שינויים

ההסבר הזה הוא כמובן כללי ביותר. לעובדים שונים יהיו עקומות היצע שונות, על פי גיל, השכלה, מקצוע וכו'. וגם למעסיקים שונים יהיו עקומות ביקוש שונות על פי סוג העבודה, הרווח שלהם ועוד. למרות זאת, לסקטור עבודה מסויים, ולמספר גדול של אנשים ההסבר הזה מתקרב למציאות.

ההסבר הזה הוא כמובן כללי ביותר. לעובדים שונים יהיו עקומות היצע שונות, על פי גיל, השכלה, מקצוע וכו'. וגם למעסיקים שונים יהיו עקומות ביקוש שונות על פי סוג העבודה, הרווח שלהם ועוד. למרות זאת, לסקטור עבודה מסויים, ולמספר גדול של אנשים ההסבר הזה מתקרב למציאות.

עקומות הביקוש או ההיצע יכולות להשתנות בגלל סיבות רבות- כלומר תהיה תזוזה של כל העקומה כלפי מעלה או מטה, ונקודת שיווי המשקל תשתנה. לדוגמא בזמן מיתון העקומה הירוקה של הביקוש לעובדים תזוז שמאלה ולמטה

עקומות הביקוש או ההיצע יכולות להשתנות בגלל סיבות רבות- כלומר תהיה תזוזה של כל העקומה כלפי מעלה או מטה, ונקודת שיווי המשקל תשתנה. לדוגמה בזמן מיתון העקומה הירוקה של הביקוש לעובדים תזוז שמאלה ולמטה

ובנקודת שיווי המשקל החדשה יועסקו פחות עובדים (האבטלה תגדל) וגם השכר ירד.

ובנקודת שיווי המשקל החדשה יועסקו פחות עובדים (האבטלה תגדל) וגם השכר ירד.

תהליך ה[[גלובליזציה]] מכתיב תכתיבים שונים למשק הישראלי. מעסיקים שמייצרים כאן נאלצים להתחרות בייבוא מצד אחד, ומצד שני ביצרנים אחרים מרחבי העולם שמתחרים איתם על ייצוא לאירופה או לארצות הברית. יש כמה ברירות - לפתח מוצרים חדשניים, לסגור את העסק (כי הוא לא מרוויח), להעביר חלק מהמפעלים למדינה זרה, או להביא מהגרי עבודה.  

תהליך ה[[גלובליזציה]] מכתיב תכתיבים שונים למשק הישראלי. מעסיקים שמייצרים כאן נאלצים להתחרות בייבוא מצד אחד, ומצד שני ביצרנים אחרים מרחבי העולם שמתחרים איתם על ייצוא לאירופה או לארצות הברית. יש כמה ברירות - לפתח מוצרים חדשניים, לסגור את העסק (כי הוא לא מרוויח), להעביר חלק מהמפעלים למדינה זרה, או להביא מהגרי עבודה.  

יש גם סיבות נוספות. אם מעסיק אחד - לדוגמא חברת בנייה - מתחילה להעסיק עובדים זרים, אזי היא יכולה למכור דירות זולות יותר, לכן גם חברות בניה אחרות צריכות להעסיק עובדים זרים כדי להתחרות איתה. לכן אפשר לראות שעובדים זרים נכנסים למשק על פי ענפים שונים - בחלק מהענפים יש אחוז ניכר של עובדים זרים (בנייה) ובחלק אין כלל (תוכנה).

יש גם סיבות נוספות. אם מעסיק אחד - לדוגמה חברת בנייה - מתחילה להעסיק עובדים זרים, אזי היא יכולה למכור דירות זולות יותר, לכן גם חברות בניה אחרות צריכות להעסיק עובדים זרים כדי להתחרות איתה. לכן אפשר לראות שעובדים זרים נכנסים למשק על פי ענפים שונים - בחלק מהענפים יש אחוז ניכר של עובדים זרים (בנייה) ובחלק אין כלל (תוכנה).

קל להעסיק עובדים זרים במקצועות שאינם דורשים השכלה גבוהה או הכשרה מסובכת שדורשת תקשורת מורכבת עם המעביד או הלקוח הישראלי. כמו כן ישנו הנושא הפוליטי. יבוא של מתכנים מהודו, או כלכלנים מרומניה לא יתקבל בברכה על ידי השכבות העשירות של שכירים בישראל - ולאלו יש יותר כוח פוליטי מאשר לשכירים שמקבלים שכר מינימום.

קל להעסיק עובדים זרים במקצועות שאינם דורשים השכלה גבוהה או הכשרה מסובכת שדורשת תקשורת מורכבת עם המעביד או הלקוח הישראלי. כמו כן ישנו הנושא הפוליטי. יבוא של מתכנים מהודו, או כלכלנים מרומניה לא יתקבל בברכה על ידי השכבות העשירות של שכירים בישראל - ולאלו יש יותר כוח פוליטי מאשר לשכירים שמקבלים שכר מינימום.

===כניסת מהגרי עבודה לשוק העבודה===

===כניסת מהגרי עבודה לשוק העבודה===

[[קובץ:F-wage3.gif|שמאל|thumb|תרשים 3 - כניסת מהגרי עבודה מסין למשק הישראלי. S-סין הוא היצע העובדים הסינים, S0 הוא ההיצע המקורי של עובדים ישראלים לא מיומנים לפני הייב ו-S1 הוא היצע העבודה החדש לאחר כניסה של כמות מסויימת של עובדים זרים למשק]]

[[קובץ:F-wage3.gif|שמאל|thumb|תרשים 3 - כניסת מהגרי עבודה מסין למשק הישראלי. S-סין הוא היצע העובדים הסינים, S0 הוא ההיצע המקורי של עובדים ישראלים לא מיומנים לפני הייב ו-S1 הוא היצע העבודה החדש לאחר כניסה של כמות מסויימת של עובדים זרים למשק]]

נתמקד בשוק העובדים הלא מיומנים, ונראה כיצד כניסה של עובדים זרים - לדוגמא מסין, תשפיע על עובדים אלו.  

נתמקד בשוק העובדים הלא מיומנים, ונראה כיצד כניסה של עובדים זרים - לדוגמה מסין, תשפיע על עובדים אלו.  

הקו הכחול שמסומן S-סין, היא עקומת היצע העבודה של הפועלים הסינים, בשכר גבוה מעט יותר מאשר השכר בסין. יש מאות מיליוני סינים שמוכנים לעבוד כאן בשכר נמוך (W-סין) - ולכן הקו S-סין הוא אופקי.

הקו הכחול שמסומן S-סין, היא עקומת היצע העבודה של הפועלים הסינים, בשכר גבוה מעט יותר מאשר השכר בסין. יש מאות מיליוני סינים שמוכנים לעבוד כאן בשכר נמוך (W-סין) - ולכן הקו S-סין הוא אופקי.