שינויים

בשנים 2008-2012 הייתה ירידה בכמות הנפגעים הולכי הרגל, מאז תקופה זו אין שינוי לטובה במספר הנפגעים. הולכי הרגל מהווים שליש מבין ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה ב[[הולנד]], בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]  

בשנים 2008-2012 הייתה ירידה בכמות הנפגעים הולכי הרגל, מאז תקופה זו אין שינוי לטובה במספר הנפגעים. הולכי הרגל מהווים שליש מבין ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה ב[[הולנד]], בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]  

שיעור ההרוגים הולכי הרגל בישראל ביחס לאוכלוסיה גבוה פי 2 ממדינות שונות באירופה, גבוה פי 3 משוודיה וגבוה פי 4 מהולנד. זאת למרות ש[[הולכי רגל בישראל|שיעור הולכי הרגל]] בישראל (במדד של [[פיצול נסיעות]]) נמוך פי 2 לעומת מדינות אלה. חלק מהסיבות לפגיעות בהולכי רגל בישראל ידועות, אבל רובן אינן מטופלות באופן מערכתי. לדוגמה היפגעות הולכי רגל במעברי חצייה מהווה 40%-60% מבין ההרוגים, וניתן להפחית דבר זה על ידי [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה בטוחים]] אבל היבט זה לא מקודם למרות המלצות של גורמי מקצוע בנושא. דוגמה נוספת היא מחסור ב[[אזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]] והעדר הכרות ויישום של [[מיתון תנועה]] באופן כללי. היבט נוסף שגורם לפגיעה בהולכי רגל בישראל הוא [[תכנון מוטה מכוניות]] ומחסור ב[[הליכתיות]] שיוצרים סביבות מסוכנות ולא נוחות להולכי רגל - לדוגמה רמזורי הולכי רגל שמאלצים הולכי רגל להמתין זמן רב - וגורמים לחצייה של הולכי רגל באור אדום.  

שיעור ההרוגים הולכי הרגל בישראל ביחס לאוכלוסיה גבוה פי 2 ממדינות שונות באירופה, גבוה פי 3 משוודיה וגבוה פי 4 מהולנד. זאת למרות ש[[הולכי רגל בישראל|שיעור הולכי הרגל]] בישראל (במדד של [[פיצול נסיעות]]) נמוך פי 2 לעומת מדינות אלה. חלק מהסיבות לפגיעות בהולכי רגל בישראל ידועות, אבל רובן אינן מטופלות באופן מערכתי. לדוגמה היפגעות הולכי רגל במעברי חצייה מהווה 40%-60% מבין ההרוגים, וניתן להפחית דבר זה על ידי [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה בטוחים]] אבל היבט זה לא מקודם למרות המלצות של גורמי מקצוע בנושא. דוגמה נוספת היא מחסור ב[[אזור מיתון תנועה|אזורי מיתון תנועה]] והעדר הכרות ויישום של [[מיתון תנועה]] באופן כללי. היבט נוסף שגורם לפגיעה בהולכי רגל בישראל הוא [[תכנון מוטה מכוניות]] ומחסור ב[[הליכתיות]] שיוצרים סביבות מסוכנות ולא נוחות להולכי רגל - לדוגמה רמזורי הולכי רגל שמאלצים הולכי רגל להמתין זמן רב - וגורמים לחצייה של הולכי רגל באור אדום.  

==מספר הולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים==

==מספר הולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים==

* מעט מאד [[מעבר חציה בטוח|מעברי חציה בטוחים]] - כמו מעברי חציה מוגבהים ו/או מעברי חציה שבהם המדרכה בולטת אל תוך הכביש בנתיב המוקדש לחניה.  

* מעט מאד [[מעבר חציה בטוח|מעברי חציה בטוחים]] - כמו מעברי חציה מוגבהים ו/או מעברי חציה שבהם המדרכה בולטת אל תוך הכביש בנתיב המוקדש לחניה.  

* מרחקים גדולים מידי בין מעברי חצייה - גורמים לכך שאנשים חוצים את הכביש במקום אסור. פתרון לפי נוסח "חזון אפס" הוא הוספת מעברי חצייה במקומות שבהם צפויים הולכי רגל לחצות, או יצירת הסדרים שמייתרים מעברי חצייה ומאפשרים חציה בכל הכביש (ראו [[אזור מיתון תנועה]] ו[[עירוב תנועה]]).  

* מרחקים גדולים מידי בין מעברי חצייה - גורמים לכך שאנשים חוצים את הכביש במקום אסור. פתרון לפי נוסח "חזון אפס" הוא הוספת מעברי חצייה במקומות שבהם צפויים הולכי רגל לחצות, או יצירת הסדרים שמייתרים מעברי חצייה ומאפשרים חציה בכל הכביש (ראו [[אזור מיתון תנועה]] ו[[עירוב תנועה]]).  

* מהירות מהירה מידי בעיר - בערים רבות באירופה ברוב הרחובות המהירות המותרת היא 30 קמ"ש, זאת במסגרת [[איזור מיתון תנועה]]. בישראל לעומת זאת המהירות המותרת ברוב הרחובות היא 50 קמ"ש.  

* מהירות מהירה מידי בעיר - בערים רבות באירופה ברוב הרחובות המהירות המותרת היא 30 קמ"ש, זאת במסגרת [[אזור מיתון תנועה]]. בישראל לעומת זאת המהירות המותרת ברוב הרחובות היא 50 קמ"ש.  

* זמני המתנה ארוכים ברמזורים להולכי רגל - הגישה היא שיש להתאים את המערכת לבני האדם ולא להפך - לכן להימנע ממקומות שבהם הולך הרגל צריך לחכות זמן רב במעברי חציה עם רמזור. המתנה כזו עלולה לגרור חציה באור אדום - שגוררת היפגעות של הולכי רגל. לפי הגישה הישנה מה שנדרש הוא להגביר את האכיפה והחינוך על הולכי הרגל, אבל גישה של [[הליכתיות]] וחזון אפס טוענות כי יש להתאים את הרחוב להולכי הרגל - ולכן לקצר את זמן ההמתנה של הולכי הרגל.

* זמני המתנה ארוכים ברמזורים להולכי רגל - הגישה היא שיש להתאים את המערכת לבני האדם ולא להפך - לכן להימנע ממקומות שבהם הולך הרגל צריך לחכות זמן רב במעברי חציה עם רמזור. המתנה כזו עלולה לגרור חציה באור אדום - שגוררת היפגעות של הולכי רגל. לפי הגישה הישנה מה שנדרש הוא להגביר את האכיפה והחינוך על הולכי הרגל, אבל גישה של [[הליכתיות]] וחזון אפס טוענות כי יש להתאים את הרחוב להולכי הרגל - ולכן לקצר את זמן ההמתנה של הולכי הרגל.

==תאונות דרכים עירוניות של הולכי רגל==

==תאונות דרכים עירוניות של הולכי רגל==

לתכנון העירוני וסדרי העדיפויות בתחבורה יש השפעה מכרעת על בטיחותם של הולכי הרגל. בין היתר הדבר כולל הקטנה של הצורך בנסיעות במכוניות על ידי [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[עירוניות מתחדשת]]. היבט חשוב נוסף הוא [[איזורי מיתון תנועה]] ו[[תכנון ידידותי להולכי רגל]] כחלק מ[[חזון אפס]]. מדיניות הפוכה מהיבטים אלה - כמו [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] מגבירים את ההיפגעות של הולכי רגל.  

לתכנון העירוני וסדרי העדיפויות בתחבורה יש השפעה מכרעת על בטיחותם של הולכי הרגל. בין היתר הדבר כולל הקטנה של הצורך בנסיעות במכוניות על ידי [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[עירוניות מתחדשת]]. היבט חשוב נוסף הוא [[אזורי מיתון תנועה]] ו[[תכנון ידידותי להולכי רגל]] כחלק מ[[חזון אפס]]. מדיניות הפוכה מהיבטים אלה - כמו [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] מגבירים את ההיפגעות של הולכי רגל.  

===היפגעות הולכי רגל בערים בישראל===

===היפגעות הולכי רגל בערים בישראל===

לפי הרשות לבטיחות בדרכים, רוב התאונות מתרחשות באשמת הנהג ולא באשמת הולכי הרגל. עם זאת האשמת הנהגים בתאונות מתעלמת מהעיצוב העירוני של המרחב העירוני, ומכלים נוספים שיש בידי הרשויות כדי לעודד פחות נסועה ברכב, נהיגה בטוחה יותר, ופחות סיכון מצד מכוניות במרחב העירוני (לדוגמה [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]).  

לפי הרשות לבטיחות בדרכים, רוב התאונות מתרחשות באשמת הנהג ולא באשמת הולכי הרגל. עם זאת האשמת הנהגים בתאונות מתעלמת מהעיצוב העירוני של המרחב העירוני, ומכלים נוספים שיש בידי הרשויות כדי לעודד פחות נסועה ברכב, נהיגה בטוחה יותר, ופחות סיכון מצד מכוניות במרחב העירוני (לדוגמה [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]).  

הורדת מהירות התנועה של רכב ממונע בעיר מורידה בצורה דרמטית הן את הסיכוי לקיום התאונה והן את חומרת הפציעה והסיכוי למוות אם תאונה התרחשה. לפי משרד התחבורה הבריטי, בתאונה בה מכונית שנוסעת במהירות של 64 קמ"ש פוגעת בהולך רגל, הסיכוי שלו למות הוא 85%. במהירות של-48 קמ"ש יש סיכוי של 45% שהולך הרגל ימות מהתאונה. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302] רוב התאונות העירוניות בישראל מתרחשות ברחובות שיש בהן מגבלת מהירות נסיעה רשמית של 50 קמ"ש. עם זאת בישראל אין נורמה חברתית של עמידה במהירות נסיעה החוקית, ואין אכיפה משמעותית של הנושא, ונהגים רבים נוהגים במהירות גבוהה מהמהירות המותרת הן בנהיגה מחוץ לעיר והן בתוכה. למרות שבישראל יש הנחיות לביצוע [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]] החל מ-2002, יש בה מעט מאוד איזורי מיתון תנועה. בתל אביב יש כמה עשרות איזורי מיתון תנועה בעלי הנחייה רשמית אך ללא אמצעי ריסון.  

הורדת מהירות התנועה של רכב ממונע בעיר מורידה בצורה דרמטית הן את הסיכוי לקיום התאונה והן את חומרת הפציעה והסיכוי למוות אם תאונה התרחשה. לפי משרד התחבורה הבריטי, בתאונה בה מכונית שנוסעת במהירות של 64 קמ"ש פוגעת בהולך רגל, הסיכוי שלו למות הוא 85%. במהירות של-48 קמ"ש יש סיכוי של 45% שהולך הרגל ימות מהתאונה. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302] רוב התאונות העירוניות בישראל מתרחשות ברחובות שיש בהן מגבלת מהירות נסיעה רשמית של 50 קמ"ש. עם זאת בישראל אין נורמה חברתית של עמידה במהירות נסיעה החוקית, ואין אכיפה משמעותית של הנושא, ונהגים רבים נוהגים במהירות גבוהה מהמהירות המותרת הן בנהיגה מחוץ לעיר והן בתוכה. למרות שבישראל יש הנחיות לביצוע [[אזור מיתון תנועה|אזורי מיתון תנועה]] החל מ-2002, יש בה מעט מאוד אזורי מיתון תנועה. בתל אביב יש כמה עשרות אזורי מיתון תנועה בעלי הנחייה רשמית אך ללא אמצעי ריסון.  

בישראל מוקדמת תשתית להפחתת תאונות דרכים של הולכי רגל, אך לפי מחקר מאת פרופ' דוד בלשה ואחרים משנת 2011, יש צורך בשינוי מערכתי לשיפור בתשתיות להולכי הרגל ולמיתון תנועה כדי להביא לשינוי:

בישראל מוקדמת תשתית להפחתת תאונות דרכים של הולכי רגל, אך לפי מחקר מאת פרופ' דוד בלשה ואחרים משנת 2011, יש צורך בשינוי מערכתי לשיפור בתשתיות להולכי הרגל ולמיתון תנועה כדי להביא לשינוי:

{{ציטוט|תוכן= על מנת לחולל שינוי מהותי במצב היפגעות הולכי הרגל בשטח עירוני נדרש שינוי גישה - מעבר מטיפול נקודתי לטיפול מערכתי בבעיה. יש מקום לבחינה ושינוי מערכתי של רשת הדרכים העירונית, במטרה למזער את אזורי החיכוך בין הולכי רגל וכלי הרכב ו/או למתן משמעותית את מהירויות הנסיעה של כלי הרכב באזורי הימצאות ופעילות של הולכי הרגל.|מקור= [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf פתרונות תשתית לשיפור בטיחותם של הולכי הרגל בתנאי הארץ], פרופ' דורון בלשה ואחרים, המכון לחקר התחבורה ומרכז רן נאור לחקר הבטיחות בדרכים בטכניון עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 2011 }}

{{ציטוט|תוכן= על מנת לחולל שינוי מהותי במצב היפגעות הולכי הרגל בשטח עירוני נדרש שינוי גישה - מעבר מטיפול נקודתי לטיפול מערכתי בבעיה. יש מקום לבחינה ושינוי מערכתי של רשת הדרכים העירונית, במטרה למזער את אזורי החיכוך בין הולכי רגל וכלי הרכב ו/או למתן משמעותית את מהירויות הנסיעה של כלי הרכב באזורי הימצאות ופעילות של הולכי הרגל.|מקור= [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf פתרונות תשתית לשיפור בטיחותם של הולכי הרגל בתנאי הארץ], פרופ' דורון בלשה ואחרים, המכון לחקר התחבורה ומרכז רן נאור לחקר הבטיחות בדרכים בטכניון עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 2011 }}

לפי מחקר של הרשות העירונית משנת 2017 אחד הדברים העיקריים להקטנת היפגעות הולכי רגל בישראל הוא הגברת העצירה של נהגים במעברי חציה והקטנת מהירות הנסיעה בעיר - הן כדי למנוע פגיעה בהולכי רגל ברחוב (שחצו לא במעבר חצייה) והן כדי למנוע אי עצירה במעברי חצייה. [https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/injury_to_pedestrians_in_israel] מחקר הרשות מציין כי יש לקדם [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]], כדי להוריד את המהירות בכלל וכן פסי האטה לפני מעברי חצייה כדי להגביר עצירה של נהגים. עם זאת המלצות אלה אינן חדשות - משרד התחבורה פרסם כבר בשנת 2002 הנחיות ליישום איזורי מיתון תנועה בערים, אבל ברוב הערים בישראל דבר זה לא יושם. עיקר היישום של איזורי מיתון תנועה בוצה בתל אביב וגם זה באופן חלקי -(נכון לשנת 2017) - עם מעט איזורי מיתון תנועה באיזור יפו ועם איזורי מיתון תנועה שרובם הגדול הוא עם שילוט בלבד - ללא אמצעי ריסון תנועה כמו פסי האט או "אוזניים".

לפי מחקר של הרשות העירונית משנת 2017 אחד הדברים העיקריים להקטנת היפגעות הולכי רגל בישראל הוא הגברת העצירה של נהגים במעברי חציה והקטנת מהירות הנסיעה בעיר - הן כדי למנוע פגיעה בהולכי רגל ברחוב (שחצו לא במעבר חצייה) והן כדי למנוע אי עצירה במעברי חצייה. [https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/injury_to_pedestrians_in_israel] מחקר הרשות מציין כי יש לקדם [[אזור מיתון תנועה|אזורי מיתון תנועה]], כדי להוריד את המהירות בכלל וכן פסי האטה לפני מעברי חצייה כדי להגביר עצירה של נהגים. עם זאת המלצות אלה אינן חדשות - משרד התחבורה פרסם כבר בשנת 2002 הנחיות ליישום אזורי מיתון תנועה בערים, אבל ברוב הערים בישראל דבר זה לא יושם. עיקר היישום של אזורי מיתון תנועה בוצה בתל אביב וגם זה באופן חלקי -(נכון לשנת 2017) - עם מעט אזורי מיתון תנועה באזור יפו ועם אזורי מיתון תנועה שרובם הגדול הוא עם שילוט בלבד - ללא אמצעי ריסון תנועה כמו פסי האט או "אוזניים".

==ראו גם ==

==ראו גם ==

* [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1D2ob6X_X497cA2chVDCTcMHQ2Q1nO0po&hl=iw&ll=32.07099565708797%2C34.800261525573774&z=13 מפה של רוכבי אופניים והולכי רגל שנפגעו בתאונות דרכים בערים בישראל באופן קטלני או קשה]  

* [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1D2ob6X_X497cA2chVDCTcMHQ2Q1nO0po&hl=iw&ll=32.07099565708797%2C34.800261525573774&z=13 מפה של רוכבי אופניים והולכי רגל שנפגעו בתאונות דרכים בערים בישראל באופן קטלני או קשה]  

* [https://www.google.com/maps/d/viewer?hl=he&mid=1xvuUtNGoE7GLLRziAwPm6P96JOqdgaAn&ll=32.083102639047134%2C34.810438314787234&z=14 מפת הולכי הרגל בישראל]

* [https://www.google.com/maps/d/viewer?hl=he&mid=1xvuUtNGoE7GLLRziAwPm6P96JOqdgaAn&ll=32.083102639047134%2C34.810438314787234&z=14 מפת הולכי הרגל בישראל]

* [https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=42.69179464248643%2C12.489788259942657&z=5 מפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם], המפה כוללת דוגמאות של איזורי מיתון תנועה, מעברי חצייה בטוחים ועוד שיפורים לתשתיות ההליכה ממקומות שונים בעולם.

* [https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=42.69179464248643%2C12.489788259942657&z=5 מפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם], המפה כוללת דוגמאות של אזורי מיתון תנועה, מעברי חצייה בטוחים ועוד שיפורים לתשתיות ההליכה ממקומות שונים בעולם.

* [https://www.google.com/maps/d/viewer?mid=1Dp-kiRAzVr_Vl9XLVIkhySVhT4SbB4yX&ll=32.06019234338774%2C34.783594352593354&z=13 מפת הולכי רגל שנהרגו בתאונות בישראל, לפי סוג הרכב]

* [https://www.google.com/maps/d/viewer?mid=1Dp-kiRAzVr_Vl9XLVIkhySVhT4SbB4yX&ll=32.06019234338774%2C34.783594352593354&z=13 מפת הולכי רגל שנהרגו בתאונות בישראל, לפי סוג הרכב]