שינויים

==1867-1776 - התקופה הקלאסית==

==1867-1776 - התקופה הקלאסית==

מי שנחשב לאבי [[כלכלה קלאסית|התורה הקלאסית]] ו[[חקר הכלכלה]] בכלל הוא כלכלן הסקוטי [[אדם סמית]] שב-1776 הוציא את ספרו המפורסם [[עושר העמים]]. סמית התווה מודל שבו הממשלה לא אמורה להתערב ב[[שוק]] ([[עקרון אי ההתערבות]]) והוא התכוון בעיקר למדיניות ה[[מרקנטיליזם|מרקנטיליסטית]] שהייתה בזמנו, שבה הממשלה הייתה מעורכת בכל תחומי הכלכלה.

לפני ימיו של אדם סמית היו ניסיונות שונים לנתח את הכלכלה - הן חיבורים שונים בתקופת יוון הקלאסית, בשאלה מדוע יהלומים יקרים יותר ממים. בתקופה קרובה יותר [[פיזיוקרטים|הכלכלנים הפיזיוקרטים]] שפעלו בצרפת והניחו שחלק משמעותי מהעושר הכלכלי מקורו באדמה. הפיזיוקרטים התפתחו בצרפת על רקע המרקנתלזים - האמונה כי העושר של מדינה תלוי בכמות הזהב שיש לה. שר האוצר של צרפת באותה תקופה שם מגבלות שונות על הכלכלה כמו הגבלות יבוא, עידוד יצוא ורגולציה על איכות התוצרת. הפיזיוקטרים החלו לחשוב שזו טעות שיש צורך ב[[לסה-פר]] - פחות התערבות של המדינה בכלכלה כדי לתת לכלכלה לשגשג. עם זאת הם לא הצליחו להבין את החשיבות של תעשייה ושירותים ולא הצליחו לבנות מודל מאורגן וברור של הכלכלה.  

לפני ימיו של אדם סמית היו ניסיונות שונים לנתח את הכלכלה - הן חיבורים שונים בתקופת יוון הקלאסית ובתקופה קרובה יותר הכלכלנים הפיזיוקרטים שפעלו בצרפת והניחו שחלק משמעותי מהעושר הכלכלי מקורו באדמה.

מי שנחשב לאבי [[כלכלה קלאסית|התורה הקלאסית]] ו[[חקר הכלכלה]] בכלל הוא כלכלן הסקוטי [[אדם סמית]] שב-1776 הוציא את ספרו המפורסם [[עושר העמים]]. סמית התווה מודל שבו הממשלה לא אמורה להתערב ב[[שוק]] ([[עקרון אי ההתערבות]]) והוא התכוון בעיקר למדיניות ה[[מרקנטיליזם|מרקנטיליסטית]] שהייתה בזמנו, שבה הממשלה הייתה מעורכת בכל תחומי הכלכלה. סמית נחשב לאבי רעיון ה[[קפיטליזם]] ובכך שעדיף שמדינה תהיה מעורבת כמה שפחות, אולם הכתבים שלו מלאים גם בחשיבה מורכבת בהרבה והוא כולל גם הזהרות נגד התחזקות כוחם של בעלי הון, וביכולת של בעלי הון וגורמים חזקים לתמרן את המדינה כנגד שאר הציבור. סמית נבדל מכלכלנים קלאסיים אחרים ואף מכלככלנים נאו קלאסיים בכך שהוא הציע מודל עשיר, לא מתמטי ולא מופשט שהיצג היבטים רבים של החברה והכלכלה.  

[[דיוויד ריקארדו]] פיתח מאוד את התאוריה של ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] על בסיס [[תורת הערך של העבודה]] בתחילת המאה ה-19. בתורה זו הבסיס למחירים נבע מכמות ה[[עבודה]] שהושקעה בהם (כאשר [[הון]] - מכונות נתפס כ"עבודה קפואה"). בגישה זו דגלו כל הכלכלנים הקלאסיים כולל [[תומס מלתוס]], שתמך בבעלי הקרקעות והתפלמס רבות עם ריקארדו. מלתוס ידוע בעיקר בזכות התאוריות הפסימיות שלו על [[פיצוץ אוכלוסין]] ותאר לראשונה את הקשר בין עוני לבין [[גידול אוכלוסין]] ומשאבים. השפעה שלו חרגה מתחום הכלכלה שכן עבודתו השפיעה גם על [[צ'אלרס דארווין]] ועל [[תורת האבולוציה]] שלו.

[[דיוויד ריקארדו]] פיתח מאוד את התאוריה של ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] על בסיס [[תורת הערך של העבודה]] בתחילת המאה ה-19. בתורה זו הבסיס למחירים נבע מכמות ה[[עבודה]] שהושקעה בהם (כאשר [[הון]] - מכונות נתפס כ"עבודה קפואה"). ריקרדו הוא אחת הדמויות החשובות ביותר בתחום הכלכלה, משום שהוא ביסס גישה שכלכלנים רבים מאד השתמשו בה בהמשך - הקמת מספר מצומצם של הנחות יסוד, ופיתוח מודל מתמטי על גבי הנחות אלה. בעוד ריקארדו דיבר על עקרונות מופשטים מאד, תוך הנחות ברורות, לעיתיקם קרובות נזנחו הנחות אלה, וכלכלנים וכן הציבור ופוליטיקאים הניחו כי המודלים האלה תקפים תמיד וכי יש להם איכות "מדעית", אוניברסלית שתקפה תמיד.  

בזמנו של מלתוס ריקרדו וסמית היו לפחות 3 מעמדות עם אינטרסים שונים - בעלי האדמות או האצילים שהתפרנסו בעיקר מרנטה על קרקאות, בעלי מפעלים או קפיטליסטים שהכסף שלהם נבע מיוזמות עסקיות ובעיקר ממפעלים, ועובדים שהתפרנסו מעבודה. ניתן אולי לציין מעמד נוסף שצמח באותו זמן של בנקאים או בעלי הכסף שהתפרנסו מ[[ריבית]] ומ[[משחקים פיננסים]] שונים. באותה תקופה היו מתחים גלויים בין המעמדות השונים. עם הזמן אדמות, מפעלים ונכסים פיננסים הפכו כולם לצורות של הון כך ש"בעלי הון" או קפיטליסטים הפכו למונח מאחד של כלל המעמדות האלה.

 

 

בזמנו של מלתוס ריקרדו וסמית היו לפחות 3 מעמדות עם אינטרסים שונים - בעלי האדמות או האצילים שהתפרנסו בעיקר מרנטה על קרקעות, בעלי מפעלים או קפיטליסטים שהכסף שלהם נבע מיוזמות עסקיות ובעיקר ממפעלים, ועובדים שהתפרנסו מעבודה. ניתן אולי לציין מעמד נוסף שצמח באותו זמן של בנקאים או בעלי הכסף שהתפרנסו מ[[ריבית]] ומ[[משחקים פיננסים]] שונים. באותה תקופה היו מתחים גלויים בין המעמדות השונים. עם הזמן אדמות, מפעלים ונכסים פיננסים הפכו כולם לצורות של הון כך ש"בעלי הון" או קפיטליסטים הפכו למונח מאחד של כלל המעמדות האלה.

[[קרל מרקס]], שנחשב לכלכלן הקלאסי האחרון (עד להופעתם של הנאו-ריקארדיאנים) פיתח את התורה של ריקארדו בכיוון שלו, בספרו הידוע [[הקפיטל]] (1767, קפיטל- בעברית הון).

[[קרל מרקס]], שנחשב לכלכלן הקלאסי האחרון (עד להופעתם של הנאו-ריקארדיאנים) פיתח את התורה של ריקארדו בכיוון שלו, בספרו הידוע [[הקפיטל]] (1767, קפיטל- בעברית הון).