299
עריכות
שינויים
←תרגום בשפת הסימנים הישראלית: ערך שכתבתי
[[קובץ:Jerusalem - Wikipedia's 18th Birthday celebration DSC0754.jpg|ממוזער|שמאל|תרגום בשפת הסימנים הישראלית במפגש ויקיפדיה העברית, 11 בינואר 2019.
מימין לשמאל: מיכל לסטר, מנכ"לית; מתורגמנית; איציק אדרי, יו"ר.]]
'''[[תרגום]] ב[[שפת הסימנים הישראלית]]''' (שס"י) ל[[חירשים]] מבוצע על ידי [[מתורגמן|מתורגמניות]] השולטות בשס"י, אחרי ש[[למידה|השתלמו]] בתחום זה ב[[מוסד להשכלה גבוהה]]. השירות ממומן על ידי [[שירותי תמיכה בתקשורת]] ("סל תקשורת" בשמו הקודם) וניתן על ידי [[עמותה|עמותות]] [[ישראל]]יות בדרך של [[מכרז]] המבוצע על ידי [[משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים]].{{הערה|מכרז 245/2010 ל[https://www.molsa.gov.il/Tenders/Pages/ServicesTendersDetails.aspx?ListID=ae2a534d-0dde-416c-8719-3081a63501d4&WebId=69a294ed-dcf5-48a7-939e-fcaeb6c980f5&ItemID=47 מתן שירותי תרגום/תמלול והעתקת סימנים], באתר משרד הרווחה, 13 בספטמבר 2010.}}
משנת [[2001]],{{הערה|אהרון 33 (אהרון עיני, יו"ר אח"א), [http://forums.walla.co.il/viewtopic.php?f=1310&t=4389097#p4395038 לנועם וערן ולכל מתעניינים בתוצאות מאבק], בפורום החירשים וכבדי השמיעה בוואלה, 20 באפריל 2001.}} סופקו התרגומים לחירשים על ידי [[אגודת החרשים בישראל]] (אח"א), עמותת שמע,{{הערה|[http://shema.org.il אתר עמותת שמע].}} המכון לקידום החירש בישראל{{הערה|[https://www.sela.org.il אתר עמותת המכון לקידום החרש].}} ושמעיה.{{הערה|[https://www.shmaya.org.il אתר עמותת שמעיה].}} לחלופין, ניתן השירות על ידי [[ספק (עיסוק)|נותני]] ה[[מגזר השירותים|שירות]] עצמם, כמו ערוצי ה[[טלוויזיה בישראל]].
== היסטוריה ==
המתורגמניות הראשונות היו {{קישור שפה|אנגלית|Child of deaf adult|בנות שומעות להורים חירשים}} כמו [[אביבה גר]] ואסתר ברק, ותירגמו לפי סטנדרטי {{קישור שפה|אנגלית|World Federation of the Deaf|הפדרציה העולמית של החירשים}}.
באח"א נערך קורס ראשון למתורגמניות ב[[שנת הלימודים]] [[ה'תשנ"ה]], שבו למדו המתורגמניות על מבנה ה[[אוזן]], [[דציבל]] ואודיוגרמה,{{הערה|הסבר על [https://www.medel.com/il/audiogram אודיוגרמה].}} [[תרבות החירשים]], [[שפה מסומנת]] מול [[שפת סימנים]], ו[[אתיקה]] בתרגום.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=wikiHow Staff|כתובת=https://www.wikihow.com/Become-an-Interpreter-for-the-Deaf-and-Hard-of-Hearing|כותרת=How to Become an Interpreter for the Deaf and Hard of Hearing|אתר=wikiHow website|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=21 בפברואר 2019}}.}} באותו הזמן לימדה [[אוניברסיטת תל אביב]] חינוך ללקויי שמיעה,{{הערה|[https://go.tau.ac.il/exp/hearing-impairment-education חינוך ללקויי שמיעה] באוניברסיטת תל אביב.}} ושם למדו גם שפת סימנים, אך זה היה מסלול להוראת ילדים חירשים וכבדי שמיעה בבית הספר ובגן, כולל [[חינוך בלתי פורמלי]], ולא מסלול למתורגמניות שס"י.
בישראל אין [[חוק|חקיקה]] למתורגמניות, והן פועלות מכוח סל התקשורת. לכך התייחסה [[לי דן-דקל|לי דן]] בתגובתה מאפריל [[2003]] לחירשים וכבדי שמיעה בנושאי תרגום, כשטענה כי עליהם לקדם את העניין.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=לי דן|כתובת=http://forums.walla.co.il/viewtopic.php?f=1310&t=7935603|כותרת=תגובה על התרגום, מתורגמניות, וחירשים|אתר=[[וואלה!]]|מידע נוסף="אתם אלו שצריכים לפעול, להזיז, לקום מהכיסא ולנער את הארגון או האחראים! אם אתם לא תעשו אף אחד לא יעשה בשבילכם"|תאריך=22 באפריל 2003|תאריך_וידוא=2019-03-28}}.}}
עם התפתחותו של סל התקשורת, פתחה היחידה ללימודי המשך של בית הספר ל[[עבודה סוציאלית]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] תוכנית להכשרת מתורגמניות בשס"י.{{הערה|[https://www.biu.ac.il/soc/sw/hemshech/course_sign_language.html תוכנית להכשרת מתורגמנים] ביחידה ללימודי המשך בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן.}} במסלול זה מלמדת האוניברסיטה את המתורגמנים לפי [[סילבוס]] שהיא קבעה, והתוצאה היא מתורגמנית שאיננה עומדת תמיד בציפיות הלקוח החירש, כפי שהציגה בדצמבר 2018 נעמה וייס, מתורגמנית וחברת ועד המתורגמניות, בסרטון{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Naama Weiss|כותרת=סולואו מתורגמניות שפת סימנים|כתובת=https://www.facebook.com/naama.weiss.1/posts/10156063065900197|אתר=[[פייסבוק]]|שפה=עברית|תאריך=18 בדצמבר 2018|תאריך_וידוא=21 באוקטובר 2020}}.}} שהפיקה כפארודיה על הסרטון So-Low ביוטיוב, שנוצר על ידי השחקן [[איתי_זבולון_(שחקן)|איתי זבולון]].{{הערה|{{יוטיוב|qpB9ruSD2Uc|איתי זבולון|שם=So-Low Haifa 2018{{כ}} 23 באוקטובר 2018|אורך=3:25}}.}} בסרטון זה דרשה וייס בין השאר שלא יגעו לה בכתף ולא ידברו איתה בסוף תרגומים, אמרה שאין לה חברים בקהילת החירשים וכבדי השמיעה, אין לה טפסים של סל תקשורת, ואיננה סובלת תרגומי ישיבות.
נוכח היעדר חקיקה למתורגמניות, קבע להן משרד הרווחה כללי אתיקה בנספח ו' למכרז 245/2010 עבור שירותי התרגום. עיקרי הכללים היו:
* המתורגמנית תגיע בזמן.
* המתורגמנית תתרגם את הנאמר במלואו, לא תשמיט במכוון חלקים מהנאמר, לא תוסיף מידע על דעת עצמה, ולא תעשה שימוש אישי במידע שקיבלה בעת התרגום.
* המתורגמנית לא תעדיף צד זה או אחר במהלך התרגום.
* המתורגמנית תשמור על חיסיון מתורגמנית לקוח.
* המתורגמנית תשלוט באוצר המילים של שפת הסימנים הישראלית.
* המתורגמנית תכבד מתורגמניות אחרות.
כמו כן הקים משרד הרווחה ועדה מייעצת שבה חברים נציגי אגף השיקום במשרד הרווחה, משרד החינוך, ארגוני החירשים, מתורגמנים ו[[המוסד לביטוח לאומי]]. בראש הוועדה נמצאת קלינאית התקשורת הארצית של משרד הרווחה.{{הערה|[https://www.kolzchut.org.il/he/שירותי_תרגום_ותמלול_לחירשים_ולכבדי_שמיעה הוועדה המייעצת לקוד האתיקה לתרגום שפת הסימנים הישראלית], באתר [[כל-זכות]].}}
בעניין זה פנו בכתב בשנת [[2016]] [[חבר הכנסת]] [[אילן גילאון]] וד"ר לורה ורטון{{הערה|[https://meretz.org.il/דר-לורה-ורטון ד"ר לורה ורטון] באתר [[מרצ]].}} אל [[משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים|שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים]] [[חיים כץ]], וציינו בפניו כי מחויבות המתורגמנית ללקוח צריכה להיות כמו מחויבותו של עורך דין ללקוחו, גם אם נשכרה המתורגמנית על ידי נותן השירות.{{הערה|פניית ח"כ גילאון וד"ר ורטון אל שר הרווחה מיום 4 בפברואר 2016, עם העתק ל[[נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]].}} בהמשך, הודיע במאי 2019 ארגון המתורגמנים לשפת הסימנים הישראלית על השקת מיזם מתורגמן חונך, שבו יקבל מתורגמן חדש או חוזר ליווי של מתורגמן ותיק.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=מלאח – ארגון מתורגמנים לשפת הסימנים הישראלית|כותרת=אנו שמחות לבשר על פתיחת פרויקט חדש שייצא לפועל בשבוע הבא – "פרויקט מתורגמן חונך"|כתובת=https://www.facebook.com/malachisrael/posts/2591578960869584|אתר=פייסבוק|שפה=עברית|תאריך=10 במאי 2019|תאריך_וידוא=21 באוקטובר 2020}}.}}
בפברואר 2019 הפיקו מתורגמניות סרטון בשם "מאמא תרזה", שבו סיפרו על תגובות נפוצות של שומעים לעבודתן.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=המתורגמניות|כותרת=מאמא תרזה|כתובת=https://www.facebook.com/1549994675143943/posts/632176193900834|אתר=פייסבוק|שפה=עברית|תאריך=11 בפברואר 2019|תאריך_וידוא=21 באוקטובר 2020}}.}}
ב-26 ביולי 2019 פתחה לאה חייקה, מתורגמנית ובת להורים חירשים, תוכנית בישול בשפת הסימנים הישראלית.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=לאה חייקה|כותרת=תוכנית בישול בשפת הסימנים|כתובת=https://www.facebook.com/lea.haike/posts/923481721328404|אתר=פייסבוק|שפה=עברית|תאריך=26 ביולי 2019|תאריך_וידוא=21 באוקטובר 2020|מידע נוסף=אורך 37:59 דקות}}.}}
בדצמבר 2019 פרסמה המתורגמנית לי דן סרטון וידאו, שבו סיפרה בשפת הסימנים הישראלית על מתורגמנים המדווחים על שעות שלא תרגמו, והתוצאה הייתה אובדן שעות ללקוחות חירשים. בהמשך פרסם בועז אחד העם מ[[המרכז הישראלי ללימודי חירשות]] סרטון עם ארבע הנחיות: 1. אין לחתום על טופס ריק ללא שעות תרגום, כפי שאין לחתום על שיק ללא סכום. 2. יש לצלם את הטופס החתום. 3. במקרה של הבדל בשעות, ניתן לפנות לוועדה במשרד הרווחה. 4. שמעיה מאפשרת מעקב אחרי השעות עם שם משתמש וסיסמה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=המרכז הישראלי ללימודי חירשות|כותרת=אין לחתום על טופס ללא ציון השעות|כתובת=https://www.facebook.com/IsraeliDeafStudiesCenter/posts/499400224007316|אתר=פייסבוק|שפה=עברית|תאריך=11 בדצמבר 2019|תאריך_וידוא=21 באוקטובר 2020}}.}}
== תרגום לחירשים עיוורים ==
בישראל, התרגום לחירשים עיוורים נעשה בדרך כלל על ידי מתורגמנים חירשים, הנקראים בשפה מקצועית "מעתיקים", משום שהם מעבירים את שפת הסימנים במגע עם ידי החירשים עיוורים.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=תומכים חזותיים|כתובת=https://www.cdb.org.il/services/visual-support|אתר=באתר המרכז לחרש עיוור (מכון בית דוד),|תאריך_וידוא=2019-02-14|archive-date=2019-03-15|archive-url=https://web.archive.org/web/20190315081052/http://cdb.org.il/דרכי-תקשורת/|dead-url=yes}}.}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=המרכז לחרש עיוור|כותרת=לא לפחד ממגע ידיים|כתובת=https://www.facebook.com/deaf1blind1/posts/335981471167507|אתר=פייסבוק|שפה=עברית|תאריך=7 בספטמבר 2020|תאריך_וידוא=21 באוקטובר 2020}}.}} [[הלן קלר]] למדה את שפת הסימנים האמריקאית באיות על כף ידה, והמילה הראשונה שלמדה הייתה מים.{{הערה|{{ynet|ענת בלזברג|מעל דפי ההיסטוריה: הלן קלר|3517331|10 במרץ 2008}}.}}{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Helen Keller's Moment|כתובת=https://www.theattic.space/home-page-blogs/2018/11/29/helen-kellers-moment|אתר=The Attic|שפה=אנגלית|מידע נוסף="עמדתי שקטה, מלוא תשומת ליבי נתונה לתנועות אצבעותיה, ומסתורין השפה נגלה לי. ידעתי שמ-י-ם כוונו לדבר הנפלא והקריר שזרם על ידי".|תאריך_וידוא=14 בפברואר 2019}}.}} בישראל, חירשים עיוורים מקבלים תרגום בשפת הסימנים עצמה ולא באיות, משום שרובם מכירים את שפת הסימנים מהזמן שבו ראו, ושפת הסימנים מהירה מאיות. ניתן לתרגם לחירשים עיוורים גם משחק כדורגל בשידור חי.{{הערה|{{יוטיוב|Mi4PSLC7L9E|שם=Deaf-Blind guys watched OSU vs ND football game|אורך=7:49}}, Dawn Watts, מדקה 3:20 ואילך, מספרים המתורגמנים בשפת הסימנים האמריקאית על תרגום לחירשים עיוורים, 6 בינואר 2016.}} יש חירשים עיוורים המעדיפים שיכתבו להם אותיות רגילות על כף ידם.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=כתיבת אותיות רגילות על כף היד|כתובת=http://cdb.org.il/כתיבת-אותיות-רגילות-על-כף-היד|אתר=באתר של מכון בית דוד|תאריך_וידוא=2019-02-14|archive-date=2019-01-21|archive-url=https://web.archive.org/web/20190121145539/http://cdb.org.il/כתיבת-אותיות-רגילות-על-כף-היד/|dead-url=yes}}.}}
== תרגום בעולם ==
{{קישור שפה|אנגלית|Nishtha Dudeja|נישטה דודז'ה}}, מיס [[הודו]] החירשת 2018 ו[[מיס ומר עולם החירשים#זכיות|מיס אסיה החירשת 2018]] הלומדת לתואר MA בכלכלה ושולטת באנגלית ובהינדית, אמרה בריאיון למגזין נגישות בהודו כי בהודו יש 250 מתורגמנים מוסמכים ל[[אוכלוסייה]] המונה כ-7 מיליון חירשים וכבדי שמיעה, כאשר ב[[ארצות הברית]] יש כ-16 אלף מתורגמנים לאוכלוסייה המונה כשליש.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Sukirti Gupta|כותרת=Nishtha Dudeja – First Indian to Win Miss Deaf Asia|כתובת=https://abilitymagazine.com/nishtha-dudeja-first-indian-to-win-miss-deaf-asia|אתר=Ability Magazine|מידע נוסף=Dudeja: "In India, there are only 250 certified sign language interpreters for a hearing impaired population of about 7 millions, as compared to about 16,000 interpreters in USA with less than one-third population".|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-04-03}}.}}
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Sign language interpreters|תרגום בשפת הסימנים}}
* אתר [https://www.malachisrael.org המתורגמניות והמתורגמנים לשפת הסימנים בישראל]
* {{יוטיוב|-XkuoIJdVU4|זמן=1222|שם="המרדף"|אורך=11:38 דקות}}, ערוץ "[[כאן 11]]" עם דורון לוי והמתורגמנית דנה נריה.
* {{סרטונים}} {{קישור כללי|הכותב=לונדון את קירשנבאום|כותרת=ספר שירה חדש בשפת הסימנים|כתובת=https://www.facebook.com/LondonKirsh10/posts/1776271082428215|אתר=פייסבוק|שפה=עברית|תאריך=15 ביולי 2018|תאריך_וידוא=21 באוקטובר 2020}}, ב[[ערוץ עשר]] עם תמי אסולין והמתורגמנית דנה נריה.
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תקשורת]]
<!--[[קטגוריה:לקות שמיעה בישראל]]
[[קטגוריה:תרגום]]-->
מימין לשמאל: מיכל לסטר, מנכ"לית; מתורגמנית; איציק אדרי, יו"ר.]]
'''[[תרגום]] ב[[שפת הסימנים הישראלית]]''' (שס"י) ל[[חירשים]] מבוצע על ידי [[מתורגמן|מתורגמניות]] השולטות בשס"י, אחרי ש[[למידה|השתלמו]] בתחום זה ב[[מוסד להשכלה גבוהה]]. השירות ממומן על ידי [[שירותי תמיכה בתקשורת]] ("סל תקשורת" בשמו הקודם) וניתן על ידי [[עמותה|עמותות]] [[ישראל]]יות בדרך של [[מכרז]] המבוצע על ידי [[משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים]].{{הערה|מכרז 245/2010 ל[https://www.molsa.gov.il/Tenders/Pages/ServicesTendersDetails.aspx?ListID=ae2a534d-0dde-416c-8719-3081a63501d4&WebId=69a294ed-dcf5-48a7-939e-fcaeb6c980f5&ItemID=47 מתן שירותי תרגום/תמלול והעתקת סימנים], באתר משרד הרווחה, 13 בספטמבר 2010.}}
משנת [[2001]],{{הערה|אהרון 33 (אהרון עיני, יו"ר אח"א), [http://forums.walla.co.il/viewtopic.php?f=1310&t=4389097#p4395038 לנועם וערן ולכל מתעניינים בתוצאות מאבק], בפורום החירשים וכבדי השמיעה בוואלה, 20 באפריל 2001.}} סופקו התרגומים לחירשים על ידי [[אגודת החרשים בישראל]] (אח"א), עמותת שמע,{{הערה|[http://shema.org.il אתר עמותת שמע].}} המכון לקידום החירש בישראל{{הערה|[https://www.sela.org.il אתר עמותת המכון לקידום החרש].}} ושמעיה.{{הערה|[https://www.shmaya.org.il אתר עמותת שמעיה].}} לחלופין, ניתן השירות על ידי [[ספק (עיסוק)|נותני]] ה[[מגזר השירותים|שירות]] עצמם, כמו ערוצי ה[[טלוויזיה בישראל]].
== היסטוריה ==
המתורגמניות הראשונות היו {{קישור שפה|אנגלית|Child of deaf adult|בנות שומעות להורים חירשים}} כמו [[אביבה גר]] ואסתר ברק, ותירגמו לפי סטנדרטי {{קישור שפה|אנגלית|World Federation of the Deaf|הפדרציה העולמית של החירשים}}.
באח"א נערך קורס ראשון למתורגמניות ב[[שנת הלימודים]] [[ה'תשנ"ה]], שבו למדו המתורגמניות על מבנה ה[[אוזן]], [[דציבל]] ואודיוגרמה,{{הערה|הסבר על [https://www.medel.com/il/audiogram אודיוגרמה].}} [[תרבות החירשים]], [[שפה מסומנת]] מול [[שפת סימנים]], ו[[אתיקה]] בתרגום.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=wikiHow Staff|כתובת=https://www.wikihow.com/Become-an-Interpreter-for-the-Deaf-and-Hard-of-Hearing|כותרת=How to Become an Interpreter for the Deaf and Hard of Hearing|אתר=wikiHow website|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=21 בפברואר 2019}}.}} באותו הזמן לימדה [[אוניברסיטת תל אביב]] חינוך ללקויי שמיעה,{{הערה|[https://go.tau.ac.il/exp/hearing-impairment-education חינוך ללקויי שמיעה] באוניברסיטת תל אביב.}} ושם למדו גם שפת סימנים, אך זה היה מסלול להוראת ילדים חירשים וכבדי שמיעה בבית הספר ובגן, כולל [[חינוך בלתי פורמלי]], ולא מסלול למתורגמניות שס"י.
בישראל אין [[חוק|חקיקה]] למתורגמניות, והן פועלות מכוח סל התקשורת. לכך התייחסה [[לי דן-דקל|לי דן]] בתגובתה מאפריל [[2003]] לחירשים וכבדי שמיעה בנושאי תרגום, כשטענה כי עליהם לקדם את העניין.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=לי דן|כתובת=http://forums.walla.co.il/viewtopic.php?f=1310&t=7935603|כותרת=תגובה על התרגום, מתורגמניות, וחירשים|אתר=[[וואלה!]]|מידע נוסף="אתם אלו שצריכים לפעול, להזיז, לקום מהכיסא ולנער את הארגון או האחראים! אם אתם לא תעשו אף אחד לא יעשה בשבילכם"|תאריך=22 באפריל 2003|תאריך_וידוא=2019-03-28}}.}}
עם התפתחותו של סל התקשורת, פתחה היחידה ללימודי המשך של בית הספר ל[[עבודה סוציאלית]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] תוכנית להכשרת מתורגמניות בשס"י.{{הערה|[https://www.biu.ac.il/soc/sw/hemshech/course_sign_language.html תוכנית להכשרת מתורגמנים] ביחידה ללימודי המשך בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן.}} במסלול זה מלמדת האוניברסיטה את המתורגמנים לפי [[סילבוס]] שהיא קבעה, והתוצאה היא מתורגמנית שאיננה עומדת תמיד בציפיות הלקוח החירש, כפי שהציגה בדצמבר 2018 נעמה וייס, מתורגמנית וחברת ועד המתורגמניות, בסרטון{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Naama Weiss|כותרת=סולואו מתורגמניות שפת סימנים|כתובת=https://www.facebook.com/naama.weiss.1/posts/10156063065900197|אתר=[[פייסבוק]]|שפה=עברית|תאריך=18 בדצמבר 2018|תאריך_וידוא=21 באוקטובר 2020}}.}} שהפיקה כפארודיה על הסרטון So-Low ביוטיוב, שנוצר על ידי השחקן [[איתי_זבולון_(שחקן)|איתי זבולון]].{{הערה|{{יוטיוב|qpB9ruSD2Uc|איתי זבולון|שם=So-Low Haifa 2018{{כ}} 23 באוקטובר 2018|אורך=3:25}}.}} בסרטון זה דרשה וייס בין השאר שלא יגעו לה בכתף ולא ידברו איתה בסוף תרגומים, אמרה שאין לה חברים בקהילת החירשים וכבדי השמיעה, אין לה טפסים של סל תקשורת, ואיננה סובלת תרגומי ישיבות.
נוכח היעדר חקיקה למתורגמניות, קבע להן משרד הרווחה כללי אתיקה בנספח ו' למכרז 245/2010 עבור שירותי התרגום. עיקרי הכללים היו:
* המתורגמנית תגיע בזמן.
* המתורגמנית תתרגם את הנאמר במלואו, לא תשמיט במכוון חלקים מהנאמר, לא תוסיף מידע על דעת עצמה, ולא תעשה שימוש אישי במידע שקיבלה בעת התרגום.
* המתורגמנית לא תעדיף צד זה או אחר במהלך התרגום.
* המתורגמנית תשמור על חיסיון מתורגמנית לקוח.
* המתורגמנית תשלוט באוצר המילים של שפת הסימנים הישראלית.
* המתורגמנית תכבד מתורגמניות אחרות.
כמו כן הקים משרד הרווחה ועדה מייעצת שבה חברים נציגי אגף השיקום במשרד הרווחה, משרד החינוך, ארגוני החירשים, מתורגמנים ו[[המוסד לביטוח לאומי]]. בראש הוועדה נמצאת קלינאית התקשורת הארצית של משרד הרווחה.{{הערה|[https://www.kolzchut.org.il/he/שירותי_תרגום_ותמלול_לחירשים_ולכבדי_שמיעה הוועדה המייעצת לקוד האתיקה לתרגום שפת הסימנים הישראלית], באתר [[כל-זכות]].}}
בעניין זה פנו בכתב בשנת [[2016]] [[חבר הכנסת]] [[אילן גילאון]] וד"ר לורה ורטון{{הערה|[https://meretz.org.il/דר-לורה-ורטון ד"ר לורה ורטון] באתר [[מרצ]].}} אל [[משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים|שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים]] [[חיים כץ]], וציינו בפניו כי מחויבות המתורגמנית ללקוח צריכה להיות כמו מחויבותו של עורך דין ללקוחו, גם אם נשכרה המתורגמנית על ידי נותן השירות.{{הערה|פניית ח"כ גילאון וד"ר ורטון אל שר הרווחה מיום 4 בפברואר 2016, עם העתק ל[[נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]].}} בהמשך, הודיע במאי 2019 ארגון המתורגמנים לשפת הסימנים הישראלית על השקת מיזם מתורגמן חונך, שבו יקבל מתורגמן חדש או חוזר ליווי של מתורגמן ותיק.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=מלאח – ארגון מתורגמנים לשפת הסימנים הישראלית|כותרת=אנו שמחות לבשר על פתיחת פרויקט חדש שייצא לפועל בשבוע הבא – "פרויקט מתורגמן חונך"|כתובת=https://www.facebook.com/malachisrael/posts/2591578960869584|אתר=פייסבוק|שפה=עברית|תאריך=10 במאי 2019|תאריך_וידוא=21 באוקטובר 2020}}.}}
בפברואר 2019 הפיקו מתורגמניות סרטון בשם "מאמא תרזה", שבו סיפרו על תגובות נפוצות של שומעים לעבודתן.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=המתורגמניות|כותרת=מאמא תרזה|כתובת=https://www.facebook.com/1549994675143943/posts/632176193900834|אתר=פייסבוק|שפה=עברית|תאריך=11 בפברואר 2019|תאריך_וידוא=21 באוקטובר 2020}}.}}
ב-26 ביולי 2019 פתחה לאה חייקה, מתורגמנית ובת להורים חירשים, תוכנית בישול בשפת הסימנים הישראלית.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=לאה חייקה|כותרת=תוכנית בישול בשפת הסימנים|כתובת=https://www.facebook.com/lea.haike/posts/923481721328404|אתר=פייסבוק|שפה=עברית|תאריך=26 ביולי 2019|תאריך_וידוא=21 באוקטובר 2020|מידע נוסף=אורך 37:59 דקות}}.}}
בדצמבר 2019 פרסמה המתורגמנית לי דן סרטון וידאו, שבו סיפרה בשפת הסימנים הישראלית על מתורגמנים המדווחים על שעות שלא תרגמו, והתוצאה הייתה אובדן שעות ללקוחות חירשים. בהמשך פרסם בועז אחד העם מ[[המרכז הישראלי ללימודי חירשות]] סרטון עם ארבע הנחיות: 1. אין לחתום על טופס ריק ללא שעות תרגום, כפי שאין לחתום על שיק ללא סכום. 2. יש לצלם את הטופס החתום. 3. במקרה של הבדל בשעות, ניתן לפנות לוועדה במשרד הרווחה. 4. שמעיה מאפשרת מעקב אחרי השעות עם שם משתמש וסיסמה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=המרכז הישראלי ללימודי חירשות|כותרת=אין לחתום על טופס ללא ציון השעות|כתובת=https://www.facebook.com/IsraeliDeafStudiesCenter/posts/499400224007316|אתר=פייסבוק|שפה=עברית|תאריך=11 בדצמבר 2019|תאריך_וידוא=21 באוקטובר 2020}}.}}
== תרגום לחירשים עיוורים ==
בישראל, התרגום לחירשים עיוורים נעשה בדרך כלל על ידי מתורגמנים חירשים, הנקראים בשפה מקצועית "מעתיקים", משום שהם מעבירים את שפת הסימנים במגע עם ידי החירשים עיוורים.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=תומכים חזותיים|כתובת=https://www.cdb.org.il/services/visual-support|אתר=באתר המרכז לחרש עיוור (מכון בית דוד),|תאריך_וידוא=2019-02-14|archive-date=2019-03-15|archive-url=https://web.archive.org/web/20190315081052/http://cdb.org.il/דרכי-תקשורת/|dead-url=yes}}.}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=המרכז לחרש עיוור|כותרת=לא לפחד ממגע ידיים|כתובת=https://www.facebook.com/deaf1blind1/posts/335981471167507|אתר=פייסבוק|שפה=עברית|תאריך=7 בספטמבר 2020|תאריך_וידוא=21 באוקטובר 2020}}.}} [[הלן קלר]] למדה את שפת הסימנים האמריקאית באיות על כף ידה, והמילה הראשונה שלמדה הייתה מים.{{הערה|{{ynet|ענת בלזברג|מעל דפי ההיסטוריה: הלן קלר|3517331|10 במרץ 2008}}.}}{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Helen Keller's Moment|כתובת=https://www.theattic.space/home-page-blogs/2018/11/29/helen-kellers-moment|אתר=The Attic|שפה=אנגלית|מידע נוסף="עמדתי שקטה, מלוא תשומת ליבי נתונה לתנועות אצבעותיה, ומסתורין השפה נגלה לי. ידעתי שמ-י-ם כוונו לדבר הנפלא והקריר שזרם על ידי".|תאריך_וידוא=14 בפברואר 2019}}.}} בישראל, חירשים עיוורים מקבלים תרגום בשפת הסימנים עצמה ולא באיות, משום שרובם מכירים את שפת הסימנים מהזמן שבו ראו, ושפת הסימנים מהירה מאיות. ניתן לתרגם לחירשים עיוורים גם משחק כדורגל בשידור חי.{{הערה|{{יוטיוב|Mi4PSLC7L9E|שם=Deaf-Blind guys watched OSU vs ND football game|אורך=7:49}}, Dawn Watts, מדקה 3:20 ואילך, מספרים המתורגמנים בשפת הסימנים האמריקאית על תרגום לחירשים עיוורים, 6 בינואר 2016.}} יש חירשים עיוורים המעדיפים שיכתבו להם אותיות רגילות על כף ידם.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=כתיבת אותיות רגילות על כף היד|כתובת=http://cdb.org.il/כתיבת-אותיות-רגילות-על-כף-היד|אתר=באתר של מכון בית דוד|תאריך_וידוא=2019-02-14|archive-date=2019-01-21|archive-url=https://web.archive.org/web/20190121145539/http://cdb.org.il/כתיבת-אותיות-רגילות-על-כף-היד/|dead-url=yes}}.}}
== תרגום בעולם ==
{{קישור שפה|אנגלית|Nishtha Dudeja|נישטה דודז'ה}}, מיס [[הודו]] החירשת 2018 ו[[מיס ומר עולם החירשים#זכיות|מיס אסיה החירשת 2018]] הלומדת לתואר MA בכלכלה ושולטת באנגלית ובהינדית, אמרה בריאיון למגזין נגישות בהודו כי בהודו יש 250 מתורגמנים מוסמכים ל[[אוכלוסייה]] המונה כ-7 מיליון חירשים וכבדי שמיעה, כאשר ב[[ארצות הברית]] יש כ-16 אלף מתורגמנים לאוכלוסייה המונה כשליש.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Sukirti Gupta|כותרת=Nishtha Dudeja – First Indian to Win Miss Deaf Asia|כתובת=https://abilitymagazine.com/nishtha-dudeja-first-indian-to-win-miss-deaf-asia|אתר=Ability Magazine|מידע נוסף=Dudeja: "In India, there are only 250 certified sign language interpreters for a hearing impaired population of about 7 millions, as compared to about 16,000 interpreters in USA with less than one-third population".|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-04-03}}.}}
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Sign language interpreters|תרגום בשפת הסימנים}}
* אתר [https://www.malachisrael.org המתורגמניות והמתורגמנים לשפת הסימנים בישראל]
* {{יוטיוב|-XkuoIJdVU4|זמן=1222|שם="המרדף"|אורך=11:38 דקות}}, ערוץ "[[כאן 11]]" עם דורון לוי והמתורגמנית דנה נריה.
* {{סרטונים}} {{קישור כללי|הכותב=לונדון את קירשנבאום|כותרת=ספר שירה חדש בשפת הסימנים|כתובת=https://www.facebook.com/LondonKirsh10/posts/1776271082428215|אתר=פייסבוק|שפה=עברית|תאריך=15 ביולי 2018|תאריך_וידוא=21 באוקטובר 2020}}, ב[[ערוץ עשר]] עם תמי אסולין והמתורגמנית דנה נריה.
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תקשורת]]
<!--[[קטגוריה:לקות שמיעה בישראל]]
[[קטגוריה:תרגום]]-->