שינויים

==גורמים והשפעות==

==גורמים והשפעות==

ניתן לחלק באופן גס את הגורמים המשפיעים על סיכויי הקיימות לשלושה גורמי יסוד: היקף הצריכה (הלא מקיימת) לנפש, כמות האוכלוסייה, ועיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות. התמודדות עם גורמי יסוד אלה נמצאת בכל בעיית קיימות ובכל פתרון שמוצע לה.  

ניתן לחלק באופן גס את הגורמים המשפיעים על סיכויי הקיימות לשלושה גורמי יסוד: היקף הצריכה (הלא מקיימת) לנפש, כמות האוכלוסייה, ועיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות. התמודדות עם גורמי יסוד אלה נמצאת בכל בעיית קיימות ובכל פתרון שמוצע לה.  

===היקף הצריכה לנפש===

===היקף הצריכה לנפש===  

{הפניה לערך מורחב|תרבות הצריכה}}

{הפניה לערך מורחב|תרבות הצריכה}}

המערכת הנוכחית היא מערכת של [[כלכלה לינארית]] המתבססת על [[דלק מחצבי]], על [[משאבים מתכלים]], על פגיעה ב[[שירותי הטבע]] ובמערכות מתחדשות, ועל יצירת הפרעות סביבתיות ו[[זיהום]]. בנוסף, המערכת הכלכלית גורמת לעיתים קרובות למצוקות חברתיות ונפשיות לגידול ב[[אי שוויון כלכלי|פערים כלכליים]] וחברתיים גדלים. היקף הצריכה לנפש כפי שהוא היום הוא אומדן טוב ל[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת רגל אקולוגית]] ולהגדלה של בעיות חברתיות.  

המערכת הנוכחית היא מערכת של [[כלכלה לינארית]] המתבססת על [[דלק מחצבי]], על [[משאבים מתכלים]], על פגיעה ב[[שירותי הטבע]] ובמערכות מתחדשות, ועל יצירת הפרעות סביבתיות ו[[זיהום]]. בנוסף, המערכת הכלכלית גורמת לעיתים קרובות למצוקות חברתיות ונפשיות לגידול ב[[אי שוויון כלכלי|פערים כלכליים]] וחברתיים גדלים. היקף הצריכה לנפש כפי שהוא היום הוא אומדן טוב ל[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת רגל אקולוגית]] ולהגדלה של בעיות חברתיות.  

===עיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות===  

===עיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות===  

גורם זה קובע במידה משמעותית הן את הדפוסים עבור שני הגורמים האחרים, הן את השפעתם על הסביבה והן בצורה של השפעות ישירות: איזה אחוז מהצריכה הוא צריכה מקיימת ואיזה אחוז הוא צריכה בלתי מקיימת; איך תשתנה כמות האוכלוסייה; מה תהיה איכות החיים של התושבים בכמות נתונה של אוכלוסייה וצריכה לנפש; האם קיימים איומים חברתיים על החברה; מה היכולת של החברה לזהות איומים לעתידה ולטפל באופן אפקטיבי באיומים אלה.  

גורם זה קובע במידה משמעותית הן את הדפוסים עבור שני הגורמים האחרים, הן את השפעתם על הסביבה והן בצורה של השפעות ישירות: איזה אחוז מהצריכה הוא צריכה מקיימת ואיזה אחוז הוא צריכה בלתי מקיימת; איך תשתנה כמות האוכלוסייה; מה תהיה איכות החיים של התושבים בכמות נתונה של אוכלוסייה וצריכה לנפש; האם קיימים איומים חברתיים על החברה; מה היכולת של החברה לזהות איומים לעתידה ולטפל באופן אפקטיבי באיומים אלה.  

אין מדובר בגורם יחיד אלא בכלל המבנה החברתי והטכנולוגי שלנו - הערכים השוררים בתרבות, המוסדות החברתיים, מבנה המערכת הפוליטית, מבנה המערכת הכלכלית, חלוקת הרכוש וההכנסות, סוגי הטכנולוגיה המשמשים לחקלאות, דיור, תחבורה ומוצרי צריכה ועוד.

אין מדובר בגורם יחיד אלא בכלל המבנה החברתי והטכנולוגי שלנו - הערכים השוררים בתרבות, המוסדות החברתיים, מבנה המערכת הפוליטית, מבנה המערכת הכלכלית, חלוקת הרכוש וההכנסות, סוגי הטכנולוגיה המשמשים לחקלאות, דיור, תחבורה ומוצרי צריכה ועוד.

* [[אנרגיה]], [[שיא תפוקת הנפט]]. [[משק האנרגיה בישראל]] מבוסס כמעט כולו על ייבוא של [[דלק מחצבי]], ואין כמעט התכוננות להגדלת ההסתמכות על [[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]] או ל[[שימור אנרגיה]].  

* [[אנרגיה]], [[שיא תפוקת הנפט]]. [[משק האנרגיה בישראל]] מבוסס כמעט כולו על ייבוא של [[דלק מחצבי]], ואין כמעט התכוננות להגדלת ההסתמכות על [[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]] או ל[[שימור אנרגיה]].  

*'''[[מים]] ו[[זיהום מים]]'''. [[משק המים בישראל]] נתון במשבר קשה מזה עשור לפחות. מצב חמור זה משקף רק את התלות הישירה של תושבי המדינה בהספקת מים מקומית. [[טביעת הרגל המימית]] של ישראל גדולה פי 4 מצריכת המים הישירה ומצביעה על תלות גבוהה שלה בייבוא עקיף של מים מבחוץ בצורה של מים שהושקעו במזון ובמוצרים.  

*'''[[מים]] ו[[זיהום מים]]'''. [[משק המים בישראל]] נתון במשבר קשה מזה עשור לפחות. מצב חמור זה משקף רק את התלות הישירה של תושבי המדינה בהספקת מים מקומית. [[טביעת הרגל המימית]] של ישראל גדולה פי 4 מצריכת המים הישירה ומצביעה על תלות גבוהה שלה בייבוא עקיף של מים מבחוץ בצורה של מים שהושקעו במזון ובמוצרים.  

* [[התחממות גלובלית]] עלולה לגרום להחרפת משבר המים הן על ידי הקטנת כמות הגשמים, והן על ידי העלאת מפלס מי הים, שפירושה הוא הצפת חלק מקו החוף והמלחת חלק מ[[אקוויפר החוף]]. שינויי אקלים עלולים לגרום לבעיות מזון עולמיות דבר שישפיע גם על ישראל, שתלויה ביבוא מזון.  

* [[התחממות גלובלית]] עלולה לגרום להחרפת משבר המים הן על ידי הקטנת כמות הגשמים, והן על ידי העלאת מפלס מי הים, שפירושה הוא הצפת חלק מקו החוף והמלחת חלק מ[[אקוויפר החוף]]. שינויי אקלים עלולים לגרום לבעיות מזון עולמיות דבר שישפיע גם על ישראל, שתלויה ביבוא מזון.  

* ייצור מזון ומצב ה[[קרקע]] – זיהום, סחף, המלחה.  

* ייצור מזון ומצב ה[[קרקע]] – זיהום, סחף, המלחה.  

*[[החינוך וההשכלה בישראל|מצב ההשכלה והחינוך]] המשאב העיקרי של כלכלת ישראל כיום הוא ההשכלה. הדרדור המתמשך של ההשכלה בישראל יחסית למדינות דומות בעולם, ויחסית למבחנים שלה בעבר, גורם לאיום על על עתידה הכלכלי של המדינה.  

*[[החינוך וההשכלה בישראל|מצב ההשכלה והחינוך]] המשאב העיקרי של כלכלת ישראל כיום הוא ההשכלה. הדרדור המתמשך של ההשכלה בישראל יחסית למדינות דומות בעולם, ויחסית למבחנים שלה בעבר, גורם לאיום על על עתידה הכלכלי של המדינה.  

*'''[[אי שוויון כלכלי|פערים חברתיים וכלכליים]]''' בישראל יש פערים כלכליים גבוהים יחסית למדינות מערביות. ופערים אלה גדלים עם הזמן. הצמיחה הכלכלית מיטבה בעיקר עם השכבות החזקות. יש תחומים כמו דיור, בהם האינטרס של השכבות החזקות (בעלי הדירות) מנוגדים לאלו של השכבות החלשות (שוכרי הדירות). אי השוויון גורם לאי יציבות חברתית, לבעיות כלכליות חברתיות וסביבתיות רבות. על פי הספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] אי שוויון גדול מידי וניתוק של האליטה מהעם עלול להשפיע לרעה על יכולת התמודדות של החברה עם איומים עתידיים.  

*'''[[אי שוויון כלכלי|פערים חברתיים וכלכליים]]''' בישראל יש פערים כלכליים גבוהים יחסית למדינות מערביות. ופערים אלה גדלים עם הזמן. הצמיחה הכלכלית מיטבה בעיקר עם השכבות החזקות. יש תחומים כמו דיור, בהם האינטרס של השכבות החזקות (בעלי הדירות) מנוגדים לאלו של השכבות החלשות (שוכרי הדירות). אי השוויון גורם לאי יציבות חברתית, לבעיות כלכליות חברתיות וסביבתיות רבות. על פי הספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] אי שוויון גדול מידי וניתוק של האליטה מהעם עלול להשפיע לרעה על יכולת התמודדות של החברה עם איומים עתידיים.  

* [[רעידת אדמה בישראל]]. ב-1,000 השנים האחרונות חוותה ישראל 9 רעידות אדמה חזקות שנאמדות בכ-6.8 בסולם ריכטר. בישראל עשרות אלפי מבנים, בעיקר כאלה שנבנו עד שנות ה-70, שאינם עומדים בתקן וצפויים להיפגע בצורה קשה ואף להתמוטט ברעש חזק. המרחק מנקודת הרעש פחות משמעותי מאיכות הבניה. היקף ההרוגים והפצועים ברעש אדמה, כמו גם היקף הנזק הכלכלי תלוי באיכות הבניה - מדינות בהן איכות הבניה גרועה כמו האיטי נפגעו מרעשי אדמה שגבו חיים של מאות אלפי בני אדם, בעוד מדינות כמו צ'ילה, יפן וקליפורניה התמודדו עם רעשים חזקים יותר בהצלחה, כאשר ברעש חזק מתים מאות בני אדם.  

* [[רעידת אדמה בישראל]]. ב-1,000 השנים האחרונות חוותה ישראל 9 רעידות אדמה חזקות שנאמדות בכ-6.8 בסולם ריכטר. בישראל עשרות אלפי מבנים, בעיקר כאלה שנבנו עד שנות ה-70, שאינם עומדים בתקן וצפויים להיפגע בצורה קשה ואף להתמוטט ברעש חזק. המרחק מנקודת הרעש פחות משמעותי מאיכות הבניה. היקף ההרוגים והפצועים ברעש אדמה, כמו גם היקף הנזק הכלכלי תלוי באיכות הבניה - מדינות בהן איכות הבניה גרועה כמו האיטי נפגעו מרעשי אדמה שגבו חיים של מאות אלפי בני אדם, בעוד מדינות כמו צ'ילה, יפן וקליפורניה התמודדו עם רעשים חזקים יותר בהצלחה, כאשר ברעש חזק מתים מאות בני אדם.  

* '''שחיתות פוליטית ותרבותית''' השחיתות היא קטליזטור שמאיץ בעיות ומונע פתרונות. היא מעודדת עוני ופערים ויוצרת תחושה של חוסר אונים וייאוש.  

* '''שחיתות פוליטית ותרבותית''' השחיתות היא קטליזטור שמאיץ בעיות ומונע פתרונות. היא מעודדת עוני ופערים ויוצרת תחושה של חוסר אונים וייאוש.  

*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''' הפרת זכויות אדם של מיליוני אנשים, תוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, והפניית משאבים לדיכוי ומישטור. בעיה מרכזית של הכיבוש כלפי החברה הישראלית היא מתן אפשרות מתמדת לפוליטיקאים ולתקשורת להפנות את תשומת הלב הציבורית לאיום החיצוני המיידי, ולהתרחק מטיפול מסודר בתהליכים ארוכי טווח בחברה האזרחית, שעלולים להיות מסוכנים לא פחות לעתיד החברה. המשך הכיבוש גורם לבידוד ישראל בעולם ולאיום בפני חרם כלכלי וצבאי עליה. בין הבעיות המיידיות הישירות יותר ניתן לציין ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, וזיהום גדל של [[אקוויפר ההר]]. הסכסוך הישראלי-ערבי הוא אחת הסיבות הרשמיות המרכזיות ל[[גידול אוכלוסיית ישראל]].

*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''' הפרת זכויות אדם של מיליוני אנשים, תוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, והפניית משאבים לדיכוי ומישטור. בעיה מרכזית של הכיבוש כלפי החברה הישראלית היא מתן אפשרות מתמדת לפוליטיקאים ולתקשורת להפנות את תשומת הלב הציבורית לאיום החיצוני המיידי, ולהתרחק מטיפול מסודר בתהליכים ארוכי טווח בחברה האזרחית, שעלולים להיות מסוכנים לא פחות לעתיד החברה. המשך הכיבוש גורם לבידוד ישראל בעולם ולאיום בפני חרם כלכלי וצבאי עליה. בין הבעיות המיידיות הישירות יותר ניתן לציין ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, וזיהום גדל של [[אקוויפר ההר]]. הסכסוך הישראלי-ערבי הוא אחת הסיבות הרשמיות המרכזיות ל[[גידול אוכלוסיית ישראל]].  

* איומים על המשטר הדמוקרטי.  

* איומים על המשטר הדמוקרטי.  

* מלחמה מצד מדינות שכנות - כמו מצרים, סוריה ולבנון.  

* מלחמה מצד מדינות שכנות - כמו מצרים, סוריה ולבנון.