שינויים

== התכונות העיקריות של חקלאות בת קיימא ==

== התכונות העיקריות של חקלאות בת קיימא ==

חקלאות בת קיימא אמורה לשאוף ל:

חקלאות בת קיימא אמורה לשאוף ל:

* '''התבססות על [[משאבים מתחדשים]]'''. הימנעות מביסוס החקלאות על [[משאבים מתכלים]] כמו [[גז טבעי]] [[זרחה]] ו[[אשלג]] המשמשים לייצור [[דשן כימי]] ו[[נפט]] המשמש הן לכרייה של זרחה ואשלג, הן לייצור [[חומרי הדברה]] והן לתפעול [[ציוד חקלאי]]. נוסף לנזקים סביבתיים של [[דלדול משאבים מתכלים]] ונזקי [[כרייה]] והפקה, התלות של חקלאות תעשייתית במשאבים מתכלים גורמים לה להיות רגישה להיבטים של [[שיא תפוקה]] ודלדול משאבי טבע אלה.  

* '''התבססות על [[משאבים מתחדשים]]'''. הימנעות מביסוס החקלאות על [[משאבים מתכלים]] כמו [[גז טבעי]] [[זרחה]] ו[[אשלג]] המשמשים לייצור [[דשן כימי]] ו[[נפט]] המשמש הן לכרייה של זרחה ואשלג, הן לייצור [[חומרי הדברה]] והן לתפעול [[ציוד חקלאי]]. נוסף לנזקים סביבתיים של [[דלדול משאבים מתכלים]] ונזקי [[כרייה]] והפקה, התלות של חקלאות תעשייתית במשאבים מתכלים גורמים לה להיות רגישה להיבטים של [[שיא תפוקה]] ודלדול משאבי טבע אלה.  

* '''[[שימור אנרגיה]] ושימוש ב[[אנרגיה מתחדשת]]'''- במקום ב[[דלק מחצבי]] מתכלה. בחקלאות תעשייתית משתמשים באנרגיה [[ניתוח מחזור חיים| בשלבים שונים של תהליך הגידול]]: בהפקת דשנים וחומרי הדברה, בייצור ובהפעלה של ציוד חקלאי כמו [[טרקטורים]], קומביינים וכו', בחימום של גידולים בזמן קרה, בשאיבה ובהולכה של מים לגידולים, בזמן הקטיף והאריזה ולבסוף בתובלה ובשיווק התוצרת החקלאית ובקירור המזון.  

* '''[[שימור אנרגיה]] ושימוש ב[[אנרגיה מתחדשת]]'''- במקום ב[[דלק מחצבי]] מתכלה. בחקלאות תעשייתית משתמשים באנרגיה [[ניתוח מחזור חיים| בשלבים שונים של תהליך הגידול]]: בהפקת דשנים וחומרי הדברה, בייצור ובהפעלה של ציוד חקלאי כמו [[טרקטורים]], קומביינים וכו', בחימום של גידולים בזמן קרה, בשאיבה ובהולכה של מים לגידולים, בזמן הקטיף והאריזה ולבסוף בתובלה ובשיווק התוצרת החקלאית ובקירור המזון.  

* '''השתלבות ב[[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים אקולוגיים]]''' כמו [[מחזור החנקן]], [[מחזור הזרחן]], [[מחזור המים]] וכו'.  

* '''השתלבות ב[[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים אקולוגיים]]''' כמו [[מחזור החנקן]], [[מחזור הזרחן]], [[מחזור המים]] וכו'.  

* '''מניעת יצירת [[זיהום]], ו[[זיהום במזון|מזון בטוח מזיהומים]]''' מקורות [[זיהום חקלאי|זיהום עיקריים בחקלאות]] הם על ידי שימוש רחב מידי ב[[דשן כימי]] ועל ידי שימוש נרחב ב[[חומרי הדברה]] וכו' הללו פוגעים ב[[מערכות אקולוגיות]]. בנוסף קיימות סכנות של [[זיהום במזון]] הן עקב גורמים ביולוגיים (חיידקים ופטריות גורמי מחלות) והן עקב זיהום כימי.  

* '''מניעת יצירת [[זיהום]], ו[[זיהום במזון|מזון בטוח מזיהומים]]''' מקורות [[זיהום חקלאי|זיהום עיקריים בחקלאות]] הם על ידי שימוש רחב מידי ב[[דשן כימי]] ועל ידי שימוש נרחב ב[[חומרי הדברה]] וכו' הללו פוגעים ב[[מערכות אקולוגיות]]. בנוסף קיימות סכנות של [[זיהום במזון]] הן עקב גורמים ביולוגיים (חיידקים ופטריות גורמי מחלות) והן עקב זיהום כימי.  

* '''שמירה על איכות ה[[קרקע]]''' - לדוגמה מניעת [[סחף קרקע]], על ידי שמירה על צמחייה, בדגש על [[יערות]].  

* '''שמירה על איכות ה[[קרקע]]''' - לדוגמה מניעת [[סחף קרקע]], על ידי שמירה על צמחייה, בדגש על [[יערות]].  

* '''התבססות על משאבי [[מים]] מתחדשים''' ו[[טביעת רגל מימית]] נמוכה.  

* '''התבססות על משאבי [[מים]] מתחדשים''' ו[[טביעת רגל מימית]] נמוכה.  

* '''שמירה על מערכות אקולוגיות''' - הימנעות מ[[פגיעה בבתי גידול]] והשתלבות ב[[מערכות אקולוגיות]] קיימות כדי לשמור על [[שירותי המערכת האקולוגית]], שחיוניים לחקלאות - בהיבטים של שמירת הקרקע מפני [[סחף קרקע]], [[האבקה]], הסעת גשם אל תוך היבשת, הגנה מפני הצפות והחדרת מי גשם לתוך מי התהום, הגנה מפני [[מדבור]], [[בקרת אקלים]] והגנה מפני סופות, ועוד.

* '''שמירה על מערכות אקולוגיות''' - הימנעות מ[[פגיעה בבתי גידול]] והשתלבות ב[[מערכות אקולוגיות]] קיימות כדי לשמור על [[שירותי המערכת האקולוגית]], שחיוניים לחקלאות - בהיבטים של שמירת הקרקע מפני [[סחף קרקע]], [[האבקה]], הסעת גשם אל תוך היבשת, הגנה מפני הצפות והחדרת מי גשם לתוך מי התהום, הגנה מפני [[מדבור]], [[בקרת אקלים]] והגנה מפני סופות, ועוד.  

* '''שמירה על קיימות כלכלית''' - יכולת הקיום ארוכת הטווח של משקים חקלאיים.  

* '''שמירה על קיימות כלכלית''' - יכולת הקיום ארוכת הטווח של משקים חקלאיים.  

כל השיטות של חקלאות בת קיימא מתבססות על שילובים של שמירה וניהול של ה[[קרקע]] כמערכת חיה שכוללת את בעלי החיים, הצמחים והמיקרו-אורגניזמים שבה; עיצוב פיזי של מרחב הגידול; ובתכונות של צמחים ובעלי חיים שונים. בשל הצורך לשמור על הקרקע חיה, וכדי להימנע מזיהום, חקלאות בת קיימא מניבה לרוב [[מזון אורגני]].  

כל השיטות של חקלאות בת קיימא מתבססות על שילובים של שמירה וניהול של ה[[קרקע]] כמערכת חיה שכוללת את בעלי החיים, הצמחים והמיקרו-אורגניזמים שבה; עיצוב פיזי של מרחב הגידול; ובתכונות של צמחים ובעלי חיים שונים. בשל הצורך לשמור על הקרקע חיה, וכדי להימנע מזיהום, חקלאות בת קיימא מניבה לרוב [[מזון אורגני]].  

דרישות נוספת לייצוב חקלאות בת קיימא מודרנית כוללות יצירת בסיס צרכנים מקומי. דוגמאות נפוצות לכך הן [[חקלאות נתמכת קהילה]] או [[קואופרטיב אורגני]]. דבר זה מאפשר [[שימור אנרגיה|לחסוך בעלויות אנרגיה]] של הובלה ובמקרה של חקלאות נתמכת קהילה הדבר יכול לסייע בביטוח החקלאי נגד בעיות בתנובה. כמו כן הדבר מאפשר פיקוח קל והדוק יותר על החקלאים ותמיכה בהם במקרה של בעיה.המודל הזה מתקיים במיוחד לתוצרת טרייה של מזון כמו פירות וירקות, ופחות לייצור [[דגנים]], זרעים ותבלינים או חקלאות למוצרי תעשייה כמו בד, נייר, גומי, וכו'. אפשרות אחרת לחקלאות בת קיימא היא במסגרת יוזמות [[סחר הוגן]].

דרישות נוספת לייצוב חקלאות בת קיימא מודרנית כוללות יצירת בסיס צרכנים מקומי. דוגמאות נפוצות לכך הן [[חקלאות נתמכת קהילה]] או [[קואופרטיב אורגני]]. דבר זה מאפשר [[שימור אנרגיה|לחסוך בעלויות אנרגיה]] של הובלה ובמקרה של חקלאות נתמכת קהילה הדבר יכול לסייע בביטוח החקלאי נגד בעיות בתנובה. כמו כן הדבר מאפשר פיקוח קל והדוק יותר על החקלאים ותמיכה בהם במקרה של בעיה.המודל הזה מתקיים במיוחד לתוצרת טרייה של מזון כמו פירות וירקות, ופחות לייצור [[דגנים]], זרעים ותבלינים או חקלאות למוצרי תעשייה כמו בד, נייר, גומי, וכו'. אפשרות אחרת לחקלאות בת קיימא היא במסגרת יוזמות [[סחר הוגן]].

== שיטות נפוצות בחקלאות בת קיימא ==

== שיטות נפוצות בחקלאות בת קיימא ==

== היסטורית החקלאות מנקודת מבט של קיימות ==

== היסטורית החקלאות מנקודת מבט של קיימות ==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[היסטוריה סביבתית]] [[המהפכה החקלאית]], [[רובים, חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[היסטוריה סביבתית]] [[המהפכה החקלאית]], [[רובים, חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]}}

החקלאות לפני [[המהפכה התעשייתית]], הסבה פחות [[השפעות סביבתית|נזק סביבתי]] וקרובה יותר לחקלאות בת קיימא, מאשר החקלאות אחרי המהפכה התעשייתית. עם זאת, אי אפשר לומר עליה שהיא הייתה מושלמת מבחינה סביבתית.  

החקלאות לפני [[המהפכה התעשייתית]], הסבה פחות [[השפעות סביבתית|נזק סביבתי]] וקרובה יותר לחקלאות בת קיימא, מאשר החקלאות אחרי המהפכה התעשייתית. עם זאת, אי אפשר לומר עליה שהיא הייתה מושלמת מבחינה סביבתית.  

החקלאות כשלעצמה, גידול בעלי חיים וצמחים היא בעלת יתרונות רבים ויכולה אפילו להועיל לסביבה: פירות גדולים יותר, בכמות גדולה יותר, גם לא בעונת ההבשלה מפחיתם את צריכת הבשר, לדוגמה. רוב הצמחים שאנחנו אוכלים היו הרבה פחות טעימים והרבה יותר קטנים לפני החקלאות, קשה היה להיות שבעים מהם. התלות רק בלקט, הציד והדיג גרמה לרעב כל פעם כאשר בגלל מזג אוויר שונה או הגירה השתנתה משמעותית תפוצת בעלי החיים והצמחים. הצמחים ובעלי החיים גם לא זמינים בכל העונות ולדוגמה באזור [[יערות הצפון]] קשה היה להתקיים בלי חקלאות בחורף כאשר רוב בעלי החיים ישנים או עוזבים והנהרות והקרקע מכוסה שלג וקרח. לכן המעבר עצמו לחקלאות הביא ליתרונות רבים. אבל חקלאות שלא מנוהלת בצורה נכונה מסבה נזק רב, וכבר בתקופה הטרום-תעשייתית האנשים גרמו נזק רב בניהול חקלאות באופן לא מקיים.

החקלאות כשלעצמה, גידול בעלי חיים וצמחים היא בעלת יתרונות רבים ויכולה אפילו להועיל לסביבה: פירות גדולים יותר, בכמות גדולה יותר, גם לא בעונת ההבשלה מפחיתם את צריכת הבשר, לדוגמה. רוב הצמחים שאנחנו אוכלים היו הרבה פחות טעימים והרבה יותר קטנים לפני החקלאות, קשה היה להיות שבעים מהם. התלות רק בלקט, הציד והדיג גרמה לרעב כל פעם כאשר בגלל מזג אוויר שונה או הגירה השתנתה משמעותית תפוצת בעלי החיים והצמחים. הצמחים ובעלי החיים גם לא זמינים בכל העונות ולדוגמה באזור [[יערות הצפון]] קשה היה להתקיים בלי חקלאות בחורף כאשר רוב בעלי החיים ישנים או עוזבים והנהרות והקרקע מכוסה שלג וקרח. לכן המעבר עצמו לחקלאות הביא ליתרונות רבים. אבל חקלאות שלא מנוהלת בצורה נכונה מסבה נזק רב, וכבר בתקופה הטרום-תעשייתית האנשים גרמו נזק רב בניהול חקלאות באופן לא מקיים.

בתחילת המאה ה-21 מערכת המזון התעשייתי מצויה על סף משבר. ההשלכות סביבתיות שונות של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק יחד עם סיבות אחרות כמו השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לכך שבעשורים האחרונים שליש מכל ה[[קרקע|קרקעות]] הפוריות עברו [[אובדן קרקע]] - [[סחף קרקע]] או אובדן אחר של [[פריון חקלאי|פוריות חקלאית]]. אם אובדן זה יימשך באותו קצב בעוד 80 שנה עלולה להיגמר הקרקע פורייה כלל. אבל במציאות המשך דרך זו עלול להוביל למשבר הקרקע הרבה יותר מהר. נמשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] בכדור הארץ. [[שינויי האקלים]], אשר חלק משמעותי מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורם ל[[מדבור]] - איבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. ככל שפחות קרקע נשארת ויש יותר אנשים, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את כמות המזון הנחוצה. דבר שמוביל למלכוד של יותר דשן כימי, יותר אובדן קרקע. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד אנחנו קרובים ל[[תהליך בלתי הפיך|נקודת האל חזור]] {{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}

בתחילת המאה ה-21 מערכת המזון התעשייתי מצויה על סף משבר. ההשלכות סביבתיות שונות של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק יחד עם סיבות אחרות כמו השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לכך שבעשורים האחרונים שליש מכל ה[[קרקע|קרקעות]] הפוריות עברו [[אובדן קרקע]] - [[סחף קרקע]] או אובדן אחר של [[פריון חקלאי|פוריות חקלאית]]. אם אובדן זה יימשך באותו קצב בעוד 80 שנה עלולה להיגמר הקרקע פורייה כלל. אבל במציאות המשך דרך זו עלול להוביל למשבר הקרקע הרבה יותר מהר. נמשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] בכדור הארץ. [[שינויי האקלים]], אשר חלק משמעותי מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורם ל[[מדבור]] - איבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. ככל שפחות קרקע נשארת ויש יותר אנשים, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את כמות המזון הנחוצה. דבר שמוביל למלכוד של יותר דשן כימי, יותר אובדן קרקע. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד אנחנו קרובים ל[[תהליך בלתי הפיך|נקודת האל חזור]] {{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}

מצד שני [[שוק המזון העולמי|האנושות מייצרת הרבה יותר מזון]] ממה שהיא זקוקה לו - שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}} {{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מביא ל[[השמנה]] בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם המזון יחולק באופן שוויוני יותר אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. חלק מהמומחים טוענים שאפשר להאכיל את העולם עם [[חקלאות אורגנית]] {{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת או שוויונית יותר של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI

מצד שני [[שוק המזון העולמי|האנושות מייצרת הרבה יותר מזון]] ממה שהיא זקוקה לו - שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}} {{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מביא ל[[השמנה]] בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם המזון יחולק באופן שוויוני יותר אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. חלק מהמומחים טוענים שאפשר להאכיל את העולם עם [[חקלאות אורגנית]] {{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת או שוויונית יותר של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI

EDITOR: KENNETH HOWSE [http://www.ageing.ox.ac.uk/download/143 Infant Mortality and Fertility] Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014}} {{הערה|Jenna Nobles

EDITOR: KENNETH HOWSE [http://www.ageing.ox.ac.uk/download/143 Infant Mortality and Fertility] Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014}} {{הערה|Jenna Nobles

Elizabeth Frankenberg

Elizabeth Frankenberg

Duncan Thomas [http://www.nber.org/papers/w20448.pdf THE EFFECTS OF MORTALITY ON FERTILITY:

Duncan Thomas [http://www.nber.org/papers/w20448.pdf THE EFFECTS OF MORTALITY ON FERTILITY:

== המאבק למען מעבר לחקלאות בת קיימא ==

== המאבק למען מעבר לחקלאות בת קיימא ==

אחד הפרויקטים הגדולים לחקלאות בת קיימא נקרא REGENERATION INTERNATIONAL. מקימי הפרויקט טוענים שהם מעודדים חקלאות רגנרטיבית, כלומר מתחדשת. הם טוענים שמימוש הפרויקט בכל קרקעות העולם יאפשר קליטה של כל [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]] העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך ב[[הנדסת אקלים]] בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה){{הערה|Regeneration International [http://regenerationinternational.org/ REGENERATION INTERNATIONAL]}} {{הערה|Ronnie Cummins and Regeneration International [http://regenerationinternational.org/2017/05/31/regeneration-next-stage-organic-food-farming-civilization/ Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization] 31.05.2017,

אחד הפרויקטים הגדולים לחקלאות בת קיימא נקרא REGENERATION INTERNATIONAL. מקימי הפרויקט טוענים שהם מעודדים חקלאות רגנרטיבית, כלומר מתחדשת. הם טוענים שמימוש הפרויקט בכל קרקעות העולם יאפשר קליטה של כל [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]] העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך ב[[הנדסת אקלים]] בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה){{הערה|Regeneration International [http://regenerationinternational.org/ REGENERATION INTERNATIONAL]}} {{הערה|Ronnie Cummins and Regeneration International [http://regenerationinternational.org/2017/05/31/regeneration-next-stage-organic-food-farming-civilization/ Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization] 31.05.2017,

  Regeneration International}} {{הערה|Jack Kittredge,

  Regeneration International}} {{הערה|Jack Kittredge,

policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration:

policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration:

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Sustainable_Agriculture חקלאות בת קיימא] בוויקיפדיה האנגלית  

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Sustainable_Agriculture חקלאות בת קיימא] בוויקיפדיה האנגלית  

* [http://rodaleinstitute.org/ מכון rodale] למחקרים ארוכי טווח של חקלאות אורגנית  

* [http://rodaleinstitute.org/ מכון rodale] למחקרים ארוכי טווח של חקלאות אורגנית  

* [http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf תתעוררו לפני שיהיה מאוחר - להפוך את החקלאות לבת קיימא עכשיו למען בטחון תזונתי באקלים משתנה], כנס ארגון האומות המאוחדות למסחר ופיתוח, 2013  

* [http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf תתעוררו לפני שיהיה מאוחר - להפוך את החקלאות לבת קיימא עכשיו למען בטחון תזונתי באקלים משתנה], כנס ארגון האומות המאוחדות למסחר ופיתוח, 2013  

* [http://foodfirst.org Food First] "מזון תחילה" - ארגון לקידום חקלאות בת קיימא ובטחון תזונתי.  

* [http://foodfirst.org Food First] "מזון תחילה" - ארגון לקידום חקלאות בת קיימא ובטחון תזונתי.  

* [http://www.nature.com/nature/journal/v478/n7369/full/nature10452.html Solutions for a cultivated planet] איך ניתן להאכיל את [[אוכלוסיית העולם]] תוך הקטנת [[טביעת הרגל האקולוגית]], Jonathan A. Foley, Navin Ramankutty ואחרים Nature 478,20 October 2011, 337–342

* [http://www.nature.com/nature/journal/v478/n7369/full/nature10452.html Solutions for a cultivated planet] איך ניתן להאכיל את [[אוכלוסיית העולם]] תוך הקטנת [[טביעת הרגל האקולוגית]], Jonathan A. Foley, Navin Ramankutty ואחרים Nature 478,20 October 2011, 337–342

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?] Anna Lappé & Food MythBusters, 2012

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?] Anna Lappé & Food MythBusters, 2012

* [http://agroeco.org ארגון אגרו-אקולוגיה בפעולה] Agroecology - שימוש בכלים אקולוגים למחקר וניהול של חקלאות

* [http://agroeco.org ארגון אגרו-אקולוגיה בפעולה] Agroecology - שימוש בכלים אקולוגים למחקר וניהול של חקלאות

* [http://www.keepeek.com/Digital-Asset-Management/oecd/agriculture-and-food/oecd-review-of-agricultural-policies-israel-2010_9789264126114-he סקר ה-OECD על המדיניות החקלאית הישראלית 1999-2008], ראו פרק 3 הנוגע בהיבטים סביבתיים של החקלאות בישראל. OECD ומשרד החקלאות הישראלית, 2010.

* [http://www.keepeek.com/Digital-Asset-Management/oecd/agriculture-and-food/oecd-review-of-agricultural-policies-israel-2010_9789264126114-he סקר ה-OECD על המדיניות החקלאית הישראלית 1999-2008], ראו פרק 3 הנוגע בהיבטים סביבתיים של החקלאות בישראל. OECD ומשרד החקלאות הישראלית, 2010.  

* [http://www.fao.org/docrep/006/U5620E/U5620E05.htm יערות, עצים ומזון] חלק מ[[שירותי המערכת האקולוגית]] שמספקים יערות ל[[חקלאות]]. מחלקת היערנות, [[ארגון המזון העולמי]]

* [http://www.fao.org/docrep/006/U5620E/U5620E05.htm יערות, עצים ומזון] חלק מ[[שירותי המערכת האקולוגית]] שמספקים יערות ל[[חקלאות]]. מחלקת היערנות, [[ארגון המזון העולמי]]

* [http://www.istl.org/04-summer/article5.html חקלאות בת קיימא ויערות בני קיימא, סקירת ספרות], Caroline D. Harnly

* [http://www.istl.org/04-summer/article5.html חקלאות בת קיימא ויערות בני קיימא, סקירת ספרות], Caroline D. Harnly

* [http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23

* [http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23  

* Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. [http://www.millenniumassessment.org/documents/document.356.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis] . Island Press, Washington. 155pp.

* Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. [http://www.millenniumassessment.org/documents/document.356.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis] . Island Press, Washington. 155pp.

;חקלאות בת קיימא בנגב:

;חקלאות בת קיימא בנגב:

* [http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=4&sqi=2&ved=0CEIQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.eshelnet.com%2FOLD%2Fvar%2Fwww%2Fhtml%2Fzevmiler%2Fgarden%2Fideaprog.doc&ei=jv85T_6ODYPR0QXXidiWCw&usg=AFQjCNEu1WoGk5PQ09P_JlKiedjt9FL5Rg תוכנית להקמת גן הדגמה לחקלאות קדומה וצמחי מדבר באשל הנשיא] דבורה לב-הארי, עמותת נגב בר-קיימא

* [http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=4&sqi=2&ved=0CEIQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.eshelnet.com%2FOLD%2Fvar%2Fwww%2Fhtml%2Fzevmiler%2Fgarden%2Fideaprog.doc&ei=jv85T_6ODYPR0QXXidiWCw&usg=AFQjCNEu1WoGk5PQ09P_JlKiedjt9FL5Rg תוכנית להקמת גן הדגמה לחקלאות קדומה וצמחי מדבר באשל הנשיא] דבורה לב-הארי, עמותת נגב בר-קיימא

* [http://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/2EFC53E0-018B-46F7-9095-68EA87B74F96/0/karka_chaklait_banegev_vebaarava.pdf הקצאת קרקע חקלאית והרחבת שטחי עיבוד חקלאי בנגב ובערבה], משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מרץ 2008

* [http://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/2EFC53E0-018B-46F7-9095-68EA87B74F96/0/karka_chaklait_banegev_vebaarava.pdf הקצאת קרקע חקלאית והרחבת שטחי עיבוד חקלאי בנגב ובערבה], משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מרץ 2008

* [http://www.ramat-negev.org.il/main.php?m=2443&s1=2458&hs=1 תוכנית אב לקיימות במועצה איזורית רמת הנגב]

* [http://www.ramat-negev.org.il/main.php?m=2443&s1=2458&hs=1 תוכנית אב לקיימות במועצה איזורית רמת הנגב]

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==