שינויים

התחום קיבל תנופה נוספת ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] ולאבות המייסדים התווספו שמות רבים אשר הטביעו את חותמם על התחום. התפתחות חשובה בדרכי המחקר ויכולתנו לחדור ולהבין את תפקודי המוח התרחשה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. הזרז להתפתחות זו היה גילוי ופיתוח שיטות דימות רפואי של פעילות מוחית על בסיס פעילות המודינאמית (PET ו-fMRI) אלו התווספו לשיטות הישנות יותר אשר התבססו על רישום הפעילות החשמלית של המוח ושימוש במבחני ביצוע. בעוד שהרישום החשמלי מאפשר הערכה טובה של תזמון הפעילות המוחית, הדימות ההמודינאמי מאפשר מיקום פעילות זו במוח במידה רבה של דיוק. ביחד, נוצרו בידי הנוירופסיכולוגים כלים אשר קידמו רבות הן את המחקר והן את הדיאגנוסטיקה והקליניקה הנוירופסיכולוגית. בה במידה תורמת להתפתחות מואצת של הנוירופסיכולוגיה ההתפתחות של מודלים חישוביים המתחקים אחר תהליכי [[עיבוד מידע]] ברשתות נוירונים ופיתוח אפשרויות ל[[סימולציה]] של רשתות כאלה באמצעות [[מחשב]]

התחום קיבל תנופה נוספת ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] ולאבות המייסדים התווספו שמות רבים אשר הטביעו את חותמם על התחום. התפתחות חשובה בדרכי המחקר ויכולתנו לחדור ולהבין את תפקודי המוח התרחשה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. הזרז להתפתחות זו היה גילוי ופיתוח שיטות דימות רפואי של פעילות מוחית על בסיס פעילות המודינאמית (PET ו-fMRI) אלו התווספו לשיטות הישנות יותר אשר התבססו על רישום הפעילות החשמלית של המוח ושימוש במבחני ביצוע. בעוד שהרישום החשמלי מאפשר הערכה טובה של תזמון הפעילות המוחית, הדימות ההמודינאמי מאפשר מיקום פעילות זו במוח במידה רבה של דיוק. ביחד, נוצרו בידי הנוירופסיכולוגים כלים אשר קידמו רבות הן את המחקר והן את הדיאגנוסטיקה והקליניקה הנוירופסיכולוגית. בה במידה תורמת להתפתחות מואצת של הנוירופסיכולוגיה ההתפתחות של מודלים חישוביים המתחקים אחר תהליכי [[עיבוד מידע]] ברשתות נוירונים ופיתוח אפשרויות ל[[סימולציה]] של רשתות כאלה באמצעות [[מחשב]]

==גישות - חשיבות הדחפים==

==גישות ==

פרויד זיהה רק שני דחפים רגשיים, מין ואלימות. המחקרים של החוקר האסטוני יאק פאנקספ, הרחיבו את זיהוי הדחפים. פאנקספ זיהה שבעה מעגלי מוח מובחנים של דחפים רגשיים: חיפוש, תשוקה, פחד, זעם, אמפתיה, פאניקה-יגון, ומשחק. {{הערה|שם=לב}}  

באופן מסורתי פסיכולוגים חשבו שדחפים הם דבר אבולוציוני־אינסטינקטיבי שמטרתו בעיקר לדאוג להישרדות ולרבייה. פרויד זיהה רק שני דחפים רגשיים, מין ואלימות. המחקרים של סולמס ושל יאק פאנקספ טוענים כי הדחפים מהווים את  התשתית לתחושה הנפשית של מי שאנו. ישנם הדחפים הגופניים — רעב, צמא, עייפות והצורך להתרוקן מעבר להם ישנם דחפים רגשיים, שלפי הטענה הם ליבת התודעה האנושית והם גם הגורמים למצוקות נפשיות. לפי סולמס הדחף הוא לא התהליך הגופני, אלה התחושה המודעת לתהליכים אלה. הוא טוען כי יש חתירה לאיזון של הדחף [[הומאוסטזיס]] וכל אדם צריך ללמוד להשיב דחפים לאיזון. זה דבר שאנחנו תמיד עושים. ההפרעות הנפשיות מקורן כמעט תמיד בדחף רגשי כלשהו שאחנו לא מצליחים לספקו בצורה טובה.{{הערה|שם=לב}}

 

המחקרים של החוקר האסטוני יאק פאנקספ, הרחיבו את זיהוי הדחפים של פרויד. הוא זיהה שבעה מעגלי מוח מובחנים של דחפים רגשיים: חיפוש, תשוקה, פחד, זעם, אמפתיה, פאניקה-יגון, ומשחק. {{הערה|שם=לב}}  

* '''"חיפוש"'''  מניע אותנו לחקור את העולם ומופעל על ידי דופמין. זהו הדחף שנועד לקדם סיפוק של כל יתר הדחפים.  

* '''"חיפוש"'''  מניע אותנו לחקור את העולם ומופעל על ידי דופמין. זהו הדחף שנועד לקדם סיפוק של כל יתר הדחפים.  

* '''"פאניקה-יגון"''' – מכוון להיקשרות לאחרים שידאגו לנו.  מעגל מוח שמופעל על ידי פפטיד ממשפחת האופיואידים. בתחילה נשמע שאלו דברים שונים לגמרי אבל לפי סולמס מדובר בשני שלבים של אי סיפוק של צורך לקשר עם מישהו קרוב שיגן עלינו. אצל יונקים וציפורים, אם יש היקשרות למטפל, הפרדה ממנו מעוררת פאניקה, שמיועדת להשיב אותו אלינו. אם הדבר לא מוביל לאיחוד מחודש, תהיה שקיעה לייאוש.  

* '''"פאניקה-יגון"''' – מכוון להיקשרות לאחרים שידאגו לנו.  מעגל מוח שמופעל על ידי פפטיד ממשפחת האופיואידים. בתחילה נשמע שאלו דברים שונים לגמרי אבל לפי סולמס מדובר בשני שלבים של אי סיפוק של צורך לקשר עם מישהו קרוב שיגן עלינו. אצל יונקים וציפורים, אם יש היקשרות למטפל, הפרדה ממנו מעוררת פאניקה, שמיועדת להשיב אותו אלינו. אם הדבר לא מוביל לאיחוד מחודש, תהיה שקיעה לייאוש.  

* '''"משחק"''' – ילדים וגורים אוהבים לשחק, ובקרב בני אדם זו פעילות אהובה גם בקרב מבוגרים. מטרה אחת של משחק היא ללמוד דברים חדשים. לפי סולמס מבחינה ביולוגית מטרת המשחק היא למצוא את הגבולות של מה שמקובל מבחינה חברתית. כאשר המשחק לא מהנה עבור השותף שלנו סימן שהגענו לגבול. דבר זה יוצר התניה בקרב אנשים לקחת בחשבון את הרגשות של הזולת. לכן משחק עם אחרים (במיוחד כשיש להם כוח דומה לשלנו, ויכולת לא לשחק איתנו) הוא כלי מרכזי לפיתוח [[אמפתיה]].

* '''"משחק"''' – ילדים וגורים אוהבים לשחק, ובקרב בני אדם זו פעילות אהובה גם בקרב מבוגרים. מטרה אחת של משחק היא ללמוד דברים חדשים. לפי סולמס מבחינה ביולוגית מטרת המשחק היא למצוא את הגבולות של מה שמקובל מבחינה חברתית. כאשר המשחק לא מהנה עבור השותף שלנו סימן שהגענו לגבול. דבר זה יוצר התניה בקרב אנשים לקחת בחשבון את הרגשות של הזולת. לכן משחק עם אחרים (במיוחד כשיש להם כוח דומה לשלנו, ויכולת לא לשחק איתנו) הוא כלי מרכזי לפיתוח [[אמפתיה]].

לפי סולמס, הפרעות נפשיות ניתנות להסבר גם מזווית הראיה הגופנית, כתוצר של בעיה ביכולת להשיב את אחד הדחפים לאיזון. לדוגמה דיכאון לאחר לידה קשור לבעיה במערכת האכפתיות. תינוק שבוכה יוצר תחושה לא טובה, אבל אם מצליחים להרגיע אותו הדחף חוזר לאיזון. יש אנשים שיש להם בעיה במערכת האכפתיות מסיבות שונות. הדבר מביא לחוויה לפיה אין להם יכולת לדאוג לילד, ודבר זה פוגע בצורה קשה בביטחון העצמי. {{הערה|שם=לב}}

לפי סולמס, הפרעות נפשיות ניתנות להסבר גם מזווית הראיה הגופנית, כתוצר של בעיה ביכולת להשיב את אחד הדחפים לאיזון. לדוגמה דיכאון לאחר לידה קשור לבעיה במערכת האכפתיות. תינוק שבוכה יוצר תחושה לא טובה, אבל אם מצליחים להרגיע אותו הדחף חוזר לאיזון. יש אנשים שיש להם בעיה במערכת האכפתיות מסיבות שונות. הדבר מביא לחוויה לפיה אין להם יכולת לדאוג לילד, ודבר זה פוגע בצורה קשה בביטחון העצמי. {{הערה|שם=לב}}

==פעילות בישראל ==  

==פעילות בישראל ==