שינויים

ילדים אינם "מבוגרים קטנים" וחלק מהסיכונים שלהם שונים מאלה של מבוגרים - הם פגיעים יותר לתאונות ונמצאים בסיכון יתר ל[[תאונות דרכים]] בעיקר כ[[הולכי רגל]] ו[[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] ולתאונות בסביבה הביתית כגון חנק, נפילה או טביעה. הם מהווים קהל יעד לפרסום ושיווק של מוצרים לא בריאים כגון [[סוכר|מוצרי מזון מתוקים]] ו[[כלכלת השמנה|משמינים]], [[עישון סיגריות]], [[אלכוהול]]. ילדים הם פגיעים יותר ל[[זיהום|זיהום סביבתי]] ולגורמי סיכון ביולוגים הן בסביבה הביתית, הן [[זיהום במזון|במזון]] והן לזיהום מחוץ לבית. הדגשים בתזונה, בפעילות גופנית, בשינה ובנושאים הנפשיים הם מעט שונים ממבוגרים. דגשי קידום הבריאות יכולים להיות שונים לילדים בגילאים שונים, ולפעמים יש הבדלים בין בנות ובנים, וכן בסיכונים של ילדים ממשפחות מבוססות לעומת ילדים עניים יותר וכן הבדלים בין ילדים עם רקע תרבותי שונה כמו לדוגמה בין ערבים ויהודים.  

ילדים אינם "מבוגרים קטנים" וחלק מהסיכונים שלהם שונים מאלה של מבוגרים - הם פגיעים יותר לתאונות ונמצאים בסיכון יתר ל[[תאונות דרכים]] בעיקר כ[[הולכי רגל]] ו[[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] ולתאונות בסביבה הביתית כגון חנק, נפילה או טביעה. הם מהווים קהל יעד לפרסום ושיווק של מוצרים לא בריאים כגון [[סוכר|מוצרי מזון מתוקים]] ו[[כלכלת השמנה|משמינים]], [[עישון סיגריות]], [[אלכוהול]]. ילדים הם פגיעים יותר ל[[זיהום|זיהום סביבתי]] ולגורמי סיכון ביולוגים הן בסביבה הביתית, הן [[זיהום במזון|במזון]] והן לזיהום מחוץ לבית. הדגשים בתזונה, בפעילות גופנית, בשינה ובנושאים הנפשיים הם מעט שונים ממבוגרים. דגשי קידום הבריאות יכולים להיות שונים לילדים בגילאים שונים, ולפעמים יש הבדלים בין בנות ובנים, וכן בסיכונים של ילדים ממשפחות מבוססות לעומת ילדים עניים יותר וכן הבדלים בין ילדים עם רקע תרבותי שונה כמו לדוגמה בין ערבים ויהודים.  

בנוסף לדגשים של מניעת היפגעות או תחלואה בזמן הילדות עצמה, רפואה מונעת וקידום בריאות בתקופת הילדות והנוער, מיועדים גם להקנות [[הרגלי בריאות]] שימנעו בעיות בריאות בהמשך החיים. הרגלים שונים בילדות יכולים לקבוע הרגלים לכל החיים וכן [[התמכרות|התמכרויות]] שמשפיעים על הבריאות כגון [[פעילות גופנית]], [[תזונה]] ועוד. סיבה נוספת לשים לב לדבר זה היא תהליכי התפתחות של הילדים הן מבחינה גופנית והן מבחינה שכלית חברתית ומינית - נזקים במהלך התפתחות זו קשה ולפעמים בלתי אפשרי לתקן בגיל מאוחד יותר. סיבה נוספת להקפדה על הבריאות בגיל צעיר היא שיש סוגי מצבים גופניים, פציעות ומחלות שמתחילים בגיל צעיר אך הם חבויים למשך תקופה ארוכה - נזקים של [[השמנה]], [[עישון]], חשיפה ל[[חומר מסרטן]], [[טרטוגן]], נזקים נפשיים, מחסורי תזונה ושינה, ותסמינים או התפרצות של מחלות מדבקות בעלות משך זמן דגירה ארוך (כגון שחפת או שלבקת חוגרת). הנזקים עלולים להתגלות רק בגיל מבוגר יותר, כאשר הנזק הבריאותי הוא כבר [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]] או דורש מאמץ שיקום וריפוי קשים בהרבה.  

בנוסף לדגשים של מניעת היפגעות או תחלואה בזמן הילדות עצמה, רפואה מונעת וקידום בריאות בתקופת הילדות והנוער, מיועדים גם להקנות [[הרגלי בריאות]] שימנעו בעיות בריאות בהמשך החיים. הרגלים שונים בילדות יכולים לקבוע הרגלים לכל החיים וכן [[התמכרות|התמכרויות]] שמשפיעים על הבריאות כגון [[פעילות גופנית]], [[תזונה]] ועוד. סיבה נוספת לשים לב לדבר זה היא תהליכי התפתחות של הילדים הן מבחינה גופנית והן מבחינה שכלית חברתית ומינית - נזקים במהלך התפתחות זו קשה ולפעמים בלתי אפשרי לתקן בגיל מאוחד יותר. סיבה נוספת להקפדה על הבריאות בגיל צעיר היא שיש סוגי מצבים גופניים, פציעות ומחלות שמתחילים בגיל צעיר אך הם חבויים למשך תקופה ארוכה - נזקים של [[השמנה]], [[עישון]], חשיפה ל[[חומר מסרטן]], [[טרטוגן]], נזקים נפשיים, מחסורי תזונה ושינה, ותסמינים או התפרצות של מחלות מדבקות בעלות משך זמן דגירה ארוך (כגון שחפת או שלבקת חוגרת). הנזקים עלולים להתגלות רק בגיל מבוגר יותר, כאשר הנזק הבריאותי הוא כבר [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]] או דורש מאמץ שיקום וריפוי קשים בהרבה.  

מאמצי התערבות להגברת בריאות הילדים כוללים התייחסות למספר מרכיבים שונים - מודעות של ההורים לנושאי בריאות וגידול בריא של הילדים שלהם, פעילות של גורמי בריאות רשמיים כמו רופאים, אחיות, טיפת חלב, קופות החולים, משרד החינוך, משרד הבריאות וכו', קידום רפואה קידום של חינוך בריאותי של הילדים עצמם למודעות לנושאים כגון תזונה, נזקי עישון, פעילות גופנית, עיצוב הסביבה הביתית (על ידי תקינה, [[רגולציה]] והסברה להורים) וכן הסביבה העירונית (על ידי [[תכנון עירוני]] וחוקים) כך שיהיו בטוחים לילדים מפני תאונות וסלחניים לתאונות. מן הצד השני יש לחצים של חברות [[מזון מהיר]], [[תעשיית המזון]], [[חברות הסיגריות]], [[חברות מכוניות]], [[חברות תקשורת]], [[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]] ו[[חברות תרופות]] שהאינטרסים הכלליים שלהם היא להגדיל את הרווחיות ככל האפשר, גם על חשבון בריאות הילדים. ילדים ובני נוער הם יעד נוח לשיווק ויצירת הרגלים מצד [[כלכלת השמנה|חברות מזון מהיר וחטיפים]], [[עישון בקרב בני נוער|חברות טבק]], [[תעשיית ההימורים]], חברות ל[[משחקי וידאו]] ועוד. מלבד עיצוב טעמי הילדים, הדבר עלול להוביל לסוגים שונים של [[התמכרות|התמכרויות]]. מודעות גדלה למתח בין האינטרסים הללו לבין האינטרס הציבורי הרחב, מובילה לצעדים שונים להגבלות פרסום ושיווק של מוצרים שונים וכן לצעדי [[רגולציה]] נוספים.  

מאמצי התערבות להגברת בריאות הילדים כוללים התייחסות למספר מרכיבים שונים - מודעות של ההורים לנושאי בריאות וגידול בריא של הילדים שלהם, פעילות של גורמי בריאות רשמיים כמו רופאים, אחיות, טיפת חלב, קופות החולים, משרד החינוך, משרד הבריאות וכו', קידום רפואה קידום של חינוך בריאותי של הילדים עצמם למודעות לנושאים כגון תזונה, נזקי עישון, פעילות גופנית, עיצוב הסביבה הביתית (על ידי תקינה, [[רגולציה]] והסברה להורים) וכן הסביבה העירונית (על ידי [[תכנון עירוני]] וחוקים) כך שיהיו בטוחים לילדים מפני תאונות וסלחניים לתאונות. מן הצד השני יש לחצים של חברות [[מזון מהיר]], [[תעשיית המזון]], [[חברות הסיגריות]], [[חברות מכוניות]], [[חברות תקשורת]], [[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]] ו[[חברות תרופות]] שהאינטרסים הכלליים שלהם היא להגדיל את הרווחיות ככל האפשר, גם על חשבון בריאות הילדים. ילדים ובני נוער הם יעד נוח לשיווק ויצירת הרגלים מצד [[כלכלת השמנה|חברות מזון מהיר וחטיפים]], [[עישון בקרב בני נוער|חברות טבק]], [[תעשיית ההימורים]], חברות ל[[משחקי וידאו]] ועוד. מלבד עיצוב טעמי הילדים, הדבר עלול להוביל לסוגים שונים של [[התמכרות|התמכרויות]]. מודעות גדלה למתח בין האינטרסים הללו לבין האינטרס הציבורי הרחב, מובילה לצעדים שונים להגבלות פרסום ושיווק של מוצרים שונים וכן לצעדי [[רגולציה]] נוספים.  

==התפתחות הילד והתפתחות הרגלי בריאות==

==התפתחות הילד והתפתחות הרגלי בריאות==

* [[תת תזונה]] - הילד זקוק למזון כדי להתפתח, והספקה בלתי מתאימה של חומרי מזון עלולה לגרור הפרעות שונות בהתפתחות כגון גובה נמוך, פגיעה ביכולות שכליות, התפתחות לקויה של מערכות המין, בעיות במערכות העיכול ועוד. היבטים אלו התגלו במחקרי תאומים במדינות עניות כמו מקסיקו.  

* [[תת תזונה]] - הילד זקוק למזון כדי להתפתח, והספקה בלתי מתאימה של חומרי מזון עלולה לגרור הפרעות שונות בהתפתחות כגון גובה נמוך, פגיעה ביכולות שכליות, התפתחות לקויה של מערכות המין, בעיות במערכות העיכול ועוד. היבטים אלו התגלו במחקרי תאומים במדינות עניות כמו מקסיקו.  

* [[מחסור בשינה]] - ילדים גדלים ומתפתחים בעיקר בשעות הלילה. מחסור בשעות שינה ושינה לא איכותית עלולים לגרום לפגיעות בהתפתחות.  

* [[מחסור בשינה]] - ילדים גדלים ומתפתחים בעיקר בשעות הלילה. מחסור בשעות שינה ושינה לא איכותית עלולים לגרום לפגיעות בהתפתחות.  

* [[זיהום|חשיפה לזיהום]] - ילדים הם בעלי קצב חילוף חומרים גבוה יותר, ובמהלך ההיריון, הילדות והנערות מתפתחות מערכות שונות בגוף שעוד לא התעצבו במלואן. כולל מערכות המין, המוח, העיכול, המערכת החיסונית ועוד. חשיפה ל[[זיהום|זיהום סביבתי]] כגון [[זיהום במזון]], [[עישון]] מצד קרוב משפחה, [[זיהום אוויר]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[חומרי הדברה]], [[זיהום מתרופות]], חשיפה ל[[קרינה סלולרית]] וסוגי קרינה אחרים, יכולה להיות בעלות השלכות חמורות יותר כאשר היא מתרחשת אצל תינוקות וילדים.  

* [[זיהום|חשיפה לזיהום]] - ילדים הם בעלי קצב חילוף חומרים גבוה יותר, ובמהלך ההיריון, הילדות והנערות מתפתחות מערכות שונות בגוף שעוד לא התעצבו במלואן. כולל מערכות המין, המוח, העיכול, המערכת החיסונית ועוד. חשיפה ל[[זיהום|זיהום סביבתי]] כגון [[זיהום במזון]], [[עישון]] מצד קרוב משפחה, [[זיהום אוויר]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[חומרי הדברה]], [[זיהום מתרופות]], חשיפה ל[[קרינה סלולרית]] וסוגי קרינה אחרים, יכולה להיות בעלות השלכות חמורות יותר כאשר היא מתרחשת אצל תינוקות וילדים.  

* אלימות נגד ילדים והזנחה של ילדים עלולה לגרור בעיות נפשיות שונות וכן פיתוח דפוסים מזיקים בהמשך החיים כגון התמודדות לא מוצלחת עם פוסט-טראומה עקב תקיפה מינית, אלימות במשפחה, תאונות או אובדן של קרובי משפחה או חברים.

* אלימות נגד ילדים והזנחה של ילדים עלולה לגרור בעיות נפשיות שונות וכן פיתוח דפוסים מזיקים בהמשך החיים כגון התמודדות לא מוצלחת עם פוסט-טראומה עקב תקיפה מינית, אלימות במשפחה, תאונות או אובדן של קרובי משפחה או חברים.

* חשיפה למחלות מדבקות - תינוקות הם בעלי מערכת חיסונית שעוד לא התפתחה במלואה, ולכן יש מחלות שעלולת להזיק להם יותר מאשר למבוגרים. דוגמה לכך היא שפעת.

* חשיפה למחלות מדבקות - תינוקות הם בעלי מערכת חיסונית שעוד לא התפתחה במלואה, ולכן יש מחלות שעלולת להזיק להם יותר מאשר למבוגרים. דוגמה לכך היא שפעת.  

* תת חשיפה והתפתחות אלרגיות - הקפדה יתרה מידי על היגיינה עלולה לגרור תת חשיפה של המערכת החיסונית של הילד לחומרים שונים ולהתפתחות מחלות אלרגיות כמו אסתמה בהמשך.

* תת חשיפה והתפתחות אלרגיות - הקפדה יתרה מידי על היגיינה עלולה לגרור תת חשיפה של המערכת החיסונית של הילד לחומרים שונים ולהתפתחות מחלות אלרגיות כמו אסתמה בהמשך.  

בנוסף למצבים בריאותיים ונפשיים שעלולים להתחיל בגיל הילדות, גיל הילדות והנערות הוא גיל שמשפיע מאוד על התפתחות הרגלים שונים הנוגעים לבריאות האדם, ושינוי שלהם בגיל מבוגר יותר הוא בדרך כלל קשה יותר:

בנוסף למצבים בריאותיים ונפשיים שעלולים להתחיל בגיל הילדות, גיל הילדות והנערות הוא גיל שמשפיע מאוד על התפתחות הרגלים שונים הנוגעים לבריאות האדם, ושינוי שלהם בגיל מבוגר יותר הוא בדרך כלל קשה יותר:

   

   

* [[מניעת עישון|התחלת עישון]] והידרדרות לסמים - רוב המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18. שאיפת הסיגריה הראשונה עלולה להתרחש בגיל 10-12, בהשראת חברים או אחים, ולפעמים גם בגלל חיקוי של מורים, הורים ודמויות נערצות. [[שיווק ופרסום של סיגריות]] ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות משפיע מאוד על הסיכוי להתחלת עישון. ל[[לחץ נפשי]], [[לחץ חברתי]] ולנסיבות חברתיות (כגון מעמד כלכלי, ארץ מוצא ועוד) יש השפעה חשובה על ההסתברות להתחלת עישון וגיל התחלת העישון. היות וטבק הוא חומר ממכר מאוד, יש סיכוי גבוה לכך שעישון בגיל הילדות או הנערות יביאו לעישון בחלק ניכר מהחיים. באופן דומה [[חשיפה לשתיית אלכוהול]] וצריכת סמים אחרים נובעת גם היא לא פעם מלחצים בגיל ההתבגרות והרגלים והשקפות מגיל ההתבגרות. כמו כן עישון טבק מגדיל את ההסתברות לצריכת סמים אחרים.  

* [[מניעת עישון|התחלת עישון]] והידרדרות לסמים - רוב המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18. שאיפת הסיגריה הראשונה עלולה להתרחש בגיל 10-12, בהשראת חברים או אחים, ולפעמים גם בגלל חיקוי של מורים, הורים ודמויות נערצות. [[שיווק ופרסום של סיגריות]] ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות משפיע מאוד על הסיכוי להתחלת עישון. ל[[לחץ נפשי]], [[לחץ חברתי]] ולנסיבות חברתיות (כגון מעמד כלכלי, ארץ מוצא ועוד) יש השפעה חשובה על ההסתברות להתחלת עישון וגיל התחלת העישון. היות וטבק הוא חומר ממכר מאוד, יש סיכוי גבוה לכך שעישון בגיל הילדות או הנערות יביאו לעישון בחלק ניכר מהחיים. באופן דומה [[חשיפה לשתיית אלכוהול]] וצריכת סמים אחרים נובעת גם היא לא פעם מלחצים בגיל ההתבגרות והרגלים והשקפות מגיל ההתבגרות. כמו כן עישון טבק מגדיל את ההסתברות לצריכת סמים אחרים.  

* הרגלי [[תזונה בריאה לילדים]] - חלק גדול מהרגלי התזונה כגון צריכת יתר של מלח, של חטיפים, [[משקאות ממותקים]], [[מזון מעובד]], סוכר שומן וכו' מתחילה בילדות. יש צורך בלימוד עיקרי התזונה, הרגלים של תזונה בריאה, של קבלת מבנה הגוף והימנעות מדיאטות כסאח שגורמות לנזק. חברות מזון ושתייה רבות מודעות לחשיבות הקניית הרגלי תזונה בגיל הילדות ומנסות לעודד ילדים לצרוך מזון עתיר בסוכר, שומן ומלח בגיל הילדות, זהו חלק מתחום רחב יותר שנקרא [[כלכלת השמנה]] - שכן צריכה של מזון עשיר כזה או של שתייה מתוקה יותר לחברות אלה צרכנים לכל החיים.

* הרגלי [[תזונה בריאה לילדים]] - חלק גדול מהרגלי התזונה כגון צריכת יתר של מלח, של חטיפים, [[משקאות ממותקים]], [[מזון מעובד]], סוכר שומן וכו' מתחילה בילדות. יש צורך בלימוד עיקרי התזונה, הרגלים של תזונה בריאה, של קבלת מבנה הגוף והימנעות מדיאטות כסאח שגורמות לנזק. חברות מזון ושתייה רבות מודעות לחשיבות הקניית הרגלי תזונה בגיל הילדות ומנסות לעודד ילדים לצרוך מזון עתיר בסוכר, שומן ומלח בגיל הילדות, זהו חלק מתחום רחב יותר שנקרא [[כלכלת השמנה]] - שכן צריכה של מזון עשיר כזה או של שתייה מתוקה יותר לחברות אלה צרכנים לכל החיים.  

* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|הרגלי צפייה בטלוויזיה]] ודרכה השפעות נוספות על הרגלי תזונה, הרגלי פעילות גופנית, הרגלי התרגעות והרגלי שינה. הדבר כולל את השעות הכוללות של הצפייה בטלוויזיה או במסכים אחרים, האם אוכלים תוך כדי צפייה בטלוויזיה, התכנים אליהם נחשפים, חשיפה אגבית לטלוויזיה (טלוויזיה הפועלת ברקע) ואת מועד הצפייה (לדוגמה בשעות הערב).  

* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|הרגלי צפייה בטלוויזיה]] ודרכה השפעות נוספות על הרגלי תזונה, הרגלי פעילות גופנית, הרגלי התרגעות והרגלי שינה. הדבר כולל את השעות הכוללות של הצפייה בטלוויזיה או במסכים אחרים, האם אוכלים תוך כדי צפייה בטלוויזיה, התכנים אליהם נחשפים, חשיפה אגבית לטלוויזיה (טלוויזיה הפועלת ברקע) ואת מועד הצפייה (לדוגמה בשעות הערב).  

* [[התמכרות למשחקי מחשב|הרגלים הקשורים למשחקי מחשב]]. כיום יש בעיות נוספות שיכולות להיגרם עקב חשיפה מוקדמת וגבוהה מידי לתכנים של טלפונים סלולריים.  

* [[התמכרות למשחקי מחשב|הרגלים הקשורים למשחקי מחשב]]. כיום יש בעיות נוספות שיכולות להיגרם עקב חשיפה מוקדמת וגבוהה מידי לתכנים של טלפונים סלולריים.  

* הרגלי [[פעילות גופנית]] וספורט, ופיתוח [[אורח חיים פעיל]] כגון הרגלי הליכה ורכיבה באופניים, התפתחות שיווי משקל, הרגלי נשימה, הרגלי יציבה, בטחון עצמי גופני, שלווה נפשית ועוד. יש להקנות ידע על הגוף ועל פעילות גופנית זהירה כדי שילדים יוכלו להתאמן בעצמם בהמשך החיים בצורה בטוחה (לדוגמה הימנעות מאכילה לפני מאמץ, מתיחות, נשימה נכונה, יציבה נכונה, סרגל מאמצים ועוד). יש לשים לב שספורט קבוצתי עלול לגרום ל[[מתח נפשי]] וחלק מהמחקרים מראים כי הוא מקושר ל[[התחלת עישון]]. אצל חלק מהילדים עלולים להתפתח בעיות בריאות, התפתחות או לחץ פסיכולוגי לא בריא עקב פעילות ספורט מאומצת מידי, בדרך כלל על רקע ספורט תחרותי.

* הרגלי [[פעילות גופנית]] וספורט, ופיתוח [[אורח חיים פעיל]] כגון הרגלי הליכה ורכיבה באופניים, התפתחות שיווי משקל, הרגלי נשימה, הרגלי יציבה, בטחון עצמי גופני, שלווה נפשית ועוד. יש להקנות ידע על הגוף ועל פעילות גופנית זהירה כדי שילדים יוכלו להתאמן בעצמם בהמשך החיים בצורה בטוחה (לדוגמה הימנעות מאכילה לפני מאמץ, מתיחות, נשימה נכונה, יציבה נכונה, סרגל מאמצים ועוד). יש לשים לב שספורט קבוצתי עלול לגרום ל[[מתח נפשי]] וחלק מהמחקרים מראים כי הוא מקושר ל[[התחלת עישון]]. אצל חלק מהילדים עלולים להתפתח בעיות בריאות, התפתחות או לחץ פסיכולוגי לא בריא עקב פעילות ספורט מאומצת מידי, בדרך כלל על רקע ספורט תחרותי.  

* הרגלי היגיינה אישית כגון רחיצת ידיים לפני הארוחה ולאחר הליכה לשירותים, קינוח האף ושמירה על אף יבש, לבוש בהתאם למזג האוויר.  

* הרגלי היגיינה אישית כגון רחיצת ידיים לפני הארוחה ולאחר הליכה לשירותים, קינוח האף ושמירה על אף יבש, לבוש בהתאם למזג האוויר.  

* הרגלי חשיבה שונים הנוגעים לנורמות חברתיות כגון מודעות לפרסומות, מודעות תזונתית, יחס לעישון, יחס לאלימות, [[זהירות מונעת]], הרגלי תחבורה, נורמות הנוגעות למין.

* הרגלי חשיבה שונים הנוגעים לנורמות חברתיות כגון מודעות לפרסומות, מודעות תזונתית, יחס לעישון, יחס לאלימות, [[זהירות מונעת]], הרגלי תחבורה, נורמות הנוגעות למין.

* ילדים בגיל 10-14 חשופים יותר ל[[בטיחות אופניים|תאונות אופניים]] יחסית לילדים אחרים. כל הילדים חשופים לסכנה כ[[הולכי רגל]].

* ילדים בגיל 10-14 חשופים יותר ל[[בטיחות אופניים|תאונות אופניים]] יחסית לילדים אחרים. כל הילדים חשופים לסכנה כ[[הולכי רגל]].

* ילדים בגיל 15-17 הם בעלי סיכון יתר לתמותה מתאונות דרכים (בעיקר בנסיעה במכונית, בנסיעה ברכב ממונע אחר, וכהולכי רגל) וכן עקב טביעה, ודקירה.  

* ילדים בגיל 15-17 הם בעלי סיכון יתר לתמותה מתאונות דרכים (בעיקר בנסיעה במכונית, בנסיעה ברכב ממונע אחר, וכהולכי רגל) וכן עקב טביעה, ודקירה.  

* מספרי מקרי המוות של ילדים ערבים בתאונות גבוה פי 3 לעומת ילדים יהודים.<ref name="beterem2014"/>

* מספרי מקרי המוות של ילדים ערבים בתאונות גבוה פי 3 לעומת ילדים יהודים.<ref name="beterem2014"/>  

* ילדים יהודים ביישוב עני (אשכול 1-3) הם בעלי סיכון תמותה בתאונות גבוה פי 2.1 לעומת ילדים בישובים מבוססים יותר (באשכול 4-6) ופי 2.7 לעומת ילדים מישובים עשירים. לעומת זאת אין הבדל בסיכוי התמותה של ילדים ערבים מישוב עני לעומת כאלה בישוב ערבי מבוסס יותר.<ref name="beterem2014"/> (היבטים אלה הם חלק מדפוס רחב יותר - [[אי שוויון בריאותי]]).  

* ילדים יהודים ביישוב עני (אשכול 1-3) הם בעלי סיכון תמותה בתאונות גבוה פי 2.1 לעומת ילדים בישובים מבוססים יותר (באשכול 4-6) ופי 2.7 לעומת ילדים מישובים עשירים. לעומת זאת אין הבדל בסיכוי התמותה של ילדים ערבים מישוב עני לעומת כאלה בישוב ערבי מבוסס יותר.<ref name="beterem2014"/> (היבטים אלה הם חלק מדפוס רחב יותר - [[אי שוויון בריאותי]]).  

הבית וחצר הבית הוא המקום שבו מתרחשות מרבית התאונות בקרב ילדים (39%). בקרב ילדים יהודים עיקר הסכנות בסביבה זו הן טביעה (22%), נפילה וחנק. ואילו בקרב ילדים ערבים עיקר סכנת המוות הוא מהיפגעות מרכב בחצר הבית (42%) והרעלה או כוויה עקב שריפה (17%). זירת הדרכים היא הזירה השנייה המסוכנת לילדים ובה ילדים נפגעים בעיקר מנסיעה במכונית וכהולכי רגל וחלקם עקב שכחה במכונית. מלבד דבר זה, במרחב הציבורי הסיבה העיקרית למוות היא טביעה.<ref name="beterem2014"/>  

הבית וחצר הבית הוא המקום שבו מתרחשות מרבית התאונות בקרב ילדים (39%). בקרב ילדים יהודים עיקר הסכנות בסביבה זו הן טביעה (22%), נפילה וחנק. ואילו בקרב ילדים ערבים עיקר סכנת המוות הוא מהיפגעות מרכב בחצר הבית (42%) והרעלה או כוויה עקב שריפה (17%). זירת הדרכים היא הזירה השנייה המסוכנת לילדים ובה ילדים נפגעים בעיקר מנסיעה במכונית וכהולכי רגל וחלקם עקב שכחה במכונית. מלבד דבר זה, במרחב הציבורי הסיבה העיקרית למוות היא טביעה.<ref name="beterem2014"/>  

ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים קם במטרה לפעול למען בטיחות הילדים כנגד תאונות. הוא נציג של הארגונים Safe kids World Wide, ו-European Child Safety Alliance שעוסקים בנושא בעולם. מטרת הארגון היא להפחית את שיעורי התמותה מפגיעות בקרב ילדים בגילאי 0-17 ב-35% (יחסית לממוצע בשנים 2005-2003) וכן להוריד את שיעור התמותה בקרב ילדים ערבים שם שיעור ההיפגעות בקרב ילדים גבוה יחסית לאוכלוסייה היהודית. [http://www.beterem.org/template/default.aspx?maincat=4&catId=27&PageId=58]

ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים קם במטרה לפעול למען בטיחות הילדים כנגד תאונות. הוא נציג של הארגונים Safe kids World Wide, ו-European Child Safety Alliance שעוסקים בנושא בעולם. מטרת הארגון היא להפחית את שיעורי התמותה מפגיעות בקרב ילדים בגילאי 0-17 ב-35% (יחסית לממוצע בשנים 2005-2003) וכן להוריד את שיעור התמותה בקרב ילדים ערבים שם שיעור ההיפגעות בקרב ילדים גבוה יחסית לאוכלוסייה היהודית. [http://www.beterem.org/template/default.aspx?maincat=4&catId=27&PageId=58]

המלצות הארגון מחלוקות לפי גילאים שונים - המלצות לתינוקות, פעוטות, ילדים ונוער. וכן לפי מקומות בבית, ברכב, בגינת המשחקים ובשעות הפנאי, וכן בטיחות בבתי הספר ובגנים.

המלצות הארגון מחלוקות לפי גילאים שונים - המלצות לתינוקות, פעוטות, ילדים ונוער. וכן לפי מקומות בבית, ברכב, בגינת המשחקים ובשעות הפנאי, וכן בטיחות בבתי הספר ובגנים.  

===המלצות לבית בטוח יותר לילדים===

===המלצות לבית בטוח יותר לילדים===

# חומרים מסוכנים במקום בטוח - מתכננים ארונות הניתנים לנעילה, לאחסון חומרים מסוכנים בגובה של 1.5 מ' ומעלה.

# חומרים מסוכנים במקום בטוח - מתכננים ארונות הניתנים לנעילה, לאחסון חומרים מסוכנים בגובה של 1.5 מ' ומעלה.

# אמצעי חימום בטוחים לילדים - בוחרים אמצעים בטוחים לחימום הבית: מזגן/ רדיאטור/ הסקה מרכזית/ חימום תת-ריצפתי(לא תנור סליל או גז לדוגמה), ומגבילים אותם לחום מרבי של 50 מעלות צלזיוס (וברמת קרינה שאינה עולה על 4 מיליגאוס בחימום תת-ריצפתי).  

# אמצעי חימום בטוחים לילדים - בוחרים אמצעים בטוחים לחימום הבית: מזגן/ רדיאטור/ הסקה מרכזית/ חימום תת-ריצפתי(לא תנור סליל או גז לדוגמה), ומגבילים אותם לחום מרבי של 50 מעלות צלזיוס (וברמת קרינה שאינה עולה על 4 מיליגאוס בחימום תת-ריצפתי).  

# מרפסות בטוחות לילדים - מתקינים במרפסות, בגגות ובמדרגות מעקות בעלי שלבים אנכיים, בגובה של 1.30 מ' לפחות.

# מרפסות בטוחות לילדים - מתקינים במרפסות, בגגות ובמדרגות מעקות בעלי שלבים אנכיים, בגובה של 1.30 מ' לפחות.

# מדרגות בטוחות לילדים - מתקינים שערים במעלה המדרגות ובמורדן.

# מדרגות בטוחות לילדים - מתקינים שערים במעלה המדרגות ובמורדן.

# ברזים בטוחים לילדים - מגבילים את טמפרטורת המים החמים בברזי הבית ל- 50 מעלות צלזיוס, באמצעות אביזרים מיוחדים המותקנים על צנרת הבית או על ברזי האמבטיה.

# ברזים בטוחים לילדים - מגבילים את טמפרטורת המים החמים בברזי הבית ל- 50 מעלות צלזיוס, באמצעות אביזרים מיוחדים המותקנים על צנרת הבית או על ברזי האמבטיה.

גם בני נוער חשופים גם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, [[משקאות ממותקים|משקאות ממותקים בסוכר]] וממתקים.<ref name="shtern"/> מלבד הפרסומות הגלויות קיים גם [[פרסום סמוי]] דרך מסרים שיווקים בתוכניות לדוגמה כאשר השחקנים שותים משקה או אוכלים חטיף של חברה מסויימת. הדבר בולט במיוחד בקלטות וידאו לגיל הרך, אבל הוא קיים גם בגילאים מאוחרים יותר.  

גם בני נוער חשופים גם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, [[משקאות ממותקים|משקאות ממותקים בסוכר]] וממתקים.<ref name="shtern"/> מלבד הפרסומות הגלויות קיים גם [[פרסום סמוי]] דרך מסרים שיווקים בתוכניות לדוגמה כאשר השחקנים שותים משקה או אוכלים חטיף של חברה מסויימת. הדבר בולט במיוחד בקלטות וידאו לגיל הרך, אבל הוא קיים גם בגילאים מאוחרים יותר.  

ההמלצות הקליניות של ההסתדרות הרפואית לילדים בני שנתיים עד שש הן כי יש לדון עם ההורים בנושא תזונה נכונה - מתן אוכל מזין, מאזן קלוריות והימנעות מאכילת יתר של חטיפים וממתקים. בגיל שבע עד 13 תזונה נכונה, והפרעות אכילה. יש להפחית במאכלים המכילים חומצות שומן רוויות ובממתקים, לשמור על איזון קלוריות תקין ולהסביר חשיבות תזונה נכונה כולל כמות מספקת של סידן במזון עקב הגדילה. הכמות היומית הדרושה היא 1.300 מ"ג ליום. [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%AA_-_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%91%D7%A2_%D7%A2%D7%93_%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_-_Health_promotion_and_preventive_medicine_-_recommendations_from_seven_years_to_twelve_years] ההמלצות למתגברים הן לייעץ בנושא תזונה נכונה וכלכלה מאוזנת מבחינת קלוריות, ברזל וסידן.

ההמלצות הקליניות של ההסתדרות הרפואית לילדים בני שנתיים עד שש הן כי יש לדון עם ההורים בנושא תזונה נכונה - מתן אוכל מזין, מאזן קלוריות והימנעות מאכילת יתר של חטיפים וממתקים. בגיל שבע עד 13 תזונה נכונה, והפרעות אכילה. יש להפחית במאכלים המכילים חומצות שומן רוויות ובממתקים, לשמור על איזון קלוריות תקין ולהסביר חשיבות תזונה נכונה כולל כמות מספקת של סידן במזון עקב הגדילה. הכמות היומית הדרושה היא 1.300 מ"ג ליום. [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%AA_-_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%91%D7%A2_%D7%A2%D7%93_%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_-_Health_promotion_and_preventive_medicine_-_recommendations_from_seven_years_to_twelve_years] ההמלצות למתגברים הן לייעץ בנושא תזונה נכונה וכלכלה מאוזנת מבחינת קלוריות, ברזל וסידן.

===המלצות לגבי הפחתת הסוכר במזון===

===המלצות לגבי הפחתת הסוכר במזון===

סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיבא</ref>  

סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיבא</ref>  

בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי [[פעילות גופנית בישראל|הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל]] מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה, עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן. גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ-43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref name="health2012">[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>

בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי [[פעילות גופנית בישראל|הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל]] מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה, עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן. גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ-43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref name="health2012">[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>

על פי נתוני המועצה הלאומית לשלום הילד בשנתון "ילדים בישראל-2010", כשני שליש מהילדים, בגילאי 6-12, [[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|צופים בטלוויזיה]] לפחות 5 שעות ביום. אין נתונים על משך הזמן בו נמצאים מול מסך המחשב כך שבפועל מדובר בזמן מסך ארוך יותר.<ref name="tfuer2010">[http://www.tafuralay.co.il/manage-pages/stop-kids-getting-fat.aspx משרד החינוך ומשרד הבריאות המלחמה בהשמנה: מכבים את הטלוויזיה] טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, באדיבות האתר תזונה טובה, תפור עלי - תוכנית לקידום הבריאות בבתי הספר ובגני הילדים.</ref> לפי מחקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2012, 35% מהילדים והנוער בישראל צופים בטלוויזיה מעל 4 שעות ביום, דבר שמציב את ישראל במקום השני בעולם מבחינת היקף הצפייה. מעל 28% מהילדים והנוער משתמשים במחשב במשך יותר מ-4 שעות ביום, יותר מאשר כל מדינה אחרת בעולם.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4255406,00.html]

על פי נתוני המועצה הלאומית לשלום הילד בשנתון "ילדים בישראל-2010", כשני שליש מהילדים, בגילאי 6-12, [[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|צופים בטלוויזיה]] לפחות 5 שעות ביום. אין נתונים על משך הזמן בו נמצאים מול מסך המחשב כך שבפועל מדובר בזמן מסך ארוך יותר.<ref name="tfuer2010">[http://www.tafuralay.co.il/manage-pages/stop-kids-getting-fat.aspx משרד החינוך ומשרד הבריאות המלחמה בהשמנה: מכבים את הטלוויזיה] טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, באדיבות האתר תזונה טובה, תפור עלי - תוכנית לקידום הבריאות בבתי הספר ובגני הילדים.</ref> לפי מחקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2012, 35% מהילדים והנוער בישראל צופים בטלוויזיה מעל 4 שעות ביום, דבר שמציב את ישראל במקום השני בעולם מבחינת היקף הצפייה. מעל 28% מהילדים והנוער משתמשים במחשב במשך יותר מ-4 שעות ביום, יותר מאשר כל מדינה אחרת בעולם.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4255406,00.html]

* עישון מיד שנייה הוא [[גורם סיכון בריאותי]] ל[[אסתמה]], זיהום באוזן התיכונה, ברונכיט ודלקת ריאות בקרב ילדים.  

* עישון מיד שנייה הוא [[גורם סיכון בריאותי]] ל[[אסתמה]], זיהום באוזן התיכונה, ברונכיט ודלקת ריאות בקרב ילדים.  

עישון סיגריות בהריון גורם למספר סיבוכים לאם שיכולים לפגוע בה או בעובר— פקיעה מוקדמת של הקרומים, הפרדות שלייה, שליית פתח והפלות ספונטניות. <ref name="wikirefua1">פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94_-_Smoking_morbidity_and_cessation נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה] הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת, נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה, ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013, באתר "ויקי רפואה"</ref>

עישון סיגריות בהריון גורם למספר סיבוכים לאם שיכולים לפגוע בה או בעובר— פקיעה מוקדמת של הקרומים, הפרדות שלייה, שליית פתח והפלות ספונטניות. <ref name="wikirefua1">פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94_-_Smoking_morbidity_and_cessation נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה] הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת, נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה, ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013, באתר "ויקי רפואה"</ref>

הילודים לאמהות מעשנות סובלים יותר מלידות מוקדמות (פי 5-2), תמותה סביב-לידתית מוגברת (עלייה ב-65%-40%), משקל לידה נמוך, סיכון מוגבר ל"תסמונת המוות בעריסה" (SIDS), חך ושפה שסועים וכן נמצאים בסיכון מוגבר לפיגור התפתחותי בשנים הראשונות לחייהם (Fetal tobacco syndrome). ילדים שהיו חשופים לעישון בהריון, נמצאים בסיכון למחלות דרכי הנשימה, בעיקר אסתמה, דלקות אוזניים חוזרות, מחלות המטולוגיות בעיקר ALL ולימפומה ושכיחות מוגברת של הפרעות קשב וריכוז.<ref name="wikirefua1"/>

הילודים לאמהות מעשנות סובלים יותר מלידות מוקדמות (פי 5-2), תמותה סביב-לידתית מוגברת (עלייה ב-65%-40%), משקל לידה נמוך, סיכון מוגבר ל"תסמונת המוות בעריסה" (SIDS), חך ושפה שסועים וכן נמצאים בסיכון מוגבר לפיגור התפתחותי בשנים הראשונות לחייהם (Fetal tobacco syndrome). ילדים שהיו חשופים לעישון בהריון, נמצאים בסיכון למחלות דרכי הנשימה, בעיקר אסתמה, דלקות אוזניים חוזרות, מחלות המטולוגיות בעיקר ALL ולימפומה ושכיחות מוגברת של הפרעות קשב וריכוז.<ref name="wikirefua1"/>

התחלת העישון מתחילה במקרים רבים כמעין טקס התבגרות (מצד נערים אחרים, בן זוג נחשק וכו') שכביכול מעיד כי הילד הצטרף לעולם המבוגרים. אנשים מבוגרים יותר (ולפעמים אפילו נערים בני 16-17) הם כבר בעלי הבנה טובה יותר של העישון ומבינים את הסכנות לבריאות וכי [[התמכרות לעישון|העישון ממכר]] וחלקם הגדול מעוניין להיגמל, לכן החשיבות היא לשווק מוצרי טבק לאנשים בגילאים צעיר ככל האפשר. בעיה זו חריפה יותר בקרב [[עישון ועוני|שכונות עניות]] שבהן יש נורמות חברתיות אוהדות יותר לעישון ורושם לפיו "כולם מעשנים" או "כל המבוגרים מעשנים".  

התחלת העישון מתחילה במקרים רבים כמעין טקס התבגרות (מצד נערים אחרים, בן זוג נחשק וכו') שכביכול מעיד כי הילד הצטרף לעולם המבוגרים. אנשים מבוגרים יותר (ולפעמים אפילו נערים בני 16-17) הם כבר בעלי הבנה טובה יותר של העישון ומבינים את הסכנות לבריאות וכי [[התמכרות לעישון|העישון ממכר]] וחלקם הגדול מעוניין להיגמל, לכן החשיבות היא לשווק מוצרי טבק לאנשים בגילאים צעיר ככל האפשר. בעיה זו חריפה יותר בקרב [[עישון ועוני|שכונות עניות]] שבהן יש נורמות חברתיות אוהדות יותר לעישון ורושם לפיו "כולם מעשנים" או "כל המבוגרים מעשנים".  

גורמי בריאות כמו ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות בישראל מחשיבים את [[עישון טבק|עישון הטבק]] לאחת הסיבות המרכזיות ל[[סיבות מוות בישראל|מוות בטרם עת]] ול[[נטל תחלואה]] בעולם. [[גמילה מעישון|הפסקת עישון]] או [[מניעת עישון]] נחשבות לגורם מספר אחת בקידום הבריאות בקרב כלל האוכלוסייה ולצעד החשוב ביותר שאדם בודד יכול לנקוט כדי לשפר את בריאותו. בדומה למדינות מערביות רבות, [[עישון בישראל]] הוא [[גורם הסיכון הבריאותי]] המהותי ביותר לבריאות הציבור. אחד מכל חמישה ישראלים מת כתוצאה מעישון, כ-8,000 אנשים בשנה מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. [[השפעות בריאותיות של עישון]] כוללות הגברת הסיכון לחלות בשורה ארוכה של מחלות כולל מחלות נשימה, מחלות כלי דם (כמו התקפי לב, שבץ) וסוגים שונים של סרטן.  

גורמי בריאות כמו ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות בישראל מחשיבים את [[עישון טבק|עישון הטבק]] לאחת הסיבות המרכזיות ל[[סיבות מוות בישראל|מוות בטרם עת]] ול[[נטל תחלואה]] בעולם. [[גמילה מעישון|הפסקת עישון]] או [[מניעת עישון]] נחשבות לגורם מספר אחת בקידום הבריאות בקרב כלל האוכלוסייה ולצעד החשוב ביותר שאדם בודד יכול לנקוט כדי לשפר את בריאותו. בדומה למדינות מערביות רבות, [[עישון בישראל]] הוא [[גורם הסיכון הבריאותי]] המהותי ביותר לבריאות הציבור. אחד מכל חמישה ישראלים מת כתוצאה מעישון, כ-8,000 אנשים בשנה מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. [[השפעות בריאותיות של עישון]] כוללות הגברת הסיכון לחלות בשורה ארוכה של מחלות כולל מחלות נשימה, מחלות כלי דם (כמו התקפי לב, שבץ) וסוגים שונים של סרטן.  

עישון מתחיל בדרך כלל בגיל צעיר - [[התמכרות לעישון]] עלולה להתחיל עם החשיפה לסיגריה ראשונה (או [[נרגילה]] ראשונה) ואצל ילדים רבים חשיפה זו מתחילה לפני גיל 13. למרות שיש מגמה ארוכת שנים של ירידה בתחום העישון בישראל, בשנים האחרונות יש עליה במגמות עישון בקרב הנוער. אחד הגורמים לכך הוא הגברת העישון של [[נרגילות]] בקרב ילדים ונערים, שמביאות לאחר מכן למעבר למוצרי טבק אחרים.  

עישון מתחיל בדרך כלל בגיל צעיר - [[התמכרות לעישון]] עלולה להתחיל עם החשיפה לסיגריה ראשונה (או [[נרגילה]] ראשונה) ואצל ילדים רבים חשיפה זו מתחילה לפני גיל 13. למרות שיש מגמה ארוכת שנים של ירידה בתחום העישון בישראל, בשנים האחרונות יש עליה במגמות עישון בקרב הנוער. אחד הגורמים לכך הוא הגברת העישון של [[נרגילות]] בקרב ילדים ונערים, שמביאות לאחר מכן למעבר למוצרי טבק אחרים.  

מחקר של המחלקה ל[[רפואה מניעתית]] של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, שפורסם בשנת 2009 בדק מגוון גדול של גורמים חברתיים, נפשיים וכלכליים והשפעתם על הסיכון שנערים מקנדה יקחו את השאיפה הראשונה מסיגריה, וזאת על ידי מעקב בן 6 שנים אחר 877 נערים שהיו בגיל 12 בממוצע. המחקר בדק את השפעתם של 26 גורמים על התחלת עישון. גורמים שמעלים את הסיכון להתחלת עישון כוללים: סביבה מעשנת (חברים, אחים, הורים, מורים), פרסומות, בעיות במשפחה (משפחות חד-הוריות, סכסוך עם ההורים), קשיים בלימודים, חשש מ[[השמנה]], [[מתח נפשי]], אימפולסיביות, שתיית אלכוהול, והשתתפות בקבוצה ספורט (כנראה בשל הלחצים הכרוכים בספורט קבוצתי).<ref name="oxfordjournals2009">Jennifer O'Loughlin et al. [http://aje.oxfordjournals.org/content/170/5/585.full Determinants of First Puff and Daily Cigarette Smoking in Adolescents], American Journal of Epidemiology,July 27, 2009, Volume 170, Issue 5, Pp. 585-597.</ref>

מחקר של המחלקה ל[[רפואה מניעתית]] של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, שפורסם בשנת 2009 בדק מגוון גדול של גורמים חברתיים, נפשיים וכלכליים והשפעתם על הסיכון שנערים מקנדה יקחו את השאיפה הראשונה מסיגריה, וזאת על ידי מעקב בן 6 שנים אחר 877 נערים שהיו בגיל 12 בממוצע. המחקר בדק את השפעתם של 26 גורמים על התחלת עישון. גורמים שמעלים את הסיכון להתחלת עישון כוללים: סביבה מעשנת (חברים, אחים, הורים, מורים), פרסומות, בעיות במשפחה (משפחות חד-הוריות, סכסוך עם ההורים), קשיים בלימודים, חשש מ[[השמנה]], [[מתח נפשי]], אימפולסיביות, שתיית אלכוהול, והשתתפות בקבוצה ספורט (כנראה בשל הלחצים הכרוכים בספורט קבוצתי).<ref name="oxfordjournals2009">Jennifer O'Loughlin et al. [http://aje.oxfordjournals.org/content/170/5/585.full Determinants of First Puff and Daily Cigarette Smoking in Adolescents], American Journal of Epidemiology,July 27, 2009, Volume 170, Issue 5, Pp. 585-597.</ref>

ילדים ונערים מוקפים לעיתים בדיעות קדומות ומידע מוטעה על סכנות העישון ועל התמכרות לעישון - נערים מעשנים ואף צעירים מעשנים מפיצים לא פעם [[הכחשת נזקי העישון|מיתוסים שמופצים או הופצו בעבר]] על ידי [[חברות הטבק]]. הדבר נובע בין היתר מהדחקה - חלק מהמעשנים מרגיש שאם יהיו מעשנים רבים יותר סימן שהוא בטוח - שכן אם העישון נפוץ סימן שאיו בו סכנה. הפצה של דעות קדומות כאלה חמורה יותר בחברות מעשנות כמו בחברה הערבית או בשכונות או ישובים עניים יותר. לדוגמה המחשבה ש[[נרגילות]] אינן מסוכנות, "הוכחה" שעישון אינו מסוכן בגלל שאני מכיר זקן שמעשן, סיגריות זה סקסי, סיגריות עוזרות להירגע, סיגריות זה סימן למרד וכו'.  

ילדים ונערים מוקפים לעיתים בדיעות קדומות ומידע מוטעה על סכנות העישון ועל התמכרות לעישון - נערים מעשנים ואף צעירים מעשנים מפיצים לא פעם [[הכחשת נזקי העישון|מיתוסים שמופצים או הופצו בעבר]] על ידי [[חברות הטבק]]. הדבר נובע בין היתר מהדחקה - חלק מהמעשנים מרגיש שאם יהיו מעשנים רבים יותר סימן שהוא בטוח - שכן אם העישון נפוץ סימן שאיו בו סכנה. הפצה של דעות קדומות כאלה חמורה יותר בחברות מעשנות כמו בחברה הערבית או בשכונות או ישובים עניים יותר. לדוגמה המחשבה ש[[נרגילות]] אינן מסוכנות, "הוכחה" שעישון אינו מסוכן בגלל שאני מכיר זקן שמעשן, סיגריות זה סקסי, סיגריות עוזרות להירגע, סיגריות זה סימן למרד וכו'.  

אצל נערים רבים נפוצה המחשבה ש"אני אוכל לשלוט בזה" - המחשבה לפיה [[התמכרות לטבק|"אני לא אתמכר"]]. רק לאחר עישון של מספר שנים מתחילים תסמינים בריאותיים שונים ובעיות בריאות וקשה להסתדר בלי סיגריות, דבר שמעורר בקרב חלק מהאנשים רצון להיגמל מסיגריות. במחקר שנערך על ידי Jennifer O' Loughlin וחוקרים אחרים נחקרו החוויות של תלמידי כיתה י"א בתחילת העישון. הם מצאו כי הגורם המשמעותי ביותר שהוביל תלמידים לעשן היה [[פרסומות לסיגריות]]. עישון על ידי הורים, חברים ועמיתים גם עודד תלמידים להתחיל לעשן.[http://journals2.scholarsportal.info.myaccess.library.utoronto.ca/tmp/16324087772709012427.pdf]

אצל נערים רבים נפוצה המחשבה ש"אני אוכל לשלוט בזה" - המחשבה לפיה [[התמכרות לטבק|"אני לא אתמכר"]]. רק לאחר עישון של מספר שנים מתחילים תסמינים בריאותיים שונים ובעיות בריאות וקשה להסתדר בלי סיגריות, דבר שמעורר בקרב חלק מהאנשים רצון להיגמל מסיגריות. במחקר שנערך על ידי Jennifer O' Loughlin וחוקרים אחרים נחקרו החוויות של תלמידי כיתה י"א בתחילת העישון. הם מצאו כי הגורם המשמעותי ביותר שהוביל תלמידים לעשן היה [[פרסומות לסיגריות]]. עישון על ידי הורים, חברים ועמיתים גם עודד תלמידים להתחיל לעשן.[http://journals2.scholarsportal.info.myaccess.library.utoronto.ca/tmp/16324087772709012427.pdf]

* היבט חשוב נוסף שכדאי להסביר לילדים הוא ש[[התמכרות לעישון|עישון הוא ממכר]] - בקרב אנשים שונים ההתמכרות היא שונה - יש אנשים שיכולים אולי לצאת בקלות מהעישון אבל יש גם אנשים שלמרות מאמצים כבירים מצדם לא מצליחים להיגמל. קשה לדעת תוך כמה זמן ההתמכרות לטבק תתחיל ואצל חלק מהאנשים ההתמכרות היא מהירה ואצל חלק הדרגתית יותר.  

* היבט חשוב נוסף שכדאי להסביר לילדים הוא ש[[התמכרות לעישון|עישון הוא ממכר]] - בקרב אנשים שונים ההתמכרות היא שונה - יש אנשים שיכולים אולי לצאת בקלות מהעישון אבל יש גם אנשים שלמרות מאמצים כבירים מצדם לא מצליחים להיגמל. קשה לדעת תוך כמה זמן ההתמכרות לטבק תתחיל ואצל חלק מהאנשים ההתמכרות היא מהירה ואצל חלק הדרגתית יותר.  

* תפיסת הזמן אצל ילדים ונערים היא שונה לעיתים קרובות לעומת מבוגרים. מה שיתרחש בעוד שנה הרבה פחות חשוב ממה יקרא מחר או עוד שבוע. מה שיקרא בגיל 50 או 60 נראה לא רלוונטי בכלל. חשוב להתמודד עם השלכות קרובות יותר בזמן של עישון - לדוגמה התמכרות לעישון תחל בהרבה מקרים כבר בתוך חודשים מספר. ריח רע או דחייה ממעשנים והיבטים קוסמטיים של עישון יכולים לדבר לנערים ונערות יותר מאשר הסיכון לסרטן.  

* תפיסת הזמן אצל ילדים ונערים היא שונה לעיתים קרובות לעומת מבוגרים. מה שיתרחש בעוד שנה הרבה פחות חשוב ממה יקרא מחר או עוד שבוע. מה שיקרא בגיל 50 או 60 נראה לא רלוונטי בכלל. חשוב להתמודד עם השלכות קרובות יותר בזמן של עישון - לדוגמה התמכרות לעישון תחל בהרבה מקרים כבר בתוך חודשים מספר. ריח רע או דחייה ממעשנים והיבטים קוסמטיים של עישון יכולים לדבר לנערים ונערות יותר מאשר הסיכון לסרטן.  

* חשוב להסביר לילדים ואף להדגים להם איך יבצעו עליהם מניפולציות רגשיות כדי שיתחילו לעשן. דבר זה מכונה "חיסון נפשי" - הכרות עם טיעון מסוכן אבל בסביבה תומכת שתסייע לילד לנטרל את הסיכון מבעוד מעוד.  

* חשוב להסביר לילדים ואף להדגים להם איך יבצעו עליהם מניפולציות רגשיות כדי שיתחילו לעשן. דבר זה מכונה "חיסון נפשי" - הכרות עם טיעון מסוכן אבל בסביבה תומכת שתסייע לילד לנטרל את הסיכון מבעוד מעוד.  

* נערים המבקשים למרוד בחברת המבוגרים או בהיבטים שלה פונים לעיתים קרובות לעישון. חשוב להבהיר להם שב"מרד" זה הם בעצם משתעבדים לקבוצה אחרת של מבוגרים שמוכרים להם מוצר מזיק וממכר, על ידי ניצול החולשה שלהם וניצול הרצון להיות עצמאי ואינדיבדואלי.  

* נערים המבקשים למרוד בחברת המבוגרים או בהיבטים שלה פונים לעיתים קרובות לעישון. חשוב להבהיר להם שב"מרד" זה הם בעצם משתעבדים לקבוצה אחרת של מבוגרים שמוכרים להם מוצר מזיק וממכר, על ידי ניצול החולשה שלהם וניצול הרצון להיות עצמאי ואינדיבדואלי.  

* כדאי גם להכיר לילד או לנער הכרות עם שיטות של מניפולציות שאפשר לבצע כדי לשכנע אנשים לא מיומנים, וכן הכרות מוקדמת עם שיטות ההסברה של חברות הסיגריות וטיעונים של מעשנים כדי להרגיע את עצמם, ואת הצורך של מעשנים צעירים לעודד אחרים לעשן כדי להרגיש ש"כולם מעשנים" ולכן הם עצמם בטוחים.  

* כדאי גם להכיר לילד או לנער הכרות עם שיטות של מניפולציות שאפשר לבצע כדי לשכנע אנשים לא מיומנים, וכן הכרות מוקדמת עם שיטות ההסברה של חברות הסיגריות וטיעונים של מעשנים כדי להרגיע את עצמם, ואת הצורך של מעשנים צעירים לעודד אחרים לעשן כדי להרגיש ש"כולם מעשנים" ולכן הם עצמם בטוחים.  

;המלצות כלליות ומחקרים:

;המלצות כלליות ומחקרים:

* [http://www.hbsc.org/ HBSC] - ארגון לחקר התנהגות בריאות בקרב ילדים בגיל בית ספר, Health Behaviour in School-aged Children מטעם ארגון הבריאות העולמי

* [http://www.hbsc.org/ HBSC] - ארגון לחקר התנהגות בריאות בקרב ילדים בגיל בית ספר, Health Behaviour in School-aged Children מטעם ארגון הבריאות העולמי

* [http://www.euro.who.int/__data/assets/pdf_file/0011/78608/E93618.pdf Parma Declaration on Environment and Health] אמנת פארמה לשמירה על הבריאות ואיכות הסביבה למען ילדים, ארגון הבריאות העולמי והאיחוד האירופי, 2010

* [http://www.euro.who.int/__data/assets/pdf_file/0011/78608/E93618.pdf Parma Declaration on Environment and Health] אמנת פארמה לשמירה על הבריאות ואיכות הסביבה למען ילדים, ארגון הבריאות העולמי והאיחוד האירופי, 2010

הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת - בעריכת פרופ' חוה טבנקין וד"ר אמנון להד, ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל (מתוך אתר ויקירפואה):

הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת - בעריכת פרופ' חוה טבנקין וד"ר אמנון להד, ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל (מתוך אתר ויקירפואה):

* [http://www.beterem.org/home/ ארגון "בטרם"]

* [http://www.beterem.org/home/ ארגון "בטרם"]

* [http://www.beterem.org/download/files/00021804.pdf דו"ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2013], ארגון "בטרם"  

* [http://www.beterem.org/download/files/00021804.pdf דו"ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2013], ארגון "בטרם"  

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4524128,00.html דו"ח מדאיג: בכל יומיים וחצי נהרג ילד בתאונה] ד"ר איתי גל, ynet 27.05.2014

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4524128,00.html דו"ח מדאיג: בכל יומיים וחצי נהרג ילד בתאונה] ד"ר איתי גל, ynet 27.05.2014

;שיווק מזון לילדים ותזונה לילדים:

;שיווק מזון לילדים ותזונה לילדים:

* עידו אפרתי, [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.4180242 פחות בשר, יותר פירות וירקות: המלצות התזונה החדשות של משרד הבריאות], הארץ, 19.06.2017

* עידו אפרתי, [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.4180242 פחות בשר, יותר פירות וירקות: המלצות התזונה החדשות של משרד הבריאות], הארץ, 19.06.2017

* ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, [http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=113 פרסומות למזון והרגלי צריכת מזון של ילדים ונוער]האגודה לבריאות הציבור, 2011

* ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, [http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=113 פרסומות למזון והרגלי צריכת מזון של ילדים ונוער]האגודה לבריאות הציבור, 2011

* עידו אפרתי, [https://www.haaretz.co.il/news/health/1.4252649 תקנות תזונה חדשות לצהרונים: תיאסר הגשת צ'יפס, קטשופ ומשקאות ממותקים], הארץ, 11.7.2017

* עידו אפרתי, [https://www.haaretz.co.il/news/health/1.4252649 תקנות תזונה חדשות לצהרונים: תיאסר הגשת צ'יפס, קטשופ ומשקאות ממותקים], הארץ, 11.7.2017

* רותם שטרקמן, רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/markerweek/1.4279342 "גדל פה דור של אנשים חולים. כל ילד שלישי בישראל יפתח סוכרת עד גיל 50"], ראיון עם פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, דה מרקר, 21.07.2017

* רותם שטרקמן, רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/markerweek/1.4279342 "גדל פה דור של אנשים חולים. כל ילד שלישי בישראל יפתח סוכרת עד גיל 50"], ראיון עם פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, דה מרקר, 21.07.2017

* [http://www.globalissues.org/article/237/children-as-consumers ילדים כצרכנים] globalissues

* [http://www.globalissues.org/article/237/children-as-consumers ילדים כצרכנים] globalissues

* [http://www.newdream.org/programs/beyond-consumerism/kids-and-commercialism ילדים ותרבות הצריכה] [[המרכז לחלום האמריקאי החדש]]

* [http://www.newdream.org/programs/beyond-consumerism/kids-and-commercialism ילדים ותרבות הצריכה] [[המרכז לחלום האמריקאי החדש]]

* [http://www.tafuralay.co.il/manage-pages/stop-kids-getting-fat.aspx משרד החינוך ומשרד הבריאות המלחמה בהשמנה: מכבים את הטלוויזיה] טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, באדיבות האתר תזונה טובה, תפור עלי - תוכנית לקידום הבריאות בבתי הספר ובגני הילדים.

* [http://www.tafuralay.co.il/manage-pages/stop-kids-getting-fat.aspx משרד החינוך ומשרד הבריאות המלחמה בהשמנה: מכבים את הטלוויזיה] טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, באדיבות האתר תזונה טובה, תפור עלי - תוכנית לקידום הבריאות בבתי הספר ובגני הילדים.

* [http://www.bello.co.il/he/diete/a/nutrition/?ContentID=351 עשרת הדברות להקניית הרגלי תזונה נכונה לילדים] גילי דלל

* [http://www.bello.co.il/he/diete/a/nutrition/?ContentID=351 עשרת הדברות להקניית הרגלי תזונה נכונה לילדים] גילי דלל

* [http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=204&ArticleID=1127 תזונה נכונה לילדים] אתר eatwell

* [http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=204&ArticleID=1127 תזונה נכונה לילדים] אתר eatwell

;זיהום וילדים:

;זיהום וילדים:

* ד"ר [[ג'ימי קריקון]], אלה נווה, [http://www.phc.org.il/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93-%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A2%D7%9C-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%95/ זיהום אוויר ותחלואת ילדים בישראל] דו"ח "לראות את הנולד", [[הקואליציה לבריאות הציבור]], 11.10.2009

* ד"ר [[ג'ימי קריקון]], אלה נווה, [http://www.phc.org.il/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93-%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A2%D7%9C-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%95/ זיהום אוויר ותחלואת ילדים בישראל] דו"ח "לראות את הנולד", [[הקואליציה לבריאות הציבור]], 11.10.2009

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/490/830.html סכנה ממשית לבריאות ילדי חיפה והצפון] אסף זלינגר, מעריב, 13.10.2006

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/490/830.html סכנה ממשית לבריאות ילדי חיפה והצפון] אסף זלינגר, מעריב, 13.10.2006

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788157,00.html דו"ח: באזור חיפה יותר ילדים חולים בגלל זיהום] אחיה ראב"ד, ynet 11.10.2009

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788157,00.html דו"ח: באזור חיפה יותר ילדים חולים בגלל זיהום] אחיה ראב"ד, ynet 11.10.2009

;השפעות בריאותיות של טלוויזיה ומסכי מחשב:

;השפעות בריאותיות של טלוויזיה ומסכי מחשב:

* [http://sciam.co.il/archives/2837 פסיכולוגיה – התמכרות לטלוויזיה אינה רק מליצה], רוברט קובי ומיהלי קסיקשנטמיהלי, סיינטיפיק אמריקן, 2002

* [http://sciam.co.il/archives/2837 פסיכולוגיה – התמכרות לטלוויזיה אינה רק מליצה], רוברט קובי ומיהלי קסיקשנטמיהלי, סיינטיפיק אמריקן, 2002

* [http://www.doctors.co.il/ar/8158/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93:+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94#message-76128 התפתחות הילד: התמכרות לטלוויזיה] ד"ר מוטי לוי, 02.04.2009

* [http://www.doctors.co.il/ar/8158/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93:+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94#message-76128 התפתחות הילד: התמכרות לטלוויזיה] ד"ר מוטי לוי, 02.04.2009

* [http://www.med.umich.edu/yourchild/topics/tv.htm השפעות של טלוויזיה על ילדים] University of Michigan Health System

* [http://www.med.umich.edu/yourchild/topics/tv.htm השפעות של טלוויזיה על ילדים] University of Michigan Health System

* ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית], בית החולים שיבא, תל השומר

* ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית], בית החולים שיבא, תל השומר

*[http://pediatrics.aappublications.org/content/early/2011/06/23/peds.2011-1066.full.pdf+html Policy Statement—Children, Adolescents, Obesity, and the Media] American Academy of Pediatrics, 2011

*[http://pediatrics.aappublications.org/content/early/2011/06/23/peds.2011-1066.full.pdf+html Policy Statement—Children, Adolescents, Obesity, and the Media] American Academy of Pediatrics, 2011

* [http://pediatrics.aappublications.org/content/128/5/1040.full#sec-5 Media Use by Children Younger Than 2 Years] American Academy of Pediatrics, 2011

* [http://pediatrics.aappublications.org/content/128/5/1040.full#sec-5 Media Use by Children Younger Than 2 Years] American Academy of Pediatrics, 2011

* [http://www.limitv.org/health.htm השפעות בריאותיות של צפייה עודפת של ילדים בטלוויזיה] limitv.org

* [http://www.limitv.org/health.htm השפעות בריאותיות של צפייה עודפת של ילדים בטלוויזיה] limitv.org

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1068488.html התוכנית הבאה עשויה לגרום לקשיי נשימה] ילדים שיושבים שעות ארוכות מול הטלוויזיה עלולים לסבול יותר מאסתמה, הארץ, 04.03.2009

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1068488.html התוכנית הבאה עשויה לגרום לקשיי נשימה] ילדים שיושבים שעות ארוכות מול הטלוויזיה עלולים לסבול יותר מאסתמה, הארץ, 04.03.2009