שינויים

טענה אחרת, עקיפה יותר, המקובלת גם היא על חסידי המדיניות הליברלית, פונה אל גורם התחרותיות: הורדת עלויות העבודה הופכת את המשק לתחרותי יותר, ובכך מצמצמת את האבטלה. גם טענה זו אינה משכנעת. לא נמצאה שום קורלציה יציבה וחד-משמעית בין התחרותיות ובין רמת האבטלה. המדינות התחרותיות ביותר הן בדרך-כלל מדינות שבהן השכר גבוה (בין השאר יפן וגרמניה). מכל מקום, הנסיון להגביר תחרותיות על-ידי הורדת עלות העבודה הוא חרב פיפיות: אם כולם מנסים להיות תחרותיים באמצעות צמצום העלויות, איש כבר איננו תחרותי. בסופו של דבר, מהלך כזה רק מגדיל את חלקם של הרווחים על-חשבון המשכורות. האם לא היתה זו המטרה האמיתית של המירוץ הכלכלי להורדת עלויות העבודה שלו אנו עדים מאז שנות השמונים?

טענה אחרת, עקיפה יותר, המקובלת גם היא על חסידי המדיניות הליברלית, פונה אל גורם התחרותיות: הורדת עלויות העבודה הופכת את המשק לתחרותי יותר, ובכך מצמצמת את האבטלה. גם טענה זו אינה משכנעת. לא נמצאה שום קורלציה יציבה וחד-משמעית בין התחרותיות ובין רמת האבטלה. המדינות התחרותיות ביותר הן בדרך-כלל מדינות שבהן השכר גבוה (בין השאר יפן וגרמניה). מכל מקום, הנסיון להגביר תחרותיות על-ידי הורדת עלות העבודה הוא חרב פיפיות: אם כולם מנסים להיות תחרותיים באמצעות צמצום העלויות, איש כבר איננו תחרותי. בסופו של דבר, מהלך כזה רק מגדיל את חלקם של הרווחים על-חשבון המשכורות. האם לא היתה זו המטרה האמיתית של המירוץ הכלכלי להורדת עלויות העבודה שלו אנו עדים מאז שנות השמונים?

   

   

ומה באשר לטענה שהגדלת הרווחיות של החברות היא כשלעצמה כלי לצמצום האבטלה? גם כאן סותרת המציאות את התיאוריות הליברליות. אין זה נכון שרווחים גבוהים יותר מעודדים תעסוקה. להפך, ישנן אפילו דוגמאות נגדיות (צרפת למשל), שם הגדלת הרווחים על-חשבון השכר מלווה בעלייה באבטלה, בעצירת ההשקעות היצרניות ובפניה אל אפיקי השקעה ספקולטיביים. בעשר השנים האחרונות היתה האבטלה באירופה נמוכה יחסית, דווקא במדינות שבהן עלות-העבודה היא גבוהה, והשכר בהן עלה. נזכיר גם, כי רמות האבטלה הגבוהות ביותר נרשמות דווקא במדינות המתפתחות, שבהן השכר נמוך מאוד.

ומה באשר לטענה שהגדלת הרווחיות של החברות היא כשלעצמה כלי לצמצום האבטלה? גם כאן סותרת המציאות את התיאוריות הליברליות. אין זה נכון שרווחים גבוהים יותר מעודדים תעסוקה. להפך, ישנן אפילו דוגמאות נגדיות (צרפת למשל), שם הגדלת הרווחים על-חשבון השכר מלווה בעלייה באבטלה, בעצירת ההשקעות היצרניות ובפניה אל אפיקי השקעה ספקולטיביים. בעשר השנים האחרונות היתה האבטלה באירופה נמוכה יחסית, דווקא במדינות שבהן עלות-העבודה היא גבוהה, והשכר בהן עלה. נזכיר גם, כי רמות האבטלה הגבוהות ביותר נרשמות דווקא במדינות המתפתחות, שבהן השכר נמוך מאוד.

   

   

==הורדת שכר-המינימום?==

==הורדת שכר-המינימום?==

בקצרה, קשה למצוא בסיס אמפירי מוצק לרעיון שהתעסוקה נפגעת, באופן כללי, מגובה השכר (או עלות העבודה). רוב המומחים מודים בכך, ומעדיפים להתמקד ביחס שבין שני גורמים ממוקדים יותר: גובה שכר המינימום, ורמת התעסוקה של צעירים ועובדים בלתי-מקצועיים (הקשר בין המשתנים הללו ברור, שכן צעירים ועובדים לא-מקצועיים הם בדרך-כלל האוכלוסייה שמרוויחה שכר מינימום). אלא שגם כאן אין למצוא קורלציה חד-משמעית. אכן, ישנם מקרים שבהם הגדלת שכר המינימום מצמצמת במקצת את תעסוקת הצעירים, אך לעומת זאת יש גם דוגמאות הפוכות: בקליפורניה, בסוף שנות השמונים, הוגדל שכר המינימום באופן דרמטי, והגדלה זו לוותה דווקא בזינוק בתעסוקת הצעירים. גם הגדלתו של שכר המינימום בטקסס, באותו זמן, לא פגעה בהיקף התעסוקה של צעירים ברשתות המזון המהיר (שהן מוקד מרכזי לתעסוקת צעירים). ובניגוד לכך, ההורדה הניכרת של שכר המינימום הפדראלי בארצות הברית, בשנות השבעים והשמונים (מ-55% של השכר הממוצע ל-35%!) לא צמצמה את האבטלה בקרב הצעירים. הקף האבטלה של צעירים ועובדים לא-מקצועיים באמריקה עלה, למרות השחיקה הניכרת של רמות השכר הנמוכות שם.

בקצרה, קשה למצוא בסיס אמפירי מוצק לרעיון שהתעסוקה נפגעת, באופן כללי, מגובה השכר (או עלות העבודה). רוב המומחים מודים בכך, ומעדיפים להתמקד ביחס שבין שני גורמים ממוקדים יותר: גובה שכר המינימום, ורמת התעסוקה של צעירים ועובדים בלתי-מקצועיים (הקשר בין המשתנים הללו ברור, שכן צעירים ועובדים לא-מקצועיים הם בדרך-כלל האוכלוסייה שמרוויחה שכר מינימום). אלא שגם כאן אין למצוא קורלציה חד-משמעית. אכן, ישנם מקרים שבהם הגדלת שכר המינימום מצמצמת במקצת את תעסוקת הצעירים, אך לעומת זאת יש גם דוגמאות הפוכות: בקליפורניה, בסוף שנות השמונים, הוגדל שכר המינימום באופן דרמטי, והגדלה זו לוותה דווקא בזינוק בתעסוקת הצעירים. גם הגדלתו של שכר המינימום בטקסס, באותו זמן, לא פגעה בהיקף התעסוקה של צעירים ברשתות המזון המהיר (שהן מוקד מרכזי לתעסוקת צעירים). ובניגוד לכך, ההורדה הניכרת של שכר המינימום הפדראלי בארצות הברית, בשנות השבעים והשמונים (מ-55% של השכר הממוצע ל-35%!) לא צמצמה את האבטלה בקרב הצעירים. הקף האבטלה של צעירים ועובדים לא-מקצועיים באמריקה עלה, למרות השחיקה הניכרת של רמות השכר הנמוכות שם.

   

   

לסיכום: הורדות שכר אינן מפחיתות את האבטלה והעלאת שכר המינימום עשויה אף לשפר את תעסוקת היצעירים. כך מלמדים המחקרים האמפיריים. האם העולם נפל על הראש? ככל שירגיז הדבר את התאורטיקנים, המאמינים שהתאוריה חזקה מהמציאות, קרוב לודאי שדווקא התאוריה היא שנופלת, ונופלת "בגדול".

לסיכום: הורדות שכר אינן מפחיתות את האבטלה והעלאת שכר המינימום עשויה אף לשפר את תעסוקת היצעירים. כך מלמדים המחקרים האמפיריים. האם העולם נפל על הראש? ככל שירגיז הדבר את התאורטיקנים, המאמינים שהתאוריה חזקה מהמציאות, קרוב לודאי שדווקא התאוריה היא שנופלת, ונופלת "בגדול".

   

   

==תאוריות כלכליות אלטרנטיביות==

==תאוריות כלכליות אלטרנטיביות==

אבל אין הכרח להניח שהתאוריה הליברלית היא התאוריה הכלכלית היחידה. הרבה לפני שנערכו המחקרים האמפיריים שהוזכרו לעיל, כבר הוצגו תיאוריות כלכליות אחרות, המתאימות הרבה יותר למציאות. כבר בשנות השלושים הטיל הכלכלן הבריטי ג'ון מיינארד קיינס ספק בכך שהורדת המשכורות היא דרך טובה להלחם באבטלה. הוא הצביע על השפעה הפוכה: הורדה בשכר מורידה את כח הקנייה של השכירים. כתוצאה מכך קטנים הביקושים בשוק, ואז קטן גם הייצור והביקוש לידיים עובדות. להורדת השכר יש, איפוא, השפעה של הגדלת האבטלה. גם הגדלה חריגה של חלק הרווחים על חשבון חלקה של העבודה במחירו של המוצר, תורמת להקטנת הפעילות במשק ולצמצום התעסוקה: היא יוצרת חלוקת הכנסות אשר אינה מעודדת את הצריכה העממית, אלא את ההשקעות הספקולטיביות ("רווחי הון").

אבל אין הכרח להניח שהתאוריה הליברלית היא התאוריה הכלכלית היחידה. הרבה לפני שנערכו המחקרים האמפיריים שהוזכרו לעיל, כבר הוצגו תיאוריות כלכליות אחרות, המתאימות הרבה יותר למציאות. כבר בשנות השלושים הטיל הכלכלן הבריטי ג'ון מיינארד קיינס ספק בכך שהורדת המשכורות היא דרך טובה להלחם באבטלה. הוא הצביע על השפעה הפוכה: הורדה בשכר מורידה את כח הקנייה של השכירים. כתוצאה מכך קטנים הביקושים בשוק, ואז קטן גם הייצור והביקוש לידיים עובדות. להורדת השכר יש, איפוא, השפעה של הגדלת האבטלה. גם הגדלה חריגה של חלק הרווחים על חשבון חלקה של העבודה במחירו של המוצר, תורמת להקטנת הפעילות במשק ולצמצום התעסוקה: היא יוצרת חלוקת הכנסות אשר אינה מעודדת את הצריכה העממית, אלא את ההשקעות הספקולטיביות ("רווחי הון").