שורה 18: |
שורה 18: |
| בספר [[תורת ההונאה]] כותבים הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], על סוגי התמכרות שונים כמו [[אלכוהול]], [[עישון טבק]] ו[[התמכרות להימורים]] ומציינים כי אלו הם מקרים שבהם צריכה מוגברת של מוצרים לא מביאה להגדלת הרווחה וכי דבר זה מתנגש עם הלימוד הבסיסי של [[לימודי הכלכלה]]. | | בספר [[תורת ההונאה]] כותבים הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], על סוגי התמכרות שונים כמו [[אלכוהול]], [[עישון טבק]] ו[[התמכרות להימורים]] ומציינים כי אלו הם מקרים שבהם צריכה מוגברת של מוצרים לא מביאה להגדלת הרווחה וכי דבר זה מתנגש עם הלימוד הבסיסי של [[לימודי הכלכלה]]. |
| | | |
− | ==מעט היסטוריה== | + | ==היסטוריה של מניעת התמכרות== |
− | כל עוד חלקים גדולים מהכלכלה עסקו בגידול מזון, כלכלת התמכרות לא יכלה להתקיים בהיקפים גדולים מידי. רוב סוגי ההתמכרות היו לחומרים כמו אלכוהול, טבק או אופיום. הייצור שלהם היה על חשבון גידול מזון, ובכלכלה דלה במשאבים פירוש הדבר צריכה נדירה של מוצרים אלה או צריכה בעיקר על ידי אליטה חברתית. טבק לדוגמה שימש לשם טקסים של אינדיאנים. בנוסף חומרים ממכרים כמו אלכוהול או אופיום היו בעלי השפעות הלוסנטיות והקשו על עובדים לעבוד - ובכלכלת קיום קשה לקיים דבר זה לאורך זמן על ידי הרבה אנשים. | + | כל עוד חלקים גדולים מהכלכלה עסקו בגידול מזון, כלכלת התמכרות לא יכלה להתקיים בהיקפים גדולים מידי. רוב סוגי ההתמכרות בחברה פרה-תעשייית היו לחומרים ממכרים כמו [[אלכוהול]], [[טבק]] או אופיום. הייצור שלהם היה על חשבון גידול מזון, ובכלכלה דלה במשאבים פירוש הדבר צריכה נדירה של מוצרים אלה, צריכה מבוקרת על ידי טקסים או על ידי צריכה משותפת, או צריכה בעיקר על ידי אליטה חברתית. טבק לדוגמה שימש לשם טקסים של אינדיאנים. בנוסף חומרים ממכרים כמו אלכוהול או אופיום היו בעלי השפעות הלוסנטיות והקשו על עובדים לעבוד - ובכלכלת קיום קשה לקיים דבר זה לאורך זמן על ידי הרבה אנשים, ולכן נוצרו מגבלות נגד דבר זה - לדוגמה טאבו נגד שתייה עודפת של אלכוהול. |
| | | |
− | יוצא מהכלל הזה הוא אולי האלכוהול, במיוחד בקרב חברות תעשייתיות. עבודות רבות היו קשות ובגדר עינוי ממש. כדי ל"ברוח" מהתנאים האיומים בעבודות אלה - לדוגמה בתנאי העבודה של מלחים באוניות מפרש {{הערה|ראו פרקים ראשונים בספר" קווים כחולים" על ההפלגות של קפטן קוק}} חלק גדול מהמלחים היו שותים כמויות גדולות של אלכוהול, וחלקם היו שיכורים או במצב דמוי שכרות רוב הזמן. "תרבות" השתייה נפוצה במדינות צפוניות ובחלק ממדינות אירופה ומהווה חלק חשוב מהתרבות שם - השאלה היא עד כמה הדבר השפיע על הכלכלה מבחינת חשיבותו לתוצר מחד והשפעתו על עובדים ועל החיים בכלל מאידך. לאלכוהול ולסוכר הייתה גם השפעה כלכלית חשובה בתחום של גידול סוכר בדרום ומרכז אמריקה - במשולש הסחר של רום, סוכר ועבדים. מול אירופה, אפריקה ואמריקה.
| + | צריכה של אלכוהול היתה קיימת מזה אלפי שנים - ייתכן שמהמאה ה-11 לפני הספירה. אבל רוב הצריכה של אלכוהול היתה שונה מזו הנהוגה כיום. רוב האלכוהול היה מצוי בחומרים שעברו תסיסה, וכן דרך בירה או יין וכך שיעורי האלכוהול היו סביב 5-10%. כמו כן צריכת רוב האלוכוהול היתה במסגרת ארוחות משפחתיות או ארוחות עם חברים. שתייה לבד היתה דבר חריג ופחות מקובל. מחקרים חדשים חושבים שצריכה של אלכוהול בכמות קטנה ובחברת אנשים אחרים גוררת פתיחות גדולה יותר , חוויה טובה ונכונות לפתיחות ושיתופי פעולה. לעומת זאת מאז [[המהפכה התעשייתית]] יש שינוים רבים בצריכת האלכוהול - מכירה של יותר אלכוהול בריכוז גבוה כמו וודקה, ויסקי ועוד וכן נטיה הולכת וגוברת לשתות לבד - חלק מזה שתיה בבארים, ללא קשר עם אנשים אחרים וחלק מזה שתיה לבד בבית. דבר זה הגביר בעיות רבות הקשורות בצריכה עודפת של אלכוהול כמו נטיה לדיכאון, התמכרות לאלכוהול (אלכוהוליזם), אלימות ועוד. {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.10129758 האמריקאים שינו את הרגלי השתייה, ולאמריקה נולדה בעיה חריפה], קייט ג'וליאן, אטלנטיק, 18.08.21}} |
| + | |
| + | עם התפחות [[המהפכה התעשייתית]] החלו שינויים שונים בדפוסי החיים. עבודות רבות היו קשות ובגדר עינוי ממש, כמו כן בקרב אנשים רבים גם תנאי המחיה והחיים במשפחה היו קשים - עקב צירוף של רעש, אלימות, זיהום, התעללות נפשית, קור, רעב ובעיות נוספות. כדי ל"ברוח" מהתנאים האיומים בעבודות אלה - לדוגמה בתנאי העבודה של מלחים באוניות מפרש {{הערה|ראו פרקים ראשונים בספר" קווים כחולים" על ההפלגות של קפטן קוק}} חלק גדול מהמלחים היו שותים כמויות גדולות של אלכוהול, וחלקם היו שיכורים או במצב דמוי שכרות רוב הזמן. השתייה המרובה היתה נפוצה גם בקרב גברים אחרים, במיוחד במעמד חברתי נמוך. "תרבות" השתייה נפוצה במדינות צפוניות ובחלק ממדינות אירופה ומהווה חלק חשוב מהתרבות שם - השאלה היא עד כמה הדבר השפיע על הכלכלה מבחינת חשיבותו לתוצר מחד והשפעתו על עובדים ועל החיים בכלל מאידך. לאלכוהול ולסוכר הייתה גם השפעה כלכלית חשובה בתחום של גידול סוכר בדרום ומרכז אמריקה - במשולש הסחר של רום, סוכר ועבדים. מול אירופה, אפריקה ואמריקה. |
| | | |
| דוגמה נוספת לחשיבות היסטורית של מוצר ממכר היא האופיום בסין. בתחילת המאה ה-19 נחשבו סחורות סיניות ששווקו באירופה יוקרתיות ביותר, והסחר בהן העשיר מאוד את הסוחרים בהן. אולם ייצוא הסחורות מאירופה לסין סבל מכך שהסינים לא גילו עניין בסחורות זרות. הבריטים, בחפשם סחורה שכזו, גילו במהרה את האופיום והשתמשו בתכונותיו הממכרות ליצירת רווחים. בין השנים 1821 ל-1837 גדלה כמות הסם המיובאת לסין על ידי הבריטים פי חמישה. על רקע ניסיון של הממשל הסיני לעצור את יבוא הסם לארצם פרצה "מלחמת האופיום הראשונה". סופה הרשמי של המלחמה היה עם החתימה על חוזה נאנקינג אשר חייב את הסינים לאפשר לבריטים [[סחר חופשי]] במדינה, סיפח את הונג קונג לבריטניה והתיר לבריטים לקבל בעלות על חמישה נמלים בסין ביניהם נמל שאנגחאי. | | דוגמה נוספת לחשיבות היסטורית של מוצר ממכר היא האופיום בסין. בתחילת המאה ה-19 נחשבו סחורות סיניות ששווקו באירופה יוקרתיות ביותר, והסחר בהן העשיר מאוד את הסוחרים בהן. אולם ייצוא הסחורות מאירופה לסין סבל מכך שהסינים לא גילו עניין בסחורות זרות. הבריטים, בחפשם סחורה שכזו, גילו במהרה את האופיום והשתמשו בתכונותיו הממכרות ליצירת רווחים. בין השנים 1821 ל-1837 גדלה כמות הסם המיובאת לסין על ידי הבריטים פי חמישה. על רקע ניסיון של הממשל הסיני לעצור את יבוא הסם לארצם פרצה "מלחמת האופיום הראשונה". סופה הרשמי של המלחמה היה עם החתימה על חוזה נאנקינג אשר חייב את הסינים לאפשר לבריטים [[סחר חופשי]] במדינה, סיפח את הונג קונג לבריטניה והתיר לבריטים לקבל בעלות על חמישה נמלים בסין ביניהם נמל שאנגחאי. |