שינויים

מ
אין תקציר עריכה
שורה 42: שורה 42:     
===כניסת מהגרי עבודה לשוק העבודה===
 
===כניסת מהגרי עבודה לשוק העבודה===
[[קובץ:F-wage3.gif|שמאל|thumb|תרשים 3 - כניסת מהגרי עבודה מסין למשק הישראלי. S-סין הוא היצע העובדים הסינים, S0 הוא ההיצע המקורי של עובדים ישראלים לא מיומנים לפני הייב ו-S1 הוא היצע העבודה החדש לאחר כניסה של כמות מסויימת של עובדים זרים למשק]]
+
[[קובץ:F-wage3.gif|שמאל|thumb|תרשים 3 - כניסת מהגרי עבודה מסין למשק הישראלי. S-סין הוא היצע העובדים הסינים, S0 הוא ההיצע המקורי של עובדים ישראלים לא מיומנים לפני הייב ו-S1 הוא היצע העבודה החדש לאחר כניסה של כמות מסויימת של עובדים זרים למשק.]]
 
נתמקד בשוק העובדים הלא מיומנים, ונראה כיצד כניסה של עובדים זרים - לדוגמה מסין, תשפיע על עובדים אלו.  
 
נתמקד בשוק העובדים הלא מיומנים, ונראה כיצד כניסה של עובדים זרים - לדוגמה מסין, תשפיע על עובדים אלו.  
   שורה 51: שורה 51:  
סך כל היצע העבודה של עובדים בלתי מיומנים במשק הישראלי (זרים וישראלים) מסומן ב- 1S -הקו הסגול. הביקוש לעבודה מצד המעסיקים שמסומן בקו הירוק אינו משתנה. נקודת החיתוך בין הקו הסגול לקו הירוק מייצגת שיווי משקל חדש בשוק העבודה- ומסומנת בנקודה האדומה.
 
סך כל היצע העבודה של עובדים בלתי מיומנים במשק הישראלי (זרים וישראלים) מסומן ב- 1S -הקו הסגול. הביקוש לעבודה מצד המעסיקים שמסומן בקו הירוק אינו משתנה. נקודת החיתוך בין הקו הסגול לקו הירוק מייצגת שיווי משקל חדש בשוק העבודה- ומסומנת בנקודה האדומה.
   −
[[קובץ:F-wage4.gif|ימין|thumb|תרשים 4 - השפעת כניסת עובדים זרים על השכר ועל כמות המועסקים]]
+
[[קובץ:F-wage4.gif|ימין|thumb|תרשים 4 - השפעת כניסת עובדים זרים על השכר ועל כמות המועסקים.]]
 
ניתן לראות שבנקודה זו נקבע שכר חדש - W1 שהוא נמוך יותר מהשכר הקודם W0. כמו כן כמות העובדים הכוללת -l1, קטנה יותר מהחיבור של כמות העובדים הסינים lסין, עם כמות העובדים הישראלים ההתחלתית l0. פירוש
 
ניתן לראות שבנקודה זו נקבע שכר חדש - W1 שהוא נמוך יותר מהשכר הקודם W0. כמו כן כמות העובדים הכוללת -l1, קטנה יותר מהחיבור של כמות העובדים הסינים lסין, עם כמות העובדים הישראלים ההתחלתית l0. פירוש
 
הדבר שחלק מהעובדים הישראלים פוטרו והם מובטלים שלא נקלטו חזרה בשוק עבודה זה.
 
הדבר שחלק מהעובדים הישראלים פוטרו והם מובטלים שלא נקלטו חזרה בשוק עבודה זה.
שורה 60: שורה 60:  
בישראל אין סתם הגירה של עובדים זרים, כמו במקרה שתואר קודם, אלה הגירה המלווה לכבילה למעביד בודד.  
 
בישראל אין סתם הגירה של עובדים זרים, כמו במקרה שתואר קודם, אלה הגירה המלווה לכבילה למעביד בודד.  
   −
המצב שנוצר פוגע בסופו של דבר בכלל האוכלוסייה- חוקי מוסר העבודה מתדרדרים, האבטלה גואה, הפשע מתחזק, רשתות הברחת נשק וסמים מתארגנות, המשטרה עסוקה בגרוש ובטיפול בעובדים ששכרם נגזל במקום לטפל בעבריינים
+
המצב שנוצר פוגע בסופו של דבר בכלל האוכלוסייה- חוקי מוסר העבודה מתדרדרים, האבטלה גואה, הפשע מתחזק, רשתות הברחת נשק וסמים מתארגנות, המשטרה עסוקה בגירוש ובטיפול בעובדים ששכרם נגזל במקום לטפל בעבריינים
 
הגדולים, הפער החברתי והכלכלי גדלים.  מאות אלפי אנשים מתהלכים בתוכנו- מנותקים מבחינה תרבותית, חסרי זכויות, כבודם רמוס, מבודדים ומבוהלים. עד כדי כך שבזמן הפיגוע בדרום תל אביב עובדים זרים פחדו לקבל סיוע מכוחות ההצלה.
 
הגדולים, הפער החברתי והכלכלי גדלים.  מאות אלפי אנשים מתהלכים בתוכנו- מנותקים מבחינה תרבותית, חסרי זכויות, כבודם רמוס, מבודדים ומבוהלים. עד כדי כך שבזמן הפיגוע בדרום תל אביב עובדים זרים פחדו לקבל סיוע מכוחות ההצלה.
   שורה 66: שורה 66:  
העובדים הישראלים מקבלים שכר W1 והעובדים הזרים שכר נמוך יותר W-סין. ההפרש הזה בשכר מהווה תמריץ כלכלי עבור העובד הזר לעזוב את המעביד החוקי שלו, לעבור לעבודה אחרת (באופן בלתי חוקי) ולהרוויח יותר מ-W-סין. כמו כן, הוא מהווה תמריץ עבור מעסיקים ישראלים שאין להם רשיון ליבוא עובדים, להעסיק עובדים זרים בשכר נמוך מ-W1. אילו יכלו העובדים הזרים לבחור מעסיק, הם היו יכולים לעבור למעסיק אחר ולקבל שכר של W1. הם אינם יכולים לעשות זאת באופן חוקי, היות ועל פי החוק הישראלי הנוכחי הם קשורים למעסיק שייבא אותם.
 
העובדים הישראלים מקבלים שכר W1 והעובדים הזרים שכר נמוך יותר W-סין. ההפרש הזה בשכר מהווה תמריץ כלכלי עבור העובד הזר לעזוב את המעביד החוקי שלו, לעבור לעבודה אחרת (באופן בלתי חוקי) ולהרוויח יותר מ-W-סין. כמו כן, הוא מהווה תמריץ עבור מעסיקים ישראלים שאין להם רשיון ליבוא עובדים, להעסיק עובדים זרים בשכר נמוך מ-W1. אילו יכלו העובדים הזרים לבחור מעסיק, הם היו יכולים לעבור למעסיק אחר ולקבל שכר של W1. הם אינם יכולים לעשות זאת באופן חוקי, היות ועל פי החוק הישראלי הנוכחי הם קשורים למעסיק שייבא אותם.
   −
[[קובץ:F-wage5.gif|שמאל|thumb|תרשים 5- הריבוע האדום מציין את התמריץ הכלכלי שנוצר להמשך כבילת המהגרים למעסיק]]
+
[[קובץ:F-wage5.gif|שמאל|thumb|תרשים 5- הריבוע האדום מציין את התמריץ הכלכלי שנוצר להמשך כבילת המהגרים למעסיק.]]
    
התמריץ הכלכלי של המעסיקים לתמוך בשיטה של הצמדת עובד למעביד, נמצאת בריבוע האדום בתרשים - סך ההפרש בשכר בין W1 לבין W-סין, כפול כמות העובדים הזרים - זהו סכום נכבד בן כמה מיליארדי שקלים שהמעסיקים מרווחים. הרווח הזה נוצר לא מעצם הבאת העובדים הזרים (הרווח הזה הוא ההפרש בין השכר המקורי W1 לבין השכר החדש W0, כפול כמות העובדים שיש למעסיק) אלא מעצם השיטה של הצמדת עובד
 
התמריץ הכלכלי של המעסיקים לתמוך בשיטה של הצמדת עובד למעביד, נמצאת בריבוע האדום בתרשים - סך ההפרש בשכר בין W1 לבין W-סין, כפול כמות העובדים הזרים - זהו סכום נכבד בן כמה מיליארדי שקלים שהמעסיקים מרווחים. הרווח הזה נוצר לא מעצם הבאת העובדים הזרים (הרווח הזה הוא ההפרש בין השכר המקורי W1 לבין השכר החדש W0, כפול כמות העובדים שיש למעסיק) אלא מעצם השיטה של הצמדת עובד
שורה 105: שורה 105:  
בישראל יש מצב שנראה אבסורד של ייבוא עובדים מצד אחד, וגירוש עובדים מצד שני. היבוא והגירוש משרתים את אותו אינטרס. שפע של עובדים זרים לא חוקיים דרוש כדי להרע את מצבם של העובדים החוקיים. וההצמדה של העובד למעביד, מבטיחה שיהיו שפע של עובדים זרים לא חוקיים. חלק מהמעסיקים של העובדים הזרים ושל חברות העוסקות בייבוא שלהם נהנים מרווחים יפים.  
 
בישראל יש מצב שנראה אבסורד של ייבוא עובדים מצד אחד, וגירוש עובדים מצד שני. היבוא והגירוש משרתים את אותו אינטרס. שפע של עובדים זרים לא חוקיים דרוש כדי להרע את מצבם של העובדים החוקיים. וההצמדה של העובד למעביד, מבטיחה שיהיו שפע של עובדים זרים לא חוקיים. חלק מהמעסיקים של העובדים הזרים ושל חברות העוסקות בייבוא שלהם נהנים מרווחים יפים.  
   −
חלק מהישראלים תומכים בגירוש, ומובן גם למה - הם רוצים לנקום בעובדים הזרים שפגעו בפרנסתם. אבל גרוש העובדים הזרים הוא חלק מקו שתכליתו להוריד עוד יותר את השכר והתנאים של העובדים הזרים בארץ - ולכן להפוך את הבאתם לכדאית יותר, וכן להוריד את השכר של העובדים הישראלים המתחרים מולם. אילו היו מבטלים את הצמדת העובד הזר למעביד, שכר העובדים הזרים היה עולה ל- 1W וכדאיות הבאת עובדים נוספים הייתה קטנה בהרבה. כמו כן התמריץ של עובד זר להפוך לבלתי חוקי היה קטן, כך שמחול השדים היה נפסק - לא היה צורך לגרש עובדים זרים היות ומלכתחילה היו מביאים פחות מהם.
+
חלק מהישראלים תומכים בגירוש, ומובן גם למה - הם רוצים לנקום בעובדים הזרים שפגעו בפרנסתם. אבל גירוש העובדים הזרים הוא חלק מקו שתכליתו להוריד עוד יותר את השכר והתנאים של העובדים הזרים בארץ - ולכן להפוך את הבאתם לכדאית יותר, וכן להוריד את השכר של העובדים הישראלים המתחרים מולם. אילו היו מבטלים את הצמדת העובד הזר למעביד, שכר העובדים הזרים היה עולה ל- 1W וכדאיות הבאת עובדים נוספים הייתה קטנה בהרבה. כמו כן התמריץ של עובד זר להפוך לבלתי חוקי היה קטן, כך שמחול השדים היה נפסק - לא היה צורך לגרש עובדים זרים היות ומלכתחילה היו מביאים פחות מהם.
    
==חלופות להסדר הכבילה==
 
==חלופות להסדר הכבילה==
שורה 114: שורה 114:  
המלצות הצוות היא ייבוא של מכסת עובדים זרים לכל ענף במקום כבילה אישית למעביד. העובדים הזרים יועסקו על ידי חברות כוח-אדם שידאגו גם להבאתם. מעסיקים בענף שיש לו היתר יוכלו לשלם לחברת כוח האדם תמורת עובדים זרים. בעיה אחת של הצעה זו היא הקושי לאכוף חוזים הוגנים בין חברות כוח אדם גדולות לבין עובדים עניים. גם כאשר העובדים הם ישראלים פעמים רבות יש ניצול של העובדים ואי כיבוד של החוק.  
 
המלצות הצוות היא ייבוא של מכסת עובדים זרים לכל ענף במקום כבילה אישית למעביד. העובדים הזרים יועסקו על ידי חברות כוח-אדם שידאגו גם להבאתם. מעסיקים בענף שיש לו היתר יוכלו לשלם לחברת כוח האדם תמורת עובדים זרים. בעיה אחת של הצעה זו היא הקושי לאכוף חוזים הוגנים בין חברות כוח אדם גדולות לבין עובדים עניים. גם כאשר העובדים הם ישראלים פעמים רבות יש ניצול של העובדים ואי כיבוד של החוק.  
   −
===רשיון לעבודה בענף לתקופה מוגבלת===
+
===רישיון לעבודה בענף לתקופה מוגבלת===
 
על פי אפשרות זו,  עובד זר יכול לבוא בענף מסויים לתקופה מוגבלת, ללא תיווך כשהוא חופשי לעבור ממעסיק למעסיק באותו הענף. דבר זה יעלה את מחיר העסקת העובד הזר למחיר השוק, ויבטל את רוב ההשפעות שהוזכרו קודם.  
 
על פי אפשרות זו,  עובד זר יכול לבוא בענף מסויים לתקופה מוגבלת, ללא תיווך כשהוא חופשי לעבור ממעסיק למעסיק באותו הענף. דבר זה יעלה את מחיר העסקת העובד הזר למחיר השוק, ויבטל את רוב ההשפעות שהוזכרו קודם.  
   שורה 121: שורה 121:  
בשנת 2009 הציע חבר הכנסת מאיר שטרית, מי שהיה שר הפנים הצעה המבוססת על 3 עקרונות. האחד הוא ביטול חברות כוח האדם המייבאות את העובדים. השני הוא להעסיק את העובדים המקומיים במקום לייבא עובדים נוספים. העקרון השלישי הוא כי חלק משכרו של העובד הזר יופקד בקופה מיוחדת והוא יפסד כסף זה אם לא יצא מהארץ במועד הנקוב. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/925/985.html]
 
בשנת 2009 הציע חבר הכנסת מאיר שטרית, מי שהיה שר הפנים הצעה המבוססת על 3 עקרונות. האחד הוא ביטול חברות כוח האדם המייבאות את העובדים. השני הוא להעסיק את העובדים המקומיים במקום לייבא עובדים נוספים. העקרון השלישי הוא כי חלק משכרו של העובד הזר יופקד בקופה מיוחדת והוא יפסד כסף זה אם לא יצא מהארץ במועד הנקוב. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/925/985.html]
   −
==נסיונות לבטל את הסדר הכבילה==
+
==ניסיונות לבטל את הסדר הכבילה==
 
בבג"ץ קו לעובד נגד ממשלת ישראל<ref>‏[http://elyon2.court.gov.il/files/02/420/045/O28/02045420.O28.htm בג"ץ 4542/02 '''עמותת קו לעובד נ. ממשלת ישראל''']‏</ref> שניתן ב-30 במרץ 2006, פסק השופט בראשותו של מיכאל חשין כי הסדר הכבילה למעביד אינו חוקי, וכי אין לקשור בין חוקיות שהיית העובד בישראל, לבין עבודתו אצל המעסיק שהזמינו. נקבע שההסדר פוגע בזכויות יסוד של העובד - בחופש הבחירה עם מי להתקשר בחוזה עבודה, בפגיעה באפשרותו לשאת ולתת על תנאי עבודתו, משכורתו, וזכויותיו. ביקורתו של השופט [[אדמונד לוי]] על ההסדר הייתה חריפה, ובין היתר כינה הסדר זה, בעקבות טענות העותרים, "מעין עבדות בגרסה מודרנית" בחסות המדינה.  
 
בבג"ץ קו לעובד נגד ממשלת ישראל<ref>‏[http://elyon2.court.gov.il/files/02/420/045/O28/02045420.O28.htm בג"ץ 4542/02 '''עמותת קו לעובד נ. ממשלת ישראל''']‏</ref> שניתן ב-30 במרץ 2006, פסק השופט בראשותו של מיכאל חשין כי הסדר הכבילה למעביד אינו חוקי, וכי אין לקשור בין חוקיות שהיית העובד בישראל, לבין עבודתו אצל המעסיק שהזמינו. נקבע שההסדר פוגע בזכויות יסוד של העובד - בחופש הבחירה עם מי להתקשר בחוזה עבודה, בפגיעה באפשרותו לשאת ולתת על תנאי עבודתו, משכורתו, וזכויותיו. ביקורתו של השופט [[אדמונד לוי]] על ההסדר הייתה חריפה, ובין היתר כינה הסדר זה, בעקבות טענות העותרים, "מעין עבדות בגרסה מודרנית" בחסות המדינה.  
   שורה 133: שורה 133:     
באוגוסט 2008, כשנתיים וחצי לאחר שניתן פסק-הדין בעניין הסדר הכבילה, פנו ארגוני [[זכויות אדם]] לבית-המשפט העליון בנושא, בבקשה שיקבע שהמדינה מבזה את בית-המשפט בכך שהיא מפרה את הוראות פסק-הדין [http://oded.feller.googlepages.com/KvilaBizion.pdf]. בנובמבר אותה השנה, כתב השופט לוי כי המדינה ביזתה את פסק הדין של בג"ץ בכך שלא טרחה לבטל את הכבילה. "חרף חלוף השנים טרם מילאו המשיבים אחר פסק דינו של בית משפט זה, ונדמה כי מיותר להדגיש את חומרתו של עניין זה, ובעיקר את המסר שהוא משגר לבעלי דין ש"ייחוסם" פחות מזה של המשיבים", כתב השופט לוי, והוסיף כי " אנו רואים בחומרה מחדל זה עמו לא נוכל להשלים, במיוחד נוכח טענתם של העותרים כי הסדרי הכבילה מוסיפים להתקיים, ועובדים זרים מוכרזים כשוהים בלתי חוקיים ונכלאים רק משום שהחליטו לעזוב את מעסיקם."[http://elyon2.court.gov.il/files/02/420/045/O39/02045420.O39.htm].
 
באוגוסט 2008, כשנתיים וחצי לאחר שניתן פסק-הדין בעניין הסדר הכבילה, פנו ארגוני [[זכויות אדם]] לבית-המשפט העליון בנושא, בבקשה שיקבע שהמדינה מבזה את בית-המשפט בכך שהיא מפרה את הוראות פסק-הדין [http://oded.feller.googlepages.com/KvilaBizion.pdf]. בנובמבר אותה השנה, כתב השופט לוי כי המדינה ביזתה את פסק הדין של בג"ץ בכך שלא טרחה לבטל את הכבילה. "חרף חלוף השנים טרם מילאו המשיבים אחר פסק דינו של בית משפט זה, ונדמה כי מיותר להדגיש את חומרתו של עניין זה, ובעיקר את המסר שהוא משגר לבעלי דין ש"ייחוסם" פחות מזה של המשיבים", כתב השופט לוי, והוסיף כי " אנו רואים בחומרה מחדל זה עמו לא נוכל להשלים, במיוחד נוכח טענתם של העותרים כי הסדרי הכבילה מוסיפים להתקיים, ועובדים זרים מוכרזים כשוהים בלתי חוקיים ונכלאים רק משום שהחליטו לעזוב את מעסיקם."[http://elyon2.court.gov.il/files/02/420/045/O39/02045420.O39.htm].
  −
==הערות שוליים==
  −
{{הערות שוליים}}
      
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 143: שורה 140:  
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3754872,00.html מי ירוויח מגירוש העובדים מאפריקה] תני גולדשטיין, ynet 30.7.2009
 
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3754872,00.html מי ירוויח מגירוש העובדים מאפריקה] תני גולדשטיין, ynet 30.7.2009
    +
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]
 
[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]
 
[[קטגוריה:אי שוויון]]
 
[[קטגוריה:אי שוויון]]
 
[[קטגוריה:עובדים ועבודה]]
 
[[קטגוריה:עובדים ועבודה]]