שינויים

===המצב הקיים===

===המצב הקיים===

כיום, בארץ ובעולם שולטת תאוריה כלכלית אחת- התאוריה הנאו-קלאסית. תאוריה זו מתייחסת אל הכלכלה כאל מערכת סגורה ושלמה, אשר השחקנים בה הם פירמות ומשקי בית. הדרך להגיע לרווחה מקסימלית היא יעילות כלכלית, ואותה משיגים על ידי שוק חופשי ותחרותי. המלך של המדדים הכלכליים הינו התמ"ג אשר מודד "צמיחה" במונחים של כסף בלבד, והשאיפה הבלתי מעורערת היא כמובן להגדיל את הצמיחה ככל האפשר. אין בתאוריה התייחסות לכדור הארץ ומשאביו או לאיכות החיים של תושביו. זוהי התאוריה היחידה הנלמדת בבתיה"ס לכלכלה, ועל פיה נכתבות התוכניות הכלכליות של משרד האוצר.  

כיום, בישראל ובעולם שולטת תאוריה כלכלית אחת - התאוריה הנאו-קלאסית. תאוריה זו מתייחסת אל הכלכלה כאל מערכת סגורה ושלמה, אשר השחקנים בה הם פירמות ומשקי בית. הדרך להגיע לרווחה מקסימלית היא יעילות כלכלית, ואותה משיגים על ידי שוק חופשי ותחרותי. המלך של המדדים הכלכליים הינו התמ"ג אשר מודד "צמיחה" במונחים של כסף בלבד, והשאיפה הבלתי מעורערת היא כמובן להגדיל את הצמיחה ככל האפשר. אין בתאוריה התייחסות לכדור הארץ ומשאביו או לאיכות החיים של תושביו. זוהי התאוריה היחידה הנלמדת בבתיה"ס לכלכלה, ועל פיה נכתבות התוכניות הכלכליות של משרד האוצר.  

לקראת סוף שנות ה-80 של המאה שעברה, החלה להתפתח תאוריה כלכלית חדשה: כלכלה אקולוגית. נקודת המוצא של הכלכלה האקולוגית שונה לחלוטין מהתאוריה הנאו-קלאסית: הכלכלה הינה רק תת מערכת במערכת גדולה יותר- הפלנטה שלנו. מכאן נגזר שהכלכלה מוגבלת במגבלות של הפלנטה וגודלה סופי. מצד אחד היא מוגבלת בחומרי גלם בהם היא משתמשת כמו נפט, מים ועצים. מצד שני היא מוגבלת בקצב ייצור הפסולת אותה היא פולטת, אשר חייב להיות קטן מיכולת הטיפול של המערכות הביולוגיות בפסולת זו- למשל פליטות CO₂. אם הכלכלה תחרוג ממגבלות אלו יאזלו במשך הזמן המשאבים או שהפסולת תצטבר עד כדי הפרת האיזון האקולוגי. כך שלאורך זמן כלכלה כזו אינה בת קיימא.  

לקראת סוף שנות ה-80 של המאה ה-20, החלה להתפתח תאוריה כלכלית חדשה: כלכלה אקולוגית. נקודת המוצא של הכלכלה האקולוגית שונה לחלוטין מהתאוריה הנאו-קלאסית: הכלכלה הינה רק תת מערכת במערכת גדולה יותר- הפלנטה שלנו. מכאן נגזר שהכלכלה מוגבלת במגבלות של הפלנטה וגודלה סופי. מצד אחד היא מוגבלת בחומרי גלם בהם היא משתמשת כמו נפט, מים ועצים. מצד שני היא מוגבלת בקצב ייצור הפסולת אותה היא פולטת, אשר חייב להיות קטן מיכולת הטיפול של המערכות הביולוגיות בפסולת זו- למשל פליטות CO₂. אם הכלכלה תחרוג ממגבלות אלו יאזלו במשך הזמן המשאבים או שהפסולת תצטבר עד כדי הפרת האיזון האקולוגי. כך שלאורך זמן כלכלה כזו אינה בת קיימא.  

בבסיס הכלכלה האקולוגית עומד מושג הקיימות, והשאלה הגדולה אותה היא מציגה הינה: מהוא הגודל הראוי של הכלכלה ביחס לכדה"א. שאלה זו כלל לא נשאלת בתאוריה הנאו-קלאסית, אשר מניחה שהכלכלה יכולה, ורצוי, שתצמח לאין סוף.

בבסיס הכלכלה האקולוגית עומד מושג הקיימות, והשאלה הגדולה אותה היא מציגה הינה: מהו הגודל הראוי של הכלכלה ביחס לכדור הארץ. שאלה זו כלל לא נשאלת בתאוריה הנאו-קלאסית, אשר מניחה שהכלכלה יכולה, ורצוי, שתצמח לאין סוף.

שאלת גודלה הראוי של הכלכלה לא הייתה רלוונטית כל עוד הכלכלה הייתה קטנה מאוד ביחס לביוספירה. אך כיום ברור (למשל על פי מדדי טביעת רגל אקולוגית והתחממות כדור הארץ), שאנו קרובים מאוד או שעברנו כבר את יכולת נשיאתה של הביוספירה את הפעילות הכלכלית האנושית. במילים פשוטות, אנו בדרך להתנגשות חזיתית עם המגבלות הפיזיקליות והביולוגיות של כדור הארץ, כשבכלכלה הנאו-קלאסית אין כלל התייחסות למגבלות שכאלו.

שאלת גודלה הראוי של הכלכלה לא הייתה רלוונטית כל עוד הכלכלה הייתה קטנה מאוד ביחס לביוספירה. אך כיום ברור (למשל על פי מדדי טביעת רגל אקולוגית והתחממות כדור הארץ), שאנו קרובים מאוד או שעברנו כבר את יכולת נשיאתה של הביוספירה את הפעילות הכלכלית האנושית. במילים פשוטות, אנו בדרך להתנגשות חזיתית עם המגבלות הפיזיקליות והביולוגיות של כדור הארץ, כשבכלכלה הנאו-קלאסית אין כלל התייחסות למגבלות שכאלו.