47,332
עריכות
שינויים
←רקע
==רקע==
==רקע==
המדיניות הקיימת כלפי סמים, במדינות מערביות רבות היא של איסור פלילי. מי שקונה, צורך או מוכר סמים נכנס לכלא. דבר זה התחזק ביתר שאת בשנות ה-80 כאשר רונלד רייגן הכריז מדיניות של "מלחמה בסמים" - war on drugs. הדבר גרם לכליאה של מאות אלפי בני אדם בארצות הברית לבדה. עם זאת מספר משתמשי הסמים לא ירד. עיקר הדגש היה על סוכנים סמויים, תפיסת מבריחים ובלדרי סמים, הרס שדות גידול סמים ועוד. למרות זאת תעשיית הסמים לא פחתה, היא הלכה והשתכללה וכיום היא עסק משגשג המגלגל מיליארדים. בנוסף לקורבנות הרבים של הסמים והפשיעה במדינות מערביות ובראשן ארצות הברית, התפתחה במרכז אמריקה תעשייה ענפה של ארגוני סמים שפועלים כדי לגדל, לארגן להבריח ולספק סמים למדינות העשירות כמו גם להסדיר את העניין מול הרשויות המקומיות על ידי שילוב של שוחד, איסוף מודיעין על הרשויות ועל עיתונאים, רציחות ואיומים, שכירי חרב ועוד.
המדיניות הקיימת כלפי סמים, במדינות מערביות רבות היא של איסור פלילי. מי שקונה, צורך או מוכר סמים נכנס לכלא. מדיניות זו דומה מאד למדיניות של "חוק יובש" מארצות הברית שניסה לצמצם שתיית אלכוהול ונחשב עד היום לכשלון מובהק של מדיניות מוסרנית שנוקטת באמצעים לא נכונים, ורק החריפה את הבעיה על ידי הצמחת המאפיה והגדלת עושרה במכירת אלכוהול לא חוקי רב.
בשנת 1971 הכריז ניקסון על מדיניות "מלחמה בסמים" - war on drugs. על רקע פרסומים על חשש לשימוש נרחב בהוראין בקרב חיילים מארצות הברית בויטאנם. "המלחמה בסמים" הורחבה בשנות ה-80 כאשר [[רונלד רייגן]] ובהמשך על ידי ג'ורג' בוש שהרחיבו את האכיפה, והחמירו את מדיניות השיפוט והכליאה. הדבר גרם לכליאה של מאות אלפי בני אדם בארצות הברית לבדה. עם זאת מספר משתמשי הסמים לא ירד. עיקר הדגש היה על סוכנים סמויים, תפיסת מבריחים ובלדרי סמים, הרס שדות גידול סמים ועוד. למרות זאת תעשיית הסמים לא פחתה, היא הלכה והשתכללה וכיום היא עסק משגשג המגלגל מיליארדים. בנוסף לקורבנות הרבים של הסמים והפשיעה במדינות מערביות ובראשן ארצות הברית, התפתחה במרכז אמריקה תעשייה ענפה של ארגוני סמים שפועלים כדי לגדל, לארגן להבריח ולספק סמים למדינות העשירות כמו גם להסדיר את העניין מול הרשויות המקומיות על ידי שילוב של שוחד, איסוף מודיעין על הרשויות ועל עיתונאים, רציחות ואיומים, שכירי חרב ועוד.
Center, (2005),pp. 30-31}} כל חיסול של רשת סמים אחת, במבצע של הצבא או המשטרה, הוא רק פינוי זמני של הרחובות לקראת כניסתה או התרחבותה של רשת אחרת של מוכרי סמים. מדובר בתעשייה רווחית מאד, שכן הסמים הם זולים למדי לייצור, הביקוש גדול והצרכנים - המכורים - מוכנים לשלם סכומים גבוהים יחסית למנות סם. בהנתן ביקוש כזה - פגיעה ברשת ההספקה לא עושה דבר מלבד להחליף את המוכרים במוכרים אחרים. התפיסה של "המלחמה בסמים" היא שצריך להקטין את זמינות הסם בצורה משמעותית, אבל במקביל גישה זו היא גישה מוסרנית ומתנשאת שלא מנסה להקטין גורמים של מצוקה חברתית, נפשית או כלכלית או של גורמים חברתיים אחרים שמעודדים את הביקוש לסמים. גישה שרואה בצרכנים עבריינים לא-מוסריים שיש להעניש במקום קורבנות שזקוקים לסיוע או להתסכל במבט חברתי כיצד להפחית את המשיכה לסמים בלי תיוג מוסרני.
חוקרים רבים, מסכימים שה"מלחמה בסמים" היא אסטרטגיה שלא עובדת. כך לדוגמה מצא מחקר של מכון ראנד בשנת 2005 {{הערה|J.P. Caulkins, et al., “How Goes the ‘War on Drugs’?”, RAND- Drug Policy Research Center, (2005),pp. 30-31}} בחודש יוני 2011, "הוועדה העולמית למדיניות סמים" פרסמה דו"ח ביקורתי על המלחמה בסמים, והצהירה: "המלחמה העולמית בסמים נכשלה, עם תוצאות הרסניות ליחידים ולחברות ברחבי העולם חמישים שנה לאחר תחילתה של האמנה לסמים נרקוטיים של האו"ם, ושנים לאחר שהנשיא ניקסון פתח במלחמה של ממשלת ארצות הברית בסמים, יש צורך דחוף ברפורמות מהותיות במדיניות הלאומית והעולמית לשליטה בסמים".{{הערה|1=[http://www.scribd.com/fullscreen/56924096?access_key=key-xoixompyejnky70a9mq המלחמה בסמים]. הוועדה העולמית למדיניות סמים. 2011. עמ' 24.}}
חיסול של רשת סמים אחת, במבצע של המשטרה, ארגוני ביון כמו FBI או צבא, הוא רק פינוי זמני של הרחובות לקראת כניסתה או התרחבותה של רשת אחרת של מוכרי סמים. מדובר בתעשייה רווחית מאד, שכן הסמים הם זולים למדי לייצור, הביקוש גדול והצרכנים - המכורים - מוכנים לשלם סכומים גבוהים יחסית למנות סם. בהנתן ביקוש כזה - פגיעה ברשת ההספקה לא עושה דבר מלבד להחליף את המוכרים במוכרים אחרים. התפיסה של "המלחמה בסמים" היא שצריך להקטין את זמינות הסם בצורה משמעותית, אבל במקביל גישה זו היא גישה מוסרנית ומתנשאת שלא מנסה להקטין גורמים של מצוקה חברתית, נפשית או כלכלית או של גורמים חברתיים אחרים שמעודדים את הביקוש לסמים. גישה שרואה בצרכנים עבריינים לא-מוסריים שיש להעניש במקום קורבנות שזקוקים לסיוע או להתסכל במבט חברתי כיצד להפחית את המשיכה לסמים בלי תיוג מוסרני.
האו"ם מפרסם דוח בשם "דוח הסמים העולמי, World Drug Report. על פי הערכות הדו"ח משנת 2008, כ- 5% מאוכלוסיית העולם, בגילאים 64-15 , השתמשו בסמים מסוכנים לפחות פעם אחת במהלך השנה - כאשר הערכה מספרית היא של 172-250 מיליון משתמשים. לפי הערכות כ - 38-18 מיליון בני אדם בעולם נחשבים למשתמשים כבדים, או למכורים לסמים. {{הערה|המאבק בסמים - מלחמה סובלנית, נצ"מ גדי אשד, מפקח אפרת בניטה אבן-טוב }}
האו"ם מפרסם דוח בשם "דוח הסמים העולמי, World Drug Report. על פי הערכות הדו"ח משנת 2008, כ- 5% מאוכלוסיית העולם, בגילאים 64-15 , השתמשו בסמים מסוכנים לפחות פעם אחת במהלך השנה - כאשר הערכה מספרית היא של 172-250 מיליון משתמשים. לפי הערכות כ - 38-18 מיליון בני אדם בעולם נחשבים למשתמשים כבדים, או למכורים לסמים. {{הערה|המאבק בסמים - מלחמה סובלנית, נצ"מ גדי אשד, מפקח אפרת בניטה אבן-טוב }}
בשנים האחרונות החלו גם להשמע קולות לפיהם המטרה המרכזית של "המלחמה בסמים" לא היתה באמת מניעת השימוש בסמים אלא מטרה פוליטית צינית של דיכוי השחורים ומיעוטים לא לבנים אחרים בארצות הברית, ומסר מבדיל שאפשר לפוליטקיאים לקיים מדיונות מפלה בצורה משתמעת, שקסמה לשכבות עניות לבנות בארצות הברית - כך עיקר האכיפה היתה נגד סמים בשימוש של שחורים (כמו קראק) והיתה פחות אכיפה של סמים שהיו בשימוש בקרב לבנים (קוק). טיעון זה כמו גם מניעים אחרים של [[כלכלה פוליטית]] כמו תעשיית הכליאה בארצות הברית מופיעים בהרחבה בסרט התעודי "[[התיקון ה-13 (סרט)|התיקון ה-13]]".
===המלחמה בסמים כתרוץ לקדם אג'נדות אחרות===
בשנים האחרונות החלו גם להשמע קולות לפיהם המטרה המרכזית של "המלחמה בסמים" לא היתה באמת מניעת השימוש בסמים אלא מטרות פוליטית ציניות וכן עקב בעיות של [[קשרי הון-שלטון]].
טענה אחת היא כי "מלחמה בסמים" נועדה לשמש לשם דיכוי השחורים ומיעוטים לא לבנים אחרים בארצות הברית, מסר מבדיל שאפשר לפוליטיקאים בימין ובזרם הליברלי לקיים מדיונות מפלה בצורה משתמעת (לאחר שהפליה גלויה הוצאה מחוק לחוק ולנורמה) , שקסמה לשכבות עניות לבנות בארצות הברית - כך עיקר האכיפה היתה נגד סמים בשימוש של שחורים (כמו קראק) והיתה פחות אכיפה של סמים שהיו בשימוש בקרב לבנים (קוק). טיעון זה כמו גם מניעים אחרים של [[כלכלה פוליטית]] כמו תעשיית הכליאה בארצות הברית מופיעים בהרחבה בסרט התעודי "[[התיקון ה-13 (סרט)|התיקון ה-13]]".
בשנת 1986, הקונגרס האמריקאי העביר חוקים שיצרו פער של 1 ל-100 בחומרת גזרי הדין על החזקה או סחר בקראק (נגזרת של קוקאין) בהשוואה לעונשים על סחר באבקת קוקאין . החוק ספג ביקורת נרחבת על היותו מפלה מיעוטים, בעיקר שחורים, שהיו נוטים יותר להשתמש בקראק מאשר באבקת קוקאין. אנשים שהורשעו בבית משפט הפדרלי על החזקת 5 גרם של קראק קיבלו עונש חובה מינימלי של 5 שנים בכלא פדרלי. בקוקאין עונש דומה הוטל על מי שהחזיק כמות גדולה פי מאה - של החזקת 500 גרם. בשנת 2010, "חוק הענישה ההוגנת" חתך את פער גזרי הדין ל-1 על 18.{{הערה|שם=#61|1="[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2010/08/02/AR2010080204360.html The Fair Sentencing Act corrects a long-time wrong in cocaine cases]", The Washington Post, August 3, 2010. Retrieved September 30, 2010.}}
לדברי ארגון [[משמר זכויות האדם]], סטטיסטיקות הפשע בארצות הברית מראות כי בשנת 1999, [[אמריקאים אפריקאים]] נמצאים בסיכון הרבה יותר גבוה להיעצר על עבירות סמים, בהשוואה למי שאינם מיעוטים, והם גם מקבלים עונשים וגזרי דין הרבה יותר נוקשים.{{הערה|1="[http://www.hrw.org/legacy/reports/2000/usa/Rcedrg00.htm#P54_1086 I. SUMMARY AND RECOMMENDATIONS]". Punishment and Prejudice: Racial Disparities in the War on Drugs. Human Rights Watch. 2000. Retrieved 3 February 2010.}}
סטטיסטיקה משנת 1998 מראה כי ישנה אפליה גזענית רחבה בארצות הברית במעצרים, העמדה לדין, גזרי דין, ומוות. משתמשי סמים אפרו-אמריקאים מהווים 35% ממעצרי הסמים, 55% מההרשעות, ו-74% מהאנשים שנשלחים למאסר על עבירות החזקת סמים. אפרו-אמריקאים נשלחים לכלא מדינתי בגין עבירות סמים פי 13 יותר מאשר בני גזעים אחרים, למרות שהם רק כ-13% מכלל המשתמשים בסמים.
טענה אחרת בוחנת בצורה ביקורתית את הקשר בין "מלחמה בסמים" לבין "המלחמה בטרור". בשנים האחרונות ארגונים מצביעים על הקשרים בין טרור וסמים - שכן ארגוני טרור רבים ממנים את פעילותם על ידי מכירת סמים. וכן ארגוני סמים מקיימים פשיעה אלימה נרחבת ומבנה דמוי תאי טרור ואיסוף מודיעין מול ממשלות וגופי משטרה בנסיון למנוע אכיפה נגדם. עם זאת גם המלחמה בטרור נגועה לעיתים במניעים זרים כמו אינטרסים של תאגידי נשק, תאגידי נפט ותאגידי תשתיות - כמו שמודגם בפרשיות של הפלישה לעירק ופרוץ מלמת האזרחים שם וכן הפלישה לאפגניסטן ופעילות מלחמתית נוספת של ארצות הברית במקומות שונים.
==צמצום נזקי הסמים בפורטוגל==
==צמצום נזקי הסמים בפורטוגל==