שינויים

המהפכה התעשייתית התרחשה במקביל ל[[תהליך|תהליכים]] אחרים: [[המהפכה המדעית]], התחזקות ה[[קפיטליזם]], המעבר ל[[חקלאות תעשייתית]], התבססות גדלה והולכת על [[דלק מחצבי]], [[עיור]] מסיבי ושינוי המקצוע של רוב האוכלוסייה מאיכרים לפועלים שעסקו ראשית בתעשייה ולאחר מכן בהספקת [[כלכלת שירותים]]. תהליכים אלה השפיעו בצורה ניכרת על המהפכה התעשייתית והושפעו ממנה.

המהפכה התעשייתית התרחשה במקביל ל[[תהליך|תהליכים]] אחרים: [[המהפכה המדעית]], התחזקות ה[[קפיטליזם]], המעבר ל[[חקלאות תעשייתית]], התבססות גדלה והולכת על [[דלק מחצבי]], [[עיור]] מסיבי ושינוי המקצוע של רוב האוכלוסייה מאיכרים לפועלים שעסקו ראשית בתעשייה ולאחר מכן בהספקת [[כלכלת שירותים]]. תהליכים אלה השפיעו בצורה ניכרת על המהפכה התעשייתית והושפעו ממנה.

המהפכה התעשייתית הובילה לשינויים חברתיים רבים: [[עיור]], עליית מעמד האישה, [[סוציאליזם]] ו[[סוציאל-דמוקרטיה]], [[זיהום]], [[מזון תעשייתי]], הפצת קרוא וכתוב, ירידה ולאחר מכן עליה ב[[תוחלת החיים]], חלוקת היום לזמנים, התפוררות של [[קהילות]], [[תרבות הצריכה]] והופעת [[מוסדות חברתיים]] ו[[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] רבים. בד בבד התפתחו גם [[השפעות סביבתיות]] כמו [[זיהום]].

המהפכה התעשייתית הובילה לשינויים חברתיים רבים: [[עיור]], עליית מעמד האישה, [[סוציאליזם]] ו[[סוציאל-דמוקרטיה]], [[זיהום]], [[מזון תעשייתי]], הפצת קרוא וכתוב, ירידה ולאחר מכן עליה ב[[תוחלת החיים]], חלוקת היום לזמנים, התפוררות של [[קהילות]], [[תרבות הצריכה]] והופעת [[מוסדות חברתיים]] ו[[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] רבים. בד בבד התפתחו גם [[השפעות סביבתיות]] כמו [[זיהום]].  

התקופה שבה התרחשה המהפכה התעשייתית משתנה בהתאם להתייחסות של היסטוריונים שונים. Eric Hobsbawm טוען שהיא "התפרצה" בבריטניה ב-1780 ולא הורגשה במלואה עד 1830-1840 בעוד ש-T. S. Ashton טוען שהיא התרחשה בתקופה שבין 1760 עד 1830. כמה היסטוריונים של המאה ה-20 כמו John Clapham וNicholas Crafts טעונים שתהליכים השינוי הכלכליים והחברתיים התרחשו בהדרגה וכי המונח "מהפכה" מוטעה ומטעה. דבר זה נמצא בוויכוח בקרב היסטוריונים. המהפכה התעשייתית החלה בחברות קפיטליסטיות שהייתה בהן צמיחה כלכלית לנפש.  

התקופה שבה התרחשה המהפכה התעשייתית משתנה בהתאם להתייחסות של היסטוריונים שונים. Eric Hobsbawm טוען שהיא "התפרצה" בבריטניה ב-1780 ולא הורגשה במלואה עד 1830-1840 בעוד ש-T. S. Ashton טוען שהיא התרחשה בתקופה שבין 1760 עד 1830. כמה היסטוריונים של המאה ה-20 כמו John Clapham וNicholas Crafts טעונים שתהליכים השינוי הכלכליים והחברתיים התרחשו בהדרגה וכי המונח "מהפכה" מוטעה ומטעה. דבר זה נמצא בוויכוח בקרב היסטוריונים. המהפכה התעשייתית החלה בחברות קפיטליסטיות שהייתה בהן צמיחה כלכלית לנפש.  

המהפכה התעשייתית הראשונה התפתחה לכדי '''המהפכה התעשייתית השנייה''', שהתרחשה בין 1840 ל-1870, כאשר טכנולוגיות ותהליכים כלכליים צברו מומנטום עם אימוץ גדל והולך של אוניות מונעות בקיטור, ורכבות קיטור.  

המהפכה התעשייתית הראשונה התפתחה לכדי '''המהפכה התעשייתית השנייה''', שהתרחשה בין 1840 ל-1870, כאשר טכנולוגיות ותהליכים כלכליים צברו מומנטום עם אימוץ גדל והולך של אוניות מונעות בקיטור, ורכבות קיטור.  

==השפעות של המהפכה התעשייתית==

==השפעות של המהפכה התעשייתית==

===עיור===

===עיור===

אחת ההשלכות הבולטות ביותר של המהפכה התעשייתית היא [[עיור]]. לפי John Burnett בשנת 1801 רק חמישית מאוכלוסיית אנגליה חיה בערים, עד 1851 האוכלוסייה שגרה בערים הייתה שווה לזו שבכפרים, ועד 1911 היחסים התהפכו - רק חמישית מתושבי אנגליה חיו בכפר. <ref> John Burnett, [http://books.google.co.il/books?id=8ENLmMZS8W8C&printsec=frontcover&hl=iw&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false Plenty and Want: A Social History of Food in England from 1815 to the Present Day] , 1989 </ref> עד היום אחוז העוסקים בחקלאות הולך ויורד בגלל [[מיכון החקלאות]] ו[[יתרונות לגודל]] של חוות גדולות יותר, והחקלאים שלא מצליחים לשמור על פרנסתם ועובדי חקלאות לשעבר עוברים לעיר בניסיון למצוא בה פרנסה בתחומים של תעשייה ושירותים.  

אחת ההשלכות הבולטות ביותר של המהפכה התעשייתית היא [[עיור]]. לפי John Burnett בשנת 1801 רק חמישית מאוכלוסיית אנגליה חיה בערים, עד 1851 האוכלוסייה שגרה בערים הייתה שווה לזו שבכפרים, ועד 1911 היחסים התהפכו - רק חמישית מתושבי אנגליה חיו בכפר. <ref> John Burnett, [http://books.google.co.il/books?id=8ENLmMZS8W8C&printsec=frontcover&hl=iw&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false Plenty and Want: A Social History of Food in England from 1815 to the Present Day] , 1989 </ref> עד היום אחוז העוסקים בחקלאות הולך ויורד בגלל [[מיכון החקלאות]] ו[[יתרונות לגודל]] של חוות גדולות יותר, והחקלאים שלא מצליחים לשמור על פרנסתם ועובדי חקלאות לשעבר עוברים לעיר בניסיון למצוא בה פרנסה בתחומים של תעשייה ושירותים.  

===צמיחה כלכלית===

===צמיחה כלכלית===

[[מיכון החקלאות]] הוביל להוזלת המזון בצד [[גידול אוכלוסין]] ולזרם של מבקשי עבודה שבאו לעיר. במקביל החל תהליך של מיכון התעשייה, ולאחר מכן גם התובלה, וביקוש לכריית [[פחם]] ולעובדים בתעשיות המתכת. המיכון הגובר של התעשיות פירושו היה גם הוזלת עלויות המיכון עצמו כך שיותר מפעלים יכלו להחליף עבודה ידנית בעבודה ממוכנת, להגדיל את התפוקות וגם להוזיל את עלויות הייצור ליחידה, על ידי חסכון בכוח אדם לכל יחידת תוצר, התמחות וחלוקת עבודה, וכן [[יתרונות לגודל]]. הוזלת עלויות הייצור של מוצרי צריכה רבים, כמו גם של מזון, הגבירה עוד את הביקושים למוצרים אלה. כך החל תהליך אוטו-קטליטי של [[צמיחה כלכלית]] שבו יש הגברת ההיצע של הייצור מחד, והגדלת הביקוש לייצור מאידך.  

[[מיכון החקלאות]] הוביל להוזלת המזון בצד [[גידול אוכלוסין]] ולזרם של מבקשי עבודה שבאו לעיר. במקביל החל תהליך של מיכון התעשייה, ולאחר מכן גם התובלה, וביקוש לכריית [[פחם]] ולעובדים בתעשיות המתכת. המיכון הגובר של התעשיות פירושו היה גם הוזלת עלויות המיכון עצמו כך שיותר מפעלים יכלו להחליף עבודה ידנית בעבודה ממוכנת, להגדיל את התפוקות וגם להוזיל את עלויות הייצור ליחידה, על ידי חסכון בכוח אדם לכל יחידת תוצר, התמחות וחלוקת עבודה, וכן [[יתרונות לגודל]]. הוזלת עלויות הייצור של מוצרי צריכה רבים, כמו גם של מזון, הגבירה עוד את הביקושים למוצרים אלה. כך החל תהליך אוטו-קטליטי של [[צמיחה כלכלית]] שבו יש הגברת ההיצע של הייצור מחד, והגדלת הביקוש לייצור מאידך.  

במיוחד ניתן לראות התגברות של תהליך זה על ידי בחינת קשרי הגומלין בין 3 תעשיות שונות - [[כרייה|כריית]] ה[[פחם]] (שנדרש לשם הזנת מנועי קיטור וכבשנים בכמויות הולכות וגדלות), הפקת מתכות, בעיקר ברזל ו[[פלדה]] (לייצור קטרים ומנועים, אוניות, מסילות ברזל, גשרים ובניינים) ותעשיית מנועי הקיטור (ששימשו להובלת התוצרת החקלאית, הפחם, תפעול מכונות שונות כמו מכונות אריגה, ומכונות לשאיבת מים שאפשרו לכרות פחם בעומקים גדולים יותר).

במיוחד ניתן לראות התגברות של תהליך זה על ידי בחינת קשרי הגומלין בין 3 תעשיות שונות - [[כרייה|כריית]] ה[[פחם]] (שנדרש לשם הזנת מנועי קיטור וכבשנים בכמויות הולכות וגדלות), הפקת מתכות, בעיקר ברזל ו[[פלדה]] (לייצור קטרים ומנועים, אוניות, מסילות ברזל, גשרים ובניינים) ותעשיית מנועי הקיטור (ששימשו להובלת התוצרת החקלאית, הפחם, תפעול מכונות שונות כמו מכונות אריגה, ומכונות לשאיבת מים שאפשרו לכרות פחם בעומקים גדולים יותר).

===זיהום והשפעות סביבתיות===

===זיהום והשפעות סביבתיות===

[[כרייה]] של [[פחם]], שריפה של פחם, כרייה זיקוק התכה של [[מתכות]] ועוד פעילות תעשייתית החלה עידן של הגברה מסיבית של [[השפעה סביבתית|השפעות של האדם על הסביבה]] - ההשפעות היו על כלל ה[[ביוספרה]], על [[הסביבה העירונית]] ועל בריאות האדם. ההשפעה הסביבתית הבולטת ביותר היתה [[זיהום]] - בעיקר [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]]. היבטים אלה של זיהום הגיעו לעיתים למזון כ[[זיהום במזון]] וגרמו להרעלות ומחלות שונות - בעיקר עקב חשיפה ל[[מתכות כבדות]]. מקור נוסף לתחלואה ותמותה משמעותית היה חשיפה לחומרים מסוכנים במכרות, מפעלי מתכת ומפעלים אחרים שעבדו עם חומרים מסוכנים ללא הגנה מספקת - אם כתוצאה מחוסר הבנה וידע ואם עקב רצון לחסוך בעלויות.  

[[כרייה]] של [[פחם]], שריפה של פחם, כרייה זיקוק התכה של [[מתכות]] ועוד פעילות תעשייתית החלה עידן של הגברה מסיבית של [[השפעה סביבתית|השפעות של האדם על הסביבה]] - ההשפעות היו על כלל ה[[ביוספרה]], על [[הסביבה העירונית]] ועל בריאות האדם. ההשפעה הסביבתית הבולטת ביותר היתה [[זיהום]] - בעיקר [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]]. היבטים אלה של זיהום הגיעו לעיתים למזון כ[[זיהום במזון]] וגרמו להרעלות ומחלות שונות - בעיקר עקב חשיפה ל[[מתכות כבדות]]. מקור נוסף לתחלואה ותמותה משמעותית היה חשיפה לחומרים מסוכנים במכרות, מפעלי מתכת ומפעלים אחרים שעבדו עם חומרים מסוכנים ללא הגנה מספקת - אם כתוצאה מחוסר הבנה וידע ואם עקב רצון לחסוך בעלויות.  

חלק מהזיהום שנפלט במהלך המהפכה התעשייתית עדיין קיים כיום כ[[זיהום רקע]], הדבר נכון במיוחד ל[[מתכות כבדות]] ורעילות כמו [[עופרת]] שאינן מתפרקות בסביבה וכן לחומרים אחרים לדוגמה [[מזהמים אורגניים עמידים]]. עופרת הייתה נדירה מאוד בטבע לפני התפתחות האדם והיא מופיעה ב[[ביוספרה]] רק באלפי השנים האחרונות כמעט אך ורק בגלל פעילות האדם, ובעיקר במהלך המאה ה-20 עקב שריפה של תוסף עופרת ל[[בנזין]] של [[מכוניות]], בשם tetra-ethyl. דבר זה הוביל להפצה של העופרת לאטמוספירה ומשם לכלל הסביבה. מדידה של כמות העופרת בכלבי מחמד סקוטים וקנדיים הראתה עליה פי 80 בכמות העופרת בדם בעקבות המהפכה התעשייתית. מחקרים על שלדים גילו כי עומס העופרת שקיים כיום (נכון לשנת 2010) על בני אדם גבוה פי 500 עד פי 1,000 לעומת אנשים לפני העידן התעשייתי. לפי הערכות כמות העופרת בדם לפני המהפכה התעשייתית הייתה 0.016 מיליגרם לדציליטר (μg/dl) ואילו באזורים מרוחקים בצפון ובדרום כדור הארץ בסוף שנות ה-80, רמות העופרת בדם היו בין 0.78 ל-3.20 מיליגרם לדציליטר. הזיהום הכלל עולמי שנובע מפעילות אנושית והמחזור של עופרת בקרקע במים, ובאוויר ממשיך להיות היבט משמעותי גם היום למרות הפסקת השימוש בעופרת בדלקים.{{הערה|שם=WHO1|[http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf הרעלות עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי, 2010, ISBN 978 92 4 150033 3}}

חלק מהזיהום שנפלט במהלך המהפכה התעשייתית עדיין קיים כיום כ[[זיהום רקע]], הדבר נכון במיוחד ל[[מתכות כבדות]] ורעילות כמו [[עופרת]] שאינן מתפרקות בסביבה וכן לחומרים אחרים לדוגמה [[מזהמים אורגניים עמידים]]. עופרת הייתה נדירה מאוד בטבע לפני התפתחות האדם והיא מופיעה ב[[ביוספרה]] רק באלפי השנים האחרונות כמעט אך ורק בגלל פעילות האדם, ובעיקר במהלך המאה ה-20 עקב שריפה של תוסף עופרת ל[[בנזין]] של [[מכוניות]], בשם tetra-ethyl. דבר זה הוביל להפצה של העופרת לאטמוספירה ומשם לכלל הסביבה. מדידה של כמות העופרת בכלבי מחמד סקוטים וקנדיים הראתה עליה פי 80 בכמות העופרת בדם בעקבות המהפכה התעשייתית. מחקרים על שלדים גילו כי עומס העופרת שקיים כיום (נכון לשנת 2010) על בני אדם גבוה פי 500 עד פי 1,000 לעומת אנשים לפני העידן התעשייתי. לפי הערכות כמות העופרת בדם לפני המהפכה התעשייתית הייתה 0.016 מיליגרם לדציליטר (μg/dl) ואילו באזורים מרוחקים בצפון ובדרום כדור הארץ בסוף שנות ה-80, רמות העופרת בדם היו בין 0.78 ל-3.20 מיליגרם לדציליטר. הזיהום הכלל עולמי שנובע מפעילות אנושית והמחזור של עופרת בקרקע במים, ובאוויר ממשיך להיות היבט משמעותי גם היום למרות הפסקת השימוש בעופרת בדלקים.{{הערה|שם=WHO1|[http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf הרעלות עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי, 2010, ISBN 978 92 4 150033 3}}

==ראו גם==

==ראו גם==