שינויים

כדי שאנשים ילכו ברחוב, על הרחוב להיות בטוח, נוח, מושך ומקושר לרחובות אחרים. מרחק ההליכה הנוח לרוב האנשים הוא כ-400 מטר. אדם ממוצע עובר מרחק זה בזמן הליכה של כ-5 דקות. בחברה מודרנית, מרחקים גדולים יותר מגבירים את הסיכוי לכך שאנשים יבחרו באמצעי תחבורה אחרים  כמו [[מכונית]] או [[אופניים]]. [https://www.youtube.com/watch?v=ifKOB-d3uds] נוחות ההליכה לא נמדדת רק על-ידי מדידת מרחק אווירי מהמוצא ליעד. ייתכנו '''חסמי הליכה''' - פסים או בלוקים שמונעים גישה או מקשים על חציה של הולכי רגל - אלו כוללים, כבישים מהירים, מחלפים, כבישים ראשיים, גדרות, בלוקים עירוניים גדולים ללא מעבר חופשי להולכי רגל (עקב מפעלים, מחנות צבא, משרדי ממשלה, בתי ספר גדולים ועוד)- אלה יכולים להקשות על הליכה ליעדים שונים בעיר כמו חנויות, מוסדות חינוך או גנים. מחסומים אלה מחייבים את הולך הרגל לבצע עיקופים גדולים. פירוש הדבר שלא נוח ולא נעים להגיע לחלק מהמקומות, או שהם נמצאים בפועל במרחק גדול יותר מ-5 דקות הליכה. לפי המתכנן העירוני ג'ף ספק, [[עיר הליכתית]] (walkable city) היא עיר שבה המכונית היא מכשיר אופציונילי לחופש, ולא מכשיר תותבת שחייבים להשתמש בו. [https://www.youtube.com/watch?v=uEkgM9P2C5U]

כדי שאנשים ילכו ברחוב, על הרחוב להיות בטוח, נוח, מושך ומקושר לרחובות אחרים. מרחק ההליכה הנוח לרוב האנשים הוא כ-400 מטר. אדם ממוצע עובר מרחק זה בזמן הליכה של כ-5 דקות. בחברה מודרנית, מרחקים גדולים יותר מגבירים את הסיכוי לכך שאנשים יבחרו באמצעי תחבורה אחרים  כמו [[מכונית]] או [[אופניים]]. [https://www.youtube.com/watch?v=ifKOB-d3uds] נוחות ההליכה לא נמדדת רק על-ידי מדידת מרחק אווירי מהמוצא ליעד. ייתכנו '''חסמי הליכה''' - פסים או בלוקים שמונעים גישה או מקשים על חציה של הולכי רגל - אלו כוללים, כבישים מהירים, מחלפים, כבישים ראשיים, גדרות, בלוקים עירוניים גדולים ללא מעבר חופשי להולכי רגל (עקב מפעלים, מחנות צבא, משרדי ממשלה, בתי ספר גדולים ועוד)- אלה יכולים להקשות על הליכה ליעדים שונים בעיר כמו חנויות, מוסדות חינוך או גנים. מחסומים אלה מחייבים את הולך הרגל לבצע עיקופים גדולים. פירוש הדבר שלא נוח ולא נעים להגיע לחלק מהמקומות, או שהם נמצאים בפועל במרחק גדול יותר מ-5 דקות הליכה. לפי המתכנן העירוני ג'ף ספק, [[עיר הליכתית]] (walkable city) היא עיר שבה המכונית היא מכשיר אופציונילי לחופש, ולא מכשיר תותבת שחייבים להשתמש בו. [https://www.youtube.com/watch?v=uEkgM9P2C5U]

במהלך המאה ה-20, התרחב מאד השימוש ב[[מכוניות]] ככלי תחבורה מרכזי בעיר. הדבר גרר גם שינוי בתכנון העירוני - מצד אחד [[פרבור]] משתרע בשכונות וערים חדשות - וגם שינויים רבים בערים הקיימות - כמו הכנסה של רמזורים, מניעת חצייה של הולכי רגל לא במעבר חציה, והפרדת שימושי קרקע - הרחקת מקומות עבודה אל "אזורי תעשייה" מרוחקים מהעיר. סך הדברים האלה המכונים [[תכנון מוטה מכוניות]] לוו גם על ידי מדיניות לעידוד שימוש במכוניות כמו [[החזרי הוצאות רכב]] או מדיניות של בטיחות בדרכים שהקלה על פגיעה בהולכי רגל - לדוגמה מתן אפשות לנסיעה מהירה בעיר.  

במהלך המאה ה-20, התרחב מאד השימוש ב[[מכוניות]] ככלי תחבורה מרכזי בעיר. כניסת המכוניות הביאה לשינוי דרמטי בערים הקיימות, עם עליה דרמטית [[בטיחות הולכי רגל|במספר הנפגעים הולכי הרגל]]. הדבר הוביל לזעקה ציבורית. בנסיון לפתור את הבעיה ובלחץ [[חברות המכוניות]] החל תהליך של דחיקת הולכי רגל והטלת מגבלות עליהם - לדוגמה במקום לאפשר חציה של הרחוב איפה שנוח להולך הרגל, הוקצו מעברי חציה רק בפינות רחובות, הכניסו רמזורים להזרמה מהירה של מכוניות, הוכנסו חוקים לאיסור על "התפרצות לכביש ועוד". היבטים אלה מכוסים בספר [[נלחמים בתנועה]].  הדבר גרר גם שינוי בתכנון העירוני - מצד אחד [[פרבור]] משתרע בשכונות וערים חדשות - וגם שינויים רבים בערים הקיימות - כמו הכנסה של רמזורים, מניעת חצייה של הולכי רגל לא במעבר חציה, והפרדת שימושי קרקע - הרחקת מקומות עבודה אל "אזורי תעשייה" מרוחקים מהעיר. סך הדברים האלה המכונים [[תכנון מוטה מכוניות]] לוו גם על ידי מדיניות לעידוד שימוש במכוניות כמו [[החזרי הוצאות רכב]] או מדיניות של בטיחות בדרכים שהקלה על פגיעה בהולכי רגל - לדוגמה מתן אפשות לנסיעה מהירה בעיר, והטלת האחריות על תאונות על הולכי רגל. סך ההיבטים האלה הובילו לירידה מתמדת בשיעור הולכי הרגל בעיר . במקביל בערים כאלה בטיחות הולכי הרגל היא גרועה. דוגמאות לכך ניתן לראות ב[[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם]] - כאשר בערי ארה"ב שיעור ההליכה הלך וירד יחד עם שמירה על בטיחות גרועה של הולכי הרגל ביחס למדינות אחרות.

 

בשנות ה-70 של המאה הה- 20 החל גל של עניין במצבם של הולכי הרגל ובטענה כי הכנסת המכוניות לעיר הזיקה לתפקוד הערים בהקשרים רבים. מתכננים עירוניים החלו לקדם הסדרים לשיפור מצבם של הולכי הרגל כמו [[מדרחוב]] או [[רחוב הולנדי]]. מגמות אלה התחזקו בהמשך על ידי מחקרים רבים נוספים בדבר יתרונות ההליכה לעיר, לבריאות, לכלכלכה ועל ידי תכנון עירוני מתקדם יותר לעידוד ההליכה. הצעדים צברו תאוצה ברחבי אירופה בשנות ה-90 ובצורה נוספת בעשור הראשון של המאה ה-21, כאשר ההכרה בחשיבות של הליכה לבריאות ולסביבה קיבלה הכרה גם מגופים בינלאומיים כמו [[ארגון הבריאות העולמי]] וכאשר ערים רבות כמו [[לונדון]], [[ניו יורק]], [[פריז]] ועוד החלו לקדם צעדים לקידום ההליכה בתחומן על ידי צעדים כמו [[אזורי מיתון תנועה]], [[מעבר חציה בטוח|מעברי חציה בטוחים]] יותר ועוד.

==גורמים המשפיעים על נוחות ההליכה ברגל==

==גורמים המשפיעים על נוחות ההליכה ברגל==