47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
* '''"משחק"''' – ילדים וגורים אוהבים לשחק, ובקרב בני אדם זו פעילות אהובה גם בקרב מבוגרים. מטרה אחת של משחק היא ללמוד דברים חדשים. לפי סולמס מבחינה ביולוגית מטרת המשחק היא למצוא את הגבולות של מה שמקובל מבחינה חברתית. כאשר המשחק לא מהנה עבור השותף שלנו סימן שהגענו לגבול. דבר זה יוצר התניה בקרב אנשים לקחת בחשבון את הרגשות של הזולת. לכן משחק עם אחרים (במיוחד כשיש להם כוח דומה לשלנו, ויכולת לא לשחק איתנו) הוא כלי מרכזי לפיתוח [[אמפתיה]].
* '''"משחק"''' – ילדים וגורים אוהבים לשחק, ובקרב בני אדם זו פעילות אהובה גם בקרב מבוגרים. מטרה אחת של משחק היא ללמוד דברים חדשים. לפי סולמס מבחינה ביולוגית מטרת המשחק היא למצוא את הגבולות של מה שמקובל מבחינה חברתית. כאשר המשחק לא מהנה עבור השותף שלנו סימן שהגענו לגבול. דבר זה יוצר התניה בקרב אנשים לקחת בחשבון את הרגשות של הזולת. לכן משחק עם אחרים (במיוחד כשיש להם כוח דומה לשלנו, ויכולת לא לשחק איתנו) הוא כלי מרכזי לפיתוח [[אמפתיה]].
===פתרונות אוטומטיים למשברי דחפים===
===חשיבות הדחפים===
הדחפים הם המקור לכל השמחות שלנו.{{הערה|שם=לב}} דברים כמו אהבה, ריגוש בעקבות משחק, ספר מעניין, מפגש עם חברים, סיוע לילד או חיה במצוקה וכו'.
הדחפים הם המקור לכל השמחות שלנו.{{הערה|שם=לב}} דברים כמו אהבה, ריגוש בעקבות משחק, ספר מעניין, מפגש עם חברים, סיוע לילד או חיה במצוקה וכו'.
תכנית הפעולה משתדלת להפוך את דפוס ההתמודדות לדבר אוטומטי, כלומר — לא מודעת. לפי מחקרים רק 5% מכל הפעולות מכוונות המטרה הן מודעות. האוטומטיזציה הזו של דרכי ההתמודדות היא הדרך שבה מסביר חקר המוח את התהליך הנפשי של הדחקה שתאר זיגמונד פרויד. לפי הסבר זה הדחקה היא כינוי לפתרון אוטומטי לא מוצלח, אבל גם פתרונות אוטומטיים מוצלחים נמצאים מחוץ לתחום של הזיכרון המודע ולכן הם גם "מודחקים". {{הערה|שם=לב}}
תכנית הפעולה משתדלת להפוך את דפוס ההתמודדות לדבר אוטומטי, כלומר — לא מודעת. לפי מחקרים רק 5% מכל הפעולות מכוונות המטרה הן מודעות. האוטומטיזציה הזו של דרכי ההתמודדות היא הדרך שבה מסביר חקר המוח את התהליך הנפשי של הדחקה שתאר זיגמונד פרויד. לפי הסבר זה הדחקה היא כינוי לפתרון אוטומטי לא מוצלח, אבל גם פתרונות אוטומטיים מוצלחים נמצאים מחוץ לתחום של הזיכרון המודע ולכן הם גם "מודחקים". {{הערה|שם=לב}}
דוגמה לבעיה במעגל פניקה-יגון (רצון בתשומת לב) היא ילדה שהבינה שכדי לקבל תשומת לב מאימה (שעבדה במשך שעות ארוכות) היא צריכה להיות חולה או לסבול מכאב. כילדה היא קיבלה תשומת לב והפתרון "עבד" בגיל 30 הפתרון עבד פחות טוב, אבל הוא עבר כבר אוטומציה והודחק ולאשה נדמה שהיא תמיד סובלת מאסונות שונים (מחלות, תאונות, פיטורים וכו') – כאשר לה ולאנשים דומים לה זה דרך כדי לא להישאר לבד. {{הערה|שם=לב}}
==פעילות בישראל ==
==פעילות בישראל ==
* [[שלמה בנטין]], '''פרקים בנוירופסיכולוגיה''', [[הוצאת משרד הביטחון]], 2003.
* [[שלמה בנטין]], '''פרקים בנוירופסיכולוגיה''', [[הוצאת משרד הביטחון]], 2003.
* ניל. ר. קרלסון; "הפיזיולוגיה של ההתנהגות".
* ניל. ר. קרלסון; "הפיזיולוגיה של ההתנהגות".
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Neuropsychology נוריופסיכולוגיה], ויקיפדיה באנגלית
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Neuropsychology נוריופסיכולוגיה], ויקיפדיה באנגלית
* {{הערוץ האקדמי|פרופ' [[יורם יובל]] מארח את פרופ' מארק סולמס|כשהמוח פוגש את הנפש|962|14/11/2007}}
* {{הערוץ האקדמי|פרופ' [[יורם יובל]] מארח את פרופ' מארק סולמס|כשהמוח פוגש את הנפש|962|14/11/2007}}
* {{הערוץ האקדמי|פרופ' [[אמנון כרמי]] וד"ר חנן דוד|נוירופסיכולוגיה קלינית: היבטים רפואיים משפטיים|1241|16/06/2008}}
* {{הערוץ האקדמי|פרופ' [[אמנון כרמי]] וד"ר חנן דוד|נוירופסיכולוגיה קלינית: היבטים רפואיים משפטיים|1241|16/06/2008}}
* גדעון לב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.8191615 צפינו בפעילות מוחית וגילינו: אלה שבעת הדחפים שמניעים את האדם] ראיון עם פרופ' מארק סולמס, הארץ, 28.11.2019
* גדעון לב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.8191615 צפינו בפעילות מוחית וגילינו: אלה שבעת הדחפים שמניעים את האדם] ראיון עם פרופ' מארק סולמס, הארץ, 28.11.2019}}
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==