| במהלך המאה ה-19 ובחלק של המאה ה-20 במערב התקיים מאבק לגבי זכות הנשים על גופן והיכולת שלהן להיות עם גישה לאמצעי מניעה, במיוחד אמצעי מניעה שבשליטת האישה. חוגים דתיים ומסורתיים התנגדו לדבר זה ובארצות הברית אף היו חוקים נגד הפצה של אמצעי מניעה. התנועה הפמיניסטית הצליחה לרתום רופאים לפתח את [[הגלולה למניעת הריון]] שאפשרה לנשים להיכנס להריון רק אם בחרו בכך. עד היום יש מאבקים רבים בנושא גישה לאמצעי מניעה ותכנון משפחה על ידי האישה, והתנגדות עזה מצד חוגים דתיים לדוגמה חוגים ביהדות ובנצרות נגד אמצעים אלה. היבטים אלה חזקים עוד יותר בקרב מדינות עניות או דתיות יותר. כמו כן קיים בארצות הברית מאבק עז בנושא ההפלות - שמנגיד בין זכות האשה על גופה לבין הזכות של העוברים לחיים. | | במהלך המאה ה-19 ובחלק של המאה ה-20 במערב התקיים מאבק לגבי זכות הנשים על גופן והיכולת שלהן להיות עם גישה לאמצעי מניעה, במיוחד אמצעי מניעה שבשליטת האישה. חוגים דתיים ומסורתיים התנגדו לדבר זה ובארצות הברית אף היו חוקים נגד הפצה של אמצעי מניעה. התנועה הפמיניסטית הצליחה לרתום רופאים לפתח את [[הגלולה למניעת הריון]] שאפשרה לנשים להיכנס להריון רק אם בחרו בכך. עד היום יש מאבקים רבים בנושא גישה לאמצעי מניעה ותכנון משפחה על ידי האישה, והתנגדות עזה מצד חוגים דתיים לדוגמה חוגים ביהדות ובנצרות נגד אמצעים אלה. היבטים אלה חזקים עוד יותר בקרב מדינות עניות או דתיות יותר. כמו כן קיים בארצות הברית מאבק עז בנושא ההפלות - שמנגיד בין זכות האשה על גופה לבין הזכות של העוברים לחיים. |
− | היבט נוסף שבו האפליה הייתה גדולה יותר בעבר הוא השכלת נשים, השילוב של נשים באקדמיה ובמקצועות הדורשים השכלה - קבלת נערות לבתי ספר, איכות הוראה מספקת לנשים, לימוד מתמטיקה ומדעים לנערות, קבלת נשים למוסדות אקדמיה, קידומן והענקת קרדיט להישגים שלהן. היבט זה עדיין בעייתי במדינות רבות, כולל במדינות מערביות ולכן מצויין גם [[היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע]]. | + | היבט נוסף שבו האפליה הייתה גדולה יותר בעבר הוא השכלת נשים, השילוב של נשים באקדמיה ובמקצועות הדורשים השכלה - קבלת נערות לבתי ספר, איכות הוראה מספקת לנשים, לימוד מתמטיקה ומדעים לנערות, קבלת נשים למוסדות אקדמיה, קידומן והענקת קרדיט להישגים שלהן. היבט זה עדיין בעייתי במדינות רבות, כולל במדינות מערביות ולכן מצוין גם [[היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע]]. |
| אלימות נגד נשים היא דבר נפוץ ברוב המדינות בעולם. אלימות זו באה לידי ביטוי באלימות נגד תינוקות-בנות, אלימות בתוך המשפחה, באלימות מינית על ידי בני זוג או זרים, במקרי אונס, בזנות בכפייה, בסחר בנשים, כליאת נשים ועוד. במדינות עניות רבות יש הפליה נגד ילדות בגלל העדפה מסורתית של בנים על ידי משפחות מסיבות של מסורת, סיוע בפרנסה או סיבות של ירושה וסיוע בזמן הפנסיה. דבר זה הוביל להפלות, רצח תינוקות ונטישת תינוקות בנות. הכלכלן [[אמרטיה סן]] כתב מאמר שנוי במחלוקת בדו-שבועון הספרותי 'ניו יורק ריוויו אוף בוק', שכותרתו '''"למעלה מ-100 מיליון נשים חסרות"''', שבו הוא סוקר את ההשלכות הקטלניות של זכויות לא שוות בין המגדרים במדינות העולם השלישי, במיוחד באסיה. | | אלימות נגד נשים היא דבר נפוץ ברוב המדינות בעולם. אלימות זו באה לידי ביטוי באלימות נגד תינוקות-בנות, אלימות בתוך המשפחה, באלימות מינית על ידי בני זוג או זרים, במקרי אונס, בזנות בכפייה, בסחר בנשים, כליאת נשים ועוד. במדינות עניות רבות יש הפליה נגד ילדות בגלל העדפה מסורתית של בנים על ידי משפחות מסיבות של מסורת, סיוע בפרנסה או סיבות של ירושה וסיוע בזמן הפנסיה. דבר זה הוביל להפלות, רצח תינוקות ונטישת תינוקות בנות. הכלכלן [[אמרטיה סן]] כתב מאמר שנוי במחלוקת בדו-שבועון הספרותי 'ניו יורק ריוויו אוף בוק', שכותרתו '''"למעלה מ-100 מיליון נשים חסרות"''', שבו הוא סוקר את ההשלכות הקטלניות של זכויות לא שוות בין המגדרים במדינות העולם השלישי, במיוחד באסיה. |