שינויים

בפיזיקה ותחומי מדע נוספים '''אנרגיה''' (באנגלית: '''Energy''') היא כמות פיזיקלית סקלרית שהיא תכונה של אובייקטים ושל מערכות בטבע. מקור המילה הוא במילה "אנרגוס" ביוונית שפירושה "פעיל, עבודה".

בפיזיקה ותחומי מדע נוספים '''אנרגיה''' (באנגלית: '''Energy''') היא כמות פיזיקלית סקלרית שהיא תכונה של אובייקטים ושל מערכות בטבע. מקור המילה הוא במילה "אנרגוס" ביוונית שפירושה "פעיל, עבודה".

יש מספר צורות של אנרגיה. כדי להסביר את כל התופעות הטבעיות הידועות לנו הוגדרו הצורות הבאות: אנרגיה קינטית (אנרגיית תנועה), אנרגיה פוטנציאלית, אנרגיה תרמית (הקשורה בחום), אנרגיית כבידה, אנרגיה אלסטית, אנרגיה אלקטרומגנטית, אנרגיה כימית, אנרגיה חשמלית ואנרגיית מאסה.  

יש מספר צורות של אנרגיה. כדי להסביר את כל התופעות הטבעיות הידועות לנו הוגדרו הצורות הבאות: אנרגיה קינטית (אנרגיית תנועה), אנרגיה פוטנציאלית, אנרגיה תרמית (הקשורה בחום), אנרגיית כבידה, אנרגיה אלסטית, אנרגיה אלקטרומגנטית, אנרגיה כימית, אנרגיה חשמלית ואנרגיית מאסה.  

אנרגיה יכולה להיות מומרת מצורת אנרגיה אחת לשנייה, אבל היא לעולם אינה נהרסת. עקרון שימור האנרגיה, שמוכר גם כ[[החוק הראשון של התרמודינמיקה|חוק הראשון של התרמודינמיקה]], טוען שכמות החומר-אנרגיה בייקום היא קבועה. ניתן להמיר חומר לאנרגיה, ולהפך, באמצעות הנוסחה של [[אלברט איינשטיין]], E =M*C^2 שבה E היא כמות האנרגיה C היא מהירות האור ו-M היא מאסה - כלומר ניתן להמיר כמות קטנה של חומר לכמות גבוהה מאוד של אנרגיה. המרה כזו מתרחשת בתנאים של [[היתוך גרעיני]] או [[ביקוע גרעיני]], ולפיכך בחיי יום יום מפרידים בין חומר לבין אנרגיה. כמו כן אומרים שכמות האנרגיה במערכת[[תרמודינמיקה|תרמודינמית]] סגורה היא קבועה.

אנרגיה יכולה להיות מומרת מצורת אנרגיה אחת לשנייה, אבל היא לעולם אינה נהרסת. עקרון שימור האנרגיה, שמוכר גם כ[[החוק הראשון של התרמודינמיקה|חוק הראשון של התרמודינמיקה]], טוען שכמות החומר-אנרגיה בייקום היא קבועה. ניתן להמיר חומר לאנרגיה, ולהפך, באמצעות הנוסחה של [[אלברט איינשטיין]], E =M*C^2 שבה E היא כמות האנרגיה C היא מהירות האור ו-M היא מאסה - כלומר ניתן להמיר כמות קטנה של חומר לכמות גבוהה מאוד של אנרגיה. המרה כזו מתרחשת בתנאים של [[היתוך גרעיני]] או [[ביקוע גרעיני]], ולפיכך בחיי יום יום מפרידים בין חומר לבין אנרגיה. כמו כן אומרים שכמות האנרגיה במערכת[[תרמודינמיקה|תרמודינמית]] סגורה היא קבועה.  

בשפת יום-יום מבלבלים בדרך כלל בין [[אקסרגיה]], שהיא כמות האנרגיה הזמינה לביצוע עבודה, לבין אנרגיה. כאמור לפי החוק הראשון של התרמודינמיקה, במערכת סגורה או מבודדת כמות האנרגיה היא קבועה. עם זאת, לפי [[החוק השני של התרמודינמיקה]] במערכת תרמודינמית סגורה כמות האקסרגיה הולכת ויורדת, וכמות ה[[אנטרופיה]] הולכת וגדלה.  

בשפת יום-יום מבלבלים בדרך כלל בין [[אקסרגיה]], שהיא כמות האנרגיה הזמינה לביצוע עבודה, לבין אנרגיה. כאמור לפי החוק הראשון של התרמודינמיקה, במערכת סגורה או מבודדת כמות האנרגיה היא קבועה. עם זאת, לפי [[החוק השני של התרמודינמיקה]] במערכת תרמודינמית סגורה כמות האקסרגיה הולכת ויורדת, וכמות ה[[אנטרופיה]] הולכת וגדלה.  

==אנרגיה בכדור הארץ==

==אנרגיה בכדור הארץ==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[אנרגיה מתחדשת]], [[משק האנרגיה העולמי]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[אנרגיה מתחדשת]], [[משק האנרגיה העולמי]]}}

מקור האנרגיה העיקרי ב[[כדור הארץ]] הוא ה[[אנרגיה סולארית|אנרגיית השמש]]. אנרגיית השמש מתגלגלת גם לסוגי אנרגיה נוספים כמו [[אנרגיית רוח]] ו[[אנרגיית גלי ים]] שנובעים מחימום לא אחיד של פני השטח של הפלנטה. חימום האוקיינוסים גורם גם לזרמי ים, וכן לאידוי מים שחלקם יוצרים עננים כחלק מ[[מחזור המים]] שבתורו תורם גם ל[[אנרגיה הידרו-אלקטרית]] כאשר מי גשמים חוזרים אל הים בנהרות. מקורות אנרגיה משניים בכדור הארץ הם [[אנרגיה גאותרמית]] שנובעת מחומו הפנימי של כדור הארץ ו[[אנרגיית כבידה]] שגורמת לתופעות כמו גאות ושפל.  

מקור האנרגיה העיקרי ב[[כדור הארץ]] הוא ה[[אנרגיה סולארית|אנרגיית השמש]]. אנרגיית השמש מתגלגלת גם לסוגי אנרגיה נוספים כמו [[אנרגיית רוח]] ו[[אנרגיית גלי ים]] שנובעים מחימום לא אחיד של פני השטח של הפלנטה. חימום האוקיינוסים גורם גם לזרמי ים, וכן לאידוי מים שחלקם יוצרים עננים כחלק מ[[מחזור המים]] שבתורו תורם גם ל[[אנרגיה הידרו-אלקטרית]] כאשר מי גשמים חוזרים אל הים בנהרות. מקורות אנרגיה משניים בכדור הארץ הם [[אנרגיה גאותרמית]] שנובעת מחומו הפנימי של כדור הארץ ו[[אנרגיית כבידה]] שגורמת לתופעות כמו גאות ושפל.  

אנרגיית השמש היא המקור העיקרי לכלל החיים הקיימים בכדור הארץ. תהליך ה[[פוטוסינתזה]] בפלנקטון ובאצות בים, ובצמחים ביבשה מהווה את [[ייצור ראשוני]] שמהווה את בסיס [[מארג המזון]] שמספק אנרגיה לכל היצורים החיים ב[[ביוספרה]].  

אנרגיית השמש היא המקור העיקרי לכלל החיים הקיימים בכדור הארץ. תהליך ה[[פוטוסינתזה]] בפלנקטון ובאצות בים, ובצמחים ביבשה מהווה את [[ייצור ראשוני]] שמהווה את בסיס [[מארג המזון]] שמספק אנרגיה לכל היצורים החיים ב[[ביוספרה]].  

[[בני אדם|האדם]] משתמש לא רק באנרגיית השמש (לדוגמה ב[[חקלאות]] לשם גידול מזון) אלא גם באנרגיה כימית המופקת מ[[דלק מחצבי]], וב[[אנרגיה גרעינית]] מחומרים הניתנים לביקוע גרעיני. כמו כן האדם רותם צורות שונות של [[אנרגיה מתחדשת]]. נעשים ניסיונות להפיק אנרגיה גרעינית גם מ[[היתוך גרעיני]], אך נראה שלפני 2050 הסיכוי לכך קלוש. סך האנרגיה הזו משמשת לשם הפקת חשמל למגזר הביתי והתעשייתי; תחבורה תובלה יבשתית, אווירית וימית; [[כריית]] [[חומרי גלם]]; אנרגיה לשם ייצור מוצרים והספקת שירותים שונים; וכן אנרגיה המושקעת ב[[חקלאות]] - בעיקר לשם הפקת [[דשן כימי]], תפעול מכונות חקלאיות וייצור של [[חומרי הדברה]].  

[[בני אדם|האדם]] משתמש לא רק באנרגיית השמש (לדוגמה ב[[חקלאות]] לשם גידול מזון) אלא גם באנרגיה כימית המופקת מ[[דלק מחצבי]], וב[[אנרגיה גרעינית]] מחומרים הניתנים לביקוע גרעיני. כמו כן האדם רותם צורות שונות של [[אנרגיה מתחדשת]]. נעשים ניסיונות להפיק אנרגיה גרעינית גם מ[[היתוך גרעיני]], אך נראה שלפני 2050 הסיכוי לכך קלוש. סך האנרגיה הזו משמשת לשם הפקת חשמל למגזר הביתי והתעשייתי; תחבורה תובלה יבשתית, אווירית וימית; [[כריית]] [[חומרי גלם]]; אנרגיה לשם ייצור מוצרים והספקת שירותים שונים; וכן אנרגיה המושקעת ב[[חקלאות]] - בעיקר לשם הפקת [[דשן כימי]], תפעול מכונות חקלאיות וייצור של [[חומרי הדברה]].  

כלל האנרגיה שמשמשת את האדם היא נמוכה בהרבה מכמות האנרגיה הסולארית הנכנסת לכדור הארץ בשנה, אבל אין להסיק מכך שניתן לנצל בקלות את האנרגיה הסולארית להפקת עבודה או לרתום אותה לאנרגיה כימית המשמשת את היצורים החיים. אדרבה, רוב אנרגיית השמש הנכנסת לכדור הארץ אינה מנוצלת לשם עבודה (במובן הפיזיקלי) - לא בקרב בני אדם ולא בקרב יצורים חיים אחרים, אלא נפלטת על חזרה לחלל כקרינת חום.  

כלל האנרגיה שמשמשת את האדם היא נמוכה בהרבה מכמות האנרגיה הסולארית הנכנסת לכדור הארץ בשנה, אבל אין להסיק מכך שניתן לנצל בקלות את האנרגיה הסולארית להפקת עבודה או לרתום אותה לאנרגיה כימית המשמשת את היצורים החיים. אדרבה, רוב אנרגיית השמש הנכנסת לכדור הארץ אינה מנוצלת לשם עבודה (במובן הפיזיקלי) - לא בקרב בני אדם ולא בקרב יצורים חיים אחרים, אלא נפלטת על חזרה לחלל כקרינת חום.  

בגלל החוק השני של התרמודינמיקה, ללא מקור כלשהו של אנרגיה יש נטייה ספונטנית להגיע לפתרון הומוגני. לדוגמה אם נערב שתי תמיסות הן באופו ספונטני יתערבבו ליצירת תמיסה נוספת ולא ישארו נפרדות ולא יפרדו באופן ספונטני.  

בגלל החוק השני של התרמודינמיקה, ללא מקור כלשהו של אנרגיה יש נטייה ספונטנית להגיע לפתרון הומוגני. לדוגמה אם נערב שתי תמיסות הן באופו ספונטני יתערבבו ליצירת תמיסה נוספת ולא ישארו נפרדות ולא יפרדו באופן ספונטני.  

כבר בשנת 1886 טען הפיזיקאי לודוויג בולצמן כי המאבק בין היצורים החיים הוא על [[אקסרגיה]] ועל הורדת [[אנטרופיה]]. בשנת 1944 כתב ארווין שרדינגר (Erwin Schrödinger) ספר בשם "מהם החיים?" (What is Life?) שבו ניסה לקשור בין תהליכים ביולוגיים לבין פיזיקה וכימיה. במבט ראשון, נראה כי היצורים החיים מפרים את החוק השני של התרמודינמיקה משום שהם מצליחים לייצר סדר ומערכות מורכבות מתוך אי הסדר. לדוגמה, הצמחים הם מבנה מסודר מאוד אשר מסונתזים מתוך מולקולות ואטומים בלתי מסודרים סביבם.  

כבר בשנת 1886 טען הפיזיקאי לודוויג בולצמן כי המאבק בין היצורים החיים הוא על [[אקסרגיה]] ועל הורדת [[אנטרופיה]]. בשנת 1944 כתב ארווין שרדינגר (Erwin Schrödinger) ספר בשם "מהם החיים?" (What is Life?) שבו ניסה לקשור בין תהליכים ביולוגיים לבין פיזיקה וכימיה. במבט ראשון, נראה כי היצורים החיים מפרים את החוק השני של התרמודינמיקה משום שהם מצליחים לייצר סדר ומערכות מורכבות מתוך אי הסדר. לדוגמה, הצמחים הם מבנה מסודר מאוד אשר מסונתזים מתוך מולקולות ואטומים בלתי מסודרים סביבם.  

הפתרון לפרדוקס לכאורה זה הוא שהחיים נמצאים בתוך שטף של אנרגיה שמקורו בשמש. אנרגיה זו מנוצלת בצורה ישירה ( [[ייצור ראשוני]] על ידי צמחים, פלנקטון צמחי) או בצורה עקיפה - בעלי חיים שאוכלים צמחים או בעלי חיים אחרים. היצורים החיים נשארים בחיים ומשמרים מצב פנימי בעל סדר גבוה על ידי לקיחת אנרגיה חופשית (אקסרגיה) מהחוץ. לכן ניתן להסתכל על החיים (כיחידים או כקבוצה) כעל [[מבנה מפזר]] ששומר על סדר פנימי באמצעות ייצור אנטרופיה גבוהה יותר במערכת הגדולה יותר שמקיפה אותו.

הפתרון לפרדוקס לכאורה זה הוא שהחיים נמצאים בתוך שטף של אנרגיה שמקורו בשמש. אנרגיה זו מנוצלת בצורה ישירה ( [[ייצור ראשוני]] על ידי צמחים, פלנקטון צמחי) או בצורה עקיפה - בעלי חיים שאוכלים צמחים או בעלי חיים אחרים. היצורים החיים נשארים בחיים ומשמרים מצב פנימי בעל סדר גבוה על ידי לקיחת אנרגיה חופשית (אקסרגיה) מהחוץ. לכן ניתן להסתכל על החיים (כיחידים או כקבוצה) כעל [[מבנה מפזר]] ששומר על סדר פנימי באמצעות ייצור אנטרופיה גבוהה יותר במערכת הגדולה יותר שמקיפה אותו.

באופן דומה, כל גורם מגביל עבור ייצורי הייצור הראשוני (כמו מים עבור צמחי יבשה, או חומרי הזנה בים) מהווה מגבלה כללית עבור גודל המערכת. כמות הזאבים במערכת תלויה בכמות הצרכנים הראשונים (אוכלי עשב וצמחונים אחרים) שתלויה בכמות הצמחייה שיש. בהיבט זה, של [[רמות טרופיות]], למערכת האקולוגית יש מבנה היררכי.

באופן דומה, כל גורם מגביל עבור ייצורי הייצור הראשוני (כמו מים עבור צמחי יבשה, או חומרי הזנה בים) מהווה מגבלה כללית עבור גודל המערכת. כמות הזאבים במערכת תלויה בכמות הצרכנים הראשונים (אוכלי עשב וצמחונים אחרים) שתלויה בכמות הצמחייה שיש. בהיבט זה, של [[רמות טרופיות]], למערכת האקולוגית יש מבנה היררכי.

בגלל חוקי ה[[תרמודינמיקה]] יש איבוד של אנרגיה בכל טרנספורמציה של אנרגיה. אם נניח שצמחים, בעלי חיים צמחוניים וטורפים הם כולם בעלי משקל גוף זהה, פירוש הדבר הוא שיהיו הרבה יותר צמחים מאשר בעלי חיים צמחוניים והרבה יותר בעלי חיים צמחוניים יחסית לטורפים. [[האווארד ת. אודום]] ערך תחשיבים של זרימה תרמודינמית במערכות אקולוגיות. נחשוב על [[חברת שיא]] של [[יער]] שאינו גדל בשטחו והוא נמצא ב[[מצב יציב]] שבו כל הכמות הנוספת של צמחיה שגדלה נאכלת על ידי אוכלי צמחים, שבתורם נאכלים על ידי טורפים. על פי החישובים של אודום, צמחים מסוגלים לקיים 2 ק"ג למטר רבוע, בעוד טורף על, כמו נמר, מצליח לקיים 0.00002 ק"ג למטר רבוע. אם נמר שוקל 250 ק"ג נדרש שטח יער של 12.5 קמ"ר כדי להחזיק נמר אחד ולכן בשטח של 100 קילומטרים רבועים יהיו עד 8 נמרים, בעוד שלפי החישוב של אודום אם נניח שכל צמח שוקל 250 ק"ג יהיו בשטח זה 800 אלף צמחים. פירוש הדבר גם, שצמחים תופסים 98% מה[[ביומאסה]], בעלי חיים צמחונים מהווים 1.70% מהביומסה, טורפים ראשוניים מהווים 0.11% מהביומסה, וטורפי העל מהווים 0.001% מהביו-מאסה, שהם מאית הפרומיל. במילים אחרות, נדרשים 100,000 ק"ג של צמחים כדי להחזיק 1 ק"ג של טורף על. <ref>[http://books.google.co.il/books?id=Ehb-r7Vr71UC&pg=PA25 The Biofuel Delusion: The Fallacy of Large Scale Agro-biofuels Production][[קוזו מיומי]] [[מריו גיאמפיטרו]], 2009, עמוד 25. </ref>

בגלל חוקי ה[[תרמודינמיקה]] יש איבוד של אנרגיה בכל טרנספורמציה של אנרגיה. אם נניח שצמחים, בעלי חיים צמחוניים וטורפים הם כולם בעלי משקל גוף זהה, פירוש הדבר הוא שיהיו הרבה יותר צמחים מאשר בעלי חיים צמחוניים והרבה יותר בעלי חיים צמחוניים יחסית לטורפים. [[האווארד ת. אודום]] ערך תחשיבים של זרימה תרמודינמית במערכות אקולוגיות. נחשוב על [[חברת שיא]] של [[יער]] שאינו גדל בשטחו והוא נמצא ב[[מצב יציב]] שבו כל הכמות הנוספת של צמחיה שגדלה נאכלת על ידי אוכלי צמחים, שבתורם נאכלים על ידי טורפים. על פי החישובים של אודום, צמחים מסוגלים לקיים 2 ק"ג למטר רבוע, בעוד טורף על, כמו נמר, מצליח לקיים 0.00002 ק"ג למטר רבוע. אם נמר שוקל 250 ק"ג נדרש שטח יער של 12.5 קמ"ר כדי להחזיק נמר אחד ולכן בשטח של 100 קילומטרים רבועים יהיו עד 8 נמרים, בעוד שלפי החישוב של אודום אם נניח שכל צמח שוקל 250 ק"ג יהיו בשטח זה 800 אלף צמחים. פירוש הדבר גם, שצמחים תופסים 98% מה[[ביומאסה]], בעלי חיים צמחונים מהווים 1.70% מהביומסה, טורפים ראשוניים מהווים 0.11% מהביומסה, וטורפי העל מהווים 0.001% מהביו-מאסה, שהם מאית הפרומיל. במילים אחרות, נדרשים 100,000 ק"ג של צמחים כדי להחזיק 1 ק"ג של טורף על. <ref>[http://books.google.co.il/books?id=Ehb-r7Vr71UC&pg=PA25 The Biofuel Delusion: The Fallacy of Large Scale Agro-biofuels Production][[קוזו מיומי]] [[מריו גיאמפיטרו]], 2009, עמוד 25. </ref>

השפעות נוספות של אנרגיה על הביולוגיה נסקרות בין היתר בספר "מדוע לפילים יש אוזניים גדולות" אחת ההשפעות היא לדוגמה כמות המזון שחיה צריכה לאכול בגודל מסויים. פילים ועכברים הם חיות בעלות דם חם. היות ורוב הזמן הסביבה קרה יותר מבעל החיים הוא מאבד כל הזמן חום אל הסביבה. כמות החום שנאבדת לסביבה תלויה בשטח הפנים אבל כמות החום שנוצרת תלויה במאסה של היצור. כאשר יצור גדול יותר המסה שלו גדלה בחזקה שלישית אבל נפח הפנים גדל בחזקה שניה. פירוש הדבר שהבידוד ביחס לסביבה הוא יעיל יותר. משום כך למרות שפיל אוכל כמות גדולה של מזון צמחי הכמות ביחס למשקל הגוף שלו היא קטנה יותר ביחס למשקל הגוף של הארנב.

השפעות נוספות של אנרגיה על הביולוגיה נסקרות בין היתר בספר "מדוע לפילים יש אוזניים גדולות" אחת ההשפעות היא לדוגמה כמות המזון שחיה צריכה לאכול בגודל מסויים. פילים ועכברים הם חיות בעלות דם חם. היות ורוב הזמן הסביבה קרה יותר מבעל החיים הוא מאבד כל הזמן חום אל הסביבה. כמות החום שנאבדת לסביבה תלויה בשטח הפנים אבל כמות החום שנוצרת תלויה במאסה של היצור. כאשר יצור גדול יותר המסה שלו גדלה בחזקה שלישית אבל נפח הפנים גדל בחזקה שניה. פירוש הדבר שהבידוד ביחס לסביבה הוא יעיל יותר. משום כך למרות שפיל אוכל כמות גדולה של מזון צמחי הכמות ביחס למשקל הגוף שלו היא קטנה יותר ביחס למשקל הגוף של הארנב.

* פיתוח של כלים יותר ויותר מתוחכמים לשם רתימת אנרגיה - כמו מושכות, רסן, מגל, גלגל מים, מפרש, מהלכים, מנועים וכו'.  

* פיתוח של כלים יותר ויותר מתוחכמים לשם רתימת אנרגיה - כמו מושכות, רסן, מגל, גלגל מים, מפרש, מהלכים, מנועים וכו'.  

* [[המהפכה התעשייתית]] ששמה הנכון יותר הוא מהפכת [[דלק מחצבי|הדלקים המחצביים]] -היות והיא לא הייתה רק המצאה של כלים ומוכנות חדשים, אלא בעיקר היכולת לרתום מקור אנרגיה מאוד מרוכז, נוח וזול מאוד. מקור זה היה כל כך זול שהוא איפשר לנו לעשות דברים תקדימיים. הדבר דומה לכך "זכינו בלוטו האנרגטי". בעוד מקודם היינו צריכים להסתפק ב"אור שמש מיד שנייה" היה לנו כעת "אור שמש עתיק". זו הצטברה במשך מיליוני שנים, אבל כעת יכולנו לנצל אותה במהלך כמה עשורים.  

* [[המהפכה התעשייתית]] ששמה הנכון יותר הוא מהפכת [[דלק מחצבי|הדלקים המחצביים]] -היות והיא לא הייתה רק המצאה של כלים ומוכנות חדשים, אלא בעיקר היכולת לרתום מקור אנרגיה מאוד מרוכז, נוח וזול מאוד. מקור זה היה כל כך זול שהוא איפשר לנו לעשות דברים תקדימיים. הדבר דומה לכך "זכינו בלוטו האנרגטי". בעוד מקודם היינו צריכים להסתפק ב"אור שמש מיד שנייה" היה לנו כעת "אור שמש עתיק". זו הצטברה במשך מיליוני שנים, אבל כעת יכולנו לנצל אותה במהלך כמה עשורים.  

* כלים שיש להם "חיים" משל עצמם - באמצעות האנרגיה המרוכזת מאוד שמצאנו יכולנו להמציא מכונות - סוג של כלים שיש להם "חיים" משל עצמם. המכונות הראשונות השתמשו באנרגיה של בעלי חיים, רוח ומים. המכונות החדשות יותר יכלו אפילו לשאת עימן את מקור הכוח שלהן (לדוגמה קטרים, מכוניות, גנרטורים וכו'). בני האדם הראשונים שראו מכונות שנעות בכוח עצמן הסתכלו עליהן בשילוב של פחד ותדהמה. מאז אנחנו עדיין מתייחסים אליהן כאל סוג של קסם, שמסוגל לספק מוצרים ולפתור בעיות. הדבר הזה יוצר אופטימיזם טכנולוגי וסגידה לטכנולוגיה.  

* כלים שיש להם "חיים" משל עצמם - באמצעות האנרגיה המרוכזת מאוד שמצאנו יכולנו להמציא מכונות - סוג של כלים שיש להם "חיים" משל עצמם. המכונות הראשונות השתמשו באנרגיה של בעלי חיים, רוח ומים. המכונות החדשות יותר יכלו אפילו לשאת עימן את מקור הכוח שלהן (לדוגמה קטרים, מכוניות, גנרטורים וכו'). בני האדם הראשונים שראו מכונות שנעות בכוח עצמן הסתכלו עליהן בשילוב של פחד ותדהמה. מאז אנחנו עדיין מתייחסים אליהן כאל סוג של קסם, שמסוגל לספק מוצרים ולפתור בעיות. הדבר הזה יוצר אופטימיזם טכנולוגי וסגידה לטכנולוגיה.  

* כלים עם "מחשבה" משל עצמם - כלים שיש להם רגולציה עצמית (Cybemetics), וכלים מונעים לביצוע חישובים - מחשבים. הם הופכים קטנים וזולים יותר, ומצד שני הם גם הופכים פולשניים יותר, הם עוקבים אחרינו. עם הזמן אנחנו מקדישים יותר ויותר זמן בתחזוקה ובטיפול בכלים ובמכונות.  

* כלים עם "מחשבה" משל עצמם - כלים שיש להם רגולציה עצמית (Cybemetics), וכלים מונעים לביצוע חישובים - מחשבים. הם הופכים קטנים וזולים יותר, ומצד שני הם גם הופכים פולשניים יותר, הם עוקבים אחרינו. עם הזמן אנחנו מקדישים יותר ויותר זמן בתחזוקה ובטיפול בכלים ובמכונות.  

===אנרגיה כבסיס כלכלי===

===אנרגיה כבסיס כלכלי===

כדי לקבל מושג על חשיבות האנרגיה ו[[דלק מחצבי|הדלק המחצבי]] לחברה המודרנית ניתן להשוות בין תכולת האנרגיה שיש בפעילות אנושית לבין הניצול של אנרגיה ממקורות חיצוניים. חישוב גס מראה כי 7.7 טונות של שווי ערך אנרגטי לנפט שצורך אזרח מארצות הברית בשנה, (לעומת 0.25 טונות של אזרח מסנגל) דומים לצריכת המזון השנתית של כ-400 בני אדם. דבר זה מייצג "עבדי אנרגיה" שעובדים עבור אדם מודרני בחברה מתועשת. דרך אחרת להסתכל על זה היא מזווית כלכלית. חבית אחת של נפט מייצג אנרגיה של 25 אלף שעות עבודה של אדם, כלומר כ-14 אנשים שעובדים במשך שנה בתקני עבודה רגילים. אפילו אם מחירי הנפט הם כמה מאות דולרים לחבית זה מחיר זול מאוד ביחס לעבודה אנושית. {{הערה|שם=Wake Up |[http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf Trade and Environment review 2013 - Wake Up Before Its Too Late] UNCTAD, עמ' 68}}

כדי לקבל מושג על חשיבות האנרגיה ו[[דלק מחצבי|הדלק המחצבי]] לחברה המודרנית ניתן להשוות בין תכולת האנרגיה שיש בפעילות אנושית לבין הניצול של אנרגיה ממקורות חיצוניים. חישוב גס מראה כי 7.7 טונות של שווי ערך אנרגטי לנפט שצורך אזרח מארצות הברית בשנה, (לעומת 0.25 טונות של אזרח מסנגל) דומים לצריכת המזון השנתית של כ-400 בני אדם. דבר זה מייצג "עבדי אנרגיה" שעובדים עבור אדם מודרני בחברה מתועשת. דרך אחרת להסתכל על זה היא מזווית כלכלית. חבית אחת של נפט מייצג אנרגיה של 25 אלף שעות עבודה של אדם, כלומר כ-14 אנשים שעובדים במשך שנה בתקני עבודה רגילים. אפילו אם מחירי הנפט הם כמה מאות דולרים לחבית זה מחיר זול מאוד ביחס לעבודה אנושית. {{הערה|שם=Wake Up |[http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf Trade and Environment review 2013 - Wake Up Before Its Too Late] UNCTAD, עמ' 68}}

[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] כמו [[הרמן דיילי]] מציינים כי יש הבדל ניכר בין [[ערך השוק]] של האנרגיה (ו[[משאבי טבע]]) אחרים לבין החשיבות שלהם לקיום הכלכלה. אם מניחים כי ניתן להחליף כל סחורה בכל סחורה אחרת ניתן להמיר את כל השווי של מקורות האנרגיה הנסחרים בשוק תמורת סחורה אחרת נניח תחום התיירות. ניתן להגיע למסקנה כי אם הוצאה בתחום התיירות היא גדולה יותר, אנשים רוצים אותו יותר ולכן הוא חשוב יותר, עם זאת מדובר במסקנה מוטעה שכן ללא אנרגיה לא ניתן לקיים שום פעילות פיזיקלית, ומכאן גם לא פעילות כלכלית.  

[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] כמו [[הרמן דיילי]] מציינים כי יש הבדל ניכר בין [[ערך השוק]] של האנרגיה (ו[[משאבי טבע]]) אחרים לבין החשיבות שלהם לקיום הכלכלה. אם מניחים כי ניתן להחליף כל סחורה בכל סחורה אחרת ניתן להמיר את כל השווי של מקורות האנרגיה הנסחרים בשוק תמורת סחורה אחרת נניח תחום התיירות. ניתן להגיע למסקנה כי אם הוצאה בתחום התיירות היא גדולה יותר, אנשים רוצים אותו יותר ולכן הוא חשוב יותר, עם זאת מדובר במסקנה מוטעה שכן ללא אנרגיה לא ניתן לקיים שום פעילות פיזיקלית, ומכאן גם לא פעילות כלכלית.