שורה 3: |
שורה 3: |
| '''כלכלת התמכרות''' היא תאוריה לפיה חלקים גדלים והולכים של [[כלכלה|הכלכלה המודרנית]] תלויים במוצרים או שירותים [[התמכרות|גורמי התמכרות]] וכי דבר זה הוא מאפיין מרכזי וחשוב לכלכלה כיום, אף שהוא גורם נזקים שונים לצרכנים ולחברה בכלל. | | '''כלכלת התמכרות''' היא תאוריה לפיה חלקים גדלים והולכים של [[כלכלה|הכלכלה המודרנית]] תלויים במוצרים או שירותים [[התמכרות|גורמי התמכרות]] וכי דבר זה הוא מאפיין מרכזי וחשוב לכלכלה כיום, אף שהוא גורם נזקים שונים לצרכנים ולחברה בכלל. |
| | | |
− | בחברה פרה-תעשייתית רוב הכלכלה עסקה בייצור מוצרי-קיום, ובמיוחד [[מזון]]. אף כי מוצרים ממכרים כמו [[טבק]] או [[אופיום]] קיימים מזה מאות או אלפי שנים, הם לא יכלו להיות חלק מרכזי בכלכלה מסיבות מעשיות. לאחר [[המהפכה התעשייתית]] חלקים גדלים והולכים של הכלכלה הוקדשו לשיפור איכות החיים והנוחות בצורות שונות כמו הספקת יותר בגדים, מגורים נאותים יותר, יותר שירותי בריאות, אפשרויות נוספות של נופש ותחבורה ועוד. ככל שהכלכלה מתקדמת והתוצר לנפש עולה, יש קושי לפתח תעשיות מסורתיות שלא מבוססות על התמכרות. כשם שיש כמות מקסימלית של מזון שניתן לספק לאדם בשנה, יש גם כמות מקסימלית של מוצרים ושירותים מועילים שניתן לספק לו. כדי להתגבר על קושי זה, יותר ויותר תעשיות וענפים מנסים להגדיל התמכרות של צרכנים תוך שהם מנצלים אמצעים שונים כמו מניפולציות כימיות, [[לובי פוליטי]], יצירת סביבה פיזית וחברתית שבה קל להתחיל לצרוך את המוצר וקשה להמנע ממנו, פרסום מאסיבי, [[שיווק לילדים ולבני נוער]], חסימת חלופות אחרות והכנסת היבטים של [[התמכרות התנהגותית]] למוצרים ושירותים. כאשר יש הצלחה לגרום להתמכרות של צרכנים מובטח "קהל שבוי" והגדלת המכירות. | + | בחברה פרה-תעשייתית רוב הכלכלה עסקה בייצור מוצרי-קיום, ובמיוחד [[מזון]]. אף כי מוצרים ממכרים כמו [[טבק]] או [[אופיום]] קיימים מזה מאות או אלפי שנים, הם לא יכלו להיות חלק מרכזי בכלכלה מסיבות מעשיות. לאחר [[המהפכה התעשייתית]] חלקים גדלים והולכים של הכלכלה הוקדשו לשיפור איכות החיים והנוחות בצורות שונות כמו הספקת יותר בגדים, מגורים נאותים יותר, יותר שירותי בריאות, אפשרויות נוספות של נופש ותחבורה ועוד. ככל שהכלכלה מתקדמת והתוצר לנפש עולה, יש קושי לפתח תעשיות מסורתיות שלא מבוססות על התמכרות. כשם שיש כמות מקסימלית של מזון שניתן לספק לאדם בשנה, יש גם כמות מקסימלית של מוצרים ושירותים מועילים שניתן לספק לו. כדי להתגבר על קושי זה, יותר ויותר תעשיות וענפים מנסים להגדיל התמכרות של צרכנים תוך שהם מנצלים אמצעים שונים כמו מניפולציות כימיות, [[לובי פוליטי]], יצירת סביבה פיזית וחברתית שבה קל להתחיל לצרוך את המוצר וקשה להימנע ממנו, פרסום מאסיבי, [[שיווק לילדים ולבני נוער]], חסימת חלופות אחרות והכנסת היבטים של [[התמכרות התנהגותית]] למוצרים ושירותים. כאשר יש הצלחה לגרום להתמכרות של צרכנים מובטח "קהל שבוי" והגדלת המכירות. |
| | | |
| שאלות הנוגעות לכלכלת התמכרות כוללות את השאלות הבאות - האם התמכרות היא חלק חשוב מתעשייה מסויימת? האם גופים בתעשייה זו מנסים להגדיל את ההתמכרות למוצר? מה ההשלכות של התמכרות זו (על הצרכנים, על החברה בכלל)? עד כמה מדובר באמת בהתמכרות - כלומר כמה קל לצרכנים להפסיק או להפחית את צריכת המוצר או השירות? | | שאלות הנוגעות לכלכלת התמכרות כוללות את השאלות הבאות - האם התמכרות היא חלק חשוב מתעשייה מסויימת? האם גופים בתעשייה זו מנסים להגדיל את ההתמכרות למוצר? מה ההשלכות של התמכרות זו (על הצרכנים, על החברה בכלל)? עד כמה מדובר באמת בהתמכרות - כלומר כמה קל לצרכנים להפסיק או להפחית את צריכת המוצר או השירות? |
שורה 19: |
שורה 19: |
| | | |
| ==היסטוריה של מניעת התמכרות== | | ==היסטוריה של מניעת התמכרות== |
− | כל עוד חלקים גדולים מהכלכלה עסקו בגידול מזון, כלכלת התמכרות לא יכלה להתקיים בהיקפים גדולים מידי. רוב סוגי ההתמכרות בחברה פרה-תעשייית היו לחומרים ממכרים כמו [[אלכוהול]], [[טבק]] או אופיום. הייצור שלהם היה על חשבון גידול מזון, ובכלכלה דלה במשאבים פירוש הדבר צריכה נדירה של מוצרים אלה, צריכה מבוקרת על ידי טקסים או על ידי צריכה משותפת, או צריכה בעיקר על ידי אליטה חברתית. טבק לדוגמה שימש לשם טקסים של אינדיאנים. בנוסף חומרים ממכרים כמו אלכוהול או אופיום היו בעלי השפעות הלוסנטיות והקשו על עובדים לעבוד - ובכלכלת קיום קשה לקיים דבר זה לאורך זמן על ידי הרבה אנשים, ולכן נוצרו מגבלות נגד דבר זה - לדוגמה טאבו נגד שתייה עודפת של אלכוהול. | + | כל עוד חלקים גדולים מהכלכלה עסקו בגידול מזון, כלכלת התמכרות לא יכלה להתקיים בהיקפים גדולים מידי. רוב סוגי ההתמכרות בחברה פרה-תעשייתית היו לחומרים ממכרים כמו [[אלכוהול]], [[טבק]] או אופיום. הייצור שלהם היה על חשבון גידול מזון, ובכלכלה דלה במשאבים פירוש הדבר צריכה נדירה של מוצרים אלה, צריכה מבוקרת על ידי טקסים או על ידי צריכה משותפת, או צריכה בעיקר על ידי אליטה חברתית. טבק לדוגמה שימש לשם טקסים של אינדיאנים. בנוסף חומרים ממכרים כמו אלכוהול או אופיום היו בעלי השפעות הלוצינציות (גורמי הזיות) והקשו על עובדים לעבוד - ובכלכלת קיום קשה לקיים דבר זה לאורך זמן על ידי הרבה אנשים, ולכן נוצרו מגבלות נגד דבר זה - לדוגמה טאבו נגד שתייה עודפת של אלכוהול. |
| | | |
− | צריכה של אלכוהול היתה קיימת מזה אלפי שנים - ייתכן שמהמאה ה-11 לפני הספירה. אבל רוב הצריכה של אלכוהול היתה שונה מזו הנהוגה כיום. רוב האלכוהול היה מצוי בחומרים שעברו תסיסה, וכן דרך בירה או יין וכך שיעורי האלכוהול היו סביב 5-10%. כמו כן צריכת רוב האלוכוהול היתה במסגרת ארוחות משפחתיות או ארוחות עם חברים. שתייה לבד היתה דבר חריג ופחות מקובל. מחקרים חדשים חושבים שצריכה של אלכוהול בכמות קטנה ובחברת אנשים אחרים גוררת פתיחות גדולה יותר , חוויה טובה ונכונות לפתיחות ושיתופי פעולה. לעומת זאת מאז [[המהפכה התעשייתית]] יש שינוים רבים בצריכת האלכוהול - מכירה של יותר אלכוהול בריכוז גבוה כמו וודקה, ויסקי ועוד וכן נטיה הולכת וגוברת לשתות לבד - חלק מזה שתיה בבארים, ללא קשר עם אנשים אחרים וחלק מזה שתיה לבד בבית. דבר זה הגביר בעיות רבות הקשורות בצריכה עודפת של אלכוהול כמו נטיה לדיכאון, התמכרות לאלכוהול (אלכוהוליזם), אלימות ועוד. {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.10129758 האמריקאים שינו את הרגלי השתייה, ולאמריקה נולדה בעיה חריפה], קייט ג'וליאן, אטלנטיק, 18.08.21}} | + | צריכה של אלכוהול הייתה קיימת מזה אלפי שנים - ייתכן שמהמאה ה-11 לפני הספירה. אבל רוב הצריכה של אלכוהול הייתה שונה מזו הנהוגה כיום. רוב האלכוהול היה מצוי בחומרים שעברו תסיסה, וכן דרך בירה או יין וכך שיעורי האלכוהול היו סביב 5%-10%. כמו כן צריכת רוב האלכוהול הייתה במסגרת ארוחות משפחתיות או ארוחות עם חברים. שתייה לבד הייתה דבר חריג ופחות מקובל. מחקרים חדשים חושבים שצריכה של אלכוהול בכמות קטנה ובחברת אנשים אחרים גוררת פתיחות גדולה יותר, חוויה טובה ונכונות לפתיחות ושיתופי פעולה. לעומת זאת מאז [[המהפכה התעשייתית]] יש שינוים רבים בצריכת האלכוהול - מכירה של יותר אלכוהול בריכוז גבוה כמו וודקה, ויסקי ועוד וכן נטיה הולכת וגוברת לשתות לבד - חלק מזה שתיה בבארים, ללא קשר עם אנשים אחרים וחלק מזה שתיה לבד בבית. דבר זה הגביר בעיות רבות הקשורות בצריכה עודפת של אלכוהול כמו נטיה לדיכאון, התמכרות לאלכוהול (אלכוהוליזם), אלימות ועוד. {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.10129758 האמריקאים שינו את הרגלי השתייה, ולאמריקה נולדה בעיה חריפה], קייט ג'וליאן, אטלנטיק, 18.08.2021}} |
| | | |
− | עם התפחות [[המהפכה התעשייתית]] החלו שינויים שונים בדפוסי החיים. עבודות רבות היו קשות ובגדר עינוי ממש, כמו כן בקרב אנשים רבים גם תנאי המחיה והחיים במשפחה היו קשים - עקב צירוף של רעש, אלימות, זיהום, התעללות נפשית, קור, רעב ובעיות נוספות. כדי ל"ברוח" מהתנאים האיומים בעבודות אלה - לדוגמה בתנאי העבודה של מלחים באוניות מפרש {{הערה|ראו פרקים ראשונים בספר" קווים כחולים" על ההפלגות של קפטן קוק}} חלק גדול מהמלחים היו שותים כמויות גדולות של אלכוהול, וחלקם היו שיכורים או במצב דמוי שכרות רוב הזמן. השתייה המרובה היתה נפוצה גם בקרב גברים אחרים, במיוחד במעמד חברתי נמוך. "תרבות" השתייה נפוצה במדינות צפוניות ובחלק ממדינות אירופה ומהווה חלק חשוב מהתרבות שם - השאלה היא עד כמה הדבר השפיע על הכלכלה מבחינת חשיבותו לתוצר מחד והשפעתו על עובדים ועל החיים בכלל מאידך. לאלכוהול ולסוכר הייתה גם השפעה כלכלית חשובה בתחום של גידול סוכר בדרום ומרכז אמריקה - במשולש הסחר של רום, סוכר ועבדים. מול אירופה, אפריקה ואמריקה. | + | עם התפתחות [[המהפכה התעשייתית]] החלו שינויים שונים בדפוסי החיים. עבודות רבות היו קשות ובגדר עינוי ממש, כמו כן בקרב אנשים רבים גם תנאי המחיה והחיים במשפחה היו קשים - עקב צירוף של רעש, אלימות, זיהום, התעללות נפשית, קור, רעב ובעיות נוספות. כדי ל"ברוח" מהתנאים האיומים בעבודות אלה - לדוגמה בתנאי העבודה של מלחים באוניות מפרש {{הערה|ראו פרקים ראשונים בספר" קווים כחולים" על ההפלגות של קפטן קוק}} חלק גדול מהמלחים היו שותים כמויות גדולות של אלכוהול, וחלקם היו שיכורים או במצב דמוי שכרות רוב הזמן. השתייה המרובה הייתה נפוצה גם בקרב גברים אחרים, במיוחד במעמד חברתי נמוך. "תרבות" השתייה נפוצה במדינות צפוניות ובחלק ממדינות אירופה ומהווה חלק חשוב מהתרבות שם - השאלה היא עד כמה הדבר השפיע על הכלכלה מבחינת חשיבותו לתוצר מחד והשפעתו על עובדים ועל החיים בכלל מאידך. לאלכוהול ולסוכר הייתה גם השפעה כלכלית חשובה בתחום של גידול סוכר בדרום ומרכז אמריקה - במשולש הסחר של רום, סוכר ועבדים. מול אירופה, אפריקה ואמריקה. |
| | | |
| דוגמה נוספת לחשיבות היסטורית של מוצר ממכר היא האופיום בסין. בתחילת המאה ה-19 נחשבו סחורות סיניות ששווקו באירופה יוקרתיות ביותר, והסחר בהן העשיר מאוד את הסוחרים בהן. אולם ייצוא הסחורות מאירופה לסין סבל מכך שהסינים לא גילו עניין בסחורות זרות. הבריטים, בחפשם סחורה שכזו, גילו במהרה את האופיום והשתמשו בתכונותיו הממכרות ליצירת רווחים. בין השנים 1821 ל-1837 גדלה כמות הסם המיובאת לסין על ידי הבריטים פי חמישה. על רקע ניסיון של הממשל הסיני לעצור את יבוא הסם לארצם פרצה "מלחמת האופיום הראשונה". סופה הרשמי של המלחמה היה עם החתימה על חוזה נאנקינג אשר חייב את הסינים לאפשר לבריטים [[סחר חופשי]] במדינה, סיפח את הונג קונג לבריטניה והתיר לבריטים לקבל בעלות על חמישה נמלים בסין ביניהם נמל שאנגחאי. | | דוגמה נוספת לחשיבות היסטורית של מוצר ממכר היא האופיום בסין. בתחילת המאה ה-19 נחשבו סחורות סיניות ששווקו באירופה יוקרתיות ביותר, והסחר בהן העשיר מאוד את הסוחרים בהן. אולם ייצוא הסחורות מאירופה לסין סבל מכך שהסינים לא גילו עניין בסחורות זרות. הבריטים, בחפשם סחורה שכזו, גילו במהרה את האופיום והשתמשו בתכונותיו הממכרות ליצירת רווחים. בין השנים 1821 ל-1837 גדלה כמות הסם המיובאת לסין על ידי הבריטים פי חמישה. על רקע ניסיון של הממשל הסיני לעצור את יבוא הסם לארצם פרצה "מלחמת האופיום הראשונה". סופה הרשמי של המלחמה היה עם החתימה על חוזה נאנקינג אשר חייב את הסינים לאפשר לבריטים [[סחר חופשי]] במדינה, סיפח את הונג קונג לבריטניה והתיר לבריטים לקבל בעלות על חמישה נמלים בסין ביניהם נמל שאנגחאי. |
שורה 30: |
שורה 30: |
| ענפים שתלויים בהתנהגות של התמכרות ממש או של התנהגות דומה להתמכרות כוללים ענפים חשובים בכלכלה: | | ענפים שתלויים בהתנהגות של התמכרות ממש או של התנהגות דומה להתמכרות כוללים ענפים חשובים בכלכלה: |
| * [[תעשיית הטבק]] שכוללת גם מערך גדול של מפיצי טבק. בישראל מכירות הטבק מגיעות לכ-8 מיליארד שקלים בשנה, מתוכם מעל 70 אחוז הם מיסים לממשלה. נכון לשנים 2008-2010 כ-3 מיליארד אנשים בעולם מעשנים - כ-49% מכלל הגברים בעולם וכ-11% מתוך הנשים. כ-80% מהטבק הנצרך הוא בצורה של עישון טבק.[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961085-X/abstract] תעשיה זו תלויה ב[[התמכרות לעישון|התמכרות לניקוטין]]. חברות טבק נקטו צעדים כדי להגביר את האפקט הממכר של מוצרי הטבק - כדי לגרום להגדלת הצריכה מחד וכדי להפחית את סיכוי הגמילה. תחום זה מכונה [[מניפולציה בניקוטין]]. בנוסף החברות עסקו ועוסקות ב[[עישון בקרב בני נוער|שיווק טבק לבני נוער]] במטרה ליצור תלות בטבק בגיל צעיר ככל האפשר. אף כי דבר זה מגונה מבחינה נורמטיבית ואסור מבחינה חוקית, מסמך של ארגון הבריאות העולמי שמבוסס על מסמכי תעשיית הטבק מבהיר כי שיווק לילדים ולבני נוער הוא היבט חיוני להמשך קיומן של חברות הטבק. השפעות תעשיית הטבק חורגות הרבה מעבר לעישון עצמו בגלל [[השפעות בריאותיות של עישון]] שגורמות למוות של מיליוני אנשים בכל שנה ונחשבות ל[[סיכון בריאותי]] מרכזי במדינות מערביות ולא-מערביות כאחד. כך תעשיית הטבק יוצרת גם נזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים בישראל בלבד - יותר מהשווי השנתי של התעשייה כולה עם המיסוי שלה. | | * [[תעשיית הטבק]] שכוללת גם מערך גדול של מפיצי טבק. בישראל מכירות הטבק מגיעות לכ-8 מיליארד שקלים בשנה, מתוכם מעל 70 אחוז הם מיסים לממשלה. נכון לשנים 2008-2010 כ-3 מיליארד אנשים בעולם מעשנים - כ-49% מכלל הגברים בעולם וכ-11% מתוך הנשים. כ-80% מהטבק הנצרך הוא בצורה של עישון טבק.[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961085-X/abstract] תעשיה זו תלויה ב[[התמכרות לעישון|התמכרות לניקוטין]]. חברות טבק נקטו צעדים כדי להגביר את האפקט הממכר של מוצרי הטבק - כדי לגרום להגדלת הצריכה מחד וכדי להפחית את סיכוי הגמילה. תחום זה מכונה [[מניפולציה בניקוטין]]. בנוסף החברות עסקו ועוסקות ב[[עישון בקרב בני נוער|שיווק טבק לבני נוער]] במטרה ליצור תלות בטבק בגיל צעיר ככל האפשר. אף כי דבר זה מגונה מבחינה נורמטיבית ואסור מבחינה חוקית, מסמך של ארגון הבריאות העולמי שמבוסס על מסמכי תעשיית הטבק מבהיר כי שיווק לילדים ולבני נוער הוא היבט חיוני להמשך קיומן של חברות הטבק. השפעות תעשיית הטבק חורגות הרבה מעבר לעישון עצמו בגלל [[השפעות בריאותיות של עישון]] שגורמות למוות של מיליוני אנשים בכל שנה ונחשבות ל[[סיכון בריאותי]] מרכזי במדינות מערביות ולא-מערביות כאחד. כך תעשיית הטבק יוצרת גם נזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים בישראל בלבד - יותר מהשווי השנתי של התעשייה כולה עם המיסוי שלה. |
− | * [[סמי פנאי|עסקי הסמים]] - סמים כמו הרואין, קוקאין, קראק, אקסטזי ועוד. חלק מסמים אלה מהווים היבט חשוב לייצוא של מדינות צפון ומרכז אמריקה, וכן לכלכלות כמו לבנון, אפגניסטן ועוד. סמים כאלה הם הדוגמה המוכרת ביותר של התמכרות, ועקב סיבה זו יחד עם השפעות שלהן על הבריאות ופגיעה ביכולת לעבוד ולתפקד, הצריכה והמכירה שלהן כיום היא לרוב בלתי-חוקית (אף שחלקם היו חוקיים בעבר). כלכלת הסמים קשורה לא פעם ל[[מימון טרור]] משום שהיא מאפשרת אפיקי הכנסה קלים מחוץ לפיקוחן של מדינות, ומשום שאפיקי הברחת סמים מאפשרים הברחה של אמצעי לחימה או טרוריסטים. צריכה של סמים לרוב נובעת משילוב של סיבות חברתיות כמו [[עוני]], מצוקה נפשית, נסיון להפיג [[מתח נפשי]] עודף, [[דיכאון]], [[חרדה]], [[בדידות]] ועוד. הרעיון של [[מלחמה בסמים]] בשיטות של כלים פליליים נחשב כיום כשלון, ויש לו השלכות חמורות בפני עצמו כמו התפתחות [[תעשיית הנשק]] ביבשת אמריקה וטיפוח תרבות של פשיעה ושחיתות במרכז ודרום אמריקה. אל מול גישה זו עולה כיום [[גישת צמצום הנזקים בסמים]] שנוקטת גישה מערכתית, [[הוליזם|הוליסטית]] והומניסטית יותר. בין היתר שיטה זו גורמת לייבוש חלקי של יבואנים ומפיצים של סמים קשים בגלל אפשרות לקבל סם או תחליפי סם בזול או בחינם בתנאים שונים. | + | * [[סמי פנאי|עסקי הסמים]] - סמים כמו הרואין, קוקאין, קראק, אקסטזי ועוד. חלק מסמים אלה מהווים היבט חשוב לייצוא של מדינות צפון ומרכז אמריקה, וכן לכלכלות כמו לבנון, אפגניסטן ועוד. סמים כאלה הם הדוגמה המוכרת ביותר של התמכרות, ועקב סיבה זו יחד עם השפעות שלהן על הבריאות ופגיעה ביכולת לעבוד ולתפקד, הצריכה והמכירה שלהן כיום היא לרוב בלתי-חוקית (אף שחלקם היו חוקיים בעבר). כלכלת הסמים קשורה לא פעם ל[[מימון טרור]] משום שהיא מאפשרת אפיקי הכנסה קלים מחוץ לפיקוחן של מדינות, ומשום שאפיקי הברחת סמים מאפשרים הברחה של אמצעי לחימה או טרוריסטים. צריכה של סמים לרוב נובעת משילוב של סיבות חברתיות כמו [[עוני]], מצוקה נפשית, ניסיון להפיג [[מתח נפשי]] עודף, [[דיכאון]], [[חרדה]], [[בדידות]] ועוד. הרעיון של [[מלחמה בסמים]] בשיטות של כלים פליליים נחשב כיום כשלון, ויש לו השלכות חמורות בפני עצמו כמו התפתחות [[תעשיית הנשק]] ביבשת אמריקה וטיפוח תרבות של פשיעה ושחיתות במרכז ודרום אמריקה. אל מול גישה זו עולה כיום [[גישת צמצום הנזקים בסמים]] שנוקטת גישה מערכתית, [[הוליזם|הוליסטית]] והומניסטית יותר. בין היתר שיטה זו גורמת לייבוש חלקי של יבואנים ומפיצים של סמים קשים בגלל אפשרות לקבל סם או תחליפי סם בזול או בחינם בתנאים שונים. |
| * [[התמכרות למשככי כאבים]] - ענף חדש יחסית של התמכרות - שיווק של תרופות שהתברר שהם ממכרות והסתרת הנזקים מהציבור על ידי [[חברות תרופות]] בארצות הברית. הדבר גורם למוות של עשרות אלפי אנשים. חברות התרופות השתמשו בשיטות של חברות הטבק כולל שימוש בארגוני קש, הטיה של מחקרים והצגה מטעה שלהם בציבור. הדברים בוצעו חרף קיומה של רגולציה שנועדה למנוע דברים כאלה - על ידי צעדים של [[דה-רגולציה]] במספר מישורים ועל ידי לובי רפואי מאסיבי. | | * [[התמכרות למשככי כאבים]] - ענף חדש יחסית של התמכרות - שיווק של תרופות שהתברר שהם ממכרות והסתרת הנזקים מהציבור על ידי [[חברות תרופות]] בארצות הברית. הדבר גורם למוות של עשרות אלפי אנשים. חברות התרופות השתמשו בשיטות של חברות הטבק כולל שימוש בארגוני קש, הטיה של מחקרים והצגה מטעה שלהם בציבור. הדברים בוצעו חרף קיומה של רגולציה שנועדה למנוע דברים כאלה - על ידי צעדים של [[דה-רגולציה]] במספר מישורים ועל ידי לובי רפואי מאסיבי. |
| * מריחואנה עלולה גם היא ליצור התמכרות (בעיקר בצריכה גבוה), אם כי הנזקים הבריאותיים שלה נמוכים לעומת סמים אחרים. כיום יש נטיה לבצע לגליזציה של מריחואנה בגלל הנזק הנמוך שלה מול סוגי סמים אחרים. | | * מריחואנה עלולה גם היא ליצור התמכרות (בעיקר בצריכה גבוה), אם כי הנזקים הבריאותיים שלה נמוכים לעומת סמים אחרים. כיום יש נטיה לבצע לגליזציה של מריחואנה בגלל הנזק הנמוך שלה מול סוגי סמים אחרים. |
| | | |
− | * [[תעשיית ההימורים]] - תעשייה הימורים כוללת בתי קזינו ומלונות קזינו, וכן מוסדות הימורים ממלכתיים כמו [[מפעל הפיס]]. [[התמכרות להימורים]], ובמיוחד למכונות משחק, החלה כבר בסוף המאה ה-19. אנשים רבים בילו חלק ניכר מזמנם בלחיצה על הכפתורים. בעקבות זה שמדובר בנזק ברור וקל לזיהוי, הועברה [[רגולציה]] ברוב המדינות נגד הפצה נרחבת של מכונות אלה. השוואה של מדינת נבאדה שבה אין כמעט רגולציה כזו מראה כי במדינה יש מכונות משחק כמעט בכל מקום, כמות הכסף שאנשים מוציאים על הימורים היא 4% מהשכר הממוצע, או פי 9 לעומת אמריקאי ממוצע. בשנים האחרונות נכתבו ספרים ומחקרים רבים על דרכים שבהן עובדת התמכרות להימורים. התמכרות זו עובדת על ידי גירוי פיזי חוזר של המוח דבר שבסופו של דבר יוצר התמכרות דומה ל[[סמי פנאי]] ממכרים. מחקרים גם מצאו כי התעשייה מוצאת דרכים להגדיל את ההתמכרות בצורה מכוונת - לדוגמה על ידי יצור מצבים של "כמעט זכייה" שמעודדים את השחקן לחשוב שהוא היה קרוב לנצחון ולכן הוא יכול להמשיך להמר. ההגדרה מהו הימור כפייתי או מהמר מכור תלויה בצרכי ההגדרה. רוב המהמרים הם לא מהמרים כפייתיים לפי הגדרות פסיכיאטריות, אבל חלק ניכר מהכנסות בהימורים נובע ממהמרים כפייתיים שיכולים להמר באופן יומי. לדוגמה כ-70% מההכנסות של בתי קזינו מגיעות ממכונות משחק. | + | * [[תעשיית ההימורים]] - תעשייה הימורים כוללת בתי קזינו ומלונות קזינו, וכן מוסדות הימורים ממלכתיים כמו [[מפעל הפיס]]. [[התמכרות להימורים]], ובמיוחד למכונות משחק, החלה כבר בסוף המאה ה-19. אנשים רבים בילו חלק ניכר מזמנם בלחיצה על הכפתורים. בעקבות זה שמדובר בנזק ברור וקל לזיהוי, הועברה [[רגולציה]] ברוב המדינות נגד הפצה נרחבת של מכונות אלה. השוואה של מדינת נבאדה שבה אין כמעט רגולציה כזו מראה כי במדינה יש מכונות משחק כמעט בכל מקום, כמות הכסף שאנשים מוציאים על הימורים היא 4% מהשכר הממוצע, או פי 9 לעומת אמריקאי ממוצע. בשנים האחרונות נכתבו ספרים ומחקרים רבים על דרכים שבהן עובדת התמכרות להימורים. התמכרות זו עובדת על ידי גירוי פיזי חוזר של המוח דבר שבסופו של דבר יוצר התמכרות דומה ל[[סמי פנאי]] ממכרים. מחקרים גם מצאו כי התעשייה מוצאת דרכים להגדיל את ההתמכרות בצורה מכוונת - לדוגמה על ידי יצור מצבים של "כמעט זכייה" שמעודדים את השחקן לחשוב שהוא היה קרוב לניצחון ולכן הוא יכול להמשיך להמר. ההגדרה מהו הימור כפייתי או מהמר מכור תלויה בצרכי ההגדרה. רוב המהמרים הם לא מהמרים כפייתיים לפי הגדרות פסיכיאטריות, אבל חלק ניכר מהכנסות בהימורים נובע ממהמרים כפייתיים שיכולים להמר באופן יומי. לדוגמה כ-70% מההכנסות של בתי קזינו מגיעות ממכונות משחק. |
| | | |
− | * [[התמכרות למשחקי מחשב|משחקי מחשב]] - היבטים רבים בחלק מהמשחקים לפחות דומים להתמכרות שקיימת ב[[תעשיית ההימורים]] דוגמאות לכך הם מתן פרסים לא-וודאים על משימות קטנות (בדומה להימור של מכונות משחק), וכן מצבים של "כמעט נצחונות" ותמריצים מובנים במשחק להכנס אליו מדי יום ולאחר מכן לבלות בו עוד זמן. חוקרים בתחום טוענים כי עיצוב חלק מהמשחקים נועד כדי ליצור התמכרות. הנתונים מראים עליה משמעותית בצריכת משחקי מחשב. למשחקים ממכרים יש יתרון משמעותי על פני משחקים לא ממכרים שכן הם זוכים בקהל גדול ונאמן ובהכנסות משמעותיות מהמשחק עצמו או ממכירות נלוות. חלק משחקני המחשב הם מכורים למשחקי מחשב - לא ידוע כמה מתוך רווחי התעשייה נובע מהתמכרות. | + | * [[התמכרות למשחקי מחשב|משחקי מחשב]] - היבטים רבים בחלק מהמשחקים לפחות דומים להתמכרות שקיימת ב[[תעשיית ההימורים]] דוגמאות לכך הם מתן פרסים לא-וודאיים על משימות קטנות (בדומה להימור של מכונות משחק), וכן מצבים של "כמעט ניצחונות" ותמריצים מובנים במשחק להיכנס אליו מדי יום ולאחר מכן לבלות בו עוד זמן. חוקרים בתחום טוענים כי עיצוב חלק מהמשחקים נועד כדי ליצור התמכרות. הנתונים מראים עליה משמעותית בצריכת משחקי מחשב. למשחקים ממכרים יש יתרון משמעותי על פני משחקים לא ממכרים שכן הם זוכים בקהל גדול ונאמן ובהכנסות משמעותיות מהמשחק עצמו או ממכירות נלוות. חלק משחקני המחשב הם מכורים למשחקי מחשב - לא ידוע כמה מתוך רווחי התעשייה נובע מהתמכרות. |
| | | |
| * התמכרות ל[[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] - במיוחד מוצרים עתירי [[סוכר]] ו/או [[מלח]]. במלח יש מנגנון של סבילות - ככל שמתרגלים לאכול מזון מלוח, כך סובלים ממזון עם פחות מלח. "[[סוכר ובריאות|התמכרות לסוכר]]" אינה דבר מוסכם. יש חוקרים שטוענים כי אכילה של סוכר רב עלולה לשבש מנגנונים של הפרשת דופמין במוח, בעוד שאכילה של כמות מתונה של סוכר אינה מייצרת מנגנון כזה. השילוב של מזון עתיר שומן, סוכר ומלח מאפיינת [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] בגלל שדברים אלה משפרים את המכירות וכן הם מאפשרים חיי מדף ארוכים לחומרי הגלם או המוצרים המוגמרים מה שמוזיל את ייצורם. תסמין נוסף של התמכרות שקיים במזון מעובד ומזון מהיר הוא קושי להפסיק את הצריכה שלהם למרות מודעות גדלה והולכת לנזקים שצריכה כזו גורמת לגוף. אצל חלק מהאנשים ייתכנו גם תסמינים נוספים של התמכרות והם מחשבות אובססיביות על מזון כזה והפחתת עניין בתחומי חיים אחרים. בעוד שקשה לדבר על התמכרות לסוכר או התמכרות למזון מעובד כעל תופעות שוות ערך להתמכרות לטבק או לסמים קשים, עדיין קיימת העובדה שאנשים רבים שמודעים לנזקי הסוכר ממשיכים לצרוך אותו בכמויות גבוהות למדי, כמו כן מבחינה חברתית המודעות לנזקי הסוכר והזהרות מפניו לא מצליחות ליצור שינוי ולהפחית צריכת סוכר בקרב האוכלוסיה, ויש דווקא עליה בצריכת הסוכר. | | * התמכרות ל[[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] - במיוחד מוצרים עתירי [[סוכר]] ו/או [[מלח]]. במלח יש מנגנון של סבילות - ככל שמתרגלים לאכול מזון מלוח, כך סובלים ממזון עם פחות מלח. "[[סוכר ובריאות|התמכרות לסוכר]]" אינה דבר מוסכם. יש חוקרים שטוענים כי אכילה של סוכר רב עלולה לשבש מנגנונים של הפרשת דופמין במוח, בעוד שאכילה של כמות מתונה של סוכר אינה מייצרת מנגנון כזה. השילוב של מזון עתיר שומן, סוכר ומלח מאפיינת [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] בגלל שדברים אלה משפרים את המכירות וכן הם מאפשרים חיי מדף ארוכים לחומרי הגלם או המוצרים המוגמרים מה שמוזיל את ייצורם. תסמין נוסף של התמכרות שקיים במזון מעובד ומזון מהיר הוא קושי להפסיק את הצריכה שלהם למרות מודעות גדלה והולכת לנזקים שצריכה כזו גורמת לגוף. אצל חלק מהאנשים ייתכנו גם תסמינים נוספים של התמכרות והם מחשבות אובססיביות על מזון כזה והפחתת עניין בתחומי חיים אחרים. בעוד שקשה לדבר על התמכרות לסוכר או התמכרות למזון מעובד כעל תופעות שוות ערך להתמכרות לטבק או לסמים קשים, עדיין קיימת העובדה שאנשים רבים שמודעים לנזקי הסוכר ממשיכים לצרוך אותו בכמויות גבוהות למדי, כמו כן מבחינה חברתית המודעות לנזקי הסוכר והזהרות מפניו לא מצליחות ליצור שינוי ולהפחית צריכת סוכר בקרב האוכלוסיה, ויש דווקא עליה בצריכת הסוכר. |