שינויים

{{מאמר לא שלם}}

{{מאמר לא שלם}}

ביסוד התאוריות הכלכליות המוכרות כיום (קלאסית, נאו-קלאסית, קיינסיאנית או מרקסיסטית) עומדת טעות בסיסית. הדרך הפשוטה ביותר להמחיש טעות זאת היא להשוותה למערכת משוואות שבה אין התייחסות לסימן מינוס.  

ביסוד התאוריות הכלכליות המוכרות כיום (קלאסית, נאו-קלאסית, קיינסיאנית או מרקסיסטית) עומדת טעות בסיסית. הדרך הפשוטה ביותר להמחיש טעות זאת היא להשוותה למערכת משוואות שבה אין התייחסות לסימן מינוס.  

ההבנה בדר טיבו הדינמי והמערכתי של המחסור, יכולה להסביר בצורה טובה יותר מושגים כמו עוני, צמיחה או בעיות סביבה.  

ההבנה בדר טיבו הדינמי והמערכתי של המחסור, יכולה להסביר בצורה טובה יותר מושגים כמו עוני, צמיחה או בעיות סביבה.  

הסיפור של המודל של רובינזון קרוזו מהווה את הבסיס לתאוריית המאקרו (הנאו-קלאסית לפחות), והינו פשוט: רובינזון קרוזו חי על אי לבדו. אם ברצונו להגדיל את התועלת שלו עליו להגדיל את מספר המוצרים אותם הוא צורך. כדי לעשות את זה, אין לו ברירה אלא לעבוד. ככל שיעבוד יותר, כך יהיו לו פחות שעות פנאי ויותר מוצרים לצרוך. הבחירה של רובינזון היא אם כן, כמה שעות עליו לעבוד (בהינתן מערכת סובייקטיבית של טעמים ובהינתן "פונקציית ייצור" אובייקטיבית), וכך להחליט בין 2 גורמי הנאה: הנאה מפנאי לעומת הנאה כתוצאה מצריכת מוצרים.  

הסיפור של המודל של רובינזון קרוזו מהווה את הבסיס לתאוריית המאקרו (הנאו-קלאסית לפחות), והינו פשוט: רובינזון קרוזו חי על אי לבדו. אם ברצונו להגדיל את התועלת שלו עליו להגדיל את מספר המוצרים אותם הוא צורך. כדי לעשות את זה, אין לו ברירה אלא לעבוד. ככל שיעבוד יותר, כך יהיו לו פחות שעות פנאי ויותר מוצרים לצרוך. הבחירה של רובינזון היא אם כן, כמה שעות עליו לעבוד (בהינתן מערכת סובייקטיבית של טעמים ובהינתן "פונקציית ייצור" אובייקטיבית), וכך להחליט בין 2 גורמי הנאה: הנאה מפנאי לעומת הנאה כתוצאה מצריכת מוצרים.  

היות ולרובינזון יש תפוקה שולית פוחתת, כל שעה נוספת של עבודה תיתן לו תוספת של פחות מוצרים. ומצד שני, אם הוא חוסך חלק מהמוצרים שלו ומשתמש בהם כ"הון" או כמכונות שיעזרו לו לעשות יותר עבודה בפחות מאמץ, אזי בעתיד הוא יכול להשקיע את אותה כמות של שעות עבודה, אבל לקבל כמות מוצרים גדולה יותר. בצורה דומה הוא יכול להשקיע ב"טכנולוגיה" ולשפר את פונקציית היצור כך שבאותה כמות הון ובאותן שעות עבודה הוא מייצר עוד מוצרים.  

היות ולרובינזון יש תפוקה שולית פוחתת, כל שעה נוספת של עבודה תיתן לו תוספת של פחות מוצרים. ומצד שני, אם הוא חוסך חלק מהמוצרים שלו ומשתמש בהם כ"הון" או כמכונות שיעזרו לו לעשות יותר עבודה בפחות מאמץ, אזי בעתיד הוא יכול להשקיע את אותה כמות של שעות עבודה, אבל לקבל כמות מוצרים גדולה יותר. בצורה דומה הוא יכול להשקיע ב"טכנולוגיה" ולשפר את פונקציית היצור כך שבאותה כמות הון ובאותן שעות עבודה הוא מייצר עוד מוצרים.  

המודל הזה, פשטני ככל שיהיה מכיל אמת מסויימת, דבר שמסביר את הפופולריות שלו בקרב כלכלנים. דרך כתבות בעיתונות הוא גם נכנס ומפעפע לפוליטיקאים ולציבור הרחב. הרעיון שאפשר "להשקיע" בעתיד (בדרך כלל על ידי רכישת השכלה או השגה של סוגי הון שונים), ללמוד ולהתפתח ועל ידי כך לפתור בעיות כמו אבטלה, עוני, אי- שיוויון; "לצמוח" הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. כדי שהעניים יוכלו לצאת מהעוני שלהם כל מה שעליהם לעשות הוא ללמוד טוב יותר, לעבוד קשה יותר, להיות קצת זהירים וקצת ברי מזל. הדבר הזה נכון גם לאומה כולה וגם לכלל האנושות. בעוד שרוב האנשים אינם מכירים את מודל רובינזון קרוזו, הרי בהיותו ברור כל כך, הוא המודל השליט בחשיבה כיום. יש אופוזיציות לזרם השמרני או לזרם הנאו-ליברלי, אבל גם המרקסיסטים וגם הקיינסיאנים מתייחסים בחיוב לגידול בייצור – הן ברמה הפרטית והן ברמה הלאומית.

המודל הזה, פשטני ככל שיהיה מכיל אמת מסויימת, דבר שמסביר את הפופולריות שלו בקרב כלכלנים. דרך כתבות בעיתונות הוא גם נכנס ומפעפע לפוליטיקאים ולציבור הרחב. הרעיון שאפשר "להשקיע" בעתיד (בדרך כלל על ידי רכישת השכלה או השגה של סוגי הון שונים), ללמוד ולהתפתח ועל ידי כך לפתור בעיות כמו אבטלה, עוני, אי- שיוויון; "לצמוח" הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. כדי שהעניים יוכלו לצאת מהעוני שלהם כל מה שעליהם לעשות הוא ללמוד טוב יותר, לעבוד קשה יותר, להיות קצת זהירים וקצת ברי מזל. הדבר הזה נכון גם לאומה כולה וגם לכלל האנושות. בעוד שרוב האנשים אינם מכירים את מודל רובינזון קרוזו, הרי בהיותו ברור כל כך, הוא המודל השליט בחשיבה כיום. יש אופוזיציות לזרם השמרני או לזרם הנאו-ליברלי, אבל גם המרקסיסטים וגם הקיינסיאנים מתייחסים בחיוב לגידול בייצור – הן ברמה הפרטית והן ברמה הלאומית.

==מחסור==

==מחסור==

מודל רובינזון קרוזו מכיל שלל רב של "טעויות קטנות". טעויות אלו גורמות לכך שכאשר מיישמים אותו (או את אחד מהמודלים האחרים ה"נגזרים" ממנו), על בעיות של העולם האמיתי, ועל סמך זאת נותנים המלצות "מקצועיות" לפרטים או למוסדות, התוצאה יכולה להיות אבסורדית. טעות אחת שכזאת נעוצה בהבנת טיבו של המחסור.  

מודל רובינזון קרוזו מכיל שלל רב של "טעויות קטנות". טעויות אלו גורמות לכך שכאשר מיישמים אותו (או את אחד מהמודלים האחרים ה"נגזרים" ממנו), על בעיות של העולם האמיתי, ועל סמך זאת נותנים המלצות "מקצועיות" לפרטים או למוסדות, התוצאה יכולה להיות אבסורדית. טעות אחת שכזאת נעוצה בהבנת טיבו של המחסור.  

מחסור נתפס בתאוריה הנאו-קלאסית כדבר שהוא:

מחסור נתפס בתאוריה הנאו-קלאסית כדבר שהוא:

* מוחלט (ולא יחסי). כלומר המחסור שלי, אינו מושפע מהמחסור של מישהו אחר.  

* מוחלט (ולא יחסי). כלומר המחסור שלי, אינו מושפע מהמחסור של מישהו אחר.  

* אוטונומי (ולא מושפע מדעותיהם ומעשיהם של אחרים).  

* אוטונומי (ולא מושפע מדעותיהם ומעשיהם של אחרים).  

* מוחשי (ולא חברתי או רוחני). כלומר ניתן למדוד את המחסור ולספק אותו באמצעות עולם החומר.  

* מוחשי (ולא חברתי או רוחני). כלומר ניתן למדוד את המחסור ולספק אותו באמצעות עולם החומר.  

* כמותי (ולא איכותי).

* כמותי (ולא איכותי).  

* סובייקטיבי (ולא אובייקטיבי), על פי תורת ערך התועלת, המידה בה אנו רוצים גרביים במקום אופניים, תקבע את המחיר של שניהם. המידה בה אני רוצה את הגרביים (ולפיכך מוכן לשלם עבורם בכסף או במוצרים חליפיים או בזמן עבודה), היא דבר אישי שלי.  

* סובייקטיבי (ולא אובייקטיבי), על פי תורת ערך התועלת, המידה בה אנו רוצים גרביים במקום אופניים, תקבע את המחיר של שניהם. המידה בה אני רוצה את הגרביים (ולפיכך מוכן לשלם עבורם בכסף או במוצרים חליפיים או בזמן עבודה), היא דבר אישי שלי.  

בעוד שהמחסור אינו כזה, הוא אינו "היפוך" הדבר. לדוגמה, למחסור יש מרכיב מוחלט ומרכיב יחסי, ולשניהם יש תפקיד חשוב בעיצובו. חלק מהמחסור שלנו נובע ממגבלות טבעיות (אם כי רובן הן לא המגבלות שכלכלנים מתארים) אבל חלק מהמחסור שלנו נובע מהדרך בה מאורגנת החברה (היינו יש לו מרכיב מוסדי). יש למחסור מרכיב יחסי (כלפי אנשים אחרים, כלפי תקופות שונות); המחסור בוודאי שאינו דבר אוטונומי לחלוטין, שכן, כמו בכל דבר אחר, אנו מושפעים מדעותיהם וממעשיהם של אנשים ומפעילותם של תהליכים ומוסדות. התייחסות לפונקציות ותפקודים במקום למוצרים מתארת טוב יותר את מבנה הכלכלה בכלל ואת מבנה המחסור בפרט; חלק מהמחסור הוא סובייקטיבי אבל חלק ממנו הוא אובייקטיבי לחלוטין; ולמחסור יש מרכיבים איכותיים ולא רק כמותיים.

בעוד שהמחסור אינו כזה, הוא אינו "היפוך" הדבר. לדוגמה, למחסור יש מרכיב מוחלט ומרכיב יחסי, ולשניהם יש תפקיד חשוב בעיצובו. חלק מהמחסור שלנו נובע ממגבלות טבעיות (אם כי רובן הן לא המגבלות שכלכלנים מתארים) אבל חלק מהמחסור שלנו נובע מהדרך בה מאורגנת החברה (היינו יש לו מרכיב מוסדי). יש למחסור מרכיב יחסי (כלפי אנשים אחרים, כלפי תקופות שונות); המחסור בוודאי שאינו דבר אוטונומי לחלוטין, שכן, כמו בכל דבר אחר, אנו מושפעים מדעותיהם וממעשיהם של אנשים ומפעילותם של תהליכים ומוסדות. התייחסות לפונקציות ותפקודים במקום למוצרים מתארת טוב יותר את מבנה הכלכלה בכלל ואת מבנה המחסור בפרט; חלק מהמחסור הוא סובייקטיבי אבל חלק ממנו הוא אובייקטיבי לחלוטין; ולמחסור יש מרכיבים איכותיים ולא רק כמותיים.

==עולם מלא - אי חי==

==עולם מלא - אי חי==

רובינזון קרוזו האמיתי לא היה יכול להתקיים אפילו 5 דקות בעולם ריק. בעולם כזה, שאין בו מלאי אוויר עם חמצן, ושאין בו שרותי טיהור של האוויר מדו תחמוצת הפחמן, הוא היה נחנק ומת. גם החברה האנושית כולה נמצאת בתוך ביוספרה ומשתמשת במלאים שמצויים בפלנטה ובשרותי ה"חינם" שהביוספרה מספקת, כמו טיהור מים או ייצור של חמצן. עוד לפני שהחקלאי נוקף אצבע, הצמחים שנעזרים באור השמש, באוויר, במים באדמה ובמיקרו- אורגניזמים, הם אלו המייצרים חמצן לנשימה ומזון לאכילה.  

רובינזון קרוזו האמיתי לא היה יכול להתקיים אפילו 5 דקות בעולם ריק. בעולם כזה, שאין בו מלאי אוויר עם חמצן, ושאין בו שרותי טיהור של האוויר מדו תחמוצת הפחמן, הוא היה נחנק ומת. גם החברה האנושית כולה נמצאת בתוך ביוספרה ומשתמשת במלאים שמצויים בפלנטה ובשרותי ה"חינם" שהביוספרה מספקת, כמו טיהור מים או ייצור של חמצן. עוד לפני שהחקלאי נוקף אצבע, הצמחים שנעזרים באור השמש, באוויר, במים באדמה ובמיקרו- אורגניזמים, הם אלו המייצרים חמצן לנשימה ומזון לאכילה.  

ברור שרובינזון קרוזו יכול להגדיל את כמות המזון שעומדת לרשותו אם יקטוף יותר פירות (יבצע עבודות לקטות). או לחלופין יסב חלקות "בלתי מועילות" של יער לחלקות גידולים, יאגור מי-גשמים, יגן על הצמחים ממזיקים וכו'. אולם בכל הפעולות האלו הוא משפיע על הרכב הביוספרה. כל עוד ההשפעה קטנה ניתן להתעלם מהשפעתה, אולם ברמות השינוי שהאדם גורם להן היום, התעלמות מהמרכיב הביולוגי והביוספרי של הכלכלה שלנו יכולה להוביל להרס של המערכת ולפיכך להרס של הכלכלה.

ברור שרובינזון קרוזו יכול להגדיל את כמות המזון שעומדת לרשותו אם יקטוף יותר פירות (יבצע עבודות לקטות). או לחלופין יסב חלקות "בלתי מועילות" של יער לחלקות גידולים, יאגור מי-גשמים, יגן על הצמחים ממזיקים וכו'. אולם בכל הפעולות האלו הוא משפיע על הרכב הביוספרה. כל עוד ההשפעה קטנה ניתן להתעלם מהשפעתה, אולם ברמות השינוי שהאדם גורם להן היום, התעלמות מהמרכיב הביולוגי והביוספרי של הכלכלה שלנו יכולה להוביל להרס של המערכת ולפיכך להרס של הכלכלה.

כלומר מה שהכלכלנים כ"ייצור", אינו ייצור כלל, כי אם פעולה בתוך מערכת קיימת. רובינזון אינו "מייצר" פירות, אלא לוקח פירות אלו מתוך הטבע. אם הוא מגדל חלקות אדמה, הוא לוקח שטחי אדמה, מים, דשן, חמצן, מרחב ללכידת אור שמש, ופחמן שהיו יכולים לשמש ייצורים אחרים. במילים אחרות, רובינזון פועל בתוך [[מערכת מורכבת]]. כאשר אנו פועלים במערכת מורכבת אנו משנים אותה.  

כלומר מה שהכלכלנים כ"ייצור", אינו ייצור כלל, כי אם פעולה בתוך מערכת קיימת. רובינזון אינו "מייצר" פירות, אלא לוקח פירות אלו מתוך הטבע. אם הוא מגדל חלקות אדמה, הוא לוקח שטחי אדמה, מים, דשן, חמצן, מרחב ללכידת אור שמש, ופחמן שהיו יכולים לשמש ייצורים אחרים. במילים אחרות, רובינזון פועל בתוך [[מערכת מורכבת]]. כאשר אנו פועלים במערכת מורכבת אנו משנים אותה.  

הכלכלנים מתארים עולם דומה לפיסת נייר ריקה. בנקודה אחת, רובינזון לא עובד, וצורך 3 תפוחים. בנקודה שניה, רובינזון עובד שעתיים ביום וצורך 10 תפוחים, בנקודה שלישית רובינזון עובד 5 שעות וצורך 15 תפוחים וכך הלאה. זה מתאים לניתוח נאיבי ולוקאלי של פעילות של אדם אחד. בכל מה שנוגע למערכות מורכבות כמו הכלכלה או הביוספרה זו טעות. המערכת שבתוכה רובינזון פועל, נמצאת ב-3 מצבים שונים בגלל הפעילות שלו.  

הכלכלנים מתארים עולם דומה לפיסת נייר ריקה. בנקודה אחת, רובינזון לא עובד, וצורך 3 תפוחים. בנקודה שניה, רובינזון עובד שעתיים ביום וצורך 10 תפוחים, בנקודה שלישית רובינזון עובד 5 שעות וצורך 15 תפוחים וכך הלאה. זה מתאים לניתוח נאיבי ולוקאלי של פעילות של אדם אחד. בכל מה שנוגע למערכות מורכבות כמו הכלכלה או הביוספרה זו טעות. המערכת שבתוכה רובינזון פועל, נמצאת ב-3 מצבים שונים בגלל הפעילות שלו.  

הבה נניח שהעצים המניבים לרובינזון את התפוחים שלו, תלויים ברווחתו של מין אחר (לדוגמה דבורים). זו לא הנחה מוזרה כל כך, היות וכל המינים המוכרים לנו תלויים זה בזה. הדבורים מצידן תלויות (לשם הדיון) בעצי אלון שאינם מניבים לרובינזון תועלת כלל. אם רובינזון כורת את כל עצי האלון באי, ימותו כל הדבורים. וללא דבורים, יפסיקו גם עצי התפוח לחיות. זו דוגמה לקשרים מורכבים הקיימים במערכת, וכמה החשיבה של עולם ריק יכולה להיות הרסנית. מתוך הרצון לגדל תפוחים על 100 אחוזים משטח האי, נוצר ההפך הגמור.

הבה נניח שהעצים המניבים לרובינזון את התפוחים שלו, תלויים ברווחתו של מין אחר (לדוגמה דבורים). זו לא הנחה מוזרה כל כך, היות וכל המינים המוכרים לנו תלויים זה בזה. הדבורים מצידן תלויות (לשם הדיון) בעצי אלון שאינם מניבים לרובינזון תועלת כלל. אם רובינזון כורת את כל עצי האלון באי, ימותו כל הדבורים. וללא דבורים, יפסיקו גם עצי התפוח לחיות. זו דוגמה לקשרים מורכבים הקיימים במערכת, וכמה החשיבה של עולם ריק יכולה להיות הרסנית. מתוך הרצון לגדל תפוחים על 100 אחוזים משטח האי, נוצר ההפך הגמור.  

כלכלנים מניחים ש[[כל דבר הוא הפיך]] (היות והניתוח שלהם הוא שולי והפיכות היא תנאי מתמטי נוח). אבל במערכת ביולוגית המבוססת על תרמודינמיקה, יש פגיעות ומחלות שהתוצאה שלהן אינה הפיכה, ומוות אישי או הכחדה של מינים שלמים הן עוד שתי דוגמאות ליחס בלתי הפיך בזמן. אנו יודעים מעט מידי על מערכות ביוספריות מכדי להעריך אם וכיצד ניתן להחיות מחדש מערכות כאלו שבהן יש תלות הדדית בין מספר מינים שונים.  

כלכלנים מניחים ש[[כל דבר הוא הפיך]] (היות והניתוח שלהם הוא שולי והפיכות היא תנאי מתמטי נוח). אבל במערכת ביולוגית המבוססת על תרמודינמיקה, יש פגיעות ומחלות שהתוצאה שלהן אינה הפיכה, ומוות אישי או הכחדה של מינים שלמים הן עוד שתי דוגמאות ליחס בלתי הפיך בזמן. אנו יודעים מעט מידי על מערכות ביוספריות מכדי להעריך אם וכיצד ניתן להחיות מחדש מערכות כאלו שבהן יש תלות הדדית בין מספר מינים שונים.  

*הם מורכבים ממערכות אחרות(תאים) ומרכיבים בעצמם מערכות אחרות (חברה, כלכלה וכו')

*הם מורכבים ממערכות אחרות(תאים) ומרכיבים בעצמם מערכות אחרות (חברה, כלכלה וכו')

*השפעה מקומית יכולה להיות בעלת השפעות כלל מערכתיות שניתן להבחין בה.

*השפעה מקומית יכולה להיות בעלת השפעות כלל מערכתיות שניתן להבחין בה.

*גם אם לא ניתן להבחין בהשפעה כזו, שינוי מקומי מעביר את תת המערכת שהוא קשור בה למצב פנימי חדש.  

*גם אם לא ניתן להבחין בהשפעה כזו, שינוי מקומי מעביר את תת המערכת שהוא קשור בה למצב פנימי חדש.  

*שינוי פנימי בתת מערכת יכול לגרום לה להשאיר אותה באותן תגובות לכאורה כלפי חוץ, אבל להתחיל סדרה של מעברי מצב פנימיים, שלבסוף יתבטאו בשינוי מצב חיצוני - כלומר לאחר זמן או לאחר מספר גירויים, תת המערכת תגיב להגיב באופן שונה.  

*שינוי פנימי בתת מערכת יכול לגרום לה להשאיר אותה באותן תגובות לכאורה כלפי חוץ, אבל להתחיל סדרה של מעברי מצב פנימיים, שלבסוף יתבטאו בשינוי מצב חיצוני - כלומר לאחר זמן או לאחר מספר גירויים, תת המערכת תגיב להגיב באופן שונה.  

*פעילות כלכלית, כמו ייצור או צריכה, כמו כל פעולה אחרת שלנו, משפיעה בו זמנית על המערכות הקשורות אליה - מערכות הגוף, מערכות הנפש, המערכת הכלכלית, המערכות החברתיות, המערכות הביוספרית.  

*פעילות כלכלית, כמו ייצור או צריכה, כמו כל פעולה אחרת שלנו, משפיעה בו זמנית על המערכות הקשורות אליה - מערכות הגוף, מערכות הנפש, המערכת הכלכלית, המערכות החברתיות, המערכות הביוספרית.  

* השינוי במערכות הנזכרות משנה בתמורה את מצב העולם ואת מצב האדם, ולכן משנה את המחסור האובייקטיבי והסובייקטיבי הניצב בפני הפרט והחברה.  

* השינוי במערכות הנזכרות משנה בתמורה את מצב העולם ואת מצב האדם, ולכן משנה את המחסור האובייקטיבי והסובייקטיבי הניצב בפני הפרט והחברה.  

1. '''להחלטות פרטיות (בין אם של ייצרן או של צרכן) יש תמיד השפעות ציבוריות'''. ההשפעות האלו הן חלשות ובלתי מורגשות בדרך כלל על ידי מי שלוקח אותן, אבל זה לא אומר שהן אינן קיימות, או שהן משניות בחשיבותן. כוחות מולקולריים יכולים להיות חלשים מאוד אבל כאשר ההשפעה של כוחות אלו מצטברת אנו מקבלים כוחות רבים עוצמה. דבר דומה מתרחש גם בכלכלה בתרבות ובפוליטיקה.  

1. '''להחלטות פרטיות (בין אם של ייצרן או של צרכן) יש תמיד השפעות ציבוריות'''. ההשפעות האלו הן חלשות ובלתי מורגשות בדרך כלל על ידי מי שלוקח אותן, אבל זה לא אומר שהן אינן קיימות, או שהן משניות בחשיבותן. כוחות מולקולריים יכולים להיות חלשים מאוד אבל כאשר ההשפעה של כוחות אלו מצטברת אנו מקבלים כוחות רבים עוצמה. דבר דומה מתרחש גם בכלכלה בתרבות ובפוליטיקה.  

בכלכלה מתייחסים בדרך כלל אל המוצרים כאילו הם רק מהסוג של החלטה פרטית השפעה פרטית (אני מחליט לקנות עניבה, ורק אני כביכול מושפע מההחלטה הזאת). אבל יש גם מקרים של החלטה פרטית והשפעה ציבורית - איש הציבור הלוקח החלטה ציבורית עקב שיקול פרטי. ומעניינים לא פחות ההחלטות הציבוריות המתבצעות כחלק ממנגנון השוק (ולא פרטית שלי) בעלות השלכות פרטיות. לדוגמה אנשים רבים מחליטים לנסוע ברכב, וכתוצאה מכך יש החלטה לסלול כביש ולא רכבת. כעת אין לי יכולת לנסוע ברכבת, ולא אני בחרתי את זה. גם אם אני מוכן לשלם לדוגמה פי 3 ממחיר נסיעה במכונית על נסיעה ברכבת, זה לא ממש עוזר. רק אם יש מספיק אנשים שמוכנים לשלם כמוני, רק אז יש אופציה כזאת – כלומר זו החלטה ציבורית ולא פרטית.  

בכלכלה מתייחסים בדרך כלל אל המוצרים כאילו הם רק מהסוג של החלטה פרטית השפעה פרטית (אני מחליט לקנות עניבה, ורק אני כביכול מושפע מההחלטה הזאת). אבל יש גם מקרים של החלטה פרטית והשפעה ציבורית - איש הציבור הלוקח החלטה ציבורית עקב שיקול פרטי. ומעניינים לא פחות ההחלטות הציבוריות המתבצעות כחלק ממנגנון השוק (ולא פרטית שלי) בעלות השלכות פרטיות. לדוגמה אנשים רבים מחליטים לנסוע ברכב, וכתוצאה מכך יש החלטה לסלול כביש ולא רכבת. כעת אין לי יכולת לנסוע ברכבת, ולא אני בחרתי את זה. גם אם אני מוכן לשלם לדוגמה פי 3 ממחיר נסיעה במכונית על נסיעה ברכבת, זה לא ממש עוזר. רק אם יש מספיק אנשים שמוכנים לשלם כמוני, רק אז יש אופציה כזאת – כלומר זו החלטה ציבורית ולא פרטית.  

2. '''מה שאנשים קונים בשוק הינו "חבילות תפקודים" ולא מוצרים'''. (להרחבה ראו המאמר [[תועלת משירותים ולא מצריכת מוצרים]]). כובעים שונים מספקים חבילות של "הגנה משמש", "הגנה מגשם", "צל על העיניים", "מראה יפה", "מראה אופנתי", "חדש", "השתייכות לקבוצה מסויימת" וכו'. אנו קונים כובעים לא משום קיומם הפיזי (ובטח לא כדי "לצרוך" את המוצר), אלא משום שהם מסוגלים לתת לנו את התפקוד בו אנו מעוניינים.  

2. '''מה שאנשים קונים בשוק הינו "חבילות תפקודים" ולא מוצרים'''. (להרחבה ראו המאמר [[תועלת משירותים ולא מצריכת מוצרים]]). כובעים שונים מספקים חבילות של "הגנה משמש", "הגנה מגשם", "צל על העיניים", "מראה יפה", "מראה אופנתי", "חדש", "השתייכות לקבוצה מסויימת" וכו'. אנו קונים כובעים לא משום קיומם הפיזי (ובטח לא כדי "לצרוך" את המוצר), אלא משום שהם מסוגלים לתת לנו את התפקוד בו אנו מעוניינים.  

מוצר מסויים עשוי להפסיק לספק תפקוד מסויים עבור אדם מסויים ואז בדרך כלל אומרים שהמוצר "לא עובד" (לדוגמה הכובע לא אופנתי, או שגילינו שהוא לא טוב ביום גשום) – כלומר לא מספק לנו תפקוד קריטי שבגללו רכשנו את החבילה הנוכחית של השירותים. לדוגמה, המחשב שלנו עדיין יהיה מועיל בתור מחזיק לדלת גם אם הוא "התקלקל" ולא מספק לנו שרות מרכזי יותר כמו "עיבוד תמלילים".

מוצר מסויים עשוי להפסיק לספק תפקוד מסויים עבור אדם מסויים ואז בדרך כלל אומרים שהמוצר "לא עובד" (לדוגמה הכובע לא אופנתי, או שגילינו שהוא לא טוב ביום גשום) – כלומר לא מספק לנו תפקוד קריטי שבגללו רכשנו את החבילה הנוכחית של השירותים. לדוגמה, המחשב שלנו עדיין יהיה מועיל בתור מחזיק לדלת גם אם הוא "התקלקל" ולא מספק לנו שרות מרכזי יותר כמו "עיבוד תמלילים".

==ייצור מחסור==

==ייצור מחסור==

כל הדיון הכלכלי מתחיל לאחר שהמחסור הינו עובדה קיימת ומתוך הנחה שתהליכים רגשיים, כלכליים חברתיים וביוספריים אינם מגדילים את המחסור. זו הנחה שמאפשרת ניתוח פשוט, בטווח זמן קצר של התנהגות צרכן בשוק מוגבל של סחורות. אבל זו הנחה שגויה בכל הנוגע למיליוני בני אדם, הפועלים לאורך זמן בתוך סביבה בריאותית ונפשית (במישור האישי, הפיזי והא- פיזי בהתאמה), הנמצאת בעצמה בתוך סביבה טבעית וחברתית (במישור הא- אישי, הפיזי והא- פיזי בהתאמה).  

כל הדיון הכלכלי מתחיל לאחר שהמחסור הינו עובדה קיימת ומתוך הנחה שתהליכים רגשיים, כלכליים חברתיים וביוספריים אינם מגדילים את המחסור. זו הנחה שמאפשרת ניתוח פשוט, בטווח זמן קצר של התנהגות צרכן בשוק מוגבל של סחורות. אבל זו הנחה שגויה בכל הנוגע למיליוני בני אדם, הפועלים לאורך זמן בתוך סביבה בריאותית ונפשית (במישור האישי, הפיזי והא- פיזי בהתאמה), הנמצאת בעצמה בתוך סביבה טבעית וחברתית (במישור הא- אישי, הפיזי והא- פיזי בהתאמה).  

כעת תארו לעצמכן מפעל שמייצר מוצר כלשהו. הייצור של המוצר הבודד מאפשר כאמור לאנשים לקנות חבילה של תפקודים. אבל בה בעת, הייצור הזה משרה חבילות אחרת של תפקודים (שיכולה להתבטא בזמן או במקום אחר לגמרי מאשר מקום הייצור, הקניה או הצריכה של המוצר). התפקודים האלו יכולים להיות חיוביים, אבל לרוב מדובר בתפקודים שליליים.  

כעת תארו לעצמכן מפעל שמייצר מוצר כלשהו. הייצור של המוצר הבודד מאפשר כאמור לאנשים לקנות חבילה של תפקודים. אבל בה בעת, הייצור הזה משרה חבילות אחרת של תפקודים (שיכולה להתבטא בזמן או במקום אחר לגמרי מאשר מקום הייצור, הקניה או הצריכה של המוצר). התפקודים האלו יכולים להיות חיוביים, אבל לרוב מדובר בתפקודים שליליים.  

מדוע? משום שלגבי 'תפקודים חיוביים' (במובן שיש אנשים שמעוניינים בתפקודים אלו) יש אינטרס למי שמפעיל את הפעילות (היצרן במקרה זה) לזהות ולהגדיר את התפקוד, לכמת אותו, להגן על ה"רכוש" או על "תהליך הייצור " בחוק (להקטין תחרות), לחזק את הביקוש לתפקוד, ולמכור ולקבל תמורת חבילת התפקודים כסף (שיאפשר לקנות חבילות אחרות של תפקודים).

מדוע? משום שלגבי 'תפקודים חיוביים' (במובן שיש אנשים שמעוניינים בתפקודים אלו) יש אינטרס למי שמפעיל את הפעילות (היצרן במקרה זה) לזהות ולהגדיר את התפקוד, לכמת אותו, להגן על ה"רכוש" או על "תהליך הייצור " בחוק (להקטין תחרות), לחזק את הביקוש לתפקוד, ולמכור ולקבל תמורת חבילת התפקודים כסף (שיאפשר לקנות חבילות אחרות של תפקודים).

לגבי תפקודים שליליים של הפעולה (הייצור במקרה זה), יש אינטרס הפוך – להכחיש (גם בפני עצמו), למוסס, להסתיר, לנסות למנוע בחוק או בנורמה או על ידי השפעה על התקשורת, ראשית את זיהוי התפקוד ושנית את הצורך בהפסקת הפגיעה או את התשלום של פיצוי כספי למי שנפגע מאותו תפקוד שלילי (אלו יכולים להיות עובדים, מתחרים עסקיים, צרכנים, או קבוצה כלשהי שכלל אינה מכירה את ייצרן התפקוד השלילי).  

לגבי תפקודים שליליים של הפעולה (הייצור במקרה זה), יש אינטרס הפוך – להכחיש (גם בפני עצמו), למוסס, להסתיר, לנסות למנוע בחוק או בנורמה או על ידי השפעה על התקשורת, ראשית את זיהוי התפקוד ושנית את הצורך בהפסקת הפגיעה או את התשלום של פיצוי כספי למי שנפגע מאותו תפקוד שלילי (אלו יכולים להיות עובדים, מתחרים עסקיים, צרכנים, או קבוצה כלשהי שכלל אינה מכירה את ייצרן התפקוד השלילי).  

כלכלנים מכנים את המוצרים (חבילות התיפקוד בלשוני) בשם "טובין" ואת החבילות הרעות בשם "רעים". אבל בעוד שמחקר ה"טובין" פורח ומשגשג, קל להשיג אותם תמורת מחיר מתאים בשוק, וכמותם גדלה במשך הזמן. הרי שלרוב ה"רעים" אין מחיר והם אינם נסחרים בשוק. ברור שגם אין דיון מסודר לגביהם. יש סיכוי טוב שכמותן גדלה עם הזמן (כי הם חלק בלתי נפרד מהחבילות של התפקודים הטובים). אבל אולי בצד הגידול הזה יש מנגנונים אחרים (כמו מנגנוני שוק, חוקים, דתות או תנועות חברתיות) הדואגים להקטין את חבילות התפקוד השליליות.  

כלכלנים מכנים את המוצרים (חבילות התיפקוד בלשוני) בשם "טובין" ואת החבילות הרעות בשם "רעים". אבל בעוד שמחקר ה"טובין" פורח ומשגשג, קל להשיג אותם תמורת מחיר מתאים בשוק, וכמותם גדלה במשך הזמן. הרי שלרוב ה"רעים" אין מחיר והם אינם נסחרים בשוק. ברור שגם אין דיון מסודר לגביהם. יש סיכוי טוב שכמותן גדלה עם הזמן (כי הם חלק בלתי נפרד מהחבילות של התפקודים הטובים). אבל אולי בצד הגידול הזה יש מנגנונים אחרים (כמו מנגנוני שוק, חוקים, דתות או תנועות חברתיות) הדואגים להקטין את חבילות התפקוד השליליות.  

ההתייחסות הנאו-קלאסית לנושא זה יכולה להיות בתור "השפעות חיצוניות" (חיצוניות לשוק). אבל עמדה זו רק מעמיקה את הבלבול, משום שהיא למעשה קוברת את כל הדיון בתור תופעה מיקרו-כלכלית שולית וסטטית שאין לגביה דיון מסודר. בעוד שלפנינו מושג מאקרו-כלכלי דינמי מרכזי בחשיבותו בכל הנוגע למחסור בפרט ולכלכלה בכלל.

ההתייחסות הנאו-קלאסית לנושא זה יכולה להיות בתור "השפעות חיצוניות" (חיצוניות לשוק). אבל עמדה זו רק מעמיקה את הבלבול, משום שהיא למעשה קוברת את כל הדיון בתור תופעה מיקרו-כלכלית שולית וסטטית שאין לגביה דיון מסודר. בעוד שלפנינו מושג מאקרו-כלכלי דינמי מרכזי בחשיבותו בכל הנוגע למחסור בפרט ולכלכלה בכלל.

== מרחבים ==

== מרחבים ==

[[תורת ערך התועלת]] מניחה שכל המחסור נוצר במרחב הנפשי. היינו לגוף, לחברה ולסביבה הפיסית אין תפקיד בקביעת גודל מחסור.

[[תורת ערך התועלת]] מניחה שכל המחסור נוצר במרחב הנפשי. היינו לגוף, לחברה ולסביבה הפיסית אין תפקיד בקביעת גודל מחסור.

אותה תורה מניחה גם מהמחסור הינו תופעה אוטונומית - ההנחה היא שהטעמים הם קבועים ואינם מושפעים מגורמים חיצוניים - כלומר שוב 3 המרחבים שציינתי מלבד המרחב הנפשי אינם שותפים בקביעת הטעמים. היות והטעמים הינם סטאטיים, אין בהם שינוי על פני זמן.

אותה תורה מניחה גם מהמחסור הינו תופעה אוטונומית - ההנחה היא שהטעמים הם קבועים ואינם מושפעים מגורמים חיצוניים - כלומר שוב 3 המרחבים שציינתי מלבד המרחב הנפשי אינם שותפים בקביעת הטעמים. היות והטעמים הינם סטאטיים, אין בהם שינוי על פני זמן.  

האם הפעילות הכלכלית משפיעה עלינו לא רק דרך המוצרים אותם אנו קונים? היא משפיעה על הסביבה הפיסית (לדוגמה סלילת כבישים או הנחת מדרכות או הטיית נהרות). היא משפיעה על החברה (לדוגמה בשאלה אם שני בני הזוג או רק אחד מהם עובד), והיא משפיעה על הגוף והנפש שלנו.  

האם הפעילות הכלכלית משפיעה עלינו לא רק דרך המוצרים אותם אנו קונים? היא משפיעה על הסביבה הפיסית (לדוגמה סלילת כבישים או הנחת מדרכות או הטיית נהרות). היא משפיעה על החברה (לדוגמה בשאלה אם שני בני הזוג או רק אחד מהם עובד), והיא משפיעה על הגוף והנפש שלנו.  

כשההשפעה היא חיובית, יש אינטרס להגדיר אותה ולדרוש עליה כסף (אם ניתן). אם היא שלילית יש אינטרס מצד הנפגעים להגדיר אותה ולדרוש הפסקתה או תשלום פיצוי עליה – אבל היות ומי שנפגע לרוב אינו מודע לפגיעה, לגורמים לה, לחומרתה; וגם אם כן עליו לבצע מהלך של קואורדינציה בין נפגעים רבים מול הצד הפוגע, הרי שהשפעות אלו נשארות לרוב בלתי מוגדרות וללא ייצוג לא בפוליטיקה ולא בדיון האקדמי.  

כשההשפעה היא חיובית, יש אינטרס להגדיר אותה ולדרוש עליה כסף (אם ניתן). אם היא שלילית יש אינטרס מצד הנפגעים להגדיר אותה ולדרוש הפסקתה או תשלום פיצוי עליה – אבל היות ומי שנפגע לרוב אינו מודע לפגיעה, לגורמים לה, לחומרתה; וגם אם כן עליו לבצע מהלך של קואורדינציה בין נפגעים רבים מול הצד הפוגע, הרי שהשפעות אלו נשארות לרוב בלתי מוגדרות וללא ייצוג לא בפוליטיקה ולא בדיון האקדמי.  

הדוגמה המוכרת ביותר אולי בתחום של ייצור המחסור שייכת לעולם הבריאות. בריאות בראיה הוליסטית שמה את הדגש על אורח חיים נכון במטרה למנוע את המחלות והפגיעות. ברור שאם נדבקת בחיידק, או קיבלת גידול סרטני או שכאוב לך הגב, הרפואה המערבית יכולה לנסות (ובחלק מהמקרים גם להצליח) לעזור להקל את המצב או לפתור את הבעיה. השאלה מה גרם לבעיה מלכתחילה? האם לחץ בעבודה יכול להוביל למצב "סטרס" של הגוף או של המערכת החיסונית ולהחלשה שלה? האם נשימה של אדי בנזן בתחנת הדלק או אכילה של צבעי מאכל יכולים לגרור גידולים סרטניים ? או שישיבה ממושכת על כיסא במשרד ללא התעמלות תגרור כאבי הגב? התשובה של הרפואה כיום היא בפירוש "כן".

הדוגמה המוכרת ביותר אולי בתחום של ייצור המחסור שייכת לעולם הבריאות. בריאות בראיה הוליסטית שמה את הדגש על אורח חיים נכון במטרה למנוע את המחלות והפגיעות. ברור שאם נדבקת בחיידק, או קיבלת גידול סרטני או שכאוב לך הגב, הרפואה המערבית יכולה לנסות (ובחלק מהמקרים גם להצליח) לעזור להקל את המצב או לפתור את הבעיה. השאלה מה גרם לבעיה מלכתחילה? האם לחץ בעבודה יכול להוביל למצב "סטרס" של הגוף או של המערכת החיסונית ולהחלשה שלה? האם נשימה של אדי בנזן בתחנת הדלק או אכילה של צבעי מאכל יכולים לגרור גידולים סרטניים ? או שישיבה ממושכת על כיסא במשרד ללא התעמלות תגרור כאבי הגב? התשובה של הרפואה כיום היא בפירוש "כן".  

המילים "אורח חיים מערבי" או "תזונה מתועשת" או "לחץ" וכו' הם פשוט דוגמאות למערכות של "ייצור מחסור" שהמערכת הכלכלית- חברתית גוררת.  

המילים "אורח חיים מערבי" או "תזונה מתועשת" או "לחץ" וכו' הם פשוט דוגמאות למערכות של "ייצור מחסור" שהמערכת הכלכלית- חברתית גוררת.  

ברור כיום שהרפואה הרגילה עושה מעט מידי מכדי לחקור כיוונים אלו – אחרי הכל תרופה נגד סרטן אפשר למכור במאות מיליונים, ולעומת זאת מתן של כמה עצות טובות למניעה הוא דבר קשה בהרבה למכירה. ריפוי סרטן או טיפול בחולי סוכרת מספק פרנסה למיליוני אנשים. מניעה של מחלות היא דבר הרבה פחות רווחי בדרך כלל למטפל.  

ברור כיום שהרפואה הרגילה עושה מעט מידי מכדי לחקור כיוונים אלו – אחרי הכל תרופה נגד סרטן אפשר למכור במאות מיליונים, ולעומת זאת מתן של כמה עצות טובות למניעה הוא דבר קשה בהרבה למכירה. ריפוי סרטן או טיפול בחולי סוכרת מספק פרנסה למיליוני אנשים. מניעה של מחלות היא דבר הרבה פחות רווחי בדרך כלל למטפל.  

דוגמה מוכרת נוספת של ייצור מחסור מכוון הוא חברת דיו- פונט שיחד עם אייל העיתונות הרסט פתחה מסע הסתה נגד הסכנה העצומה של צמח הקנביס, במטרה ליצור לעצמה שוק לחבלי הניילון שלה, שהתחרו מול חבלי הקנבוס.  

דוגמה מוכרת נוספת של ייצור מחסור מכוון הוא חברת דיו- פונט שיחד עם אייל העיתונות הרסט פתחה מסע הסתה נגד הסכנה העצומה של צמח הקנביס, במטרה ליצור לעצמה שוק לחבלי הניילון שלה, שהתחרו מול חבלי הקנבוס.  

   

   

אבל ניתן להניח שרוב ייצור המחסור לא נעשה בכוונה רעה או מתוך כוונה מכוונת להשיג רווחים. דבר נפוץ הרבה יותר הוא שפירמות מסויימות גוררת מחסור גדל והולך בתחום אחד, ואת הפרות קוטפות פירמות אחרות לחלוטין (שאולי אין קשר בינן לבין הפירמות המקוריות) – לדוגמה פירמות מסויימות מוכרות מזון שמן מידי, או גוררות חוסר פעילות גופנית או חושפות את עובדיהן למצב גופני מזיק ופירמות אחרות פותחות מכוני כושר ומטפלות בבעיות בריאות שצמחו מתזונה לקויה ויציבה קלוקלת.  

אבל ניתן להניח שרוב ייצור המחסור לא נעשה בכוונה רעה או מתוך כוונה מכוונת להשיג רווחים. דבר נפוץ הרבה יותר הוא שפירמות מסויימות גוררת מחסור גדל והולך בתחום אחד, ואת הפרות קוטפות פירמות אחרות לחלוטין (שאולי אין קשר בינן לבין הפירמות המקוריות) – לדוגמה פירמות מסויימות מוכרות מזון שמן מידי, או גוררות חוסר פעילות גופנית או חושפות את עובדיהן למצב גופני מזיק ופירמות אחרות פותחות מכוני כושר ומטפלות בבעיות בריאות שצמחו מתזונה לקויה ויציבה קלוקלת.  

כיוון שאין לנו מפה ברורה של ההשלכות הכלכליות השליליות הנה תרשים שיכול לספק כמה דוגמאות לכך. חלק מהתופעות בו ידועות וברורות (כמו עליה בחולי סוכרת או בחולי הסרטן וחלק מהסיבות לכך), וחלק הן ספקולציות פרועות. התרשים לא נועד להציג מצב קיים אלא להראות דוגמה לקשרים שייתכן והם קיימים ועד כמה התהליכים של ייצור מחסור עשוי להיות מקיף ורב השפעה.

כיוון שאין לנו מפה ברורה של ההשלכות הכלכליות השליליות הנה תרשים שיכול לספק כמה דוגמאות לכך. חלק מהתופעות בו ידועות וברורות (כמו עליה בחולי סוכרת או בחולי הסרטן וחלק מהסיבות לכך), וחלק הן ספקולציות פרועות. התרשים לא נועד להציג מצב קיים אלא להראות דוגמה לקשרים שייתכן והם קיימים ועד כמה התהליכים של ייצור מחסור עשוי להיות מקיף ורב השפעה.

==דוגמאות לייצור מחסור==

==דוגמאות לייצור מחסור==

* מאבק במזיקים - אמצעי הדברה שגורמים להגברת העמידות של מזיקים.  

* מאבק במזיקים - אמצעי הדברה שגורמים להגברת העמידות של מזיקים.  

* בחקלאות - הכחדת תפוח האדמה בבריטניה, הכחדת בננות. מונוקלצ'ר

* בחקלאות - הכחדת תפוח האדמה בבריטניה, הכחדת בננות. מונוקלצ'ר

* בתזונה - מאכלים פחות מזינים. מאכלים הגורמים למילוי אך לא לשובע כמו תפוחי אדמה מודרניים, לחם לעומת פסטה מחיטה מלאה, או אורז.  

* בתזונה - מאכלים פחות מזינים. מאכלים הגורמים למילוי אך לא לשובע כמו תפוחי אדמה מודרניים, לחם לעומת פסטה מחיטה מלאה, או אורז.  

* בתזונה - מאכלים הגורמים למחלות כמו סוכר, מלח, קפה.

* בתזונה - מאכלים הגורמים למחלות כמו סוכר, מלח, קפה.

===בריאות===

===בריאות===

* תופעות חברתיות שיוצרות בעיות נפשיות - כמו דיכאון, חרדה, שעמום, ניכור, חוסר תשומת לב.  

* תופעות חברתיות שיוצרות בעיות נפשיות - כמו דיכאון, חרדה, שעמום, ניכור, חוסר תשומת לב.  

===בידור===

===בידור===

* בידור - אמצעי בידור המפעילים את החושים בעיקר באמצעות צעצועים או משחקים או סרטים מפורטים (רעשים, ותמונה, או מראה מפורט) לעומת אמצעי בידור אחרים הדורשים פיתוח מיומנות של הדמיון ודורשים פחות משאבי טבע ואנרגיה לפיתוח ו/או יכולים לשמש יותר מפעם אחת (ועולים פחות כסף, אך דורשים אנרגיה וזמן כדי לפתח מיומנות ראשונית) דוגמאות:

* בידור - אמצעי בידור המפעילים את החושים בעיקר באמצעות צעצועים או משחקים או סרטים מפורטים (רעשים, ותמונה, או מראה מפורט) לעומת אמצעי בידור אחרים הדורשים פיתוח מיומנות של הדמיון ודורשים פחות משאבי טבע ואנרגיה לפיתוח ו/או יכולים לשמש יותר מפעם אחת (ועולים פחות כסף, אך דורשים אנרגיה וזמן כדי לפתח מיומנות ראשונית) דוגמאות:

* משחקים לילדים שאפשר לשחק עם קרטון - להתחבא בתוכו, לעשות ממנו "זחל", לגלוש עליו על שיפועי בטון או גבעות, לבנות ממנו "מבצר" וכו' - פעולות הדורשות דמיון ורצוי כמה אנשים.  

* משחקים לילדים שאפשר לשחק עם קרטון - להתחבא בתוכו, לעשות ממנו "זחל", לגלוש עליו על שיפועי בטון או גבעות, לבנות ממנו "מבצר" וכו' - פעולות הדורשות דמיון ורצוי כמה אנשים.  

* משחקים אנתרופוסופיים - לדוגמה בובה ללא תווי פנים. בובה כזאת יכולה לייצג כמה דמויות שונות, בהתאם לעלילה. לעומת פיראט שיכול להיות (משלב מסויים) רק פיראט. דוגמה נוספת לזה הם משחקים מעץ - לעומת משחקים מפלסטיק - עושר הפרטים של הצעצוע הפלסטיק הוא יתרון בטווח הקצר אבל לא מאפשר ריבוי תפקידים בטווח הארוך.  

* משחקים אנתרופוסופיים - לדוגמה בובה ללא תווי פנים. בובה כזאת יכולה לייצג כמה דמויות שונות, בהתאם לעלילה. לעומת פיראט שיכול להיות (משלב מסויים) רק פיראט. דוגמה נוספת לזה הם משחקים מעץ - לעומת משחקים מפלסטיק - עושר הפרטים של הצעצוע הפלסטיק הוא יתרון בטווח הקצר אבל לא מאפשר ריבוי תפקידים בטווח הארוך.  

* ספרים לעומת סרטי קולנוע. היכולת לדמיין את הגיבורים והרקע והדיאלוגים מול ויאלוזציה מסויימת שלהם. עלות כתיבת ספר והדפסתו נמוכה בהרבה מזו של הפקת סרט.

* ספרים לעומת סרטי קולנוע. היכולת לדמיין את הגיבורים והרקע והדיאלוגים מול ויאלוזציה מסויימת שלהם. עלות כתיבת ספר והדפסתו נמוכה בהרבה מזו של הפקת סרט.  

* מספרי סיפורים לעומת ספרים. מספר הסיפור צריך להיות קשוב לקהל ויכול להתאים את הסיפור לפי המאזין. ([[שירה בקהילה]] מפתח את זה.  

* מספרי סיפורים לעומת ספרים. מספר הסיפור צריך להיות קשוב לקהל ויכול להתאים את הסיפור לפי המאזין. ([[שירה בקהילה]] מפתח את זה.  

*שירה לעומת האזנה למוזיקה ברדיו או כל אמצעי אלקטרוני אחר. כדי לשיר יש צורך לפתח חוש קצב, אוזן ויכולת גרוניות, דיקציה וקשב למוזיקה ולמילים. אפשרויות השירה שונות מאשר אפשרויות שמיעת המוזיקה.  

*שירה לעומת האזנה למוזיקה ברדיו או כל אמצעי אלקטרוני אחר. כדי לשיר יש צורך לפתח חוש קצב, אוזן ויכולת גרוניות, דיקציה וקשב למוזיקה ולמילים. אפשרויות השירה שונות מאשר אפשרויות שמיעת המוזיקה.  

==דוגמה: נעליים==

==דוגמה: נעליים==

נראה ברור מאליו שמצבו של האדם בעל הנעליים טוב ממצבו של האדם היחף. מצד שני העניין לא כזה פשוט. מי שהולך בנעליים, עור כף הרגל שלו נהיה עדין והוא מאבד גם את הידע הדרוש כדי לדעת איך ללכת יחף בנוחות. יכול להיות בהחלט שמצבו של אדם שכל חייו היה יחף ישתפר אם ניתן לו נעליים, אבל הנקודה הלא פחות חשובה היא שאדם מערבי יחף שיאלץ ללכת באותו מקום (באותו אקלים), את אותו המרחק יחווה מחסור גדול יותר. אדם שלא הלך יחף בחייו, יסבול יותר מקור וחום קוצים ואבנים.  

נראה ברור מאליו שמצבו של האדם בעל הנעליים טוב ממצבו של האדם היחף. מצד שני העניין לא כזה פשוט. מי שהולך בנעליים, עור כף הרגל שלו נהיה עדין והוא מאבד גם את הידע הדרוש כדי לדעת איך ללכת יחף בנוחות. יכול להיות בהחלט שמצבו של אדם שכל חייו היה יחף ישתפר אם ניתן לו נעליים, אבל הנקודה הלא פחות חשובה היא שאדם מערבי יחף שיאלץ ללכת באותו מקום (באותו אקלים), את אותו המרחק יחווה מחסור גדול יותר. אדם שלא הלך יחף בחייו, יסבול יותר מקור וחום קוצים ואבנים.  

כלכלנים יאמרו שמחסור הוא עניין סובייקטיבי ואוטונומי לחלוטין. אם כך הם ישמחו לבצע את ההתערבות הבאה – אנשים שגדלו יחפים ואנשים שכל חייהם נעלו נעליים יתבקשו לצעוד 3 קילומטרים כשהם יחפים או שיקנו נעליים לפי מידתם. לרשותם סכום כסף זהה, ויש להם הכנסה זהה בהווה ובעתיד. אם המחסור הוא סובייקטיבי לחלוטין לא יהיה הבדל מובהק בין 2 הקבוצות בקניית הנעליים. מי מוכן לשים כסף על אפשרות זו?

כלכלנים יאמרו שמחסור הוא עניין סובייקטיבי ואוטונומי לחלוטין. אם כך הם ישמחו לבצע את ההתערבות הבאה – אנשים שגדלו יחפים ואנשים שכל חייהם נעלו נעליים יתבקשו לצעוד 3 קילומטרים כשהם יחפים או שיקנו נעליים לפי מידתם. לרשותם סכום כסף זהה, ויש להם הכנסה זהה בהווה ובעתיד. אם המחסור הוא סובייקטיבי לחלוטין לא יהיה הבדל מובהק בין 2 הקבוצות בקניית הנעליים. מי מוכן לשים כסף על אפשרות זו?

אני לא טוען שהמצב "העדר נעל" טוב תמיד מהמצב "עם נעל". אלא שמצב הנכון יותר הוא <עם נעל, ללא יכולת ללכת יחף> לעומת <ללא נעל, עם יכולת ללכת יחף>. בהחלט יכול להיות שהסל הראשון (שכולל נעל), עדיף על המצב השני. כל מה שאני טוען הוא שהתבוננות על כמה משלמים (גם לא ביחידות תועלת) על נעל לא תיתן את המחיר האמיתי שלה. המוצר לכאורה רק מספק חבילה חיובית, אבל למעשה יש לו מחיר "צל" שלילי.  

אני לא טוען שהמצב "העדר נעל" טוב תמיד מהמצב "עם נעל". אלא שמצב הנכון יותר הוא <עם נעל, ללא יכולת ללכת יחף> לעומת <ללא נעל, עם יכולת ללכת יחף>. בהחלט יכול להיות שהסל הראשון (שכולל נעל), עדיף על המצב השני. כל מה שאני טוען הוא שהתבוננות על כמה משלמים (גם לא ביחידות תועלת) על נעל לא תיתן את המחיר האמיתי שלה. המוצר לכאורה רק מספק חבילה חיובית, אבל למעשה יש לו מחיר "צל" שלילי.  

מה מחיר הנעל? האם הוא כולל את מחירן של בניית מדרכות? עבור היחפים, המדרכות הן דבר שלילי שכן הן חמות יותר בקיץ וקרות יותר בחורף, יחסית לעפר. ואילו עבור הנעולים, ברור שמדרכה טובה יותר (נקיה ומהירה יותר) יחסית לדרך העפר. אם כן הסתכלות על הפונקציה "הליכה" נותנת מבט ברור יותר על השאלות הכלכליות ביחס לנעליים ומדרכות.  

מה מחיר הנעל? האם הוא כולל את מחירן של בניית מדרכות? עבור היחפים, המדרכות הן דבר שלילי שכן הן חמות יותר בקיץ וקרות יותר בחורף, יחסית לעפר. ואילו עבור הנעולים, ברור שמדרכה טובה יותר (נקיה ומהירה יותר) יחסית לדרך העפר. אם כן הסתכלות על הפונקציה "הליכה" נותנת מבט ברור יותר על השאלות הכלכליות ביחס לנעליים ומדרכות.  

הנקודה היא שעל פי התאוריה הקיימת אנשים בוחרים יחד (בצורה סימולטנית וחד פעמית) את כלל המוצרים שהם קונים (לדוגמה סל של מדרכות ונעליים), או שהם בוחרים אותם ללא קשר כלל (קניית הנעליים אינה קשורה כלל לקיום או אי קיום מדרכות, וסלילת מדרכות אינה קשורה לקניית נעליים). אני טוען ששתי ההסתכלויות האלו הן בלתי נכונות. מצד אחד ברור שיש קשר (יש מעט סיבות אחרות לבנות מדרכה לדוגמה עגלות), ומצד שני ברור גם שרוב האנשים לא מודעים לזה שהאפשרות "ללא נעליים + ללא מדרכות" קיימת בכלל או שהשאלה לקנות או לא לקנות נעל תלויה בשאלה אם יש או אין מדרכה ליד הבית שלהם.  

הנקודה היא שעל פי התאוריה הקיימת אנשים בוחרים יחד (בצורה סימולטנית וחד פעמית) את כלל המוצרים שהם קונים (לדוגמה סל של מדרכות ונעליים), או שהם בוחרים אותם ללא קשר כלל (קניית הנעליים אינה קשורה כלל לקיום או אי קיום מדרכות, וסלילת מדרכות אינה קשורה לקניית נעליים). אני טוען ששתי ההסתכלויות האלו הן בלתי נכונות. מצד אחד ברור שיש קשר (יש מעט סיבות אחרות לבנות מדרכה לדוגמה עגלות), ומצד שני ברור גם שרוב האנשים לא מודעים לזה שהאפשרות "ללא נעליים + ללא מדרכות" קיימת בכלל או שהשאלה לקנות או לא לקנות נעל תלויה בשאלה אם יש או אין מדרכה ליד הבית שלהם.  

הדיון הכלכלי יתמקד בשאלה מה מחיר הנעל, מה האיכות שלה, וכו', הוא אינו יכול מעצם טיבו לדון ברצינות בשאלה אם מצבנו טוב יותר עם נעליים ומדרכות מאשר ללא נעליים וללא מדרכות, ואם כן מהם התנאים שמאפשרים זאת (לדוגמה הבדלים בין עונות שונות, בין מדינות שונות, בתוך או מחוץ לבית כו').

הדיון הכלכלי יתמקד בשאלה מה מחיר הנעל, מה האיכות שלה, וכו', הוא אינו יכול מעצם טיבו לדון ברצינות בשאלה אם מצבנו טוב יותר עם נעליים ומדרכות מאשר ללא נעליים וללא מדרכות, ואם כן מהם התנאים שמאפשרים זאת (לדוגמה הבדלים בין עונות שונות, בין מדינות שונות, בתוך או מחוץ לבית כו').