרקע (ולכן על מחירי הדיור , על מסחר), על תחומים כמו תחבורה, על הבריאות של מערכות אקולוגיות, על הביקוש למזון, על הזמינות של מוצרי חקלאות טריים כמו ירקות ופירות ועוד. ברמה העולמית אוכלוסייה עולמית גדלה מהווה תמיד חשש מפני [[רעב עולמי]] שמניעתו דורשת שימור של [[חקלאות תעשייתית]] והגדלה מתמדת של [[פריון חקלאי]] או גידול של השטח החקלאי. הדיון הכלכלי בנושא הסתיים לכאורה על ידי דחייה של הטענות של תומס מלתוס. אלא שהנושא מורכב הרבה יותר ונוגע להרס איטי של מערכות אקולוגיות עקב פתרונות שנדרשים כדי להגדיל את הפריון החקלאי, ולהשפעת הרס המערכות האקולוגיות, והשפעות על האקלים ועל מחזוריום ביו גאו כימייים - כמו מחזור החנקן או מחזור הזרחן - שבתורם משפיעים על החקלאות, ועל דיג. מצד אחד טוענים כי אין בעיה של פיצוץ אוכלוסין ומצד שני קובלים על חשש מפני הצפת אירופה מפליטים ומהגרי עבודה מאסיה ואפריקה והצפת ארה"ב ממהגרי עבודה ממדינות אחרות. גידול אוכלוסיה משפיעה על משתני מאקרו ומיקרו כאחד - לדגומה גידול אוכלוסיה משנה את התפקוד של ערים. הסיבה היא שיש יתרונות וחסרונות לגודל בהקשרים רבים - אם זה הפטרות מביוב או בניית רבי קומות או עקב יתרונות לגודל של ערים גדולות יותר. גם סוגיות כמו אי שוויון משתנות - שכן במדינות צפופות יותר יש חשיבות רבה יותר לאי שוויון בקרקע ולמחיר הקרקע על אי שווין ממדינות לא צפופות - אבל כל המידע הזה נעלם כאשר כל נושא האוכלוסין הוא טאבו והוא נזכר זהיר זהיר רק פה ושם, אם בכלל לדוגמה בהקשר של [[מעבר דמוגרפי]].  

טאבו נוסף הוא [[אוכלוסין]]. אין כמעט תחום בכלכלה שאינו מושפע מגידול אוכלוסין, גם אם השפעה זו היא איטית לעיתים קרובות - היא משפיעה על תחומים כמו מחיר הקרקע (ולכן על מחירי הדיור, על מסחר), על תחומים כמו תחבורה, על הבריאות של מערכות אקולוגיות, על הביקוש למזון, על הזמינות של מוצרי חקלאות טריים כמו ירקות ופירות ועוד. ברמה העולמית אוכלוסייה עולמית גדלה מהווה תמיד חשש מפני [[רעב עולמי]] שמניעתו דורשת שימור של [[חקלאות תעשייתית]] והגדלה מתמדת של [[פריון חקלאי]] או גידול של השטח החקלאי. הדיון הכלכלי בנושא הסתיים לכאורה על ידי דחייה של הטענות של תומס מלתוס. אלא שהנושא מורכב הרבה יותר ונוגע להרס איטי של מערכות אקולוגיות עקב פתרונות שנדרשים כדי להגדיל את הפריון החקלאי, ולהשפעת הרס המערכות האקולוגיות, והשפעות על האקלים ועל מחזורים ביו גאו כימיים - כמו מחזור החנקן או מחזור הזרחן - שבתורם משפיעים על החקלאות, ועל דיג. מצד אחד טוענים כי אין בעיה של פיצוץ אוכלוסין ומצד שני קובלים על חשש מפני הצפת אירופה מפליטים ומהגרי עבודה מאסיה ואפריקה והצפת ארה"ב ממהגרי עבודה ממדינות אחרות. גידול אוכלוסייה משפיעה על משתני מאקרו ומיקרו כאחד - לדוגמה גידול אוכלוסייה משנה את התפקוד של ערים. הסיבה היא שיש יתרונות וחסרונות לגודל בהקשרים רבים - אם זה היפטרות מביוב או בניית רבי קומות או עקב יתרונות לגודל של ערים גדולות יותר. גם סוגיות כמו אי שוויון משתנות - שכן במדינות צפופות יותר יש חשיבות רבה יותר לאי שוויון בקרקע ולמחיר הקרקע על אי שווין ממדינות לא צפופות - אבל כל המידע הזה נעלם כאשר כל נושא האוכלוסין הוא טאבו והוא נזכר זהיר זהיר רק פה ושם, אם בכלל לדוגמה בהקשר של [[מעבר דמוגרפי]].  

הסיבה לטאבו על [[גידול אוכלוסין]] היא אולי בגלל חוסר רצון לעסוק בטאבו נוסף - היכולת לקיים כלכלה הולכת וגדלה בעולם בעל מימדים סופיים [[צמיחה כלכלית]] אינסופית. חישוב מהיר מגלה ש[[גידול מעריכי]] בגודל האוכלוסיה מביא להגעה מהירה לשיאים יותר ויותר אבסורדיים - החל מלקיחה של 100% של [[ייצור ראשוני]] היבשתי על ידי האנושות, עבור בכיסוי כל כדור הארץ על ידי בני אדם בצפיפות של 10 אנשים למטר, ועד לגלישה למחוזות של מדע בדיוני כמו צורך במבנים כמו [[כדור דייסון]] וטיסה במהירות גבוה ממהירות האור כדי לייצר עוד ועוד שטחי מחיה לאוכלוסיה שממשיכה לצמוח בקצב קבוע. התחמקות מאבסודרים אלה נענית בדרך כלל פשוט על ידי אי דיון או על ידי פניה ל[[אופטמימיזם טכנולוגי]] והתגובה הנפוצה ביותר היא שהאכולוסיה לא תגדל אלה תתייצב - אבל זה מותיר על כנו בעיה נופסות של הנחה לפיה הצמיחה הכללית לנפש ואיתה גם הצריכה לנפש - תמשיך ותגדל תמיד בקצב קבוע - כלומר תהיה גם היא בעלת גידול מעריכי . הנחות אלה מתעלמות מרעיונות כמו משוואת [[I=PAT]] שמחלקת השפעות סביבתיות שונות להשפעת הטכנולוגיה, הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכה לנפש כדי לבחון האם השינוי הטכנולוגי אכן מצליח לקזז את השפעות הגידול באוכלוסין והגידול בצריכה לנפש.

הסיבה לטאבו על [[גידול אוכלוסין]] היא אולי בגלל חוסר רצון לעסוק בטאבו נוסף - היכולת לקיים כלכלה הולכת וגדלה בעולם בעל מימדים סופיים [[צמיחה כלכלית]] אינסופית. חישוב מהיר מגלה ש[[גידול מעריכי]] בגודל האוכלוסייה מביא להגעה מהירה לשיאים יותר ויותר אבסורדיים - החל מלקיחה של 100% של [[ייצור ראשוני]] היבשתי על ידי האנושות, עבור בכיסוי כל כדור הארץ על ידי בני אדם בצפיפות של 10 אנשים למטר, ועד לגלישה למחוזות של מדע בדיוני כמו צורך במבנים כמו [[כדור דייסון]] וטיסה במהירות גבוה ממהירות האור כדי לייצר עוד ועוד שטחי מחיה לאוכלוסייה שממשיכה לצמוח בקצב קבוע. התחמקות מאבסורדים אלה נענית בדרך כלל פשוט על ידי אי דיון או על ידי פניה ל[[אופטימיזם טכנולוגי]] והתגובה הנפוצה ביותר היא שהאוכלוסייה לא תגדל אלה תתייצב - אבל זה מותיר על כנו בעיה נוספות של הנחה לפיה הצמיחה הכללית לנפש ואיתה גם הצריכה לנפש - תמשיך ותגדל תמיד בקצב קבוע - כלומר תהיה גם היא בעלת גידול מעריכי. הנחות אלה מתעלמות מרעיונות כמו משוואת [[I=PAT]] שמחלקת השפעות סביבתיות שונות להשפעת הטכנולוגיה, הגידול באוכלוסייה והגידול בצריכה לנפש כדי לבחון האם השינוי הטכנולוגי אכן מצליח לקזז את השפעות הגידול באוכלוסין והגידול בצריכה לנפש.

==לימודי הכלכלה: תאוריה אחת בלבד==

==לימודי הכלכלה: תאוריה אחת בלבד==