שינויים

יצוא גז מישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־11:53, 31 במרץ 2021

הוסרו 23 בתים , 11:53, 31 במרץ 2021

מ

החלפת טקסט – " " ב־" "

שורה 31: שורה 31:

===הובלת גז בצינור===

−

העלות העיקרית של הובלה גז בצינור היא עלות ההקמה של הצינור, עלות נוספת היא תחזוקת הצינור ואבטחה שלו וכן הובלת הגז שכרוכה בדחיסה ובאובדן אנרגיה. עלות הקמת צינורות תלויה במיקום הצינור (בים או ביבשה) בתשלום על זכויות דרך (בעיקר ביבשה ובמיוחד באיזורים מיושבים) במבנה הטופוגרפי, בגודל הצינור ובמרחק הצינור. סוכנות אמריקאית בשם South Asia Regional Initiative for Energy מעריכה כי 80% מההוצאות של הקמת צינור חדש הן על כוח עבודה וחומרים, וכל היתר הוא על הוצאות נלוות כגון מיסוי, סקרים הנדסיים, תשלום על זכויות דרך, הוצאות מימון וכו'. גודל הצינור משפיעה בצורה חזקה על מחיר ההקמה. צינור בקוטר 12 אינצ' ביבשה עולה בממוצע כ-300 אלף דולר למייל, ואילו צינור בקוטר 42 אינצ' עולה פי 5 - כ-1.5 מיליון דולר למייל. בין השנים 1995 ל-2000 עלו מחירי הקמת הצינורות היבשתיים ב-38% וצינורות ימיים התייקרו ב-60%. הקמת צינור יבשתי עלתה בממוצע 1.3 מיליון דולר למייל לעומת הקמת צינור ימי שעלתה 2.5 מיליון דולר למייל. [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]

+

העלות העיקרית של הובלה גז בצינור היא עלות ההקמה של הצינור, עלות נוספת היא תחזוקת הצינור ואבטחה שלו וכן הובלת הגז שכרוכה בדחיסה ובאובדן אנרגיה. עלות הקמת צינורות תלויה במיקום הצינור (בים או ביבשה) בתשלום על זכויות דרך (בעיקר ביבשה ובמיוחד באיזורים מיושבים) במבנה הטופוגרפי, בגודל הצינור ובמרחק הצינור. סוכנות אמריקאית בשם South Asia Regional Initiative for Energy מעריכה כי 80% מההוצאות של הקמת צינור חדש הן על כוח עבודה וחומרים, וכל היתר הוא על הוצאות נלוות כגון מיסוי, סקרים הנדסיים, תשלום על זכויות דרך, הוצאות מימון וכו'. גודל הצינור משפיעה בצורה חזקה על מחיר ההקמה. צינור בקוטר 12 אינצ' ביבשה עולה בממוצע כ-300 אלף דולר למייל, ואילו צינור בקוטר 42 אינצ' עולה פי 5 - כ-1.5 מיליון דולר למייל. בין השנים 1995 ל-2000 עלו מחירי הקמת הצינורות היבשתיים ב-38% וצינורות ימיים התייקרו ב-60%. הקמת צינור יבשתי עלתה בממוצע 1.3 מיליון דולר למייל לעומת הקמת צינור ימי שעלתה 2.5 מיליון דולר למייל. [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]

−

הקמת צינור ימי ממאגרי הגז שבים מול ישראל אל טורקיה מוערכת בעלות של כ-2.5-4 מיליארד דולר. [http://www.themarker.com/markets/1.2118676] לפי בכיר בחברת האנרגיה הטורקית Turcas Petrol מתיו בריזה, החברה מעוניינת להקים צינור באורך 470 ק"מ ממאגר "לווייתן" לנמל האנרגיה צ'יהאן שבדרום טורקיה, או לנמל אחר בשם מרסין (שהם 293 מייל). עלות ההקמה של צינור כזה שיוכל להזרים כ-16 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה, יעלה 2.5 מיליארד דולר,[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000879068] שהם 5 מיליון דולר לק"מ, או 8.5 מיליון דולר למייל. המרחק בין אתונה לבין תל אביב הוא 1198 ק"מ, ולוויתן מרוחק כ-180 ק"מ מחופי ישראל. [http://www.mapcrow.info/Distance_between_Athens_GR_and_Tel_Aviv_IS.html] כך שניתן להעריך הקמת צינור דומה ליוון בכ-5 מיליארד דולר. לפי תרשים של סוכנות האנרגיה העולמית, הובלת גז למרחק כזה תוסיף לעלות הגז בין 1.5 ל-5.5 דולר ליחידת אנרגיה (כתלות בגודל הצינור). צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן שלאורכו יכול להבנות צינור גז מבאקו באזרבייג'ן לנמל צ'יהאן שבטורקיה הוא באורך 1,776 ק"מ, ובתוספת צינור ימי מטורקיה יהיה באורך 2,240 ק"מ ועלות ההובלה בו תהיה בין 2.2 ל-6 דולר ליחידת אנרגיה.

+

הקמת צינור ימי ממאגרי הגז שבים מול ישראל אל טורקיה מוערכת בעלות של כ-2.5-4 מיליארד דולר. [http://www.themarker.com/markets/1.2118676] לפי בכיר בחברת האנרגיה הטורקית Turcas Petrol מתיו בריזה, החברה מעוניינת להקים צינור באורך 470 ק"מ ממאגר "לווייתן" לנמל האנרגיה צ'יהאן שבדרום טורקיה, או לנמל אחר בשם מרסין (שהם 293 מייל). עלות ההקמה של צינור כזה שיוכל להזרים כ-16 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה, יעלה 2.5 מיליארד דולר,[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000879068] שהם 5 מיליון דולר לק"מ, או 8.5 מיליון דולר למייל. המרחק בין אתונה לבין תל אביב הוא 1198 ק"מ, ולוויתן מרוחק כ-180 ק"מ מחופי ישראל. [http://www.mapcrow.info/Distance_between_Athens_GR_and_Tel_Aviv_IS.html] כך שניתן להעריך הקמת צינור דומה ליוון בכ-5 מיליארד דולר. לפי תרשים של סוכנות האנרגיה העולמית, הובלת גז למרחק כזה תוסיף לעלות הגז בין 1.5 ל-5.5 דולר ליחידת אנרגיה (כתלות בגודל הצינור). צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן שלאורכו יכול להבנות צינור גז מבאקו באזרבייג'ן לנמל צ'יהאן שבטורקיה הוא באורך 1,776 ק"מ, ובתוספת צינור ימי מטורקיה יהיה באורך 2,240 ק"מ ועלות ההובלה בו תהיה בין 2.2 ל-6 דולר ליחידת אנרגיה.

צינור גז הוא יעד לטרור ולכן דורש אבטחה. לדוגמה צינורות הגז בין מצרים לבין ישראל בסיני פוצצו מספר פעמים על ידי פעילי טרור מקומיים ותרמו להספקת הזרמת הגז ממצרים לישראל.

שורה 44: שורה 44:

העלות של הובלת גז באונייה תלויה גם בהיצע אוניות הקירור. אנליסט גז אחד העריך את עלות זו עומדת על כ-2 דולר ליחידת אנרגיה בריטית. לפי מחקר שפורסם על ידי World Gas Conference בשנת 2003, עלות ייצוא ארוך טווח מהמזרח התיכון למזרח הרחוק באוניות בתחילת המאה ה-21 הוערכה בכ-2.8-3.4 דולר ליחידת אנרגיה. כשהיא כוללת עלויות פיתוח לפני מתקן ההנזלה, הנזלת הגז(Liquefaction), הובלת הגז באונייה, והחזרת הגז למצבו הגזי. [http://www2.hmc.edu/~evans/PipelinesTokyo.pdf] הערכה אחרת משנת 2007 היא 2.5-4.8 דולר ליחידת אנרגיה [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf] (להשוואה - גז ישראלי נמכר לחברת החשמל בכ-5.5 דולר ליחידת אנרגיה).

−

עלות הובלת גז נוזלי הייתה בירידה בשנים 1980-2000 בגלל שכלולים טכנולוגיים.[http://www2.hmc.edu/~evans/PipelinesTokyo.pdf] אבל מאז ועד 2006 העלות עלתה[http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]

+

עלות הובלת גז נוזלי הייתה בירידה בשנים 1980-2000 בגלל שכלולים טכנולוגיים.[http://www2.hmc.edu/~evans/PipelinesTokyo.pdf] אבל מאז ועד 2006 העלות עלתה[http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]

הובלת גז טבעי נוזלי, מאפשרת הובלה שלו לכל העולם, לכן יש טענה לפיה תיתכן התכנסות במחיר של שווקי גז שנים של גז נוזלי, כאשר הוא מתכנס לכיוון של מחיר הנפט העולמי, מעל 12 דולר ליחידת אנרגיה.[http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]

שורה 70: שורה 70:

| תמר||דולפינוס (לממשלת מצרים)||LOI||2015 - ניתן לניתוק||175-400||4.9-11||0-250

|-

−

| תמר||עראב פוטאש וברומין \ירדן- פוספט||GSPA||סוף 2017||66||1.848||12

+

| תמר||עראב פוטאש וברומין \ירדן- פוספט||GSPA||סוף 2017||66||1.848||12

|-

| לוויתן||בריטיש גז (לייצוא ממצרים)||LOI||תחילת 2018||3750||105||700

שורה 84: שורה 84:

===ניסיון להקים מתקן הנזלת גז ימי===

−

במהלך 2013 התנהל משא ומתן עם חברת וודסייד האוסטרלית, כדי שזו תכנס כשותפה (בבעלות) על מאגר לוויתן. וודסייד מצידה היתה אמורה להקים מתקן הנזלה ימי ולשנע את הגז למזרח הרחוק. לאור אי בהירות בנושא מיסוי ייצוא גז טבעי מישראל, או לאור סכסוך עם יצחק תשובה, העסקה לא יצאה לפועל.

+

במהלך 2013 התנהל משא ומתן עם חברת וודסייד האוסטרלית, כדי שזו תכנס כשותפה (בבעלות) על מאגר לוויתן. וודסייד מצידה היתה אמורה להקים מתקן הנזלה ימי ולשנע את הגז למזרח הרחוק. לאור אי בהירות בנושא מיסוי ייצוא גז טבעי מישראל, או לאור סכסוך עם יצחק תשובה, העסקה לא יצאה לפועל.

−

+

===ניסיון להקים מתקן הנזלה בקפריסין===

ללא מתקן הנזלה בישראל היה נסיון להקים מתקן הנזלה בקפריסין, אולם ממשלת קפריסין התנגדה לרעיון.

−

+

===ניסיונות יצוא לטורקיה===

בפברואר 2013 טען העיתון כלכליסט כי לישראל כוונות לייצא את הגז הטבעי בצינור לטורקיה בצינור שעלות הקמתו 2 מיליארד דולר. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html] בעקבות מבצע צוק איתן, ומתיחות בין טורקיה לבין ישראל ייצוא לטורקיה התעכב. לאחר מספר שנים חתמו המדינות על הסכם פיוס שכלל פיצויים לנפגעי משט המרמרה מצד ישראל. הציפיה בישראל הייתה שטורקיה תייבא גז מישראל בעקבות ההסכם, אולם טורקיה רכשה גז מרוסיה. קיימים פרשנים הטוענים כי טורקיה ניצלה את ההסכם עם ישראל כדי לקבל מחיר טוב יוצר מצד הרוסים.

שורה 94: שורה 94:

===ניסיון יצוא גז למצרים===

מצרים החלה במגעים ראשונים ליבוא גז מישראל. הטענה כי מצרים צריכה גז מישראל מלאה תפקיד חשוב בקידום [[מתווה הגז]]. אולם בקיץ 2015 גילו המצרים את מאגר "זהר" וזמן קצר לאחר מכן נסוגו מכוונתם לרכוש גז מישראל.

−

+

===ניסיון יצוא גז בצינור למתקן הנזלה במצרים===

במאי 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפויות המחזיקות במאגר תמר לבין חברה ספרדית יוניון פנוסה למכירת 70 מיליארד מטר מעוקב למתקני הנזלה של החברה שנמצאים במצרים תמורת 20 מיליארד דולר.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000968817][http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3630081,00.html] גם לפי מזכר זה אמורות השותפויות להוביל גז טבעי למתקנים במצרים ומשם לייצוא למדינות נוספות, אבל לא להוביל גז למשק המצרי.

+

ביוני 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפויות המחזיקות בלוויתן לבין חברת [[בריטיש גז]] לייצוא 7 BCM בשנה על פני 15 שנה, למתקני הנזלת גז של החברה שנמצאים באידקו במצרים. מתקן הנזלה משמש לשם הנזלת גז להובלה באוניות, לשם ייצוא גז למדינות מרוחקות, ולא לשם הספקת גז טבעי למצרים. מתקנים אלה הושבתו מפעילות עקב מחסור בגז במשק המצרי. בסך הכל במסגרת חוזה זה אמורים להימכר 105 BCM, שהם כ-20% מתוך העתודות המוכחות של לוויתן, כך שזהו החוזה הגדול ביותר של גז במשק הישראלי (החוזה השני בגודלו הוא של מאגר תמר מול חברת חשמל לישראל בהיקף של 82.5 BCM). חוזה זה נחשב למשמעותי ביותר עבור השותפויות שמחזיקות בלווייתן משום שהוא נחשב ל"עסקת עוגן" שתאפשר להן להגיש מימון בנקאי שדרוש להן לממן את פיתוח המאגר.<ref>[http://www.themarker.com/markets/1.2361603 השותפות בלווייתן ימכרו 20% מהגז שבמאגר לבריטיש גז במצרים ב-30 מיליארד דולר]ערן אזרן, 29.06.2014</ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000968817]

−

ביוני 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפויות המחזיקות בלוויתן לבין חברת [[בריטיש גז]] לייצוא 7 BCM בשנה על פני 15 שנה, למתקני הנזלת גז של החברה שנמצאים באידקו במצרים. מתקן הנזלה משמש לשם הנזלת גז להובלה באוניות, לשם ייצוא גז למדינות מרוחקות, ולא לשם הספקת גז טבעי למצרים. מתקנים אלה הושבתו מפעילות עקב מחסור בגז במשק המצרי. בסך הכל במסגרת חוזה זה אמורים להימכר 105 BCM, שהם כ-20% מתוך העתודות המוכחות של לוויתן, כך שזהו החוזה הגדול ביותר של גז במשק הישראלי (החוזה השני בגודלו הוא של מאגר תמר מול חברת חשמל לישראל בהיקף של 82.5 BCM). חוזה זה נחשב למשמעותי ביותר עבור השותפויות שמחזיקות בלווייתן משום שהוא נחשב ל"עסקת עוגן" שתאפשר להן להגיש מימון בנקאי שדרוש להן לממן את פיתוח המאגר.<ref>[http://www.themarker.com/markets/1.2361603 השותפות בלווייתן ימכרו 20% מהגז שבמאגר לבריטיש גז במצרים ב-30 מיליארד דולר]ערן אזרן, 29.06.2014</ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000968817]

−

בדומה לנסיגת המצרים מכוונתם לייבא גז מישראל לצרכים מקומיים הם נסוגו בהם גם מכוונהם לייבא גז לצורכי מתקני ההנזלה.

−

===ניסיון יצוא לירדן===

+

===ניסיון יצוא לירדן===

ב-2014 נחתם מזכר הבנות עם ממשלת ירדן לרכישת 45 BCM כ-8.5% ממאגר לוויתן לתקופה של 15 שנה, במחיר של 7.5 דולר ליחידת גז (מיליון BTU). המזכר נחתם בתיווך אמריקאי שלצורך העסקה תקים חברת בבעלות מלאה של [[נובל אנרג'י]] אשר תרכוש את הגז מישראל ותמכור או במחיר הנקוב לירדן. זאת לאור ההעדפה הירדנית שלא לקיים עסקה ישירות מול ישראל.

שורה 112: שורה 112:

לפי מודלים כלכליים שנערכו בנפרד על ידי העמותה לכלכלה בת קיימא, המכון לתכנון כלכלי, והפורום המשפטי למען ארץ ישראל אין כדאיות כללית בייצוא גז למשק. הערכה היא כי ישראל תקבל אמנם סכום של כמה עשרות מיליארדי שקלים במיסוי של גז לייצוא, אולם עקב כך היא גם תאלץ לייבא פחם, סולר או גז ממדינות אחרות במקום הגז המיוצא. תזמון היבוא יתרחש הן בזמן היצוא עצמו (בגלל כדאיות כלכלית נמוכה יותר של פיתוח משק הגז המקומי) והן בשנים שבהן כמות הגז במאגרים בישראל תקטן. גורמים התומכים ביצוא הגז מתעלמים בדרך כלל מהיבטים אלה ומניחים כי מיסי הגז יכנסו "היום" (ולא בעוד שנים רבות עקב השקעה שלהם בקרן השקעות מיוחדת למניעת המחלה ההולנדית) וכן כי ישראל תוכל לייבא גז זול וזמין ממקור לא ברור או שהגז עצמו יהיה מיותר לגמרי עקב טכנולוגיה עתידנית כלשהי.

−

ביוני 2013 התפרסם בעיתון "דה מרקר" כי קיים דו"ח של ד"ר מיכאל שראל, מי שכיהן באותה עת ככלכלן הראשי של משרד האוצר. הדו"ח בחן את הכדאיות הכלכלית של ייצוא הגז מישראל בתרחישים שונים. שראל מצא כי למעט מספר תרחישי קיצון, לא משתלם מבחינה כלכלית לייצא גז. וכי ייצוא כזה עלול לגרום נזק של עשרות מיליארדי שקלים למשק. בתרחישים שבהם יש הצדקה לייצוא מדובר על כמות קטנה. {{הערה|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.2042097 סערה באוצר: דו"ח פנימי קבע שלא צריך לייצא את הגז - והוסתר], דה מרקר, 09.06.2013 }} שר האוצר דאז, יאיר לפיד הכחיש כי הדו"ח נכתב, אבל סגן שר האוצר מיקי לוי הודע בקיומו.{{הערה|אבי בר-אלי, צבי זרחיה [http://www.themarker.com/dynamo/1.2044841 לפיד: "שראל לא כתב דו"ח נגד יצוא הגז"; סגנו: "יש טיוטה"], דה מרקר, 12.06.2013}} הדו"ח לא פורסם מעולם בצורה רשמית אך דלף לפעילים חברתיים ועיתונאים.

+

ביוני 2013 התפרסם בעיתון "דה מרקר" כי קיים דו"ח של ד"ר מיכאל שראל, מי שכיהן באותה עת ככלכלן הראשי של משרד האוצר. הדו"ח בחן את הכדאיות הכלכלית של ייצוא הגז מישראל בתרחישים שונים. שראל מצא כי למעט מספר תרחישי קיצון, לא משתלם מבחינה כלכלית לייצא גז. וכי ייצוא כזה עלול לגרום נזק של עשרות מיליארדי שקלים למשק. בתרחישים שבהם יש הצדקה לייצוא מדובר על כמות קטנה. {{הערה|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.2042097 סערה באוצר: דו"ח פנימי קבע שלא צריך לייצא את הגז - והוסתר], דה מרקר, 09.06.2013 }} שר האוצר דאז, יאיר לפיד הכחיש כי הדו"ח נכתב, אבל סגן שר האוצר מיקי לוי הודע בקיומו.{{הערה|אבי בר-אלי, צבי זרחיה [http://www.themarker.com/dynamo/1.2044841 לפיד: "שראל לא כתב דו"ח נגד יצוא הגז"; סגנו: "יש טיוטה"], דה מרקר, 12.06.2013}} הדו"ח לא פורסם מעולם בצורה רשמית אך דלף לפעילים חברתיים ועיתונאים.

בינואר 2016 הודה בכיר בבנק ישראל כי לא בטוח שיש כדאיות לייצוא הגז. {{הערה|1=הדי כהן, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001095082 בנק ישראל: לא בטוח שכדאי לייצא את הגז מישראל], גלובס, 13.01.2016.}}

שורה 119: שורה 119:

כמות המסים שתתקבל מיצוא הגז מייצגת את צד ההכנסות מיצוא הגז למדינה. קיימת אי בהירות לגבי מיסוי יצוא הגז בגלל מספר משתנים המשפיעים עליו - מחיר הגז בעולם, פרטי ההסכם על המדינה המייבאת את הגז, כמות הגז שתיוצא, תזמון היצוא, שער השקל ביחס לדולר, והיכולת של החברות לבצע [[מקלטי מס]] משפיעים כולם על כמות הכסף הצפויה להתקבל מיצוא גז. דוגמה לחוסר בהירות משמעותי ביחס למיסוי הגז נעוצה בחוק ששינסקי שהוא מס רווחים. המס משית על היצואנים של גז מחיר כאילו הגז היה נמכר במחיר ממוצע בישראל - ודבר זה יצר אי בהירויות רבות שנדרשו בהמשך לצוות מיוחד של משרד האוצר כדי להבהיר אותה. מחירים נמוכים של [[גז טבעי]] בעולם או עלויות הובלה של הגז פירושם פחות רווחים ביצוא ולכן מיסוי נמוך יותר.

−

חלק גדול מהכסף ממיסוי הגז לא נכנס אל תקציב המדינה אלא עובר לקרן השקעות בחו"ל, קרן ששינסקי - שאמורה להשקיע את הכסף במניות ואפיקים אחרים זאת כדי למנוע בעיות של [[מחלה הולנדית]] - תנודות בהכנסות מגז ופגיעה ביצוא מישראל בגלל כניסה של כסף זר רב. ישראל צפויה להנות רק מהריבית על הקרן כך שחלק גדול מהכסף אמור להגיע רק זמן רב לאחר תשלום המיסים על ידי החברות. בנוסף מס ששינסקי מעניק לחברת הנחה גדולה במיסים בשנים הראשונות להפקה - פירוש שני הדברים האלה הוא כי רוב המיסים מהגז לא מגיעים "היום" אלא כעשור ומעלה לאחר התחלת הפקת הגז.

+

חלק גדול מהכסף ממיסוי הגז לא נכנס אל תקציב המדינה אלא עובר לקרן השקעות בחו"ל, קרן ששינסקי - שאמורה להשקיע את הכסף במניות ואפיקים אחרים זאת כדי למנוע בעיות של [[מחלה הולנדית]] - תנודות בהכנסות מגז ופגיעה ביצוא מישראל בגלל כניסה של כסף זר רב. ישראל צפויה להנות רק מהריבית על הקרן כך שחלק גדול מהכסף אמור להגיע רק זמן רב לאחר תשלום המיסים על ידי החברות. בנוסף מס ששינסקי מעניק לחברת הנחה גדולה במיסים בשנים הראשונות להפקה - פירוש שני הדברים האלה הוא כי רוב המיסים מהגז לא מגיעים "היום" אלא כעשור ומעלה לאחר התחלת הפקת הגז.

−

בזמן המחאה על יצוא הגז וכן במהלך הדיונים על [[מתווה הגז]]דרשו פעילים חברתיים וחברי כנסת להבין מה גובה התקבולים (מיסים ותמלוגים)שישראל אמורה לקבל בעקבות ייצוא הגז והמתווה בכלל. נעשו פניות חוזרות כדי שהנתונים יוצגו לציבור אך ללא התייחסות האוצר ובנק ישראל. הערכות שהושמעו בתקשורת דיברו על סכומים של 126 מיליארד דולר, ושיעור מיסוי של 60% או אף גבוהים מכך לכלל הגז. פירוש הדבר כי כמות המיסוי על הגז היא כ-60-70 מיליארד דולר. בדצמבר 2015 בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת ציינה הנגידה [[קרנית פלוג]] כי הערכות המיסוי של הבנק הן נעות בתחום של 47% עד 54% ולא כפי שפורסם קודם לכן, וכן כי הסכום כולו יהיה כ-70 מיליארד דולר. {{הערה|1=הדי כהן [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001084899 פלוג: המדינה לא תקבל 60% מהגז - אלא עד 54%], גלובס, 01/12/2015}}

+

בזמן המחאה על יצוא הגז וכן במהלך הדיונים על [[מתווה הגז]]דרשו פעילים חברתיים וחברי כנסת להבין מה גובה התקבולים (מיסים ותמלוגים)שישראל אמורה לקבל בעקבות ייצוא הגז והמתווה בכלל. נעשו פניות חוזרות כדי שהנתונים יוצגו לציבור אך ללא התייחסות האוצר ובנק ישראל. הערכות שהושמעו בתקשורת דיברו על סכומים של 126 מיליארד דולר, ושיעור מיסוי של 60% או אף גבוהים מכך לכלל הגז. פירוש הדבר כי כמות המיסוי על הגז היא כ-60-70 מיליארד דולר. בדצמבר 2015 בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת ציינה הנגידה [[קרנית פלוג]] כי הערכות המיסוי של הבנק הן נעות בתחום של 47% עד 54% ולא כפי שפורסם קודם לכן, וכן כי הסכום כולו יהיה כ-70 מיליארד דולר. {{הערה|1=הדי כהן [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001084899 פלוג: המדינה לא תקבל 60% מהגז - אלא עד 54%], גלובס, 01/12/2015}}

החל מדצמבר 2015 שלחה חברת הכנסת [[יעל כהן פארן]] מכתבים לנגידת בנק ישראל בבקשה לקבל את גיליונות האקסל שלפיהם חושבו התקבולים הצפויים למדינה מהגז. ארבע פעמים סרב בנק ישראל להעביר את האקסל, בטענה שהאקסל כולל נתונים של חברות פרטיות והוצאת הנתונים הללו כרוכה בהקצאת משאבים רבה והבנק לא יקצה את המשאבים הללו. בשלב כלשהו כהן פארן ביקשה לדעת בכמה משאבים מדובר. הבנק גם רמז לכהן פארן שאין להסתמך על סימולציות יותר מדי שכן האי-ודאות סביב מחיר הגז וסביב פרמטרים מרכזיים אחרים בתחזית, היא גדולה. במרץ 2016, הועבר האקסל לחברת הכנסת. לפי [[ארז צדוק]] חישוב בנק ישראל צופה תקבולי מסים של כ-82 מיליארד דולר מכל המאגרים, שהם כ-313 מיליארד שקל. {{הערה|ארז צדוק, [http://www.themarker.com/blogs/erezzadok/1.3091947 אז בכמה יימכר הגז מלוויתן? דולר? שניים וחצי? מה באמת ביבי חושב?], בבלוג בדה מארקר, 10.10.2016}}

שורה 161: שורה 161:

אמנון פורטוגלי חושב שהמחלה ההולנדית החלה כבר בישראל עוד לפני השאיבה עצמה, וזאת בגלל הציפייה לרווחים גדולים, יחסית למשק הישראלי. פורטוגלי נסמך על איתן אבריאל מ"דה מארקר" שטוען שגילוי [[גז טבעי בישראל|שדות הגז]] בתחילת 2009 הוא אחת הסיבות המרכזיות לעליות בשוק המניות בשנה זו. פורטוגלי מציין כי בתוך 3 חודשים, מינואר עד אפריל 2009, עלה ערך השוק של החברות העוסקות בחיפושי נפט וגז-טבעי בבורסה בכ-6.5 מיליארד ש"ח. עליה זו עומדת מול עליה של 64 מיליארד ש"ח במדד תל אביב 100 (כלומר היא תרמה לעליה של כ-10% במניות המובילות) בעוד שהעליה בשווקי העולם החלה רק במרץ 2009. בין תחילת 2009 ועד יוני 2010 עלו ערך השוק של חברות העוסקות בתחום חיפושי נפט וגז ב-20 מיליארד ש"ח.

−

פישר הציע להתמודד עם המחלה ההולנדית על ידי קניית מטבע חוץ ונכסים בחו"ל ועל ידי כך הקטנת ייסוף השקל. פישר ופרופסורים אחרים בצוות המאקרו של הפורום הכלכלי בקיסריה להתמודדות עם תסמיני "המחלה ההולנדית" בישראל הציעו להקים קרן השקעות ממלכתית, שתנפיק איגרות חוב שקליות לטווחים ארוכים, שמרבית רוכשיהן יהיו קרנות הפנסיה. את השקלים שהיא תגייס תמיר הקרן למטבע חוץ ותשקיע אותם בנכסים פיננסיים בחו"ל. השקעות אלה ינטרלו חלק מההשפעה של זרם המט"ח שיגיע לישראל. עם זאת, החשב הכללי באוצר שוקי אורן, יצא בחריפות נגד ההצעות שהעלו הפרופסורים בכינוס בטענה שאין לקדש את המלחמה בייסוף השקל וכי הדבר ממילא מתרחש בגלל בעקבות הייצוא של ענף ההייטק. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408547,00.html]

+

פישר הציע להתמודד עם המחלה ההולנדית על ידי קניית מטבע חוץ ונכסים בחו"ל ועל ידי כך הקטנת ייסוף השקל. פישר ופרופסורים אחרים בצוות המאקרו של הפורום הכלכלי בקיסריה להתמודדות עם תסמיני "המחלה ההולנדית" בישראל הציעו להקים קרן השקעות ממלכתית, שתנפיק איגרות חוב שקליות לטווחים ארוכים, שמרבית רוכשיהן יהיו קרנות הפנסיה. את השקלים שהיא תגייס תמיר הקרן למטבע חוץ ותשקיע אותם בנכסים פיננסיים בחו"ל. השקעות אלה ינטרלו חלק מההשפעה של זרם המט"ח שיגיע לישראל. עם זאת, החשב הכללי באוצר שוקי אורן, יצא בחריפות נגד ההצעות שהעלו הפרופסורים בכינוס בטענה שאין לקדש את המלחמה בייסוף השקל וכי הדבר ממילא מתרחש בגלל בעקבות הייצוא של ענף ההייטק. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408547,00.html]

אמנון פורטוגלי תומך בהצעה זו, וקורא גם להגדיל את התמלוגים מהגז. ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות הראל ממליץ לקיים קרן דומה לקרן הנורווגית, אבל קודם כל להשתמש בתמלוגי הגז כדי להקטין את החוב הלאומי של המדינה שעמד בשנת 2010 על כ-60% מהתמ"ג.

שורה 173: שורה 173:

==קשרי הון-שלטון וחשד לשוחד==

===לובי פוליטי בקשר לייצוא הגז סביב ועדת צמח===

−

מספר ראשי חברות ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] נפגשו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושרים בכירים בנוגע ל[[ועדת צמח]]. לחברות אלה יש אינטרס לייצא את הגז (כדי למכור אותו מהר ובמחיר יקר), להפחית את תשלומי התמלוגים ולהימנע מהתערבות רגולטורים בהקשר של פיקוח מחירים. הדבר כלל את הפגישות עם:

+

מספר ראשי חברות ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] נפגשו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושרים בכירים בנוגע ל[[ועדת צמח]]. לחברות אלה יש אינטרס לייצא את הגז (כדי למכור אותו מהר ובמחיר יקר), להפחית את תשלומי התמלוגים ולהימנע מהתערבות רגולטורים בהקשר של פיקוח מחירים. הדבר כלל את הפגישות עם:

* '''פיטר קולמן''', מנכ”ל תאגיד הנפט והגז האוסטרלי '''וודסייד'''. התאגיד שווה 28.5 מיליארד דולר, חולש על 40% מפעילות הקידוחים בחופי אוסטרליה, ובעל קשרים הדוקים עם הממשל האוסטרלי, כמו גם עם זה של סין. לתאגיד היתה כוונה לקנות 30% ממאגר לווייתן ולייצא אותו. קולמן נפגש עם נתניהו בצורה חשאית, בזמן שזה התלבט בשאלה האם לאמץ את דו"ח צמח על ייצוא הגז. <ref name="marker_0313_tnc">[http://www.themarker.com/magazine/1.1973764 כך מעבירה ישראל את רוב משאבי הטבע לידיים זרות] אבי בר-אלי, 23.3.2013, דה מארקר</ref>.

שורה 209: שורה 209:

*[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA/NGExportMarch2012.pdf חוות דעת מטעם ד"ר סיניה נתניהו וד"ר שלמה ולד] חוות דעת המדענים של משרדי האנרגיה והסביבה

* [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA/-%20%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D%20%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%20%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94%20%D7%95%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94%20%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94%20%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90.pdf ייצוא משאבי גז טבעי מישראל נייר עמדה] הפורום הישראלי לאנרגיה, העמותה לכלכלה בת קיימא, מאי 2012

−

*[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03171.pdf המדיניות בנוגע לשימוש במשאבי הגז הטבעי ] יניב רונן, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 2013

+

*[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03171.pdf המדיניות בנוגע לשימוש במשאבי הגז הטבעי ] יניב רונן, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 2013

* [http://kayamut2030.org/index.php?option=com_content&view=article&id=111%3Abar-management-policy-sustainable-natural-resources&catid=39&Itemid=87 מדיניות ניהול בר-קיימא של משאבי טבע] סקירה של ניהול משאבי טבע במדינות שונות, צרויה שבח, פרוייקט [[תחזית קיימות לישראל 2030]], 2012

Neriah

מפעילי מערכת

2,695

עריכות