שינויים

שורה 140: שורה 140:     
==== מגפה עולמית ====
 
==== מגפה עולמית ====
 +
{{הפניה לערך מורחב|המגפה הבאה (ספר)}}
 
מניין ההרוגים מ[[מגפה]] שווה לקטלניות הפתוגן כפול מספר האנשים שנדבקו. ההשערה היא שיש גבול עליון לקטלניות של פתוגן שהתפתח בצורה טבעית. הסיבה לכך היא שפתוגן ההורג את הגוף המארח שלו במהירות גדולה מדי, לא יצליח להתפשט ולהדביק אנשים נוספים. יחד עם זאת, ההיסטוריה מראה דוגמאות רבות למגיפות אשר השפיעו על קבוצות אוכלוסייה גדולות מאוד, ולכן האיום של מגפה עולמית אשר תאיים על עתיד האנושות הוא אפשרי. איום זה הוא לא לגמרי טבעי, היות ויש לו מאפיינים רבים הקשורים ל[[טכנולוגיה]] ולהיבטים חברתיים.  
 
מניין ההרוגים מ[[מגפה]] שווה לקטלניות הפתוגן כפול מספר האנשים שנדבקו. ההשערה היא שיש גבול עליון לקטלניות של פתוגן שהתפתח בצורה טבעית. הסיבה לכך היא שפתוגן ההורג את הגוף המארח שלו במהירות גדולה מדי, לא יצליח להתפשט ולהדביק אנשים נוספים. יחד עם זאת, ההיסטוריה מראה דוגמאות רבות למגיפות אשר השפיעו על קבוצות אוכלוסייה גדולות מאוד, ולכן האיום של מגפה עולמית אשר תאיים על עתיד האנושות הוא אפשרי. איום זה הוא לא לגמרי טבעי, היות ויש לו מאפיינים רבים הקשורים ל[[טכנולוגיה]] ולהיבטים חברתיים.  
   −
מגפות מסוכנות במיוחד יושבות בשני תחומים של הסקאלה - מצד אחד יש מחלות המתפשטות במהירות רבה, כך שעוד לפני שמבינים שיש מחלה היא כבר הספיקה להתפשט בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה. דוגמה למחלות אלה היא דֶבֶר, שפעת, אבעבועות ועוד. מחלות מסוכנות אולי יותר הן מחלות כמו איידס שבהן יש תקופת נשאות ארוכה (של שנים) שבה האדם יכול להדביק אחרים בלי שיש סימנים גלויים למחלה. היות ואיידס היא מחלה קטלנית כמעט ב-100%, אם היה לה ערוץ הפצה מהיר יותר - לדוגמה אפיק נשימתי במקום אפיק מיני, היא הייתה עלולה להדביק את כלל אוכלוסיית העולם לפני שהיו מגלים את עובדת קיומה.  
+
מגפות מסוכנות במיוחד יושבות בשני תחומים של הסקאלה - מצד אחד יש מחלות המתפשטות במהירות רבה, כך שעוד לפני שמבינים שיש מחלה היא כבר הספיקה להתפשט בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה. דוגמה למחלות אלה היא דֶבֶר, שפעת, אבעבועות ועוד. מחלות מסוכנות אולי יותר הן מחלות כמו איידס שבהן יש תקופת נשאות סמויה ארוכה (של שנים) שבה האדם יכול להדביק אחרים בלי שיש סימנים גלויים למחלה. היות ואיידס היא מחלה קטלנית כמעט ב-100%, אם היה לה ערוץ הפצה מהיר יותר - לדוגמה אפיק נשימתי במקום אפיק מיני, היא הייתה עלולה להדביק את כלל אוכלוסיית העולם לפני שהיו מגלים את עובדת קיומה.  
   −
דוגמה לפגיעה קשה בציביליזציה מתקדמת על ידי מגפה היה "המוות השחור" או המגפה השחורה, שהכתה באסיה ובאירופה בכמה גלים במשך כחמש שנים (1347–1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה. האומדנים נעים בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה. בכפרים מסוימים נספו עד 80% מהאוכלוסייה. זהו האסון הדמוגרפי הגדול ביותר אשר פגע באירופה הקדם-מודרנית. נוסף לנפגעים מהמחלה עצמה, היו בעיות חברתיות רבות שנבעו ממנה כגון מרידות, כתות דתיות, מלחמות ועוד. דוגמאות נוספות למגיפות המונית הייתה [[השפעת הספרדית]] שקטלה בסוף מלחמת העולם הראשונה עשרות מיליוני בני אדם. דוגמה קיצונית לכוחן של מספר מגיפות חדשות יחד הייתה המפגש בין תושבי אירופה לבין תושבי דרום מרכז וצפון אמריקה. הערכה היא שצרוף של 3 מגיפות לוותה במוות של כ-97% מהאוכלוסייה. במקומות כמו צפון אמריקה יש דיווחים של כפרים ואיזורים שהתרוקנו לגמרי מיושביהם.
+
דוגמה לפגיעה קשה בציביליזציה מתקדמת על ידי מגפה היתה מגפת "המוות השחור" או המגפה השחורה, שהכתה באסיה ובאירופה בכמה גלים במשך כחמש שנים (1347–1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה. האומדנים נעים בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה. בכפרים מסוימים נספו עד 80% מהאוכלוסייה. זהו האסון הדמוגרפי הגדול ביותר אשר פגע באירופה הקדם-מודרנית. נוסף לנפגעים מהמחלה עצמה, היו בעיות חברתיות רבות שנבעו ממנה כגון מרידות, כתות דתיות, מלחמות ועוד. דוגמאות נוספות למגיפות המונית הייתה [[השפעת הספרדית]] שקטלה בסוף מלחמת העולם הראשונה עשרות מיליוני בני אדם. דוגמה קיצונית לכוחן של מספר מגיפות חדשות יחד הייתה המפגש בין תושבי אירופה לבין תושבי דרום מרכז וצפון אמריקה. הערכה היא שצרוף של 3 מגיפות לוותה במוות של כ-97% מהאוכלוסייה.{{הערה|לורי גארט [[המגפה הבאה (ספר)]]}} במקומות כמו צפון אמריקה יש דיווחים של כפרים ואיזורים שהתרוקנו לגמרי מיושביהם. {{הערה|[[ג'ארד דיימונד]], [[רובים חיידקים ופלדה]]}}
   −
בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מקשר המחבר [[ג'ארד דיימונד]] בין מגיפות לבין [[חקלאות]] ו[[עיור]] וכן בין מגיפות לבין [[מזון מהחי]] שכן גורמי מחלות רבים נודדים בין חיות המשמשות למאכל לבין בני אדם. בשנת 1994 הוציאו 3 מחברים Farrar, Straus ו-Giroux ספר מקיף על סכנות של מחלות מדבקות בעולם בשם "[[המגיפה המתקרבת]]" (The Coming Plague) שהפך לרב-מכר בארצות הברית. הספר סוקר היסטוריות של מחלות שונות כולל המוות השחור, אבולה, איידס ועוד, וכן גורמים חברתיים וכלכליים המשפיעים על מגיפות ועל ההתמודדות איתן - לדוגמה [[עיור]], טיסות ועוד.[http://lauriegarrett.com/the-coming-plague/] תרחיש למגפה שמכחידה את כלל בני האדם מובא בסדרת הסרטים "עולם הקופים".
+
בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מקשר המחבר [[ג'ארד דיימונד]] בין מגיפות לבין [[חקלאות]] ו[[עיור]] וכן בין מגיפות לבין [[מזון מהחי]] שכן גורמי מחלות רבים נודדים בין חיות המשמשות למאכל לבין בני אדם. בשנת 1994 כתבה העיתונאית והאפידמיולוגית לורי גארט, ספר מקיף על סכנות של מחלות מדבקות בעולם בשם "[[המגיפה המתקרבת]]" (The Coming Plague) שהפך לרב-מכר בארצות הברית. בשנות ה-60 וה - 70 של המאה ה-20 רופאים ומדענים רבים חשבו שהמאבק במחלות מדבקות הסתיים ברובו, וכי האנושות נפטרה מהאיום של מחלות מדבקות. הדגש התקציבי, המחקרי, הפוליטי והציבורי של מאבק במחלות עבר לתחומים אחרים. גארט טענה שמדובר בטעות וכי האנושות עלולה להתקל במגפות מסוכנות גם בעתיד. הספר סוקר היסטוריות של מחלות שונות כולל המוות השחור, אבולה, איידס ועוד, וכן גורמים חברתיים וכלכליים המשפיעים על מגיפות ועל ההתמודדות איתן - לדוגמה [[עיור]], טיסות ועוד.[http://lauriegarrett.com/the-coming-plague/] תרחיש למגפה שמכחידה את כלל בני האדם מובא בסדרת הסרטים "עולם הקופים".
   −
בעיה מרכזית במגיפות ובמחלות זיהומיות בכלל היא [[עמידות לאנטיביוטיקה]] - יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה. עמידות זו מתפתחת בקרב חיידקים על ידי [[התפתחות אבולוציונית|ברירה טבעית]] שמעודדת שרידה והפצה של חיידקים שיש להם עמידות לאנטיביוטיקה. רוב סוגי הדבר (החשוד המרכזי כ"מוות השחור") מטופלים היטב על ידי אנטיביוטיקה, אם כי עקב מוטציה מתגלים זנים שעמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה, [https://www.theguardian.com/science/2007/mar/21/medicineandhealth.uknews] ולאחרונה אותר במדגסקר זן של חיידק הדבר שהיה חשש שיש לו עמידות גבוהה, דבר שתרם למגפת דבר שהייתה במקום. [http://www.dailymail.co.uk/health/article-5084903/Madagascar-s-healthcare-unable-plague.html] אחד הגורמים המרכזיים לעמידות של חיידקים הוא שימוש נפוץ באנטיביוטיקה ב[[תעשיית המזון מהחי]], בעיקר שימוש במינון נמוך ולאורך זמן. [[חברות מזון מהחי]] ו[[חברות תרופות]] מקיימות [[לובי פוליטי]] בניסיון לטשטש את הקשר בין שימוש כזה לבין סיכון להתפתחות עמידות בקרב פתוגנים.  
+
בעיה מרכזית במגיפות, ובמחלות זיהומיות בכלל היא [[עמידות לאנטיביוטיקה]] - יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה. עמידות זו מתפתחת בקרב חיידקים על ידי [[התפתחות אבולוציונית|ברירה טבעית]] שמעודדת שרידה והפצה של חיידקים שיש להם עמידות לאנטיביוטיקה. רוב סוגי הדבר (החשוד המרכזי כ"מוות השחור") מטופלים היטב על ידי אנטיביוטיקה, אם כי עקב מוטציה מתגלים זנים שעמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה, [https://www.theguardian.com/science/2007/mar/21/medicineandhealth.uknews] ולאחרונה אותר במדגסקר זן של חיידק הדבר שהיה חשש שיש לו עמידות גבוהה, דבר שתרם למגפת דבר שהייתה במקום. [http://www.dailymail.co.uk/health/article-5084903/Madagascar-s-healthcare-unable-plague.html] אחד הגורמים המרכזיים לעמידות של חיידקים הוא שימוש נפוץ באנטיביוטיקה ב[[תעשיית המזון מהחי]], בעיקר שימוש במינון נמוך ולאורך זמן. [[חברות מזון מהחי]] ו[[חברות תרופות]] מקיימות [[לובי פוליטי]] בניסיון לטשטש את הקשר בין שימוש כזה לבין סיכון להתפתחות עמידות בקרב פתוגנים.  
   −
התמודדות עם מגיפות מורכבת ממחקר רפואי, פיתוח תרופות חדשות וכן ניסיונות למנוע [[עמידות לאנטיביוטיקה]] על ידי שימוש מבוקר יותר באנטיביוטיקה. קיימים היבטים חברתיים רבים להפצת מחלות. ואחד הפתרונות הוא בידוד וצמצום התחבורה בין איזורים שונים. פתרון זה של הסגר מיושם בחקלאות כדי למנוע העברות מחלות חקלאיות אבל קשה ליישם אותו עקב מערכת התעופה והספנות העולמית שמעבירים סחורות ואנשים ממדינה למדינה במהירות רבה.
+
התמודדות עם מגיפות מורכבת ממחקר רפואי, פיתוח תרופות חדשות וכן ניסיונות למנוע [[עמידות לאנטיביוטיקה]] על ידי שימוש מבוקר יותר באנטיביוטיקה. קיימים היבטים חברתיים רבים להפצת מחלות. ואחד הפתרונות הוא בידוד וצמצום התחבורה בין איזורים שונים. פתרון זה של הסגר מיושם בחקלאות כדי למנוע העברות מחלות חקלאיות אבל קשה ליישם אותו עקב מערכת התעופה והספנות העולמית שמעבירים סחורות ואנשים ממדינה למדינה במהירות רבה. היבטים של חשיבות ניטור בין מדינות, שיתופי פעולה בין לאומיים, הפצת מחלות על ידי טיסות, העברת מחלות מבעלי חיים לבני אדם דרך [[מזון מהחי]] וחשיבות של מוכנות מראש ו[[בריאות הציבור]] עלו בצורה חזקה במשבר הקורונה של שנת 2020.
    
==== שינוי האקלים ====
 
==== שינוי האקלים ====