שינויים

מצד שני, חוקי הפיזיקה ממשיכים להתקיים גם בתוך המסגרת של חוקי הכימיה. '''אין חוקי כימיה שעומדים בסתירה לפיזיקה.''' בצורה דומה, כללים פיזיקליים וכימיים יוצרים אילוצים על התנהגות תאים ומערכות ביולוגיות. אם ניסוי ביולוגי מסויים אינו עומד בקנה אחד עם הניבוי של תאוריה ביולוגית, החשד המיידי (לאחר אימות תקפות הניסוי) יוטל על התאוריה הביולוגית, ולא על "שכבות הבסיס" הכימיות והפיזיקליות. באותו אופן, אם יתגלה עקרון פיזיקלי חדש שיכול להתקיים גם ב"ספקטרום" או בנישה הצרה יותר של תנאים המתקיימים בתחום הביולוגיה, סביר שהדבר יגרור תגליות חדשות גם בתחום הביולוגי. סביר גם שחלק מהשינויים בתאוריה הפיזיקלית, כשהם רלוונטיים לספקטרום הביולוגי, יחייבו שכתוב של חלק מהתאוריה הביולוגית - שכן היא יכולה להמשיך לעמוד על תילה ללא הפרעה מצד שינוי בתאוריה הפיזיקלית רק בשני מקרים:

מצד שני, חוקי הפיזיקה ממשיכים להתקיים גם בתוך המסגרת של חוקי הכימיה. '''אין חוקי כימיה שעומדים בסתירה לפיזיקה.''' בצורה דומה, כללים פיזיקליים וכימיים יוצרים אילוצים על התנהגות תאים ומערכות ביולוגיות. אם ניסוי ביולוגי מסויים אינו עומד בקנה אחד עם הניבוי של תאוריה ביולוגית, החשד המיידי (לאחר אימות תקפות הניסוי) יוטל על התאוריה הביולוגית, ולא על "שכבות הבסיס" הכימיות והפיזיקליות. באותו אופן, אם יתגלה עקרון פיזיקלי חדש שיכול להתקיים גם ב"ספקטרום" או בנישה הצרה יותר של תנאים המתקיימים בתחום הביולוגיה, סביר שהדבר יגרור תגליות חדשות גם בתחום הביולוגי. סביר גם שחלק מהשינויים בתאוריה הפיזיקלית, כשהם רלוונטיים לספקטרום הביולוגי, יחייבו שכתוב של חלק מהתאוריה הביולוגית - שכן היא יכולה להמשיך לעמוד על תילה ללא הפרעה מצד שינוי בתאוריה הפיזיקלית רק בשני מקרים:

# החוק הפיזיקלי החדש אינו רלוונטי לתחום הדיון הביולוגי. לדוגמא אם החוק מתרחש בטמפרטורה מעל 500 מעלות צלזיוס. מקרה דומה (אם כי פחות מוחלט) הן השפעות שנחשבות חלשות מידי מכדי שתהיה להן השפעה.  

# החוק הפיזיקלי החדש אינו רלוונטי לתחום הדיון הביולוגי. לדוגמה אם החוק מתרחש בטמפרטורה מעל 500 מעלות צלזיוס. מקרה דומה (אם כי פחות מוחלט) הן השפעות שנחשבות חלשות מידי מכדי שתהיה להן השפעה.  

# החוק הפיזיקלי החדש רלוונטי לתחום הדיון, אלא ששינויים אחרים, שהוא גורר בדרך על חוקים אחרים (בפיזיקה, כימיה, וביולוגיה) מבטלים או מחלישים את השינוי שהוא היה גורר בתחום הביולוגיה על ידי השפעות נגדיות.

# החוק הפיזיקלי החדש רלוונטי לתחום הדיון, אלא ששינויים אחרים, שהוא גורר בדרך על חוקים אחרים (בפיזיקה, כימיה, וביולוגיה) מבטלים או מחלישים את השינוי שהוא היה גורר בתחום הביולוגיה על ידי השפעות נגדיות.

=== השפעות ישירות ועקיפות===

=== השפעות ישירות ועקיפות===

הביולוגיה כפופה לאילוצי הכימיה והמחקר הכימי מאפשר לגלות ולהבין היבטים שונים של הביולוגיה. לדוגמא - מבנה ותפקוד הדי.אנ.אי. מבוסס על התכונות הכימיות של המולקולות המרכיבות אותו. יש היבטים רבים אחרים הנחקרים במסגרת המדע הענף של הביו-כימיה, החל מיצירת חלבונים בתא, עבור בתהליכי עיכול של מזון וכלה בהשפעות חומציות של אדמות על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ב[[קרקע]].  

הביולוגיה כפופה לאילוצי הכימיה והמחקר הכימי מאפשר לגלות ולהבין היבטים שונים של הביולוגיה. לדוגמה - מבנה ותפקוד הדי.אנ.אי. מבוסס על התכונות הכימיות של המולקולות המרכיבות אותו. יש היבטים רבים אחרים הנחקרים במסגרת המדע הענף של הביו-כימיה, החל מיצירת חלבונים בתא, עבור בתהליכי עיכול של מזון וכלה בהשפעות חומציות של אדמות על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ב[[קרקע]].  

באופן דומה, הביולוגיה קשורה גם לאילוצים פיזיים. שטח פנים של קובייה גדל ביחס חזקה שנייה לגודל הצלע שלה. המסה של אותה קובייה גדלה ביחס של חזקה שלישית. דבר דומה מתרחש בגוף דמוי כדור או גליל. לכם היחס בין שטח הפנים לבין המאסה של יצור חי משתנה עם השינוי בגודל הגוף. אם ניקח עכבר ונגדיל אותו בצורה פרופורציונית, שטח הפנים והמסה שלו יגדלו, אבל המסה שלו תגדל בצורה מהירה יותר, כך שהיחס בין המסה לשטח הפנים יגדל.  

באופן דומה, הביולוגיה קשורה גם לאילוצים פיזיים. שטח פנים של קובייה גדל ביחס חזקה שנייה לגודל הצלע שלה. המסה של אותה קובייה גדלה ביחס של חזקה שלישית. דבר דומה מתרחש בגוף דמוי כדור או גליל. לכם היחס בין שטח הפנים לבין המאסה של יצור חי משתנה עם השינוי בגודל הגוף. אם ניקח עכבר ונגדיל אותו בצורה פרופורציונית, שטח הפנים והמסה שלו יגדלו, אבל המסה שלו תגדל בצורה מהירה יותר, כך שהיחס בין המסה לשטח הפנים יגדל.  

הדוגמה הבוטה ביותר לסתירת חוקי המדע בכלכלה היא התעלמות חוקי הכלכלה מחוק שימור החומר-אנרגיה [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]] ומ[[החוק השני של התרמודינמיקה]]. הדבר מוסבר בערך [[מודל זרמים ומאגרים]].  

הדוגמה הבוטה ביותר לסתירת חוקי המדע בכלכלה היא התעלמות חוקי הכלכלה מחוק שימור החומר-אנרגיה [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]] ומ[[החוק השני של התרמודינמיקה]]. הדבר מוסבר בערך [[מודל זרמים ומאגרים]].  

אבל גם כשהם מחזקים לכאורה את האמירות התאורטיות, המחקרים הסטטיסטיים בודקים בדרך כלל את מידת קיומם של קשרים סטטיסטיים בין מושגים שהומצאו על ידי התאוריה (לדוגמא בין צמיחה לבין גובה הריבית). לרוב לא נעשים ניסויים שבודקים את תקופתן של הנחות היסוד, ולכן אלו אינן עומדות בספק - ומוצגות כאקסיומה – כלומר כטענה שאי אפשר לקבל או להפריך אותה.

אבל גם כשהם מחזקים לכאורה את האמירות התאורטיות, המחקרים הסטטיסטיים בודקים בדרך כלל את מידת קיומם של קשרים סטטיסטיים בין מושגים שהומצאו על ידי התאוריה (לדוגמה בין צמיחה לבין גובה הריבית). לרוב לא נעשים ניסויים שבודקים את תקופתן של הנחות היסוד, ולכן אלו אינן עומדות בספק - ומוצגות כאקסיומה – כלומר כטענה שאי אפשר לקבל או להפריך אותה.

כאשר מתבצעים ניסויים המעמדים בספק הנחות יסוד, כמו המדידות של איסטרלין, או ניסוי של כהנמן וטברסקי, שהעמיד בספק את ההנחה בדבר האדם הרציונלי, התגובה היא בדרך כלל התעלמות מקצועית. הממצאים של כהנמן וטברסקי פורסמו ב"אקונומטריקה", ירחון כלכלי מרכזי, ב-1979, ועם זאת, ברוב מוחלט של ענפי הכלכלה, אין להם השפעה כלשהי, וההנחה בדבר אדם רציונלי ממשיכה לשמש כ"אקסיומה". אלמלא זכו בפרס ה´נובל´ בכלכלה מטעם הבנק בשווייץ, נראה שניתן היה בקלות לסיים דוקטורט בכלכלה מבלי להכיר את עבודתם.

כאשר מתבצעים ניסויים המעמדים בספק הנחות יסוד, כמו המדידות של איסטרלין, או ניסוי של כהנמן וטברסקי, שהעמיד בספק את ההנחה בדבר האדם הרציונלי, התגובה היא בדרך כלל התעלמות מקצועית. הממצאים של כהנמן וטברסקי פורסמו ב"אקונומטריקה", ירחון כלכלי מרכזי, ב-1979, ועם זאת, ברוב מוחלט של ענפי הכלכלה, אין להם השפעה כלשהי, וההנחה בדבר אדם רציונלי ממשיכה לשמש כ"אקסיומה". אלמלא זכו בפרס ה´נובל´ בכלכלה מטעם הבנק בשווייץ, נראה שניתן היה בקלות לסיים דוקטורט בכלכלה מבלי להכיר את עבודתם.

[[כלכלה נאו-קלאסית|התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית]] פותחה בסוף המאה ה-19 ויסודות רבים בתוכה (כמו [[שוק משוכלל]] או [[תורת הערך של התועלת]]) פותחו במאה ה-18. כפי שמעיד הכלכלן [[סטיב קין]], במאה ה-20 התאוריה השתכללה מאוד מבחינה מתמטית, אך כלכלן מהמאה ה-19, לאחר התפעמות מתמטית ראשונית, ירגיש די בנוח עם הכלכלה של המאה ה-21. דבר זה כשלעצמו היה צריך לעורר חשד. כיצד זה שהתאוריות בכל התחומים האחרים של המדע עברו מהפכה אחת או שתיים (היינו, מושגי היסוד שלהן השתנו ללא הכר), ואילו "מדע הכלכלה" נשאר על תילו? אולי ההנחות של הכלכלה הינן נכונות?

[[כלכלה נאו-קלאסית|התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית]] פותחה בסוף המאה ה-19 ויסודות רבים בתוכה (כמו [[שוק משוכלל]] או [[תורת הערך של התועלת]]) פותחו במאה ה-18. כפי שמעיד הכלכלן [[סטיב קין]], במאה ה-20 התאוריה השתכללה מאוד מבחינה מתמטית, אך כלכלן מהמאה ה-19, לאחר התפעמות מתמטית ראשונית, ירגיש די בנוח עם הכלכלה של המאה ה-21. דבר זה כשלעצמו היה צריך לעורר חשד. כיצד זה שהתאוריות בכל התחומים האחרים של המדע עברו מהפכה אחת או שתיים (היינו, מושגי היסוד שלהן השתנו ללא הכר), ואילו "מדע הכלכלה" נשאר על תילו? אולי ההנחות של הכלכלה הינן נכונות?

לא ולא. התאוריה הכלכלית פשוט התעלמה מנתונים ותאוריות במדעים אחרים שפירושם סתירה של "הנחות היסוד" שלה. נוכח מצב זה, הכלכלנים מצאו פתרון מקורי והוא לדבר על המדע שלהם כאילו מדובר בתחום שצריך להיות מורכב מ"משלים" או "אגדות". [[מילטון פרידמן]] לדוגמא הציע הסבר לפיו ככל שהנחות היסוד של תאוריה הינן מופרכות יותר, כך גדלה הסבירות שתאוריה זו הינה מועילה (היות ואז, המסקנות שלה אינן מובנות מאליהן), וכי יש לשפוט את התאוריה רק על פי היכולת שלה להסביר את המציאות, ולנבא תחזיות, ולא על בסיס סבירות הנחות היסוד שלה.

לא ולא. התאוריה הכלכלית פשוט התעלמה מנתונים ותאוריות במדעים אחרים שפירושם סתירה של "הנחות היסוד" שלה. נוכח מצב זה, הכלכלנים מצאו פתרון מקורי והוא לדבר על המדע שלהם כאילו מדובר בתחום שצריך להיות מורכב מ"משלים" או "אגדות". [[מילטון פרידמן]] לדוגמה הציע הסבר לפיו ככל שהנחות היסוד של תאוריה הינן מופרכות יותר, כך גדלה הסבירות שתאוריה זו הינה מועילה (היות ואז, המסקנות שלה אינן מובנות מאליהן), וכי יש לשפוט את התאוריה רק על פי היכולת שלה להסביר את המציאות, ולנבא תחזיות, ולא על בסיס סבירות הנחות היסוד שלה.

הפילוסוף מוסגרייב (Musgrave) טען שפרידמן ביצע בלבול בין שני סוגי הנחות. '''הנחות זניחות''' – הן הנחות המצהירות כי היבט מסויים של המציאות יהיה בעל השפעה שולית על התופעה הנחקרת. דוגמא להנחה כזאת (שפרידמן משתמש בה באופן ניכר במאמר שלו) היא כדור שנופל קרוב לכדור הארץ, "כאילו" נפל בוואקום. ההנחה היא שלנוכחות האוויר יש השפעה זניחה על מהירות הכדור. סוג השני של ההנחות הן '''הנחות תחום'''. אלו הנחות המפרטות באילו תנאים תאוריה מסויימת תתקיים. אם התנאים אינם מתקיימים, גם התאוריה אינה מתקיימת.<ref>אפשר אולי להסביר את הביקורת של מוסגרייב על ידי הרחבת מושג הביולוגי [[נישה]]. נישה ביולוגית היא תחום תנאים אקולוגיים שבו יכול להתקיים מין מסויים. מין מסויים של דקלים לדוגמה ידרוש תחום מסויים של כמות משקעים שנתית, סוג אדמה מסויים, כמות אור יומית מסויימת וכו'. אם נניח עולם בעלת n מימדים, וכל מימד הוא מקביל לפרמטר אחר, נישה במובן הביולוגי היא תיבה במרחב הזה (או כמה תיבות) שבהן יכול מין להתקיים. אפשר להרחיב את מושג הנישה לדברים רבים, שהקיום שלהם אינו מתקיים תמיד, אלא רק בהינתן טווח פרמטרים מסויים. כך, התאוריה של ניוטון נדרשת להניח מספר דברים על העולם כדי שהיא תתקיים, לדוגמה היא צריכה להניח העדר חיכוך. "הנחות תחום" הן בעצם קביעה מהן הפרמטים שבהן התאוריה יכולה להתקיים.</ref>

הפילוסוף מוסגרייב (Musgrave) טען שפרידמן ביצע בלבול בין שני סוגי הנחות. '''הנחות זניחות''' – הן הנחות המצהירות כי היבט מסויים של המציאות יהיה בעל השפעה שולית על התופעה הנחקרת. דוגמה להנחה כזאת (שפרידמן משתמש בה באופן ניכר במאמר שלו) היא כדור שנופל קרוב לכדור הארץ, "כאילו" נפל בוואקום. ההנחה היא שלנוכחות האוויר יש השפעה זניחה על מהירות הכדור. סוג השני של ההנחות הן '''הנחות תחום'''. אלו הנחות המפרטות באילו תנאים תאוריה מסויימת תתקיים. אם התנאים אינם מתקיימים, גם התאוריה אינה מתקיימת.<ref>אפשר אולי להסביר את הביקורת של מוסגרייב על ידי הרחבת מושג הביולוגי [[נישה]]. נישה ביולוגית היא תחום תנאים אקולוגיים שבו יכול להתקיים מין מסויים. מין מסויים של דקלים לדוגמה ידרוש תחום מסויים של כמות משקעים שנתית, סוג אדמה מסויים, כמות אור יומית מסויימת וכו'. אם נניח עולם בעלת n מימדים, וכל מימד הוא מקביל לפרמטר אחר, נישה במובן הביולוגי היא תיבה במרחב הזה (או כמה תיבות) שבהן יכול מין להתקיים. אפשר להרחיב את מושג הנישה לדברים רבים, שהקיום שלהם אינו מתקיים תמיד, אלא רק בהינתן טווח פרמטרים מסויים. כך, התאוריה של ניוטון נדרשת להניח מספר דברים על העולם כדי שהיא תתקיים, לדוגמה היא צריכה להניח העדר חיכוך. "הנחות תחום" הן בעצם קביעה מהן הפרמטים שבהן התאוריה יכולה להתקיים.</ref>

אבל גם ללא הביקורת של מוסגרייב, נראה שמצבה של הכלכלה הפילוסופית אינו מזהיר. כלכלנים, לא רק מהזרם הנאו-קלאסי השליט אלא גם מזרמים אחרים – מרקסיסטיים, אוסטריים, מוסדיים, נאו-קיינסיאניים והיסטוריים אינם מצליחים להסכים כמעט על שום דבר. אין כמעט שום "חוק" שניתן לטעון שהוא מתקיים באופן כללי, או להגיד מהם התנאים שמאפשרים את קיומו.

אבל גם ללא הביקורת של מוסגרייב, נראה שמצבה של הכלכלה הפילוסופית אינו מזהיר. כלכלנים, לא רק מהזרם הנאו-קלאסי השליט אלא גם מזרמים אחרים – מרקסיסטיים, אוסטריים, מוסדיים, נאו-קיינסיאניים והיסטוריים אינם מצליחים להסכים כמעט על שום דבר. אין כמעט שום "חוק" שניתן לטעון שהוא מתקיים באופן כללי, או להגיד מהם התנאים שמאפשרים את קיומו.