שינויים

נוספו 2,223 בתים ,  05:01, 10 ביולי 2021
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''השמנה בישראל''' מתייחס לתופעה של [[השמנה]] בישראל.  
+
'''השמנה בישראל''' מתייחסת לתופעה ול[[תהליך]] של [[השמנה]] בישראל.  
   −
[[מזון בישראל|התזונה בישראל]] הופכת בשנים האחרונות לפחות [[תזונה בריאה|בריאה]] - צריכה של יותר מזון שמן ועליה חדה בכמות ה[[סוכר]] (של יותר מ-100% בתוך 7 שנים בלבד בין 2005 ל-2012). בהתאם לכך יש עליה באחוזי ההשמנה ומשקל היתר בקרב ילדים נוער ומבוגרים כאחד. גורם נוסף שכנראה תורם להשמנה הוא [[אורח חיים יושבני]] ושינויים ב[[פעילות גופנית בישראל]] - עליה בפעילות בשעות הפנאי אבל ירידה בכמות [[אורח חיים פעיל]] עקב ירידה בשימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ועליה בשימוש [[תחבורה בישראל|במכוניות]]. על פי דוח ה־OECD שפורסם ב-2019, עודף משקל מקצר את תוחלת החיים של הישראלים בשלוש שנים וארבעה חודשים. יותר מחצי מהישראלים (50.9%) סובלים מעודף משקל ו-27% מהם סובלים מהשמנה חולנית (מפתחים מחלות כתוצאה מההשמנה). אחד מכל שלושה ילדים בישראל (כ־35%) סובל מהשמנה או מקדם־השמנה - נתון גבוה משמעותית מהממוצע במדינות ה־OECD. על פי הדו"ח מגפת ההשמנה תגבה מחיר כלכלי עולמי כבד שיגיע בממוצע לכ־3% מהתמ"ג, כאשר בישראל מדובר באובדן של כ־39 מיליארד שקלים בשנה. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5608729,00.html]
+
בעשורים האחרונים יש עליה באחוזי ההשמנה ומשקל היתר בקרב ילדים נוער ומבוגרים כאחד. דוגמה אחת לכך היא מדידות משקל בקרב המתגייסים לצה"ל המצביעות על [[תהליך ארוך טווח]] של עליה במשקל. יש מספר סיבות לעליה בהשמנה. סיבה מרכזית היא ש[[מזון בישראל|התזונה בישראל]] הופכת בשנים האחרונות לפחות [[תזונה בריאה|בריאה]] - צריכה של יותר [[מזון שמן]] מזון עתיר [[סוכר]] ו[[מזון מעובד]]. לדוגמה בתוך 7 שנים בלבד, בין השנים 2005 ל-2012 עלתה צריכת הסוכר בישראל ב-100. יש גם עליה בצריכת הבשר. העליה בצריכת המזון המעובד אינה מקרית ונובעת עקב [[כלכלת השמנה]] - תוצר של מאמץ מכווון של [[חבורת מזון]] לקדם צריכה של עוד [[מזון מעובד]] במטרה להגדיל את המכירות והרווחים שלהן. גורם נוסף שמשפיע על העליה של צריכת מזון מעובד הוא עליה בהכנסות הכספיות של אנשים, במקביל לשינוים במשפחה - פחות זמן של הורים עם הילדים, פחות ארוחות מסודרות ובישול ביתי ויותר אכילה מחוץ לבית, ויותר צריכה של [[מזון מעובד]] קל להכנה. במקביל יש גם עליה בצריכת מזון "סופר מעובד" שגורמת לתופעות לוואי שונות כמו שיבוש מנגונינם במוח ובגוף, דבר שיכול לגרום לשינויים בלתי הפיכים ולתופעות דומות ל[[התמכרות]]. גורם נוסף שתורם להשמנה הוא [[אורח חיים יושבני]] ושינויים ב[[פעילות גופנית בישראל]] - עליה בפעילות בשעות הפנאי אבל ירידה בכמות [[אורח חיים פעיל]] עקב ירידה בשימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ו[[הולכי רגל בישראל|הליכה ברגל]] ו[[נתונים על תחבורה בישראל|עליה בשימוש]] ב[[מכוניות]] - גם בנושא זה יש השפעות מערכתיות עקב עליה ברמות ההכנסה, ו[[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]] התורמים ל[[תלות במכונית]]. לעליה במשקל יש מחיר בריאותי וכלכלי. ההשמנה גוררת בעיות בריאות -  על פי דוח ה־OECD שפורסם ב-2019, עודף משקל מקצר את תוחלת החיים של הישראלים בשלוש שנים וארבעה חודשים. יותר מחצי מהישראלים (50.9%) סובלים מעודף משקל ו-27% מהם סובלים מהשמנה חולנית (מפתחים מחלות כתוצאה מההשמנה). אחד מכל שלושה ילדים בישראל (כ־35%) סובל מהשמנה או מקדם־השמנה - נתון גבוה משמעותית מהממוצע במדינות ה־OECD. על פי הדו"ח מגפת ההשמנה תגבה מחיר כלכלי עולמי כבד שיגיע בממוצע לכ־3% מהתמ"ג, כאשר בישראל מדובר באובדן של כ־39 מיליארד שקלים בשנה. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5608729,00.html] ילדים מתבגרים וצעירים רבים בעלי משקל יתר מקבלים יחס לעגני ודחייה חברתית בגלל משקלם ומראם. רבים פונים ל[[דיאטות]] ושיטות הרזיה שונות  שחלקן עלולות לגרום נזקים נוספים לדוגמה "דיאטות כאסח" או צריכה של חומרים שונים במטרה לרזות.
    
==מגמות ההשמנה==
 
==מגמות ההשמנה==
 
===השמנה בקרב מבוגרים בישראל===
 
===השמנה בקרב מבוגרים בישראל===
לפי סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]], בשנים 2010-2014 68% מבין הבוגרים בישראל (מעל גיל 18) הם בעלי עודף משקל. נתון זה גבוה מרוב מדינות אירופה אבל נמוך ממדינות מערביות כמו קנדה, אוסטרליה וארצות הברית. הנתון גבוה יותר מכל מדינות אירופה אך לא בהרבה. [http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/risk_factors/overweight/atlas.html] נתון זה גבוה בהרבה, פי שתיים בערכו, יחסית לנתונים שפרסם משרד הבריאות.  
+
לפי סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]], בשנים 2010-2014 68% מבין הבוגרים בישראל (מעל גיל 18) הם בעלי [[עודף משקל]]. נתון זה גבוה מרוב מדינות אירופה אבל נמוך ממדינות מערביות כמו קנדה, אוסטרליה וארצות הברית. הנתון גבוה יותר מכל מדינות אירופה אך לא בהרבה. [http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/risk_factors/overweight/atlas.html] נתון זה גבוה בהרבה, פי שתיים בערכו, יחסית לנתונים שפרסם משרד הבריאות.  
    
לפי סקרים של משרד הבריאות מהשנים 2007-2008, מעל 34% מכלל המבוגרים בישראל סבלו מעודף משקל, וכ-15% מכלל המבוגרים בישראל סבלו מהשמנת יתר חולנית. שיעור הסובלים מהשמנת יתר עולה עם השנים. שיעור הגברים שסובלים מעודף משקל גבוה משיעור הנשים - 39.8% לעומת 29.0% בהתאמה. שיעור עודף המשקל והשמנת היתר בקרב ערבים (גברים ונשים כאחד) גבוה לעומת היהודים. כ-14% מתוך הגברים היהודים סובלים ממשקל יתר לעומת 18% בקרב גברים ערבים, 14% מהנשים היהודיות סובלות ממשקל יתר לעומת 19% מבין הנשים הערביות. {{הערה|שם =OrenShibolet|פרופסור אורן שבולת, ד"ר שירה זלבר שגיא, [http://www.health.gov.il/Services/Committee/HealthyDietCommittee/Documents/OrenShibolet_19052016.pdf כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל], משרד הבריאות, 19 במאי 2016}}
 
לפי סקרים של משרד הבריאות מהשנים 2007-2008, מעל 34% מכלל המבוגרים בישראל סבלו מעודף משקל, וכ-15% מכלל המבוגרים בישראל סבלו מהשמנת יתר חולנית. שיעור הסובלים מהשמנת יתר עולה עם השנים. שיעור הגברים שסובלים מעודף משקל גבוה משיעור הנשים - 39.8% לעומת 29.0% בהתאמה. שיעור עודף המשקל והשמנת היתר בקרב ערבים (גברים ונשים כאחד) גבוה לעומת היהודים. כ-14% מתוך הגברים היהודים סובלים ממשקל יתר לעומת 18% בקרב גברים ערבים, 14% מהנשים היהודיות סובלות ממשקל יתר לעומת 19% מבין הנשים הערביות. {{הערה|שם =OrenShibolet|פרופסור אורן שבולת, ד"ר שירה זלבר שגיא, [http://www.health.gov.il/Services/Committee/HealthyDietCommittee/Documents/OrenShibolet_19052016.pdf כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל], משרד הבריאות, 19 במאי 2016}}