שינויים

הנוירופסיכולוגיה משיקה כתחום מחקר למדעי העצב ו[[פסיכולוגיה קוגניטיבית]]. בהיבטיה הקליניים קרובה הנוירופסיכולוגיה לתחומים ב[[רפואה]] כמו נוירולוגיה ופסיכיאטריה ולמקצועות פארא-רפואיים כמו [[ריפוי בעיסוק]] ו[[קלינאות תקשורת]]. בהיבטים יישומיים אחרים - ל[[הנדסת אנוש]] ו[[חקר ביצועים]]. מעצם טיבו מדובר בתחום התמחות בינתחומי.

הנוירופסיכולוגיה משיקה כתחום מחקר למדעי העצב ו[[פסיכולוגיה קוגניטיבית]]. בהיבטיה הקליניים קרובה הנוירופסיכולוגיה לתחומים ב[[רפואה]] כמו נוירולוגיה ופסיכיאטריה ולמקצועות פארא-רפואיים כמו [[ריפוי בעיסוק]] ו[[קלינאות תקשורת]]. בהיבטים יישומיים אחרים - ל[[הנדסת אנוש]] ו[[חקר ביצועים]]. מעצם טיבו מדובר בתחום התמחות בינתחומי.

בהמשך להתפתחות המחקר האקדמי בתחום החל מיסוד תחום העיסוק המקצועי בנוירופסיכולוגיה יישומית וקלינית. החברה הבינלאומית לנוירופסיכולוגיה, נוסדה ב-1967, ופועלת לקידום המחקר המדעי הבינתחומי ברחבי העולם באשר ליחסי הגומלין מוח והתנהגות. האגודה מאגדת בתוכה כ-4,500 חברים.  

בהמשך להתפתחות המחקר האקדמי בתחום החל מיסוד תחום העיסוק המקצועי בנוירופסיכולוגיה יישומית וקלינית. החברה הבינלאומית לנוירופסיכולוגיה, נוסדה ב-1967, ופועלת לקידום המחקר המדעי הבינתחומי ברחבי העולם באשר ליחסי הגומלין מוח והתנהגות. האגודה מאגדת בתוכה כ-4,500 חברים.  

חוקרים נוירופסיכולוגים עוסקים בחקר תהליכי עיבוד [[מידע]] במוח האנושי בבריאים ובחולים, אבחון, טיפול ושיקום חולים עם אבדנים קוגניטיביים נרכשים וכשלים קוגניטיביים התפתחותיים ומעורבים בתכנון סביבות אינטראקטיביות אדם-[[מכונה]] עתירות מידע.

חוקרים נוירופסיכולוגים עוסקים בחקר תהליכי עיבוד [[מידע]] במוח האנושי בבריאים ובחולים, אבחון, טיפול ושיקום חולים עם אבדנים קוגניטיביים נרכשים וכשלים קוגניטיביים התפתחותיים ומעורבים בתכנון סביבות אינטראקטיביות אדם-[[מכונה]] עתירות מידע.  

ייחודה של הנוירופסיכולוגיה הוא בחתירה המדעית והקלינית להבנת וניסוח התופעות שהיא חוקרת במונחים קוגניטיביים מתחום הפסיכולוגיה ובה בעת במונחים מקבילים, שמקורם מדעי העצב והמתארים תהליכים מוחיים מנקודת הראות של המערכת הפועלת – מערכת העצבים. לפי מארק סולמס כיום יש שתי גישות מרכזיות להבנת המוח והנפש -האחת היא פסיכולוגיה והשניה היא חקר המוח. נוירופסיכולוגיה מנסה לבצע סינתזה בין שני התחומים ולאחד אותם לתחום מחקר קוהרנטי אחד.  

ייחודה של הנוירופסיכולוגיה הוא בחתירה המדעית והקלינית להבנת וניסוח התופעות שהיא חוקרת במונחים קוגניטיביים מתחום הפסיכולוגיה ובה בעת במונחים מקבילים, שמקורם מדעי העצב והמתארים תהליכים מוחיים מנקודת הראות של המערכת הפועלת – מערכת העצבים. לפי מארק סולמס כיום יש שתי גישות מרכזיות להבנת המוח והנפש -האחת היא פסיכולוגיה והשניה היא חקר המוח. נוירופסיכולוגיה מנסה לבצע סינתזה בין שני התחומים ולאחד אותם לתחום מחקר קוהרנטי אחד.  

==היסטוריה של הנוירופסיכולוגיה==

==היסטוריה של הנוירופסיכולוגיה==

נוירופסיכולוגיה היא תחום חדש יחסית בתוך ענף הפסיכולוגיה. ספר הלימוד הראשון בתחום, Fundamentals of Human Neuropsychology, שפורסם בתחילה על ידי Kolb ו-Whishaw התפרסם בשנת 1980. עם זאת ההיסטוריה של פיתוח הנושא עתיקה ויש שהולכים אחורה למצרים הפרעונית, [[אריסטו]], [[היפוקרטס]], ו[[דקארט]] כתורמים לנושא. [https://en.wikipedia.org/wiki/Neuropsychology]

נוירופסיכולוגיה היא תחום חדש יחסית בתוך ענף הפסיכולוגיה. ספר הלימוד הראשון בתחום, Fundamentals of Human Neuropsychology, שפורסם בתחילה על ידי Kolb ו-Whishaw התפרסם בשנת 1980. עם זאת ההיסטוריה של פיתוח הנושא עתיקה ויש שהולכים אחורה למצרים הפרעונית, [[אריסטו]], [[היפוקרטס]], ו[[דקארט]] כתורמים לנושא. [https://en.wikipedia.org/wiki/Neuropsychology]

ספרי המבוא לנוירופסיכולוגיה, המשמשים כספרי חובה ללומדי התחום בראשית דרכם, מצוינים כאבות המייסדים של הנוירופסיכולוגיה המודרנית חמישה עד שישה שמות - כולם אנשים שפעלו במהלך [[המאה ה-19]], ואשר עבודתם נתפסת כיום כהנחת יסודות המחקר של הקשר מוח – התנהגות. ארבעה מתוכם ([[פול ברוקה]], [[קארל ורניקה]], [[הינשלווד]] וג'קסון) היו [[רופא|רופאים]] בהשכלתם ושניים ([[מארק דאקס]] ו[[לואיס הנרי מורגן]]) חוקרים מדיסציפלינות שונות.

ספרי המבוא לנוירופסיכולוגיה, המשמשים כספרי חובה ללומדי התחום בראשית דרכם, מצוינים כאבות המייסדים של הנוירופסיכולוגיה המודרנית חמישה עד שישה שמות - כולם אנשים שפעלו במהלך [[המאה ה-19]], ואשר עבודתם נתפסת כיום כהנחת יסודות המחקר של הקשר מוח – התנהגות. ארבעה מתוכם ([[פול ברוקה]], [[קארל ורניקה]], [[הינשלווד]] וג'קסון) היו [[רופא|רופאים]] בהשכלתם ושניים ([[מארק דאקס]] ו[[לואיס הנרי מורגן]]) חוקרים מדיסציפלינות שונות.

===מיפוי הדחפים===

===מיפוי הדחפים===

באופן מסורתי פסיכולוגים חשבו שדחפים הם דבר אבולוציוני־אינסטינקטיבי שמטרתו בעיקר לדאוג להישרדות ולרבייה. פרויד זיהה רק שני דחפים רגשיים, מין ואלימות. המחקרים של סולמס ושל יאק פאנקספ טוענים כי הדחפים מהווים את התשתית לתחושה הנפשית של מי שאנו. ישנם הדחפים הגופניים — רעב, צמא, עייפות והצורך להתרוקן מעבר להם ישנם דחפים רגשיים, שלפי הטענה הם ליבת התודעה האנושית והם גם הגורמים למצוקות נפשיות. לפי סולמס הדחף הוא לא התהליך הגופני, אלה התחושה המודעת לתהליכים אלה. הוא טוען כי יש חתירה לאיזון של הדחף [[הומאוסטזיס]] וכל אדם צריך ללמוד להשיב דחפים לאיזון. זה דבר שאנחנו תמיד עושים. ההפרעות הנפשיות מקורן כמעט תמיד בדחף רגשי כלשהו שאנחנו לא מצליחים לספקו בצורה טובה.{{הערה|שם=לב}}

באופן מסורתי פסיכולוגים חשבו שדחפים הם דבר אבולוציוני־אינסטינקטיבי שמטרתו בעיקר לדאוג להישרדות ולרבייה. פרויד זיהה רק שני דחפים רגשיים, מין ואלימות. המחקרים של סולמס ושל יאק פאנקספ טוענים כי הדחפים מהווים את התשתית לתחושה הנפשית של מי שאנו. ישנם הדחפים הגופניים — רעב, צמא, עייפות והצורך להתרוקן מעבר להם ישנם דחפים רגשיים, שלפי הטענה הם ליבת התודעה האנושית והם גם הגורמים למצוקות נפשיות. לפי סולמס הדחף הוא לא התהליך הגופני, אלה התחושה המודעת לתהליכים אלה. הוא טוען כי יש חתירה לאיזון של הדחף [[הומאוסטזיס]] וכל אדם צריך ללמוד להשיב דחפים לאיזון. זה דבר שאנחנו תמיד עושים. ההפרעות הנפשיות מקורן כמעט תמיד בדחף רגשי כלשהו שאנחנו לא מצליחים לספקו בצורה טובה.{{הערה|שם=לב}}

המחקרים של החוקר האסטוני יאק פאנקספ, הרחיבו את זיהוי הדחפים של פרויד. הוא זיהה שבעה מעגלי מוח מובחנים של דחפים רגשיים: חיפוש, תשוקה, פחד, זעם, אמפתיה, פאניקה-יגון, ומשחק. {{הערה|שם=לב}}  

המחקרים של החוקר האסטוני יאק פאנקספ, הרחיבו את זיהוי הדחפים של פרויד. הוא זיהה שבעה מעגלי מוח מובחנים של דחפים רגשיים: חיפוש, תשוקה, פחד, זעם, אמפתיה, פאניקה-יגון, ומשחק. {{הערה|שם=לב}}  

* '''"חיפוש"''' מניע אותנו לחקור את העולם ומופעל על ידי דופמין. זהו הדחף שנועד לקדם סיפוק של כל יתר הדחפים.  

* '''"חיפוש"''' מניע אותנו לחקור את העולם ומופעל על ידי דופמין. זהו הדחף שנועד לקדם סיפוק של כל יתר הדחפים.  

* '''"תשוקה"''' - מכוון למציאת פרטנרים מיניים. הוא נחשב דחף רגשי ולא גופני שכן המטרה שלו היא לא הישרדות אישית אלה העברת גנים. מופעל בעיקר על ידי הורמוני המין.  

* '''"תשוקה"''' - מכוון למציאת פרטנרים מיניים. הוא נחשב דחף רגשי ולא גופני שכן המטרה שלו היא לא הישרדות אישית אלה העברת גנים. מופעל בעיקר על ידי הורמוני המין.  

* '''"פחד"''' - התרחקות מסכנה, שנחווה כ"פחד". מעגל מוח זה ממוקם באמיגדלה.

* '''"פחד"''' - התרחקות מסכנה, שנחווה כ"פחד". מעגל מוח זה ממוקם באמיגדלה.

* '''"זעם"''' בעוד "חיפוש" נועד לקדם סיפוק של הדחפים האחרים, "זעם" נועד להסיר מכשולים בדרך לכך. "זעם" מקביל לאגרסיה הפרוידיאנית. מעגל מוח זה ממוקם באמיגדלה.

* '''"זעם"''' בעוד "חיפוש" נועד לקדם סיפוק של הדחפים האחרים, "זעם" נועד להסיר מכשולים בדרך לכך. "זעם" מקביל לאגרסיה הפרוידיאנית. מעגל מוח זה ממוקם באמיגדלה.

* '''"אכפתיות"''' (Care), מניע אותנו לדאוג לאחרים ולטפל בהם. מעגל מוח זה מופעל על ידי אסטרוגן, פרולקטין, פרוגסטרון ואוקסיטוצין — הורמונים שרמתם עולה באופן משמעותי בזמן ההריון ובלידה.  

* '''"אכפתיות"''' (Care), מניע אותנו לדאוג לאחרים ולטפל בהם. מעגל מוח זה מופעל על ידי אסטרוגן, פרולקטין, פרוגסטרון ואוקסיטוצין — הורמונים שרמתם עולה באופן משמעותי בזמן ההריון ובלידה.  

* '''"פאניקה-יגון"''' – מכוון להיקשרות לאחרים שידאגו לנו. מעגל מוח שמופעל על ידי פפטיד ממשפחת האופיואידים. בתחילה נשמע שאלו דברים שונים לגמרי אבל לפי סולמס מדובר בשני שלבים של אי סיפוק של צורך לקשר עם מישהו קרוב שיגן עלינו. אצל יונקים וציפורים, אם יש היקשרות למטפל, הפרדה ממנו מעוררת פאניקה, שמיועדת להשיב אותו אלינו. אם הדבר לא מוביל לאיחוד מחודש, תהיה שקיעה לייאוש.  

* '''"פאניקה-יגון"''' – מכוון להיקשרות לאחרים שידאגו לנו. מעגל מוח שמופעל על ידי פפטיד ממשפחת האופיואידים. בתחילה נשמע שאלו דברים שונים לגמרי אבל לפי סולמס מדובר בשני שלבים של אי סיפוק של צורך לקשר עם מישהו קרוב שיגן עלינו. אצל יונקים וציפורים, אם יש היקשרות למטפל, הפרדה ממנו מעוררת פאניקה, שמיועדת להשיב אותו אלינו. אם הדבר לא מוביל לאיחוד מחודש, תהיה שקיעה לייאוש.  

* '''"משחק"''' – ילדים וגורים אוהבים לשחק, ובקרב בני אדם זו פעילות אהובה גם בקרב מבוגרים. מטרה אחת של משחק היא ללמוד דברים חדשים. לפי סולמס מבחינה ביולוגית מטרת המשחק היא למצוא את הגבולות של מה שמקובל מבחינה חברתית. כאשר המשחק לא מהנה עבור השותף שלנו סימן שהגענו לגבול. דבר זה יוצר התניה בקרב אנשים לקחת בחשבון את הרגשות של הזולת. לכן משחק עם אחרים (במיוחד כשיש להם כוח דומה לשלנו, ויכולת לא לשחק איתנו) הוא כלי מרכזי לפיתוח [[אמפתיה]].

* '''"משחק"''' – ילדים וגורים אוהבים לשחק, ובקרב בני אדם זו פעילות אהובה גם בקרב מבוגרים. מטרה אחת של משחק היא ללמוד דברים חדשים. לפי סולמס מבחינה ביולוגית מטרת המשחק היא למצוא את הגבולות של מה שמקובל מבחינה חברתית. כאשר המשחק לא מהנה עבור השותף שלנו סימן שהגענו לגבול. דבר זה יוצר התניה בקרב אנשים לקחת בחשבון את הרגשות של הזולת. לכן משחק עם אחרים (במיוחד כשיש להם כוח דומה לשלנו, ויכולת לא לשחק איתנו) הוא כלי מרכזי לפיתוח [[אמפתיה]].

* גדעון לב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.8191615 צפינו בפעילות מוחית וגילינו: אלה שבעת הדחפים שמניעים את האדם] ראיון עם פרופ' מארק סולמס, הארץ, 28.11.2019

* גדעון לב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.8191615 צפינו בפעילות מוחית וגילינו: אלה שבעת הדחפים שמניעים את האדם] ראיון עם פרופ' מארק סולמס, הארץ, 28.11.2019

* [https://www.betipulnet.co.il/particles/%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94_%D7%A9%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%94_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C_%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1_2017 נוירופסיכואנליזה - שפות רבות לה: דבריה של אירית ברזל-רווה בכנס, 2017], רשת "בטיפולנט" 01.03.2018

* [https://www.betipulnet.co.il/particles/%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94_%D7%A9%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%94_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C_%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1_2017 נוירופסיכואנליזה - שפות רבות לה: דבריה של אירית ברזל-רווה בכנס, 2017], רשת "בטיפולנט" 01.03.2018

* Mark Solms, [https://www.psychotherapie-wissenschaft.info/index.php/psywis/article/view/226/402 A Neuropsychoanalytic Perspective: What is Depression for?], Bd. 1, Nr. 2 (2011)

* Mark Solms, [https://www.psychotherapie-wissenschaft.info/index.php/psywis/article/view/226/402 A Neuropsychoanalytic Perspective: What is Depression for?], Bd. 1, Nr. 2 (2011)

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==