שינויים

במאה ה-6 לפני הספירה - הופיעה [[האסכולה המילטית]] - זרם פילוסופי שמיוצג על ידי שלושה פילוסופים מהעיר היוונית מילטוס בים האיגאי - תאלס, אנכסימנדרוס ואנאקסימנס. זו הפילוסופיה אשר הניחה את היסודות לשיטה המדעית לחלק ניכר מהפילוסופיה וכן לתרבות החילונית - אלו היו ההוגים הראשונים שהסבירו את העולם ללא שימוש באלים, מיתולוגיה או מיתוסים על כוח על-טבעי כלשהו. זו גם הפילוסופית המוקדמת ביותר בפילוסופיה הקדם סוקרטית. תאלס נתן הסבר להיווצרות היבשה. למרות שההסבר שלו מוטעה, הוא היה האדם הראשון עליו אנחנו יודעים. שהסביר את התנהגות העולם באמצעות חוקים פנימיים משל עצמו ולא באמצעות התערבות של אלים כל יכולים מבחוץ. לראשונה מוסברים חוקים ללא אלים, שדים ורוחות וכו'. במאה ה-6 עד למאה ה-4 לפני הספירה - גילוי ההדרגתי של טבעם האמיתי של הכוכבים והייקום על ידי הפילוסופים הפרה-אפלטונים מהמסורת האיונית בתקופה זו. חלק מהפילוסופים שגרו באיי יוון העתיקה (תָאלֵס איש מילֵטוֹס, אנכסימנדרוס, תאודורוס מסמאמוס, אמפדוקלס, [[דמוקריטוס]], אריסטרכוס מסאמוס), רדפו באופן חופשי אחר ידע מדעי.  

במאה ה-6 לפני הספירה - הופיעה [[האסכולה המילטית]] - זרם פילוסופי שמיוצג על ידי שלושה פילוסופים מהעיר היוונית מילטוס בים האיגאי - תאלס, אנכסימנדרוס ואנאקסימנס. זו הפילוסופיה אשר הניחה את היסודות לשיטה המדעית לחלק ניכר מהפילוסופיה וכן לתרבות החילונית - אלו היו ההוגים הראשונים שהסבירו את העולם ללא שימוש באלים, מיתולוגיה או מיתוסים על כוח על-טבעי כלשהו. זו גם הפילוסופית המוקדמת ביותר בפילוסופיה הקדם סוקרטית. תאלס נתן הסבר להיווצרות היבשה. למרות שההסבר שלו מוטעה, הוא היה האדם הראשון עליו אנחנו יודעים. שהסביר את התנהגות העולם באמצעות חוקים פנימיים משל עצמו ולא באמצעות התערבות של אלים כל יכולים מבחוץ. לראשונה מוסברים חוקים ללא אלים, שדים ורוחות וכו'. במאה ה-6 עד למאה ה-4 לפני הספירה - גילוי ההדרגתי של טבעם האמיתי של הכוכבים והייקום על ידי הפילוסופים הפרה-אפלטונים מהמסורת האיונית בתקופה זו. חלק מהפילוסופים שגרו באיי יוון העתיקה (תָאלֵס איש מילֵטוֹס, אנכסימנדרוס, תאודורוס מסמאמוס, אמפדוקלס, [[דמוקריטוס]], אריסטרכוס מסאמוס), רדפו באופן חופשי אחר ידע מדעי.  

עם הזמן עלתה אסכולה חדשה של פילוסופים באזור יוון- זו של פיתגורס, אפלטון, ואריסטו. לטענת [[קרל סייגן]] הפופולריות של פילוסופים אלו על פני קודמיהם נבעה מכך שהם העניקו [[צידוק אינטלקטואלי לסדר חברתי מושחת]].{{הערה|בפרק עמוד השידרה של הלילה ("The Backbone of Night") , [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)|בסדרה "קוסמוס"]]}} כלכלת אתונה ומקומות אחרים ביוון התבססו על [[עבדות|עבדיה]]. רק חלק קטן מאנשי אתונה באמת נהנו מ[[דמוקרטיה]]. אם היו לך יותר עבדים היית עשיר יותר. הפילוסופים האלה (לדוגמה אפלטון בחיבור "המדינה") הצדיקו ותמכו בעבדות - דבר שהתיישב עם האמונות שלהם על מבנה הייקום והנפש האנושית. פילוסופים אלה והכנסייה הקתולית שהושפעה מהם בזו לפילוסופים של הטבע והשכיחו את הגותם כך שנשאר ממנה רק שאריות, ושלטו על המחשבה המערבית במשך כ-2,000 שנה. לבסוף בזמן הרנסנס מסורת זו חודשה - של חקירה חופשית ופתוחה אחר האמת וביצוע ניסויים.

עם הזמן עלתה אסכולה חדשה של פילוסופים באזור יוון- זו של פיתגורס, אפלטון, ואריסטו. לטענת [[קרל סייגן]] הפופולריות של פילוסופים אלו על פני קודמיהם נבעה מכך שהם העניקו [[צידוק אינטלקטואלי לסדר חברתי מושחת]].{{הערה|בפרק עמוד השידרה של הלילה ("The Backbone of Night") , [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)|בסדרה "קוסמוס"]]}} כלכלת אתונה ומקומות אחרים ביוון התבססו על [[עבדות|עבדיה]]. רק חלק קטן מאנשי אתונה באמת נהנו מ[[דמוקרטיה]]. אם היו לך יותר עבדים היית עשיר יותר. הפילוסופים האלה (לדוגמה אפלטון בחיבור "המדינה") הצדיקו ותמכו בעבדות - דבר שהתיישב עם האמונות שלהם על מבנה הייקום והנפש האנושית. פילוסופים אלה והכנסייה הקתולית שהושפעה מהם בזו לפילוסופים של הטבע והשכיחו את הגותם כך שנשאר ממנה רק שאריות, ושלטו על המחשבה המערבית במשך כ-2,000 שנה. לבסוף בזמן הרנסנס מסורת זו חודשה - של חקירה חופשית ופתוחה אחר האמת וביצוע ניסויים.

==צידוקים לעבדות בארצות הברית==

==צידוקים לעבדות בארצות הברית==

בניסוח [[עקרון אי ההתערבות]] בצרפת, לפיו הכי טוב עם המדינה לא תתערב בשוק, העיקרון נוסח בהקשר של [[סחר בעבדים]] - מנסחי העיקרון לא ראו כל סתירה בין רצון שהמדינה לא תתערב בכלכלה, או רעיון אזרחי יותר לפיו יש להגביל את כוחה הפוליטי של המדינה, לבין קיומה של העבדות.  

בניסוח [[עקרון אי ההתערבות]] בצרפת, לפיו הכי טוב עם המדינה לא תתערב בשוק, העיקרון נוסח בהקשר של [[סחר בעבדים]] - מנסחי העיקרון לא ראו כל סתירה בין רצון שהמדינה לא תתערב בכלכלה, או רעיון אזרחי יותר לפיו יש להגביל את כוחה הפוליטי של המדינה, לבין קיומה של העבדות.  

תפיסות של [[ליברליזם]] (ולא רק ליברטריזם) בשילוב עם [[גזענות]] סיפק צידוק אידאולוגי וחוקי לעבדות - שכן אם לאזרח יש אוטונומיה לעשות כרצונו - אז הוא גם זכאי לשמור על עבדיו גם אם מחוקקי המדינה חושבים אחרת. למדינה אסור להתערב ולפגוע בזכויות הקניין שהם זכויות חשובות של האזרח. [http://bostonreview.net/forum/remake-world-slavery-racial-capitalism-and-justice/andrew-zimmerman-when-liberalism-defended][https://www.versobooks.com/blogs/3899-liberalism-and-racial-slavery-a-unique-twin-birth] דוגמה חשובה לכך היתה ב"פסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד" שניתן בשנת 1857. בפסק דין זה קבעו שופטי בית המשפט העליון בארצות הברית כי שחרור מעבדות מהווה פגיעה בזכויות הקניין של בעלי עבדים. פשרת מיזורי, הייתה חוק שהתקבל בקונגרס ב-1820 כפשרה בין מצדדי העבדות ומתנגדיה, והגביל את העבדות למדינות הדרום. למרות שלא נדרש להחליט בסוגיה, בית המשפט פסק שאין תוקף לחקיקה האוסרת את העבדות בטריטוריות הפדרליות שהיו אז במערב ארצות הברית, מאחר שהיא מפרה את התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית הגורס כי אין לגזול מאדם את רכושו. בעקבות הפסיקה מתנגדי העבדות חששו שבמקרה ויגיע מקרה נוסף בפני בית המשפט העליון יקבעו השופטים כי גם חוקי המדינות החופשיות בצפון, האוסרים עבדות בתחומם, הם בלתי חוקתיים ובטלים לאור החוקה. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%A8%D7%93_%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%98_%D7%A0%D7%92%D7%93_%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%93] זאת ועוד [[התנועה לביטול העבדות]] השתמשה באופן ברור ובוטה בחקיקה ו[[רגולציה]] כדי למנוע עבדות - התערבות של המדינה בשוק. יותר מכך התנועה אף השתמשה בכוחה של האימפריה הבריטית לכפות את ביטול הסחר בעבדות במרחב הבינלאומי של האוקיינוס, ובכוח האימפריה הבריטית וכן של מדינות צפון ארצות הברית לכפות בכוח הזרוע את ביטול העבדות בדרום ארצות הברית וכן ביטולה בהמשך במדינות אחרות. את הפעולה נגד עבדות אפשר לראות כניצנים ראשונים של [[התנועה הפרוגרסיבית]] שהאמינה כי ניתן לנצל לפעמים את כוחה של המדינה כדי לקדם רפורמות כדי להגדיל את החופש (או מטרות חשובות אחרות) של התושבים.  

תפיסות של [[ליברליזם]] (ולא רק ליברטריזם) בשילוב עם [[גזענות]] סיפק צידוק אידאולוגי וחוקי לעבדות - שכן אם לאזרח יש אוטונומיה לעשות כרצונו - אז הוא גם זכאי לשמור על עבדיו גם אם מחוקקי המדינה חושבים אחרת. למדינה אסור להתערב ולפגוע בזכויות הקניין שהם זכויות חשובות של האזרח. [http://bostonreview.net/forum/remake-world-slavery-racial-capitalism-and-justice/andrew-zimmerman-when-liberalism-defended][https://www.versobooks.com/blogs/3899-liberalism-and-racial-slavery-a-unique-twin-birth] דוגמה חשובה לכך היתה ב"פסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד" שניתן בשנת 1857. בפסק דין זה קבעו שופטי בית המשפט העליון בארצות הברית כי שחרור מעבדות מהווה פגיעה בזכויות הקניין של בעלי עבדים. פשרת מיזורי, הייתה חוק שהתקבל בקונגרס ב-1820 כפשרה בין מצדדי העבדות ומתנגדיה, והגביל את העבדות למדינות הדרום. למרות שלא נדרש להחליט בסוגיה, בית המשפט פסק שאין תוקף לחקיקה האוסרת את העבדות בטריטוריות הפדרליות שהיו אז במערב ארצות הברית, מאחר שהיא מפרה את התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית הגורס כי אין לגזול מאדם את רכושו. בעקבות הפסיקה מתנגדי העבדות חששו שבמקרה ויגיע מקרה נוסף בפני בית המשפט העליון יקבעו השופטים כי גם חוקי המדינות החופשיות בצפון, האוסרים עבדות בתחומם, הם בלתי חוקתיים ובטלים לאור החוקה. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%A8%D7%93_%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%98_%D7%A0%D7%92%D7%93_%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%93] זאת ועוד [[התנועה לביטול העבדות]] השתמשה באופן ברור ובוטה בחקיקה ו[[רגולציה]] כדי למנוע עבדות - התערבות של המדינה בשוק. יותר מכך התנועה אף השתמשה בכוחה של האימפריה הבריטית לכפות את ביטול הסחר בעבדות במרחב הבינלאומי של האוקיינוס, ובכוח האימפריה הבריטית וכן של מדינות צפון ארצות הברית לכפות בכוח הזרוע את ביטול העבדות בדרום ארצות הברית וכן ביטולה בהמשך במדינות אחרות. את הפעולה נגד עבדות אפשר לראות כניצנים ראשונים של [[התנועה הפרוגרסיבית]] שהאמינה כי ניתן לנצל לפעמים את כוחה של המדינה כדי לקדם רפורמות כדי להגדיל את החופש (או מטרות חשובות אחרות) של התושבים.  

בספר [[23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם]] טוען הכלכלן המוסדי [[הא-ג'ון צ'אנג]] כי לפני שמדברים על הגבלה או אי הגבלה של מוצרים צריך לקבוע קודם כל מהו מוצר לגיטימי בכלל.

בספר [[23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם]] טוען הכלכלן המוסדי [[הא-ג'ון צ'אנג]] כי לפני שמדברים על הגבלה או אי הגבלה של מוצרים צריך לקבוע קודם כל מהו מוצר לגיטימי בכלל.