47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
לפעמים נוטים לבלבל בין העיתונות, לבין מונח רחב יותר "[[תקשורת]]" שהוא מונח רחב בהרבה וכולל לדוגמה תקשורת בין אישית, תקשורת לא פורמלית, אתרי אינטרנט, מחירי שוק, פרסומות, ספרים, אומנות ועוד.
לפעמים נוטים לבלבל בין העיתונות, לבין מונח רחב יותר "[[תקשורת]]" שהוא מונח רחב בהרבה וכולל לדוגמה תקשורת בין אישית, תקשורת לא פורמלית, אתרי אינטרנט, מחירי שוק, פרסומות, ספרים, אומנות ועוד.
==תפקיד העיתונות==
במדינות בעלות שלטון נציגים מקובל להגיד כי לעיתונות יש תפקיד של תיווך בין ההנהגה לציבור. ככל שהעיתונאים נותנים דיווח מדוייק יותר, כך יכולים האזרחים הבוחרים להפעיל שיקול הדעת מדוייק יותר.
==שינויים בעיתונות==
פני העיתונות השתנו במהלך המאה ה-20. שינוי בולט אחד הוא הכניסה של מדיות חדשות לעיתונות - רדיו, טלוויזיה, ריבוי ערוצי טלוויזיה ותקשורת לווינית ולאחר מכן האינטרנט. שינויים אחרים נגעו למבנה הבעלות של תאגידי תקשורת ולהקמת אימפריות תקשורת עולמיות, וכן לשינויים תרבותיים כמו [[תרבות הצריכה]] ועלייתם של פירמות יחסי ציבור.
יש טענה כי העיתונות המודפסת והטלוויזיה הפכו ליותר בידורית, לדוגמה. בין הסיבות לכך היא העדכניות הגבוה יותר והמקצועיות הנמוכה יותר שיש בעיתונות האינטרנט בפרט ובאינטרט בכלל. מהדורות הטלוויזיה ל"צבעוניות" יותר, בעוד שהעיתונות המודפסת לקחה על עצמה יותר תפקידי פרשנות ובידור. נושא דיווחי החדשות נדחק לטובת נושאים כמו ספורט, מגזינים, פרשוניות, טורי דעות, סיפורים חוויתים ועוד.
==קשר בין הון שלטון והעיתונות==
גורמים בשמאל טוענים כי הימצאם של מרבית כלי התקשורת בידי בעלי הון המקיימים קשרים עם בכירי הפוליטיקאים, והתלות של התקשורת ההמונית במפרסמים, הופכת את כלי התקשורת למשרתי סדר יום השואף להעשיר את בעלי ההון ולשמור על "עסקים כרגיל" מצד אחד, ולתגמל את הפוליטיקאים המקורבים אליהם מצד שני.
==העיתונות בישראל==
==העיתונות בישראל==