שינויים

כל התאים המרכיבים את הפרח אינם יוצרים את יכולת הרבייה שלו. אוסף התכונות הבדידות שלהם (צבע, מטען גנטי, ריח וכו') אינו יוצר את התופעה הקרוייה 'פרח'. התכונות הנוגעות לקשרים ביניהם ואל גורמים חיצוניים למערכת הפרח (הצורה בה הם מסודרים, סביבת החומציות שהם יוצרים, '''דוגמאות''' הצבע שלהם וכושר הראייה של החרקים וכו') יוצרים את התפקוד של הפרח ואת היכולת שלו לשמש כאבר רבייה.

כל התאים המרכיבים את הפרח אינם יוצרים את יכולת הרבייה שלו. אוסף התכונות הבדידות שלהם (צבע, מטען גנטי, ריח וכו') אינו יוצר את התופעה הקרוייה 'פרח'. התכונות הנוגעות לקשרים ביניהם ואל גורמים חיצוניים למערכת הפרח (הצורה בה הם מסודרים, סביבת החומציות שהם יוצרים, '''דוגמאות''' הצבע שלהם וכושר הראייה של החרקים וכו') יוצרים את התפקוד של הפרח ואת היכולת שלו לשמש כאבר רבייה.

התכונות של צלילי מוזיקה עצמם, אינן יוצרות מוזיקה טובה. לא ניתן להגיד כי יצירת מוזיקה מורכבת מ-100 צלילי "לה" ועוד 150 צלילי "דו". רוב התכונות הנוגעות למוסיקה נוגעות ליחסים ולקשרים בין הצלילים השונים. תכונות כמו היחסים בין גבהי התווים ובין זמנים ומשכי הופעתם (הרמוניה), גווני הצליל, מבנה היצירה וכו', הם המבדילים בין הדפוסים שאנו מפרשים כמוזיקה לבין דפוסים אחרים שאנו מפרשים כרעש מקרי.  

התכונות של צלילי מוזיקה עצמם, אינן יוצרות מוזיקה טובה. לא ניתן להגיד כי יצירת מוזיקה מורכבת מ-100 צלילי "לה" ועוד 150 צלילי "דו". רוב התכונות הנוגעות למוזיקה נוגעות ליחסים ולקשרים בין הצלילים השונים. תכונות כמו היחסים בין גבהי התווים ובין זמנים ומשכי הופעתם (הרמוניה), גווני הצליל, מבנה היצירה וכו', הם המבדילים בין הדפוסים שאנו מפרשים כמוזיקה לבין דפוסים אחרים שאנו מפרשים כרעש מקרי.  

דיבור, כתיבה ובאופן כללי יותר העברה, אחסון או עיבוד של [[מידע]], אינם קשורים רק לתכונות הבודדות של פרטי המידע. עיקר התכונות שיש לסיפור לא נובעות מכך שיש בו 10,000 תווי א' ו-5,000 תווי ב', וגם לא מקיומם של מילים או אפילו משפטים. תכונות הסיפור נובעות בעיקר מהיכולת לצרף את המילים למשפטים ואת המשפטים לפסקאות ולפרקים ועל ידי כך ליצור רצף הגיוני, סדר שנחשף ברמה אחרת שאינה יכולה להימדד ברמת המיקרו. באופן דומה תוכנת מחשב מתפקדת לא בגלל התכונות של היבטים המרכיבים אותה ועיקר האפיון שלה לא נובע משורות קוד בודדות אלא מסך המכלול של אותה תוכנה.

דיבור, כתיבה ובאופן כללי יותר העברה, אחסון או עיבוד של [[מידע]], אינם קשורים רק לתכונות הבודדות של פרטי המידע. עיקר התכונות שיש לסיפור לא נובעות מכך שיש בו 10,000 תווי א' ו-5,000 תווי ב', וגם לא מקיומם של מילים או אפילו משפטים. תכונות הסיפור נובעות בעיקר מהיכולת לצרף את המילים למשפטים ואת המשפטים לפסקאות ולפרקים ועל ידי כך ליצור רצף הגיוני, סדר שנחשף ברמה אחרת שאינה יכולה להימדד ברמת המיקרו. באופן דומה תוכנת מחשב מתפקדת לא בגלל התכונות של היבטים המרכיבים אותה ועיקר האפיון שלה לא נובע משורות קוד בודדות אלא מסך המכלול של אותה תוכנה.