שינויים

על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]](ראו בספר שלו "התמוטטות", עמוד 433), באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה.

על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]](ראו בספר שלו "התמוטטות", עמוד 433), באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה.

חשוב לציין שמבחינה אקולוגית יש הבדל עצום בין כריתת עץ חי לשימוש בעץ מת לצורך הסקה, יצור רהיטים, בניית בתים. בעוד שכריתת עצים חיים מזיקה שימוש בעץ מת עד גבול מסוים מועיל ליער. כדי לתפקד באופן נורמלי היער זקוק ל 20 - 50 מטר קוב של עץ מת להקטאר, כדי שתיווצר קרקע חדשה, כדי להאכיל פטריות, חרקים, טולעים, כדי שעצים צעירים יוכלו לצמוח מתחתם, בלי שבעלי חיים יוכלו אותם. לעומת זאת ביערות טבעיים כמות העצים המתים מגיעה ל 100 - 500 מטר קוב להקטאר{{הערה|Наталия Шевченко [https://nat-geo.ru/nature/smert-porozhdaet-zhizn-kak-upavshie-derevya-spasayut-les/ Почему нельзя убирать упавшие деревья? От них зависит жизнь всего леса] 29 ביולי 2019, National Geographic, המאמר ברוסית אבל אפשר בקלות לתרגם באמצעות Google Translate, אין שום דבר מסובך, אין מושגים מדעיים ספציפיים}}. המשמעות היא מאגר עצום של עץ מת שאפדשר לנצל תוך הבאת טועלת ליער כי עודף של עצים מתים מביא להתרבות מזיקים ולשרפות{{הערה|1=Glob Blog [https://globeblog.co.il/2017/01/23/%D7%90%D7%9D-%D7%A2%D7%A5-%D7%9E%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A2-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95?param=3994 אם עץ מת לבד ביער, האם מישהו שומע אותו?] 23 בינואר 2017, הקרן הקיימת בישראל}}.

חשוב לציין שמבחינה אקולוגית יש הבדל עצום בין כריתת עץ חי לשימוש בעץ מת לצורך הסקה, יצור רהיטים, בניית בתים. בעוד שכריתת עצים חיים מזיקה שימוש בעץ מת עד גבול מסוים מועיל ליער. כדי לתפקד באופן נורמלי היער זקוק ל 20 - 50 מטר קוב של עץ מת להקטאר, כדי שתיווצר קרקע חדשה, כדי להאכיל פטריות, חרקים, תולעים, כדי שעצים צעירים יוכלו לצמוח מתחתם, בלי שבעלי חיים יוכלו אותם. לעומת זאת ביערות טבעיים כמות העצים המתים מגיעה ל 100 - 500 מטר קוב להקטאר{{הערה|Наталия Шевченко [https://nat-geo.ru/nature/smert-porozhdaet-zhizn-kak-upavshie-derevya-spasayut-les/ Почему нельзя убирать упавшие деревья? От них зависит жизнь всего леса] 29 ביולי 2019, National Geographic, המאמר ברוסית אבל אפשר בקלות לתרגם באמצעות Google Translate, אין שום דבר מסובך, אין מושגים מדעיים ספציפיים}}. המשמעות היא מאגר עצום של עץ מת שאפשר לנצל תוך הבאת תועלת ליער כי עודף של עצים מתים מביא להתרבות מזיקים ולשרפות{{הערה|1=Glob Blog [https://globeblog.co.il/2017/01/23/%D7%90%D7%9D-%D7%A2%D7%A5-%D7%9E%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A2-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95?param=3994 אם עץ מת לבד ביער, האם מישהו שומע אותו?] 23 בינואר 2017, הקרן הקיימת בישראל}}.

שכבת הקרקע הפורייה היא רק בעובי של כמה עשרות סנטימטרים. אבל החיים בקומה הזו נמצאים גם מתחת כי בעלי חיים שונים חופרים מחילות בעומק של עד כמה מטרים מתחת לפני הקרקע.

שכבת הקרקע הפורייה היא רק בעובי של כמה עשרות סנטימטרים. אבל החיים בקומה הזו נמצאים גם מתחת כי בעלי חיים שונים חופרים מחילות בעומק של עד כמה מטרים מתחת לפני הקרקע.

מלבד היצורים האלה יש עוד יצורים קטנים הנחוצים לנו החיים באדמה. פה צריך קודם כל להזכיר את '''הנמלים''' המווסתים את התרבות החרקים אשר ללא הנמלים היו אוכלים את היער.

מלבד היצורים האלה יש עוד יצורים קטנים הנחוצים לנו החיים באדמה. פה צריך קודם כל להזכיר את '''הנמלים''' המווסתים את התרבות החרקים אשר ללא הנמלים היו אוכלים את היער.

אם לדבר על בעלי חיים גדולים יותר מבין אלה החיים באופן קבוע מתחת לאדמה יש להזכיר את '''החפרפרת''' ו'''הגירית'''. אם זאת חלק גדול מאוד מבעלי החיים מבלים חלק מהזמן שלהם במחילות מתחת לאדמה כי זה נותן להם מסתור ומחסה-כך עושים הזאבים, השועלים, העכברים, הדובים, הארנבים ועוד. בעלי החיים האלה גם מגדלים במחילות האלה את הצאצאים שלהם. בעלי חיים גדולים כמו דובים ישנים במחילות גדולות את שנת החורף שלהם ב[[יערות הצפון]] כי בחורף אין להם מספיק מזון. כך עושים גם הרבה בעלי חיים קטנים יותר.

אם לדבר על בעלי חיים גדולים יותר מבין אלה החיים באופן קבוע מתחת לאדמה יש להזכיר את '''החפרפרת''' ו'''הגירית'''. עם זאת חלק גדול מאוד מבעלי החיים מבלים חלק מהזמן שלהם במחילות מתחת לאדמה כי זה נותן להם מסתור ומחסה-כך עושים הזאבים, השועלים, העכברים, הדובים, הארנבים ועוד. בעלי החיים האלה גם מגדלים במחילות האלה את הצאצאים שלהם. בעלי חיים גדולים כמו דובים ישנים במחילות גדולות את שנת החורף שלהם ב[[יערות הצפון]] כי בחורף אין להם מספיק מזון. כך עושים גם הרבה בעלי חיים קטנים יותר.

'''דבר מעניין: העצים מתקשרים זה עם זה דרך השורשים שלהם ושורשי הפטריות בקומה הזו.''' בתרבות העממית קיימים לא מעט סיפורים על עצים שמדברים אחד עם השני. אבל בתחילת המאה ה-21 גילו החוקרים ש'''העצים באמת מתקשרים זה עם זה.''' לפי החוקרים הם עושים את זה באמצעות השורשים שלהם דרך הקרקע כאשר לתהליך חשובים מאוד גם שורשי ה[[פטריות]]. הם גם עוזרים לצאצאים שלהם ולעצים אחרים באותה הדרך. זו היא רשת שלמה המתמשכת בתוך הקרקע בכל שטח היער ופגיעה בחלק מהיער פוגעת ברשת. לטענת החוקרים זה '''אמור לשנות''' את התפיסה שאפשר לכרות יער, לשתול במקומו חדש והכל יהיה "בסדר". נוסף על כך זה מדגיש את חשיבות הפטריות ליער, ואת העובדה ש'''כאשר מלקטים פטריות צריך לחתוך בזהירות את החלק שמעל הקרקע בלי לפגוע בשורשי הפטריה בתוך הקרקע'''.{{הערה|Derek Markham [https://www.treehugger.com/natural-sciences/trees-talk-each-other-and-recognize-their-offspring.html Trees talk to each other and recognize their offspring] 29.06.2016, Treehugger}}{{הערה| DIANE TOOMEY [http://e360.yale.edu/features/exploring_how_and_why_trees_talk_to_each_otherExploring How and Why Trees ‘Talk’ to Each Other]  01.09.2016 Yale School of Forestry & Environmental Studies.}}{{הערה|Tim Lusher [https://www.theguardian.com/environment/2016/sep/12/peter-wohlleben-man-who-believes-trees-talk-to-each-other The man who ​thinks trees talk to each other] 12.09.2016 The Guardian}}.

'''דבר מעניין: העצים מתקשרים זה עם זה דרך השורשים שלהם ושורשי הפטריות בקומה הזו.''' בתרבות העממית קיימים לא מעט סיפורים על עצים שמדברים אחד עם השני. אבל בתחילת המאה ה-21 גילו החוקרים ש'''העצים באמת מתקשרים זה עם זה.''' לפי החוקרים הם עושים את זה באמצעות השורשים שלהם דרך הקרקע כאשר לתהליך חשובים מאוד גם שורשי ה[[פטריות]]. הם גם עוזרים לצאצאים שלהם ולעצים אחרים באותה הדרך. זו היא רשת שלמה המתמשכת בתוך הקרקע בכל שטח היער ופגיעה בחלק מהיער פוגעת ברשת. לטענת החוקרים זה '''אמור לשנות''' את התפיסה שאפשר לכרות יער, לשתול במקומו חדש והכל יהיה "בסדר". נוסף על כך זה מדגיש את חשיבות הפטריות ליער, ואת העובדה ש'''כאשר מלקטים פטריות צריך לחתוך בזהירות את החלק שמעל הקרקע בלי לפגוע בשורשי הפטריה בתוך הקרקע'''.{{הערה|Derek Markham [https://www.treehugger.com/natural-sciences/trees-talk-each-other-and-recognize-their-offspring.html Trees talk to each other and recognize their offspring] 29.06.2016, Treehugger}}{{הערה| DIANE TOOMEY [http://e360.yale.edu/features/exploring_how_and_why_trees_talk_to_each_otherExploring How and Why Trees ‘Talk’ to Each Other]  01.09.2016 Yale School of Forestry & Environmental Studies.}}{{הערה|Tim Lusher [https://www.theguardian.com/environment/2016/sep/12/peter-wohlleben-man-who-believes-trees-talk-to-each-other The man who ​thinks trees talk to each other] 12.09.2016 The Guardian}}.

== הערות שוליים ==

== הערות שוליים ==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}