שינויים

'''עיתונאות''' היא מקצוע של איסוף, כתיבה, ודיווח של חדשות, ובאופן כללית יותר היא מתייחסת ל[[מוסד חברתי]] שבו תהליך של עריכה ושל הצגה של נושאים אקטואליים. הכינוי '''עיתונאי''' מתייחס לבעלי מקצוע בתחומי מדיה שונים, שמכונים בדרך כלל '''עיתונות''' - כמו עיתון, ירחון, רדיו, [[טלוויזיה]] ואתרי אינטרנט מיוחדים, אך לא מוגבל רק למדיות אלה.  

'''עיתונות''' הוא תחום המתייחס לאיסוף, כתיבה, ודיווח של חדשות, ובאופן כללית יותר היא מתייחסת ל[[מוסד חברתי]] שבו תהליך של עריכה ושל הצגה של נושאים אקטואליים. הכינוי '''עיתונאי''' מתייחס לבעלי מקצוע בתחומי מדיה שונים, שמכונים בדרך כלל '''עיתונות''' - כמו עיתון, ירחון, רדיו, [[טלוויזיה]] ואתרי אינטרנט מיוחדים, אך לא מוגבל רק למדיות אלה.

לפעמים מבלבלים בין העיתונות, לבין "[[תקשורת]]", שהוא מונח רחב בהרבה וכולל לדוגמה תקשורת בין אישית, תקשורת לא פורמלית, אתרי אינטרנט, מחירים ב[[שוק חופשי|שוק]], פרסומות, ספרים, אומנות ועוד.  

לפעמים מבלבלים בין העיתונות, לבין "[[תקשורת]]", שהוא מונח רחב בהרבה וכולל לדוגמה תקשורת בין אישית, תקשורת לא פורמלית, אתרי אינטרנט, מחירים ב[[שוק חופשי|שוק]], פרסומות, ספרים, אומנות ועוד.

==תפקיד העיתונות==

==תפקיד העיתונות==

במדינות בעלות שלטון נציגים מקובל להגיד כי לעיתונות יש תפקיד של תיווך בין ההנהגה לציבור. ככל שהעיתונאים נותנים דיווח מדוייק יותר, כך יכולים האזרחים הבוחרים להפעיל שיקול הדעת מדוייק יותר.  

במדינות בעלות שלטון נציגים מקובל להגיד כי לעיתונות יש תפקיד של תיווך בין ההנהגה לציבור. ככל שהעיתונאים נותנים דיווח מדוייק יותר, כך יכולים האזרחים הבוחרים להפעיל שיקול הדעת מדוייק יותר.

==שינויים בעיתונות==

==שינויים בעיתונות==

פני העיתונות השתנו במהלך המאה ה-20. שינוי בולט אחד הוא הכניסה של מדיות חדשות לעיתונות - רדיו, טלוויזיה, ריבוי ערוצי טלוויזיה ותקשורת לוויינית ולאחר מכן האינטרנט. שינויים אחרים נגעו למבנה הבעלות של תאגידי תקשורת ולהקמת אימפריות תקשורת עולמיות, וכן לשינויים תרבותיים כמו [[תרבות הצריכה]] ועלייתם של פירמות יחסי ציבור.

פני העיתונות השתנו במהלך המאה ה-20. שינוי בולט אחד הוא הכניסה של מדיות חדשות לעיתונות - רדיו, טלוויזיה, ריבוי ערוצי טלוויזיה ותקשורת לוויינית ולאחר מכן האינטרנט. שינויים אחרים נגעו למבנה הבעלות של תאגידי תקשורת ולהקמת אימפריות תקשורת עולמיות, וכן לשינויים תרבותיים כמו [[תרבות הצריכה]] ועלייתם של פירמות יחסי ציבור.

יש טענה כי העיתונות המודפסת והטלוויזיה הפכו ליותר בידורית, לדוגמה. בין הסיבות לכך היא העדכניות הגבוה יותר והמקצועיות הנמוכה יותר שיש בעיתונות האינטרנט בפרט ובאינטרנט בכלל. מהדורות הטלוויזיה ל"צבעוניות" יותר, בעוד שהעיתונות המודפסת לקחה על עצמה יותר תפקידי פרשנות ובידור. נושא דיווחי החדשות נדחק לטובת נושאים כמו ספורט, מגזינים, פרשנויות, טורי דעות, סיפורים חווייתיים ועוד.  

יש טענה כי העיתונות המודפסת והטלוויזיה הפכו ליותר בידורית, לדוגמה. בין הסיבות לכך היא העדכניות הגבוה יותר והמקצועיות הנמוכה יותר שיש בעיתונות האינטרנט בפרט ובאינטרנט בכלל. מהדורות הטלוויזיה ל"צבעוניות" יותר, בעוד שהעיתונות המודפסת לקחה על עצמה יותר תפקידי פרשנות ובידור. נושא דיווחי החדשות נדחק לטובת נושאים כמו ספורט, מגזינים, פרשנויות, טורי דעות, סיפורים חווייתיים ועוד.

==קשר בין הון-שלטון והעיתונות==

==קשר בין הון-שלטון והעיתונות==

גורמים בשמאל טוענים כי הימצאם של מרבית כלי התקשורת בידי בעלי הון המקיימים קשרים עם בכירי הפוליטיקאים, והתלות של התקשורת ההמונית במפרסמים, הופכת את כלי התקשורת למשרתי סדר יום השואף להעשיר את בעלי ההון ולשמור על "עסקים כרגיל" מצד אחד, ולתגמל את הפוליטיקאים המקורבים אליהם מצד שני.  

גורמים בשמאל טוענים כי הימצאותם של מרבית כלי התקשורת בידי בעלי הון המקיימים קשרים עם בכירי הפוליטיקאים, והתלות של התקשורת ההמונית במפרסמים, הופכת את כלי התקשורת למשרתי סדר יום השואף להעשיר את בעלי ההון ולשמור על "עסקים כרגיל" מצד אחד, ולתגמל את הפוליטיקאים המקורבים אליהם מצד שני.

==העיתונות בישראל==

==העיתונות בישראל==

{{הפניה לערך מורחב|שוק התקשורת בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|שוק התקשורת בישראל}}

בשנים האחרונות יש ויכוח בתקשורת הישראלית, ובמיוחד בעיתונות, בנוגע לתפקיד העיתונות ולתפקיד העיתונאי - האם עליה להיות שומרת הדמוקרטיה או שמה רק לבדר את הקהל. האם עליה להיות כלי בידי בעלי ההון, או שמה היא צריכה להיות דמוקרטית וציבורית

בשנים האחרונות יש ויכוח בתקשורת הישראלית, ובמיוחד בעיתונות, בנוגע לתפקיד העיתונות ולתפקיד העיתונאי - האם עליה להיות שומרת הדמוקרטיה או שמה רק לבדר את הקהל. האם עליה להיות כלי בידי בעלי ההון, או שמה היא צריכה להיות דמוקרטית וציבורית.

 

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* http://www.nrg.co.il/online/4/ART1/663/018.html

* http://www.nrg.co.il/online/4/ART1/663/018.html

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Journalism עיתונאות] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Journalism עיתונאות] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-24225-00.html?tag=20-10-32 הון-שלטון-עיתון] אלי מזרחי אתר "חדשות מחלקה ראשונה".

* [http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-24225-00.html?tag=20-10-32 הון-שלטון-עיתון] אלי מזרחי אתר "חדשות מחלקה ראשונה".

* [http://www.idi.org.il/hebrew/seventheye/seventheye.asp?id=3497 חובת הציבור לדעת] ב. מיכאל, העין השביעית, גיליון 70, ינואר 2008

* [http://www.idi.org.il/hebrew/seventheye/seventheye.asp?id=3497 חובת הציבור לדעת] ב. מיכאל, העין השביעית, גיליון 70, ינואר 2008

* [http://www.haokets.org/mail-message.asp?ArticleID=2510 החדשות שהם מעדיפים שאתה לא תדע ואנשי עסקים כעיתונאים, ועל האינסטינקט המוסרי] יוסי דהאן בטור על הקשרים בין עיתונאים להון באתר "[[העוקץ]]"

* [http://www.haokets.org/mail-message.asp?ArticleID=2510 החדשות שהם מעדיפים שאתה לא תדע ואנשי עסקים כעיתונאים, ועל האינסטינקט המוסרי] יוסי דהאן בטור על הקשרים בין עיתונאים להון באתר "[[העוקץ]]"