שינויים

הוסר בית אחד ,  20:41, 30 במרץ 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 107: שורה 107:  
התינוק האנושי הוא יצור חסר ישע שאינו יכול ללכת עד גיל שנה לפחות ואינו עצמאי עד גיל שנתיים לפחות. הסיבה לחוסר העצמאות של התינוק היא בחלקה הגדול הראש הגדול ביחס לגוף. הריון ממושך יותר היה יכול לסייע להוליד ילדים גדולים ועצמאיים יותר אבל היה מקשה על תהליך הלידה. הריון קצר יותר או הולדת ראש קטן יותר פירושם התפתחות איטית יותר של הילד מאוחר יותר. הולדת תאומים פירושה השקעה גדולה יותר בכל ילד, ובזמנים פרה מודרניים פירושה היה לעיתים קרובות קבלת סיוע מצד קרובים או השבט או אובדן של אחד מהילדים. כמו כן הדבר כרוך בסיכון גבוה יותר עבור האם. היבטים אלה זה יוצרים איזון ביניהם ומגבילים את כמות הילדים שכל אישה אנושית יכולה להוליד.  
 
התינוק האנושי הוא יצור חסר ישע שאינו יכול ללכת עד גיל שנה לפחות ואינו עצמאי עד גיל שנתיים לפחות. הסיבה לחוסר העצמאות של התינוק היא בחלקה הגדול הראש הגדול ביחס לגוף. הריון ממושך יותר היה יכול לסייע להוליד ילדים גדולים ועצמאיים יותר אבל היה מקשה על תהליך הלידה. הריון קצר יותר או הולדת ראש קטן יותר פירושם התפתחות איטית יותר של הילד מאוחר יותר. הולדת תאומים פירושה השקעה גדולה יותר בכל ילד, ובזמנים פרה מודרניים פירושה היה לעיתים קרובות קבלת סיוע מצד קרובים או השבט או אובדן של אחד מהילדים. כמו כן הדבר כרוך בסיכון גבוה יותר עבור האם. היבטים אלה זה יוצרים איזון ביניהם ומגבילים את כמות הילדים שכל אישה אנושית יכולה להוליד.  
   −
אחת ההשפעות המשמעותיות של [[המהפכה החקלאית]] הייתה היכולת של נשים ללדת יותר צאצאים במהלך חייהם. [[ציידים לקטים]] הם ברוב המקרים נוודים שכן הם צריכים לעבור לאזורים שבהם יש יותר מזון ללקט ויותר ציד. פירוש הדבר שיש לשאת ילדים קטנים, לכל הפחות עד גיל שנה, ובדרך כלל מעבר לכך שכן היה צורך ללכת מרחקים גדולים. יותר מידי ילדים קטנים עבור החבורה או השבט פירושם סיכון לרעב. החקלאות לוותה בדרך כלל במעבר לישובי קבע. פירוש הדבר היה שניתן היה ללדת ילדים במרווחים קטנים יותר האחד מהשני.  
+
אחת ההשפעות המשמעותיות של [[המהפכה החקלאית]] הייתה היכולת של נשים ללדת יותר צאצאים במהלך חייהם. [[ציידים לקטים]] הם ברוב המקרים נוודים שכן הם צריכים לעבור לאזורים שבהם יש יותר מזון ללקט ויותר ציד. פירוש הדבר שיש לשאת ילדים קטנים, לכל הפחות עד גיל שנה, ובדרך כלל מעבר לכך שכן היה צורך ללכת מרחקים גדולים. יותר מידי ילדים קטנים עבור החבורה או השבט פירושם סיכון לרעב. החקלאות לוותה בדרך כלל במעבר לישובי קבע. פירוש הדבר היה שניתן היה ללדת ילדים במרווחים קטנים יותר האחד מהשני.  
    
עם החקלאות החל תהליך של [[התמחות כלכלית]] שהלך והתעצם עוד יותר בעקבות [[המהפכה התעשייתית]]. דבר זה הגדיל בהרבה הן את זמן של חניכת הילדים וההשקעה בכל ילד (כיום 18 שנות לימוד לפחות ולפעמים לימודים עד גיל 30) וקיצר את זמן הפריון של נשים. בהתאם לכך גדלה ההשקעה בכל ילד וקטן עוד יותר מספר הילדים בכל משפחה. תהליך זה מכונה [[מעבר דמוגרפי]].
 
עם החקלאות החל תהליך של [[התמחות כלכלית]] שהלך והתעצם עוד יותר בעקבות [[המהפכה התעשייתית]]. דבר זה הגדיל בהרבה הן את זמן של חניכת הילדים וההשקעה בכל ילד (כיום 18 שנות לימוד לפחות ולפעמים לימודים עד גיל 30) וקיצר את זמן הפריון של נשים. בהתאם לכך גדלה ההשקעה בכל ילד וקטן עוד יותר מספר הילדים בכל משפחה. תהליך זה מכונה [[מעבר דמוגרפי]].