שינויים

אזרחי מדינת ישראל צורכים כמות קטנה יותר בממוצע של בשר בקר וכמות גדולה יותר של בשר עוף ומוצרי חלב, ולכן בממוצע השפעתם צפויה להיות קטנה מזו של אזרח אמריקאי.

אזרחי מדינת ישראל צורכים כמות קטנה יותר בממוצע של בשר בקר וכמות גדולה יותר של בשר עוף ומוצרי חלב, ולכן בממוצע השפעתם צפויה להיות קטנה מזו של אזרח אמריקאי.

==ביקורת==

==ביקורת==

בספר "בשר:יוקרתיות בלתי מזיקה" (Meat: a benign extravagance) סימון פריליי טוען נגד חלק מהטענות נגד תעשיית הבשר, כולל הטענות של [[סביבתנות|ארגוני סביבתיים]] ודו"ח האו"ם. פריליי מתחיל ומודה ל[[צמחונות|תנועה הצמחונית]] על כי היא מצביעה על הנזקים הגבוהים של בשר ומוצרים מהחי על הסביבה, ועם זאת הוא טוען כי פעמים רבות הטענות הן מוגזמות. כך בעוד שיש האבסה גדלה של חיות בגרעינים שהיו יכולים להזין בני אדם, מקור של האבסה זו קשור להתנהלות של צרכנים, רגולטורים ותאגידי המזון, ולאו דווקא לגידול חיות למאכל כשלעצמו. לטענתו הנתון של צריכת מים גבוהה לשם גידול פרות הוא מוגזם בכמה סדרי גודל. פריליי טוען ש"הצל הארוך של מזון מהחי" מגזים בתרומה של הבשר להתחממות עולמית, בין היתר בגלל שהוא משייך את כל [[בירוא יערות|בירוא היערות]] לבשר, בעוד שחלק מהבירוא נובע מתעשיית כריתת היערות ומביקושים לנדל"ן.  

בספר "בשר: יוקרתיות בלתי מזיקה" (Meat: a benign extravagance) סימון פריליי טוען נגד חלק מהטענות נגד תעשיית הבשר, כולל הטענות של [[סביבתנות|ארגוני סביבתיים]] ודו"ח האו"ם. פריליי מתחיל ומודה ל[[צמחונות|תנועה הצמחונית]] על כי היא מצביעה על הנזקים הגבוהים של בשר ומוצרים מהחי על הסביבה, ועם זאת הוא טוען כי פעמים רבות הטענות הן מוגזמות. כך בעוד שיש האבסה גדלה של חיות בגרעינים שהיו יכולים להזין בני אדם, מקור של האבסה זו קשור להתנהלות של צרכנים, רגולטורים ותאגידי המזון, ולאו דווקא לגידול חיות למאכל כשלעצמו. לטענתו הנתון של צריכת מים גבוהה לשם גידול פרות הוא מוגזם בכמה סדרי גודל. פריליי טוען ש"הצל הארוך של מזון מהחי" מגזים בתרומה של הבשר להתחממות עולמית, בין היתר בגלל שהוא משייך את כל [[בירוא יערות|בירוא היערות]] לבשר, בעוד שחלק מהבירוא נובע מתעשיית כריתת היערות ומביקושים לנדל"ן.  

כמו כן לטענת פריליי, אם חיות כמו פרות יקבלו מזון כמו קש ומספוא כבסיס המזון שלהם, אזי הערכת העלות הסביבתית יחסית לתזונה צמחונית, תרד מיחס של 1:10 או 1:4 לסדר גודל של 1.4, בגלל שמדובר בשטחים שלא ניתן לנצל אותם לשם גידולי מזון לאדם. אם לא יזינו גרעינים לבהמות, עדיין ניתן יהיה לגדל חצי מכמות הבשר שקיימת היום, בלי לפגוע בהספקת המזון האנושית, ואף להוסיף לה. [http://books.google.de/books?id=zYSGH5GfbBgC&printsec=frontcover#v=onepage&q&f=false].  

כמו כן לטענת פריליי, אם חיות כמו פרות יקבלו מזון כמו קש ומספוא כבסיס המזון שלהם, אזי הערכת העלות הסביבתית יחסית לתזונה צמחונית, תרד מיחס של 1:10 או 1:4 לסדר גודל של 1.4, בגלל שמדובר בשטחים שלא ניתן לנצל אותם לשם גידולי מזון לאדם. אם לא יזינו גרעינים לבהמות, עדיין ניתן יהיה לגדל חצי מכמות הבשר שקיימת היום, בלי לפגוע בהספקת המזון האנושית, ואף להוסיף לה. [http://books.google.de/books?id=zYSGH5GfbBgC&printsec=frontcover#v=onepage&q&f=false].