שינויים

בסוף המאה ה-19 החלה מגמה של ייעור הארץ בעצי אקליפטוס במטרה לייבוש ביצות שהיוו בית גידול ליתושים שגרמו למחלות מסוכנות כמו מלאריה. {{הערה|שם=lib}} הטמפלרים היו הראשונים שנטעו עצים במושבותיהם. עם זאת שיקום היערות בישראל החל רק לאחר בשלהי מלחמת העולם הראשונה בעקבות כיבוש ישראל על ידי הצבא הבריטי.  באותה תקופה חלקים גדולים מישראל היו חשופים וללא יערות. מחלקת הייעור של ממשלת המנדט הבריטי עסקה בנטיעת יערות. ב-1926 חוקקו הבריטים את "פקודת היערות" האוסרת כריתת עצים ונטילת מוצרי יער ללא אישור ומגדירה שמורות יער. הבריטים הם גם הראשונים שהחלו לנטוע עצים בכמויות גדולות בישראל. {{הערה|שם=kkl1}}  

בסוף המאה ה-19 החלה מגמה של ייעור הארץ בעצי אקליפטוס במטרה לייבוש ביצות שהיוו בית גידול ליתושים שגרמו למחלות מסוכנות כמו מלאריה. {{הערה|שם=lib}} הטמפלרים היו הראשונים שנטעו עצים במושבותיהם. עם זאת שיקום היערות בישראל החל רק לאחר בשלהי מלחמת העולם הראשונה בעקבות כיבוש ישראל על ידי הצבא הבריטי.  באותה תקופה חלקים גדולים מישראל היו חשופים וללא יערות. מחלקת הייעור של ממשלת המנדט הבריטי עסקה בנטיעת יערות. ב-1926 חוקקו הבריטים את "פקודת היערות" האוסרת כריתת עצים ונטילת מוצרי יער ללא אישור ומגדירה שמורות יער. הבריטים הם גם הראשונים שהחלו לנטוע עצים בכמויות גדולות בישראל. {{הערה|שם=kkl1}}  

דוגמה ליערות שנטעו הבריטים כוללות את יער שווייץ שמצוי במדרון היורד מרכס פוריה לעבר הכנרת שנעטו הבריטים החל משנת 1927. דבר זה נעשה כדי למנוע הישחקות המדרון, שטפונות ומפולות הבוץ באזור טבריה (בשיטפון בטבריה בשנת 1934, נהרגו 32 תושבים). יער נוסף שנטעו הבריטים הוא יער שקד הוא אזור חורש טבעי בצפון השומרון. היער לא הוכרז כשמורת טבע, אלא הוגדר כשטח חקלאי. בסוף שנות ה-90 כמעט ונכרת היער לטובת הקמת בסיס צהל"י במקומו.  

דוגמה ליערות שנטעו הבריטים כוללות את יער שווייץ שמצוי במדרון היורד מרכס פוריה לעבר הכנרת שנטעו הבריטים החל משנת 1927. דבר זה נעשה כדי למנוע הישחקות המדרון, שטפונות ומפולות הבוץ באזור טבריה (בשיטפון בטבריה בשנת 1934, נהרגו 32 תושבים). יער נוסף שנטעו הבריטים הוא יער שקד הוא אזור חורש טבעי בצפון השומרון. היער לא הוכרז כשמורת טבע, אלא הוגדר כשטח חקלאי. בסוף שנות ה-90 כמעט ונכרת היער לטובת הקמת בסיס צה"לי במקומו.  

הגלים השונים של העליה הציונית לישראל תרמו גם הם לנטיעת היערות, בעיקר על ידי [[קרן קיימת לישראל]] (קק"ל). עד לשנת 1920 עסקה קק"ל בנטיעת עצי זית, אקליפטוס, קזוארינה, ברוש, ושיטה. התצפיות והניסיון שנרכשו אז בגידול עצי-יער וקליטתם, הביאו את החוקרים למסקנה שיש לתת עדיפות לאורן ירושלים. הסיבות העיקריות לכך היו הצלחה גדולה בריבוי השתילים במשתלות, קליטה מהירה של האורן ב[[קרקע]] ושרידות גבוה שלו. {{הערה|שם=kkl1}} טיעונים נוספים לטובת האורן היו שהוא גדל בסוגים רבים של קרקע ואקלים, הוא גדל מהר והוא קל לטיפול. בנוסף  האורן מפריש שרף המגן עליו מפני מזיקים ומפני מחלות. השרף שוקע ברווחים שבגזע ומונע ריקבון שלו וחדירה של מזיקים לתוך הגזע. גם המחטים, העלים של האורן, מכילות שרף ולכן עזים לא אוכלות אותן. מאמצי היעור הוכתרו בהצלחה - בתוך כמה שנים נקלטו היטב עצי האורן שניטעו, הם צמחו לגובה וכיסו שטחים גדולים ביערות צפופים. {{הערה|מאמר בשם "מדבריות האורנים" , מעובד על פי המאמר של אמוץ דפני (1987), "אורן ירושלים", עלון למורי הביולוגיה, חוברת ד, עמ' 110}}  

הגלים השונים של העלייה הציונית לישראל תרמו גם הם לנטיעת היערות, בעיקר על ידי [[קרן קיימת לישראל]] (קק"ל). עד לשנת 1920 עסקה קק"ל בנטיעת עצי זית, אקליפטוס, קזוארינה, ברוש, ושיטה. התצפיות והניסיון שנרכשו אז בגידול עצי-יער וקליטתם, הביאו את החוקרים למסקנה שיש לתת עדיפות לאורן ירושלים. הסיבות העיקריות לכך היו הצלחה גדולה בריבוי השתילים במשתלות, קליטה מהירה של האורן ב[[קרקע]] ושרידות גבוה שלו. {{הערה|שם=kkl1}} טיעונים נוספים לטובת האורן היו שהוא גדל בסוגים רבים של קרקע ואקלים, הוא גדל מהר והוא קל לטיפול. בנוסף  האורן מפריש שרף המגן עליו מפני מזיקים ומפני מחלות. השרף שוקע ברווחים שבגזע ומונע ריקבון שלו וחדירה של מזיקים לתוך הגזע. גם המחטים, העלים של האורן, מכילות שרף ולכן עזים לא אוכלות אותן. מאמצי היעור הוכתרו בהצלחה - בתוך כמה שנים נקלטו היטב עצי האורן שניטעו, הם צמחו לגובה וכיסו שטחים גדולים ביערות צפופים. {{הערה|מאמר בשם "מדבריות האורנים" , מעובד על פי המאמר של אמוץ דפני (1987), "אורן ירושלים", עלון למורי הביולוגיה, חוברת ד, עמ' 110}}  

בעבר היו ויכוחים אם האורן הירושלמי הוא מין מקומי. מספר מחקרים, פליאונטולוגים (מציאת גרגירי אבקה של אורן ירושלים בחפירות ארכיאולוגיות) ובעיקר גנטיים, מצביעים על כך שאורן ירושלים הוא מין-מקומי והאוכלוסיות המקומיות נבדלות מאוכלוסיותיו באזורים אחרים סביב הים התיכון.{{הערה|שם=kkl1}}  

בעבר היו ויכוחים אם האורן הירושלמי הוא מין מקומי. מספר מחקרים, פליאונטולוגים (מציאת גרגירי אבקה של אורן ירושלים בחפירות ארכיאולוגיות) ובעיקר גנטיים, מצביעים על כך שאורן ירושלים הוא מין-מקומי והאוכלוסיות המקומיות נבדלות מאוכלוסיותיו באזורים אחרים סביב הים התיכון.{{הערה|שם=kkl1}}  

באותן שנים לא ניטע אורן הקפריסאי (אורן ברוטיה), משום שהוא נחשב אקוטיפ של אורן ירושלים ולא מין נפרד. מאוחר יותר התגלו יתרונות רבים של אורן קפריסאי על פני אורן ירושלים. בשנות ה-40 של המאה ה-20 החלו לטעת אותו, אבל נטיעות נרחבות שלו החלו רק ב-שנות 1990. עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 עיקר הנטיעות היו של אורן ירושלמי, אך מאז נטיעות מין זה פחות מאוד בגלל פגיעותו לכנימה "המצוקוקוס הארץ ישראלי"  Matsucoccus josepHi.{{הערה|שם=kkl1}}

באותן שנים לא ניטע אורן הקפריסאי (אורן ברוטיה), משום שהוא נחשב אקוטיפ של אורן ירושלים ולא מין נפרד. מאוחר יותר התגלו יתרונות רבים של אורן קפריסאי על פני אורן ירושלים. בשנות ה-40 של המאה ה-20 החלו לטעת אותו, אבל נטיעות נרחבות שלו החלו רק בשנות ה-90 של המאה ה-20. עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 עיקר הנטיעות היו של אורן ירושלמי, אך מאז נטיעות מין זה פחות מאוד בגלל פגיעותו לכנימה "המצוקוקוס הארץ ישראלי"  Matsucoccus josepHi.{{הערה|שם=kkl1}}

נטיעת מעט מינים של אורנים נתקלת בביקורת על כך שהיא גורמת בעיות שונות (ראו בהמשך), בין היתר בגלל שהדבר יוצר לכאורה "[[מדבריות אורן]]" עם מיעוט מינים אחרים. דבר זה משתנה אולי עם הזמן עקב שינויים שונים בהתפתחות העצים.  בתחילת המאה ה-21 החלה הקרן הקיימת לישראל לשתול יותר יערות המתאימים לאקלים המקומי ול[[משק המים בישראל]].

נטיעת מעט מינים של אורנים נתקלת בביקורת על כך שהיא גורמת בעיות שונות (ראו בהמשך), בין היתר בגלל שהדבר יוצר לכאורה "[[מדבריות אורן]]" עם מיעוט מינים אחרים. דבר זה משתנה אולי עם הזמן עקב שינויים שונים בהתפתחות העצים.  בתחילת המאה ה-21 החלה הקרן הקיימת לישראל לשתול יותר יערות המתאימים לאקלים המקומי ול[[משק המים בישראל]].