שינויים

===מעגלי תנועה===

===מעגלי תנועה===

מעגלי תנועה הם אחד השיפורים העיקרים שנולדו מחזון אפס. אם המטרה היא הורדת כמות התאונות בכל מחיר, אזי צמתים מרומזרים משיגים זאת בצורה הטובה ביותר.[https://www.trafikverket.se/en/startpage/operations/Operations-road/vision-zero-academy/Key-innovations-based-on-Vision-Zero/roundabouts/] לעומת זאת בצומת כזה תאונה שמתרחשת בין שני כלי רכב מסתיימת בתאונת חזית-צד שהיא תאונה מסוכנת מאוד בגלל היכולת הנמוכה של הגוף לספוג מכת כזו ונזק גבוה לצוואר ולראש. לעומת זאת גישת חזון אפס מתמקדת בהפחתת כמות ההרוגים והפצועים הקשים, מעגלי תנועה גורמים לנהגים להאט לפני הצומת, ואם יש תאונה היא בדרך כלל תאונת צד-צד. אימוץ של מעגלי תנועה במקום צמתים אומץ במדינות מערביות לרבות בישראל והוביל לירידה בכמות ההרוגים והפצועים הקשים. יישום רב של פתרון זה בוצע ב[[הולנד]], שם מעגלי תנועה רבים החליפו צמתים מרוזמרים.

מעגלי תנועה הם אחד השיפורים העיקרים שנולדו מחזון אפס. אם המטרה היא הורדת כמות התאונות בכל מחיר, אזי צמתים מרומזרים משיגים זאת בצורה הטובה ביותר.[https://www.trafikverket.se/en/startpage/operations/Operations-road/vision-zero-academy/Key-innovations-based-on-Vision-Zero/roundabouts/] לעומת זאת בצומת כזה תאונה שמתרחשת בין שני כלי רכב מסתיימת בתאונת חזית-צד שהיא תאונה מסוכנת מאוד בגלל היכולת הנמוכה של הגוף לספוג מכת כזו ונזק גבוה לצוואר ולראש. לעומת זאת גישת חזון אפס מתמקדת בהפחתת כמות ההרוגים והפצועים הקשים, מעגלי תנועה גורמים לנהגים להאט לפני הצומת, ואם יש תאונה היא בדרך כלל תאונת צד-צד. אימוץ של מעגלי תנועה במקום צמתים אומץ במדינות מערביות לרבות בישראל והוביל לירידה בכמות ההרוגים והפצועים הקשים. יישום רב של פתרון זה בוצע ב[[הולנד]], שם מעגלי תנועה רבים החליפו צמתים מרומזרים.

===שליטה במהירות בעיר ומחוץ לעיר===

===שליטה במהירות בעיר ומחוץ לעיר===

{{הפניה לערך מורחב|מיתון תנועה}}

{{הפניה לערך מורחב|מיתון תנועה}}

חלק מהמדינות המערביות, כולל מדינות מערב אירופה, וכן יפן, אוסטרליה, ו-ניו זילנד הגבילו את מהירות הנסיעה של מכוניות בעיר, במיוחד באיזורים מרובי הולכי רגל. דבר זה בוצע על ידי [[מיתון תנועה]] ו[[איזורי מיתון תנועה]] למהירות מטרה של 30 קמ"ש או פחות ברחובות שקטים. האמצעים לכך הם על ידי תמרור וכן על ידי אמצעי ריסון תנועה כמו "שערים" צמתים מוגבהים או פסי האטה. {{הערה|1=ראו דוגמאות לאיזורי מיתון תנועה ב[https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=42.69179464248643%2C12.489788259942657&z=5 מפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם] בשכבה של תשתיות להולכי רגל.}} בישראל קיימת הנחיות לאיזורי מיתון תנועה משנת 2002, אבל היישום העיקרי של דבר זה בוצע ב[[תחבורה בתל אביב|תל אביב]], ועיריות רבות לא מיישמות אותו בצורה נרחבת אלא בעיקר בצורה ספורדית. בחלק ממדינות המערביות יש גם מיתון תנועה ברחובות מסחריים ל-40 קמ"ש , בישראל דבר זה אינו מקובל כלל.  

חלק מהמדינות המערביות, כולל מדינות מערב אירופה, וכן יפן, אוסטרליה, וניו זילנד הגבילו את מהירות הנסיעה של מכוניות בעיר, במיוחד באיזורים מרובי הולכי רגל. דבר זה בוצע על ידי [[מיתון תנועה]] ו[[איזורי מיתון תנועה]] למהירות מטרה של 30 קמ"ש או פחות ברחובות שקטים. האמצעים לכך הם על ידי תמרור וכן על ידי אמצעי ריסון תנועה כמו "שערים" צמתים מוגבהים או פסי האטה. {{הערה|1=ראו דוגמאות לאיזורי מיתון תנועה ב[https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=42.69179464248643%2C12.489788259942657&z=5 מפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם] בשכבה של תשתיות להולכי רגל.}} בישראל קיימת הנחיות לאיזורי מיתון תנועה משנת 2002, אבל היישום העיקרי של דבר זה בוצע ב[[תחבורה בתל אביב|תל אביב]], ועיריות רבות לא מיישמות אותו בצורה נרחבת אלא בעיקר בצורה ספורדית. בחלק ממדינות המערביות יש גם מיתון תנועה ברחובות מסחריים ל-40 קמ"ש , בישראל דבר זה אינו מקובל כלל.  

ב[[שוודיה]] יש גם מטרה בת מדידה לשלוט במהירות הנסיעה במערכת הכבישים הבינעירונית. בשוודיה ובמדינות אחרות הדבר מושג בין היתר על ידי מצלמות מהירות גלויות. במדינות רבות אין יעד בר-מדידה של מהירות התנועה בכבישים בין עירוניים, ואיזה אחוז מתוך הנהגים מצייתים למהירות המותרת בכביש.

ב[[שוודיה]] יש גם מטרה בת מדידה לשלוט במהירות הנסיעה במערכת הכבישים הבינעירונית. בשוודיה ובמדינות אחרות הדבר מושג בין היתר על ידי מצלמות מהירות גלויות. במדינות רבות אין יעד בר-מדידה של מהירות התנועה בכבישים בין עירוניים, ואיזה אחוז מתוך הנהגים מצייתים למהירות המותרת בכביש.