שינויים

'''בצורת בישראל''' מתארת את המחסור בגשמים ומשבר מים ב[[משק המים בישראל]]. בישראל שנת בצורת מוגדרת כשנה שבה יורדים 80% ומטה מכמות המשקעים הממוצעת. בנוסף למיעוט גשמים, קיים פער גדל בין הביקוש למים בישראל, לבין ההיצע הממוצע של מים.  

'''בצורת בישראל''' מתארת את המחסור בגשמים ומשבר מים ב[[משק המים בישראל]]. בישראל שנת בצורת מוגדרת כשנה שבה יורדים 80% ומטה מכמות המשקעים הממוצעת. בנוסף למיעוט גשמים, קיים פער גדל בין הביקוש למים בישראל, לבין ההיצע הממוצע של מים.  

בעבר המקראי היו תקופות בצורת בישראל שגררו פגיעה בחקלאות,רעב והגירה. בעשורים האחרונים יש יותר ויותר תקופות בצורת בישראל, ככל הנראה עקב [[התחממות עולמית בישראל]] וכן עקב הגדלת הביקוש ממשק המים המקומי עקב [[גידול אוכלוסין בישראל]] וגידול בצריכת המים. [[זיהום מים בישראל]] ו[[המלחת מי תהום]] מקטינים את יכולת האגירה ופוגעים במאגרי מים קיימים.  

בעבר המקראי היו תקופות בצורת בישראל שגררו פגיעה בחקלאות,רעב והגירה. בעשורים האחרונים יש יותר ויותר תקופות בצורת בישראל, ככל הנראה עקב [[התחממות עולמית בישראל]] וכן עקב הגדלת הביקוש ממשק המים המקומי עקב [[גידול אוכלוסין בישראל]] וגידול בצריכת המים. [[זיהום מים בישראל]] ו[[המלחת מי תהום]] מקטינים את יכולת האגירה ופוגעים במאגרי מים קיימים.  

==היסטוריה==

==היסטוריה==

מאז שנת 1850, שנת תחילת המדידות בישראל, היו אירועים של 3 שנות בצורת רצופות אחת ל-50 שנה. הבצורת הרציפה הארוכה ביותר במאה ה-20 הייתה בצורת בת 6 שנים בשנים 1956-1962.  

מאז שנת 1850, שנת תחילת המדידות בישראל, היו אירועים של 3 שנות בצורת רצופות אחת ל-50 שנה. הבצורת הרציפה הארוכה ביותר במאה ה-20 הייתה בצורת בת 6 שנים בשנים 1956-1962.  

במאה ה-21 שיא זה נשבר עם שמונה שנות בצורת בשנים 2004-2011.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין}}  

במאה ה-21 שיא זה נשבר עם שמונה שנות בצורת בשנים 2004-2011.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין}}  

לפי "אידנקס הבצורת" שפותח על ידי ראשות המים יחד עם חברות מקורות, במאה ה-20 היו מספר שנות בצורת בישראל - הבצורת הארוכה בשנים 1931-1937, בצורת בשנת 1947, שנות בצורת בשנים 1951-1954, ובצורת בשנים 1959-1963. {{הערה|שם=givati| עמיר גבעתי, [http://slideplayer.com/slide/8266440 השפעת שינויי האקלים על מקורות המים הטבעיים בישראל], השירות ההידרולוגי - רשות המים, מצגת בסלייד שר, 2016, עמוד 7}}

לפי "אידנקס הבצורת" שפותח על ידי ראשות המים יחד עם חברות מקורות, במאה ה-20 היו מספר שנות בצורת בישראל - הבצורת הארוכה בשנים 1931-1937, בצורת בשנת 1947, שנות בצורת בשנים 1951-1954, ובצורת בשנים 1959-1963. {{הערה|שם=givati| עמיר גבעתי, [http://slideplayer.com/slide/8266440 השפעת שינויי האקלים על מקורות המים הטבעיים בישראל], השירות ההידרולוגי - רשות המים, מצגת בסלייד שר, 2016, עמוד 7}}

רצף של שנות בצורת החל בשנת 2013 ונמשך 5 שנים ברציפות עד לשנת 2018 לפחות. [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q1_2018/Article-472ee2f861b6261004.htm] בשנים 2013-2016 פקדה את צפון ישראל בצורת קשה. שנת 2016 הייתה שנה שכונה במיוחד - ב-90 שנה האחרונות רק בשנה אחת היו פחות משקעים.{{הערה|יאיר קראוס, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/752/705.html שנה שלישית ברציפות: הצפון סובל ממחסור בגשם], nrg, 4.2.2016}} הבצורת בצפון הייתה כה קשה שהביאה לתמותה של עצי חורש ועצי בר זית מיובש בגליל המערבי והתחתון ובכרמל על פי המדען הראשי של הקרן הקיימת לישראל דוקטור עמרי בונה. תופעה זו תרמה רבות לגל השרפות שפקד את ישראל בנובמבר 2016[http://news.walla.co.il/item/3015805]

רצף של שנות בצורת החל בשנת 2013 ונמשך 5 שנים ברציפות עד לשנת 2018 לפחות. [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q1_2018/Article-472ee2f861b6261004.htm] בשנים 2013-2016 פקדה את צפון ישראל בצורת קשה. שנת 2016 הייתה שנה שכונה במיוחד - ב-90 שנה האחרונות רק בשנה אחת היו פחות משקעים.{{הערה|יאיר קראוס, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/752/705.html שנה שלישית ברציפות: הצפון סובל ממחסור בגשם], nrg, 4.2.2016}} הבצורת בצפון הייתה כה קשה שהביאה לתמותה של עצי חורש ועצי בר זית מיובש בגליל המערבי והתחתון ובכרמל על פי המדען הראשי של הקרן הקיימת לישראל דוקטור עמרי בונה. תופעה זו תרמה רבות לגל השרפות שפקד את ישראל בנובמבר 2016[http://news.walla.co.il/item/3015805]

לבצורת בצפון הארץ יש חשיבות גדולה שכן אזור זה הוא האזור שבו רוב הגשם בישראל יורד. בגליל העליון ובצפון רמת הגולן יורדים כ- 800-900 מ"מ בשנה ממוצעת, במרכז הארץ כ- 500-600 מ"מ ובאזור אילת רק כ-25 מ"מ בשנה. "קו המדבר" בישראל מוגדר כאזור בו כמויות השקעים יורדות מתחת ל-250 מ"מ בממוצע רב שנתי (אזור רבית קמה שבצפון הנגב). שני שלישים מכמויות הגשמים יורדים רק על שליש משטחה של ישראל. {{הערה|http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx גשמים בישראל|רשות המים}}

לבצורת בצפון הארץ יש חשיבות גדולה שכן אזור זה הוא האזור שבו רוב הגשם בישראל יורד. בגליל העליון ובצפון רמת הגולן יורדים כ- 800-900 מ"מ בשנה ממוצעת, במרכז הארץ כ- 500-600 מ"מ ובאזור אילת רק כ-25 מ"מ בשנה. "קו המדבר" בישראל מוגדר כאזור בו כמויות השקעים יורדות מתחת ל-250 מ"מ בממוצע רב שנתי (אזור רבית קמה שבצפון הנגב). שני שלישים מכמויות הגשמים יורדים רק על שליש משטחה של ישראל. {{הערה|http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx גשמים בישראל|רשות המים}}

==תהליכים המשפיעים על מצוקת המים בישראל==

==תהליכים המשפיעים על מצוקת המים בישראל==

גידול האוכלוסייה בישראל משפיע במספר דרכים - ראשית הוא מגדיל את הביקוש למים. ראשית היקף הביקוש הגדל ביחס לכמות מאגרים קבועה פירושה ירידה ב[[חוסן]] - כלומר אם בממוצע יש יכולת אגירה של 4 מיליארד קוב אבל כמות הביקוש הולכת ועולה, פירוש הדבר שגודל המאגרים קטן יותר ביחס לגודל הצריכה, ולכן קשה יותר לאזן שנים גרועות על ידי שנים טובות. השפעה שלישית של הגידול באוכלוסיה היא הגדלת השטח הבנוי, השטח שמכוסה על ידי תשתיות, ובעיות של זיהום וכן פגיעה בשטחי טבע ובכך יצירת הפרעה גדלה והולכת לחלחול המים.  

גידול האוכלוסייה בישראל משפיע במספר דרכים - ראשית הוא מגדיל את הביקוש למים. ראשית היקף הביקוש הגדל ביחס לכמות מאגרים קבועה פירושה ירידה ב[[חוסן]] - כלומר אם בממוצע יש יכולת אגירה של 4 מיליארד קוב אבל כמות הביקוש הולכת ועולה, פירוש הדבר שגודל המאגרים קטן יותר ביחס לגודל הצריכה, ולכן קשה יותר לאזן שנים גרועות על ידי שנים טובות. השפעה שלישית של הגידול באוכלוסיה היא הגדלת השטח הבנוי, השטח שמכוסה על ידי תשתיות, ובעיות של זיהום וכן פגיעה בשטחי טבע ובכך יצירת הפרעה גדלה והולכת לחלחול המים.  

תהליכים שמשפרים את משק המים הטבעי הם טיפול טוב יותר ב[[פסולת]] ומודעות טובה יותר לבעיות של [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]] דברים שיכולים לסייע להפחתת הפגיעה באקוויפר. כן טיהור מים ברמה טובה יותר מפחית זיהום מים שנוצר עקב [[זיהום נחלים בישראל]]. עם השנים יש ירידה בכמות השימוש במים שפירים מצד החקלאות ושימוש גובר במים מטוהרים. דבר זה עשוי כשלעצמו טוב יותר למשק המים, אך עלולה להיווצר בעיה של השקייה במי מלוחים שעלולים לפגוע במי התהום.

תהליכים שמשפרים את משק המים הטבעי הם טיפול טוב יותר ב[[פסולת]] ומודעות טובה יותר לבעיות של [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]] דברים שיכולים לסייע להפחתת הפגיעה באקוויפר. כן טיהור מים ברמה טובה יותר מפחית זיהום מים שנוצר עקב [[זיהום נחלים בישראל]]. עם השנים יש ירידה בכמות השימוש במים שפירים מצד החקלאות ושימוש גובר במים מטוהרים. דבר זה עשוי כשלעצמו טוב יותר למשק המים, אך עלולה להיווצר בעיה של השקייה במי מלוחים שעלולים לפגוע במי התהום.

תהליך חשוב לשיפור היצע המים הוא [[התפלת מים בישראל]]. דבר זה מהווה גורם חשוב ליכולת לספק מים שפירים למשקי הבית ולתעשייה. עם זאת התפלת מים אינה נטולת בעיות - היא דורשת השקעת אנרגיה, גוררת זיהום והמלחת הים ועלולה לגורר בעיות בריאות שונות עקב צריכה נמוכה יותר של יסודות חיוניים כמו יוד.

תהליך חשוב לשיפור היצע המים הוא [[התפלת מים בישראל]]. דבר זה מהווה גורם חשוב ליכולת לספק מים שפירים למשקי הבית ולתעשייה. עם זאת התפלת מים אינה נטולת בעיות - היא דורשת השקעת אנרגיה, גוררת זיהום והמלחת הים ועלולה לגורר בעיות בריאות שונות עקב צריכה נמוכה יותר של יסודות חיוניים כמו יוד.

* שחר סמוכה, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001214549 מחקר: רצועת המדבר מתרחבת ותבלע בעתיד את ישראל], גלובס, 09.12.2017

* שחר סמוכה, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001214549 מחקר: רצועת המדבר מתרחבת ותבלע בעתיד את ישראל], גלובס, 09.12.2017

* אורה קורן, [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"], דה מרקר, 17.01.2018

* אורה קורן, [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"], דה מרקר, 17.01.2018

* [https://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/vaadat_chakira_mayim.htm#3 דו"ח ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא משק המים דין וחשבון], כנסת ישראל, ‎2 ביוני ‎2002  

* [https://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/vaadat_chakira_mayim.htm#3 דו"ח ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא משק המים דין וחשבון], כנסת ישראל, ‎2 ביוני ‎2002  

* [[דרור רשף]], [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1VnSaJc6PO2wHtk_qkewYoPmvBfRyJICmjOribs_FkOk/edit#gid=474490555 מודל זרמים ומאגרים - משק מים] - הדגמה של מודל פשוט מאוד של [[מודל זרמים ומאגרים]] על משק מים כמו משק המים בישראל, [[העמותה לכלכלה בת קיימא]]

* [[דרור רשף]], [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1VnSaJc6PO2wHtk_qkewYoPmvBfRyJICmjOribs_FkOk/edit#gid=474490555 מודל זרמים ומאגרים - משק מים] - הדגמה של מודל פשוט מאוד של [[מודל זרמים ומאגרים]] על משק מים כמו משק המים בישראל, [[העמותה לכלכלה בת קיימא]]